(או שלא)
1. יצאתי אתמול עם בחור. חביב מאוד, באמת. רק לא קשור בשום צורה לחיים שלי.
מכל מיני סיבות הוא היה לחוץ בטירוף מהדייט איתי (מה זה אומר עלי, אני תוהה), וממש ראו את זה. גם פיזית, גם בדברים שהוא אמר-ירד על עצמו.
ואני מתלבטת מה לעשות עכשיו- עקרונית, ובלי קשר- אין מצב שאני מתחתנת איתו. מצד שני, ובגלל שהוא היה כ"כ לחוץ- אולי כדאי לתת לזה עוד צ'אנס בכ"ז. לא כי נראה לי שזה ישנה אצלי משהו, אבל אולי זה גם סוג של חסד? לתת לאדם טיפה יותר בטחון בעצמו?
אני מניחה שאף אחד לא היה רוצה לדעת שזו הסיבה שיוצאים איתו, אבל מכיוון שברור שהוא לא ידע, אני תוהה לעצמי- אולי בכ"ז?
אני עצמי לא אסבול מהדייט כל כך, כי הוא באמת בחור נחמד, פשוט לא מתאים לי.
2. אחד המאבטחים בעבודה שלי קצת נדלק עלי. הוא חמוד והכל והייתי שמחה לצאת איתו, אממה- הוא לא דתי.
העניין הוא שהוא מאוד ביישן, ככה שחוץ מלבוא לחדר שלי לקשקש איתי וכל מיני דברים שמבהירים שהוא בעניין- הוא לא אומר כלום.
ואני- מצד אחד חושבת שמן הראוי להבהיר לו באיזה שהיא דרך שאין לו מה לבנות עלי, מצד שני אני גם לא רוצה לצאת מפגרת ולדבר על זה בישירות בלי שהוא יעלה את זה.
חברה פה בעבודה הציעה שאני אספר לו על חברה שלי שיוצאת עם בחור חילוני ואיך אני לא מבינה אותה וזה לא יחזיק מעמד וכאלה. אני מתלבטת אולי לנצל את הדייט האחרון (ראו לעיל) ולספר לו עליו, ואז להדגיש שמבחינה דתית הוא היה רחוק ממה שאני מחפשת (מה שנכון) ואז זה יפתח פתח להרחיב על זה שחשוב לי מישהו דתי ואפילו דוס.
תובנות? רעיונות? זה הולך ומביך אותי מיום ליום.
(ו-אוף. מכל הצרות האלו לא יכול לבוא איזה בחור דוס כמו שאני אוהבת ולהתאהב בי עד כלות?)


) אם את משתפת אותי בX כנראה שאני לא כזה...
מה, רק לבנות מותר להלחץ?