ומחילה על כך

לעניין- יש הבדל עצום בעיניי בין לפנות לבד לעלמת החן ובין למצוא מתווך. שטחי ככל שיהיה- מציאת חן זה בסיסי. כמובן שבע"ה תשמח מאוד לגלות שהיא גם כלילת המעלות וכהנה וכהנה, אך בשל כך יצטרכו להכיר ביניכם בצורה נאותה ומכבדת.

מה גם ש..רושם חיצוני אינו רק מראה כי אם הלך. אך צריך לקחת זאת בערבון מה זה מוגבל..

לילה טוב וב"הצלחה.

אם לא מדובר בעניין החיצוני בלבד, אלא גם במה שקצת מעבר לו - זה לגמרי בסדר.

וכמובן שזה דרך צד שלישי, כך הבחורה גם יכולה להיענות להצעה יותר ברצון, ולא להיבהל מכך.

בהצלחה רבה!

וופל בלגי

...

ואם אתה מבקש ממישהו לברר עליה - אז זה כבר לא "לא מכיר" לגמרי, אלא מכיר ברמה המקובלת כדי לנסות ( הרי

גם שדכנים לא בהכרח מכירים, אלא מבררים/נפגשים ומוסרים מידע. סה"כ ביקשת מחבר שיהיה השדכן. מן הסתם

דרכו או דרך מכיר/ה אחר אתה גם מציע להיפגש אח"כ אם נראה לך. מה רע? מצוין)

אחלה גישה! חזקתני 

ולגבי תשובה מצטרפת לקודמי..

צד שלישי זה אחלה..

אשמח להיות מתווכת שלך בעת הצורך/שדכנית..

"אני מאוד מאמיו שטוב לשמור על צניעות בכל מה שקשור לשידוכים וכמה שיותר לשמור על דרך ישראל סבא ומסורת ישראל  ולשתדל שבכל שידוך יהיה צד שלישי ואיזה תלמיד חכם שמלווה...".

אם זה מה שאתה מחפש סבבה לך ושיהיה לך בהצלחה, אבל בלי הסגנון דיבור החרדי [המאוס] הזה "דרך ישראל סבא ומסורת ישראל", לא מצד ההגיון והסברא ולא מצד המקורות שזאת הדרך האולטימטיבית להכיר.

מה, ברור שזה בסדר!

וזה גם (אני מקווה) שלא ראית בחורה שסינוורה אותך ביופיה, ולכן אתה רוצה אותה.

אלה מישהי שהיתה נראית בכללי מתאימה לך, לא רק יפה (ככה כתבת, בכל מקרה.)

חברה שרשרו נכון

ואני לא יודעת, לפעמים אני כותבת תגובה מתחת למישהו מסוים, במטרה שהתגובה תשאר שם, אבל התגובה אוטומטית יורדת לסוף הרשימה.

די לגזענות

עד מתי?!!?!?!?!?

וכן, יש לי הרבה משהו נגד ההשקפות שהם אוחזים בהם.

ובפרט לעניינו, נגד הנוהג שלהם להפוך כל נורמה חברתית או מנהג שאחזו במשך תקופה מסוימת לדרך ישראל סבא המסורה לנו מהר סיני.

ואשתדל לא להכנס שוב לויכוח על הכללות, אבל לפי הבנתי היא (nogoshka) מחתה פה על הביטוי (המיותר אם תשאל אותי, ואתה לא, מן הסתם...) "סגנון דיבור החרדי".

נכון, לא אמורים להפוך מנהג להלכה למשה מסיני, אבל לא חסרים גם דתיים לאומיים, חילונים ומסורתיים שעושים את זה (וחוויתי על בשרי כמה וכמה דברים שעשיתי ששאלו אותי [דת"ל!!] איך עשיתי את זה, הרי זה אסור?!)

כל דבר לא מוכר הופך בשביל יותר מדי אנשים להלכה, רק כי מעולם לא חשבו על אפשרות אחרת (לפחות לא באופן ריאלי). לא צריך להפיל את זה על מגזר מסוים רק כי זה נוח לנו, כי אנחנו לא מכירים אותם באמת, וכי אחרת נצטרך להודות שגם....כן, גם אנחנו נכללים בזה לא פעם....(וכמובן שאני לא יכולה להוציא את עצמי מהכלל, למרות שאני ממש לא חרדיה, זה בסדר?)

ב"הצלחה לפותח השרשור!

אזור אומץ, ושתהיה הרבה ס"ד!

לא הסברת ולו בנימוק קטנטן כלשהו למה השימוש שלה במונח "גזענות" מוצדק. הוא לא. אין כאן שום עניין של גזענות, והשימוש בו מעיד רק על חוסר הבנה.

