באמת קרה מקרה כזה?

זה לא רב זה

זה רב בריח!!!

אני השתגעתי, ורציתי להסביר לבנאדם מה דעתי...

אבל לא רציתי להרוס לו את האמונת חכמים, וכן הוא טוען שהרב הזה קצת מקובל...

נ.ב. בפעם האחרונה שחידשתי תעודת מגיה במשמרת סת"ם, שאלתי את הרב וורטהיימר את השאלה הזו...קרי, אחרי כמה פעמים שמחדשים יודעים לבדוק בלי לפתוח...

לקח לו איזה חצי דקה להבין מה אני רוצה ממנו....

וגם אז יש סיכוי סביר לטעויות !

לכן נהגו בכל  קהילות ישראל לעשות שתי בדיקות

אחת סגורה

ובשניה פותחים וקוראים (מה שאתם מכירים...)

נסו ותראו

ב"ה

לא צריך להיות נביא או בעל רוח הקודש כדי לבדוק תפילין בלי פתיחה....

אני צריך רק תנאי אחד שיביאו לי אותם לפני סגירתן

ואני צריך עוד תנאי לעבור קורס של הגהה.

היה מקרה שיהודי הביא כמות של מזוזות סגורות בפני אדמו"ר מביאלה. הרבי סימן על איזה שהיא מוזוזה וביקש לפתוח אותה. אחרי הבדיקה אכן התברר שהמזוזה פסולה כי חסר לה מילה\אות (לא זוכר).

גם אחרי הסיפור, הרבי התבטא, חלילה לפסול ע"י ראיה רוחנית וכו', כך סיפר לי הבן שלו. 

אבל לפסול תפילין שאין בהם שום בעיות נגלות ע"י ראיה רוחנית (במידה ויש) נשמע לי עוד סיפור הזוי של בבות.

לפני כמה חדשים פורסם פה סרטון שרואים בו את הגר"מ זצ"ל בודק תפילין, מעיר הערות, ואומר שרואים שהסופר הזה יר"ש. לשאלה איך רואים- ענה בבת צחוק המיוחדת לו: כשתגיע לגילי תראה (או משהו בסגנון...).

פעם הראתי לרב ב' מזוזות. אחת נקנתה בחנות של הרב בן טוב זצ"ל, כתב מאוד יפה. ואחת עם כתב לא כ"כ יפה, עם הידור של ג"פ אשר מאותו גודל של הכתב קודם פרשיית והיה אם שמוע. ואמרתי לרב שאמרו לי שעל הסופר שכתב את המזוזה השניה העיד הרב צדקה זצ"ל שהוא יר"ש.

הרב הסתכל על ב' המזוזות הרבה זמן, ואמר לבחור את הראשונה.

(אגב, הגר"ש משאש זצ"ל אמר שעדיף לכתחי'-מבחינה הלכתית- לא להשאיר ריוח של ג"פ אשר, אלא רק ט' יודין. ואני מרשה לעצמי להוסיף שגם מבחינה "מקצועית" עדיף כך, במיוחד במזוזה, אבל גם בתפילין).

בברכת חורף טוב ובריא לכולם, לילות משופעים בלימוד תורה וחכמה, פרנסה טובה בשפע, אושר ועושר שמחה וכל טוב!!!

קשור מאוד כי עם ראיה רוחנית כשהיא קיימת באמת כמו אצל הגר"מ זיע"א,  אי אפשר להתווכח .. כי המציאות מוכיחה שאין טעויות,

אבל באותה הנשימה צריך להדגיש שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות והלכה על פי מה שרואים בעיני הבשר שלנו כי לא בשמיים היא.

הארה חשובה : מי שיש לו ראיה רוחנית יודע בדיוק לפי מה פוסקים ויודע מה יחסי "הכוחות" עם ההלכה.!

יש לי אין ספור  סיפורים מכלי ראשון בעניין הזה ...ואכמ"ל (מי שעקרוני לו - באישי)

לשלום נשמח אם תסביר למה מבחינה מקצועית וגם הלכתית  עדיף גם בתפילין ט יודים ולא ג"פ אשר

הלכתית אין לי פנאי כרגע, ומקצועית, פשוט כיון שאם תאריך הריוח, תצטרך להאריך הכתב ג"כ, מה שגורע מאוד מיפיו, כידוע.

רק אם מקפידים על ראשי שיטין ע"פ האר"י, תהיה בעיה של משיכות. מכיון שראשי שורות קבועים תצטרך למשוך את כל השורות מתחת לשורה ראשונה וזה ייראה נורא. אבל בכתב אשכנז וכן חב"ד לא מקפידים על ראשי שיטין.

הלכתית משמע ממשנה ברורה שכן יש ענין על ג' פעמים אשר (ועוד ב' אותיות כנגד הרווח) וכן קה"ס (וקו"י שהביאו, בלי ב' אותיות נוספות).

פעם שאלתי רב, למה לא נוהגים להשאיר? אמר לי שסומכים על זה שבמקום ט' יודין מאותו כתב נכנס ג' פעמים אשר מכתב קטן וזה מספיק.

אשמח לשמוע מה טעמו של הרב משאש זצ"ל.

לפי האר"י ראשי שורות צריכה להיות אותו דבר גם בתפילין דר"ת.

כמובן זה לא שייך לעשותו בלי למשוך משיכות מכוערות.

יהודי בעל נסתר אחד העיר לי על זה, אמר לי שצריך לקיים את דברי האר"י אפילו ע"ח ההידור.

רציתי לשאול את הרב יעקב הלל על זה אבל עוד לא יצא לי לראות אותו מאז.

גם אם מאריכים הכתב. וכמדומני שכך נוהגים כל הסופרים הספרדים.

אפשר להסתדר גם בתפילין דר"ת אם מלכתחי' לא כותבים מרווח.

בשבת חפשתי קצת בספרי הגרש"ם זצ"ל, ולא מצאתי. אבל אני בטוח שכך ראיתי שכתב באיזה מקום (אולי בהסכמה או במקום אחר מספריו). מה שכן מצאתי, מפורש בשומ"ג ח"ד שלא להוסיף ריוח של עוד ב' אותיות.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.