מה שאת אומרת שקיימים מאפיינים כאלו גם אצל דתיים לאומיים וגם אצל לא דתיים לא סותר את מה שאמרתי.

אני לא מפיל את זה על החרדים רק כי זה נוח לי או רק כי אני לא מכיר אותם באמת או רק כי לא אצטרך להודות שגם אני כזה, אלא כי זה אכן מאפיין די מובהק של ההשקפת עולם שלהם, שיש לי עליה לא מעט ביקורת, ואני לא מתכוון להסתיר את הסלידה שלי מחלקים לא מבוטלים ממנה.

ודרך אגב - "גם אנחנו נכללים בזה לא פעם" - את לא עקבית, חשבתי שאת נגד הכללות ...

גם אני טעיתי, כי מקום הביטוי הזה לא כאן, אבל סלח לי על הבוטות כשאני אומרת שגם דבריך לא היו במקומם(אם יש להם אחד כזה).

ראיה שדבר נמצא בקבוצה אחת לא סותר את מקומו בקבוצה אחרת ג"כ.

{אזהרה- תורת הקבוצות אזהרה2- לא מצאתי את הסימונים המתמטיים הנחוצים במחשב, עמכם הסליחה}

x |שייך| A    |לא גורר|    x |לא שייך| B

א-ב-ל

x |שייך| A    |גורר|    x |לא מוכל| A

קפיש?

ודרך אגב- אני אמורה להיות עקבית? אולי גם זו הכללה....?

בקצרה,

זה שתכונה מסוימת נמצאת, ואפילו הרבה ממנה, בקבוצה מסוימת, לא אומר ("גורר") שהיא נמצאת רק שם ("מוכלת").

ובמילים אחרות, ליתר ביטחון,

זה שהתכונה הזו, או המעשה הזה, נמצאים אצל המגזר החרדי, לא אומר שהיא "תכונה חרדית" או "דיבור חרדי". זה פשוט לא המצב.

(ורק עכשיו הצלחתי לנסח לעצמי מה הבעיה שלי עם הניסוח מההודעות הקודמות-) בעיה רצינית שזה יוצר, חוץ מעיוות המציאות (גם אם זה עיוות קל) זה שאנשים שיש להם קונוטציה שלילית מהמילה "חרדי" יקשרו את המעשה או האמירה לאותה קונוטציה, וחבל.

(זה היה בקצרה? מילא...)

המשפט הראשון שלך לא ממש שקול למשפט השלישי שלך כפי שניסית להציג זאת. אני טוען שמדובר כאן במאפיין חרדי (או ליתר דיוק של ההשקפה החרדית), וכלל לא ניסיתי לטעון שהוא לא יכול להתקיים גם בקבוצות אחרות.

אבל בדוגמא הספציפית הזאת אני בהחלט רואה את זה בצורה נפוצה לגבי הציבור החרדי (ובגלל הנפיצות אני מרשה לעצמי להדביק לזה את הכינוי "חרדי"), שאוהב לראות את עצמו כשומר המסורה מהר סיני מדור דור ואוהב להשתמש בביטויים של פותח השרשור. את חושבת שלא? אז המחלוקת בינינו תהיה לגבי ההערכה של המציאות. ככה אני תופס אותה, את לא? לדעתי את טועה, ומעריכה את המציאות בצורה לא נכונה. שיהיה.

ורק להבהיר - החרדים הם אחים שלי, וחלק מהעם שלי, אבל אני לא רואה בעיה להביע את הסלידה שלי מההשקפה שלהם. זה לגיטימי.

אל תערבב שקילות בדיון, רחמים עליי!!

אבל הבנתי עכשיו יותר טוב ויותר רגוע את דעתך, תודה.
ו...נגמר הדיון (חצי פתוח, כרגיל...)

(ד"א, "השתמשת במילה "נפיצות", וזה באמת נפוץ ונפיץ כאחד, זהירות...)

גם כי מראה חיצוני הוא שיקול לגיטימי בעיני להתאמה (בין היתר וכו' אבל זו סיבה מספיקה לחתוך)

וגם כי כשראית אותה אני מניחה שראית גם איך היא לבושה, מה הסגנון הכללי שלה (אמנם של יום אחד אבל זה עדיין לא מעט מידע), אתה יודע עליה יותר מאשר אם היא יפה בעיניך או לא.

ואני הייתי מוחמאת, כמובן.

הייתי מבררת ואם היה נשמע לי מתאים הייתי מסכימה.

(בעבר, אגב, פשוט חסכו ממני את המידע הזה. הציעו לי מישהו כהצעה רגילה ורק כשזה הסתיים סיפרו לי שזה היה לפי בקשתו. וזה היה בסדר גמור מבחינתי. גם בדיעבד זה מחמיא)

ואוטומטית נוספות לך נקודות אצלה....

לב וַיֹּאמֶר דָּוִד, לַאֲבִיגַל: בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר שְׁלָחֵךְ הַיּוֹם הַזֶּה לִקְרָאתִי. לג וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ, וּבְרוּכָה אָתְּ:

איך אשר לדעת ככה משהו על הפנימיות שלה? אתה מתחתן עם החיצוניות?

ולמה בת מסכימה לצאת ככה?

ממש לא מבין,וממש לא נראה לי צנוע..

אף פעם לא קרה לכם שהסתכלתם על מישהו ואמרתם

זה יהיה חבר שלי (עוד לפני הוא התחיל לדבר!!)?

אפשר שאם רואים מישהי שבדרך לבוש שלה משקפת השקפה..

ובהליכה שלה מבטאת רוגע שלווה / התלהבות ופעלתנות..

וזה נראה מתאים... לפנות אליה!

למה זה לא נראה לכם טיבעי? ואיך אתם תבחרו את אישתכם בסוף?

איך תדעו מיהי באמת? וכי לא תסתכלו עליה? לא תדעו איך היא נראת ? מה היא לובשת??

וברור שזה יכנס לשיכולים אם במודע ואם לא במודע.. 

ברור שחשוב גם המראה החיצוני,אבל לא נראלי שזה דבר שעליו הקשר צריך להתבסס,או להתחיל..

לא כולם נשארות יפות כל החיים,וגם לא כולם נשארים יפים כל החיים,מה לעשות,"בת כ' כבת ז' ליופי"נאמר על שרה,ולא על כל עמ"י..

פעם הייתי אצל חבר,ואחותו התעצבנה עלינו שכל בחור שהיא מציעה לו מישהי,קודם כל רוצה תמונה,וע"פ זה הוא שופט..אמנם אז החזרנו לה ואמרנו לה שגם אצל בנות זה ככה,אבל לא נראלי שזה אידאלי..

נכון, כשמחפשים את החצי השני של הנשמה שלך,

מה שחשוב זה מי הוא ומה הוא רוצה ולא איך הוא נראה

אבל החיצוניות מספרת את הפנים.

בנאדם משדר את מה שהוא!!!!

ושפת גוף זה הדבר הכי אמין, הכי לא "מזייפים" בו

ברור שאפשר לראות אופי על בנאדם!!(שקטה, שמחה, פריקית..)

וגם אפשר לראות יראת שמיים על הפנים

וחוצמזה מציאת חן חיצונית זה חשוב וודאי לא מפריע...

בכל מקרה בהצלחה לך!!

אם מישהיא נראית לך בעקבות מראה חיצוני, מעשה חסד שעשתה שהרשים אותך או בגלל שהיא דומה לדמות אהובה עליך-

תברר עליה דרך מתווך ואם אתה פונה אליה ישירות- נראלי תסכם איתה שקודם תבררו אחד על השני ובהתאם תחליטו אם נכון לכם להיפגש או לא.

לגבי צניעות? הלוואי וקודם נהיה צנועים בדברים שבאמת צריך להיות. אם אתה חי בקדושה-גם מעשה כזה יכול להיות קדוש ומתוק.

מחילה, אבל יש לך דעות משובשות.

גועל נפש של התבטאות.

כלומר לפי מה שאת אומרת בן אדם לא יכול לדבר שטויות? ואם הוא מדבר כאלה, אי אפשר לכנות זאת כך?

באמת שהשאלה פשוט מעלה לי זכרונות מאיך הארוס המתוק שלי התחיל איתי...ולא, אני לא חושבת שהוא הכיר אותי כשהוא הציע, לפחות לא יותר משאני הכרתי אותו כשהסכמתי לנסות, וב"ה שהסכמתי!

אדון "עבד לעם קדוש"- אם אתה רואה משהו שנראה לך אצל מישהי שנראית לך, אני מציעה לך לאזור אומץ וכל עוד אתה עושה את זה בצורה יפה ומכובדת, אין סיבה שזה לא יהיה בסדר.

אתה מחפש מישהו שישדך? מישהו שאתה סומך עליו? מישהו שמכיר אותך טוב, שיודע מה אתה מחפש? אתה בדיוק עונה על הדרישות, לא? (לפחות זה מה שהוא עונה אצלנו: "מזל טוב! מי השדכן?", "הקב"ה", "כן, אבל מי השליח שלו??" "אני!".  בעז"ה בקרוב אצלך!)

ואתה יכול לשלוח אליה מישהו ולאו דווקא "להתחיל" איתה

כבת, אני העדפתי את התיווך,

מה יכול להיות לא צנוע בזה????????????????????

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך