את לומדת טעמים? קשה לך לזכור את הלחן או את הטעמים עצמם?

אני לומדת במכללה ויש איזה מרצה - שחושב שכולם יודעים ומבינים איך זה הולך..

וגם ששואלים אותו-ואומרים לו לא הבנתי..הוא כזה: זה פשוט זה פשוט עוד מעט תבינו..

ואין,וזה פשוט סינית!!! ועכשיו הוא נתן איזה עבודה-עם משקל גדול-

ופשוט אין לי כוח להתחיל לשבור ת'ראש שוב..

מי שלמד טעמים בכיתה א, ב, ג - זוכר גם את המנגינה, גם את השמות, וגם את הפיסוק שלהם..

מלכים, שרים וכו'..

איזה מורות היו לי |מתמוגג|

בעזהי"ת.

פזר גדוווווללל... |מפזם|

אני זוכרת את זה עוד מהברמצווה של אחי!

דברי איתי!!!

גם אני לומדת את זה..( מי יודע-אולי אנחנו לומדות באותו מקום )

וזה היה סינית!!! חח והמורה בכלל..

בנים-מעריצות אתכם!!!

קורס

במה זה עוזר..אבל העיקר שזה נגמר בסוף הסמסטר

בלחן מרוקאי?? 

אם כבר אז הכי יפה...

כ-ל החברות שלי מחוייבות לקחת בבר אילן יהדות, ורק באוניברסיטרא אחרא שאליה אני שייכת הזיקה לאיסלם יותר גדולה מזו שליהדות.. אין לי שום קורס יהדות. קנאה.

בעזהי"ת.

יש להם אחלה מואזין... |מתענג| זה אחד הייתרונות בלגור בשומרון

ועוד המכוערות האלה עם הטעם הנההדר בנעליים מתיישבות בקומונה מקדימה וכל הלוח מוסתר ע"י וילונות צבעוניים בצורת ראשים?  והמכוערים עוד יותר שמדברים כל השיעור ונשמעים כמו מחבלים קטנים? תענוג אלה..

בעזהי"ת.

באיזשהו שלב של החיים רציתי ללמוד באוניברסיטה העברית, וזה דיי נפל בגלל כל הערבים שם...

[טוב, זו לא הסיבה היחידה, ואני לא נוטה לקבל החלטות בגלל הייצורים הנבזים האלה יימח שמם ]

לא, ניסוח לא טוב. זכותם לא הולך פה טוב.. בכל אופן מה שטוב בללמוד איתם זה שאני מרגישה מה זה חכמה ונבונה!! ואני לא כזאאאאאת מבריקה בד"כ..זה פשוט הם ה..מאותגרים 

אבל בעיני הירידה הזאת לשנאה אישית 'המכוערות האלה' ו'הוילונות' גורמת לך להראות עוד הרבה יותר גרוע.

הלכה היא שעשו שונא ליעקב, גם אני רוצה שהם יעופו מהארץ הזאת, אני יודעת שהם שונאים אותנו (כעם לפחות) וגם אני לא נהנית להיות חברה של אנשים שבסופו של דבר הם האויבים שלי-

ועדיין, למדו איתי בכיתה ערביות יפות, חכמות, טובות לב, נעימות. לדבר עליהן ככה זה למסך את הבעיה האמיתית מאחורי הרבה מילים לא נכונות וחבל.

היא באה בטוב הפעם, זה בסדר...

אני למשל שומר את גזענותי החשוכה (והנכונה... ) לפורומים אחרים...

(זה מזכיר לי בדיחות של איזה רב ששמעתי שיעור שלו פעם- על הערבים שהזבובים נושאים להם את החופה, כי כל כך מסריח שם ועוד כהנה וכהנה.

לא משמאלניות יתר, הגחכה שלהם הופכת אותם לאויבים יותר מסוכנים ואותנו לטיפשים.)

אני לא חסיד של הסגנון הזה. אבל המציאות היא שגם ערבי יכול להיות סימפטי,

וזה גורר לעתים למציאויות לא נעימות (תשאלו ב"יד לאחים").

יש עניין לבטא סלידה מאויב, בטח כשהברירה השניה היא פיתוח סימפטיה כלפיו,

מציאות צינית שיותר מדי מתגשמת למולנו.

ראשית, הבנות והבנים הערבים שלצערי נגזר עליי לחלוק עמם את הכיתה אכן לא נראים משהו, ובעלי טעם ממש לא משהו בביגוד והנעלה. אם לדעתך יש על מה להתווכח- זה כנראה עניין של טעם וריח.

לרגע איני ממזערת את הבעיה בכך שאני נותנת לה שמות לעג, להיפך, העניין כ"כ עמוק שיכול ומשפיע על החיצוניות. ממש כמו שכשמכירים מישהו לעומק ומגלים את יופיו הפנימי הוא ממש נראה בעינינו נאה יותר? אז ההיפך.

אני כל כך מעדיפה לחוש את הסלידה מאשר את שמץ החיבה. וזו,דעתי.

לא תורם בכלום, וכמו שאמרתי- מבזה אותך (או את המתייחס באופן כזה) במידה מסויימת.

לא יודעת לגבי הערבים בכיתה שלך,

איתי עובדת בחורה ערביה, יפהפיה, עם טעם מעולה בבגדים, חכמה ומוצלחת.

והיא לא היחידה שאני מכירה שעונה על התיאור הזה.

אני עדיין רואה בה אויב, או פוטנציאל לכזה, אבל אני מכירה גם בזה שכאדם יחיד היא בסדר גמור (ויותר מזה).

חלק מהדברים זה לומר עליהם שהם טובים ושהם יפים.. בקיצור לא לספר בשבחם..

אבל לומר:

"ריבונו של עולם, אילו ערבים יפים בראת!"

בפשטות דברי השולחן ערוך, יהיה מותר...

אלמלא הייתי מנסה להדגים משהו.

לא תחנם גם לא אומר לדבר בקונטרה.

ומעבר לזה- אפשר לא להדגיש את זה, אפשר לא לדבר בשבחם, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה ש-מה לעשות- יש ערבים יפים.

לא מתווכחים על: מהי המציאות - האם ישנם ערבים יפים או לא -

או על: האם להתכחש למציאות.

אלא: האם להשתמש בסגנון של גנאי, ע"מ ליצור ריחוק.

אין לי איך להסביר כמה ההפך ממצחיק היו הבדיחות ההן בשיעור ששמעתי (שהיו בסגנון ההוא וגרוע ממנו)

ממש תחושה שהרב מבזה את עצמו.

וזה לא רק עניין טרמינולוגי.

במה להשתפר בדרך הצגה, ברגישות לקהל.

מזדהה עם הרגש של הסלידה מ"בדיחות סרחון".

אף פעם לא אבין מה כ"כ משעשע בזה...

זה הצורה שבה אתה מסתכל על מציאות או מציג את המציאות.

אני מניחה שתסכים איתי שאפילו ההבדל בין התנתקות לגירוש הוא לא רק טרמינולוגי, וזה (אמנם להבדיל) משמעותי עוד יותר בעיני.

(התנתקות יוצא לי לומר לא מעט, לא בגלל שאני לא חושבת שזה היה גירוש, אלא בגלל הקונטקסט החברתי שבו אני נמצאת, או בגלל הרגל מהתקשורת... פה מדובר בסיפור שלם. לא במילה)

כדי שממש ירגישו ככה. יצרב בתודעה.

אם כי אולי יתכן אפקט הפוך: שדווקא אלמנט ההפתעה, כשמגלים

לפתע שיש ערבי סימפטי, יכול דווקא לגרום מהפך.

"היי, הפתעה נחמדה, הם ממש לא כאלה גרועים כמו שאומרים..."

אולי ראיה, מכך ש"יד לאחים" מטפלים גם במקרים ממגזרים

שאצלם זה מאוד מקובל להציג ערבי בצורה כזאת.

לא יודע - שאלה למחנכים בעיקר...

אכן, מסכים לגמרי.

למה לדבר מסביב כל הזמן?

אפשר וצריך לומר בגלוי (והלוואי שהייתי עושה את זה יותר וביותר כח) זוהי הארץ שלנו, אנחנו לא רוצים אתכם פה.

תחשוב אתה על האפקט רגע:

משפט כזה- כל הערבים מכוערים ומגעילים- אפשר לומר רק בפורום של ערוץ שבע הרי. אי אפשר לומר אותו באוניברסיטה. הוא משפיע על המושפעים.

ולמה? כי הוא לא רציני ולא נכון. ערבים מסוג מסויים יכולים להגעיל אותי בדיוק באותה צורה שבה יהודי מלוכלך ומסריח יכול להגעיל אותי. אבל ערבי נאה ונקי ונעים לא מגעיל אותי.

אני יודעת וזה משהו שצריך לדבר אותו- שהוא גם גוי וגם אויב ואין לי מה לחפש איתו או איתה.

וזה לא מעורר זלזול, זה אמיתי ואפשר לומר את זה גם.

זאת בדיוק הכוונה - לשכנע עוד יותר את המשוכנעים בלאו הכי.

גם רעיון שצרוב בתודעה עדיין צריך משנה חיזוק.

סתם כך - כשזה נשאר רק ברמת רעיון פשוט - אין לי עסק עם

אויבים - זה לא בהכרח מספיק יציב לעמוד מול רגשות שעשויים

להתפתח כלפי אדם שמעורר סימפטיה.

(ואני עדיין לא מתלהב מלקרוא "מכוערים", "מטונפים" וכו'.)

בכל מקרה - נחמד לראות איזה דיון מכונן התפתח, מהתנסחות

אגבית בשרשור פריקה בפורום פצל"ש...

השכלה אקדמית גבוהה לערביות- זה דבר ציוני ממעלה ראשונה! למה? כי ככל שההשכלה של אישה עולה- ככה מספר הילדים שלה- פוחת. (אגב- הסטטיסטיקה הזו לא נכונה- אצל בנות ישראל הצדיקות בה! )

כבר קונן הרב כהנא הי"ד על תופעת חברי הכנסת הערביים, שאת השכלתם

באוניברסיטה העברית מימננו מכיסינו הציוניים...

מואזין לשבת חתן?

בעזהי"ת.

והכי יפה של הבוקר!!!

הם צורחים שם "עדיף לקום לתפילה מאשר לישון עוד קצת"... [או משהו כזה ]

לא רוחנית, כל כך טכנית עד כדי כך שהיא מוזילה את רמת הקורסים ולדעתי- פוגעת, הרבה מאשר עושה טוב

לא מעורר קנאה במיוחד. לפעמים דווקא מכעיס..

את קטשופ אוסם או שיותר נכון להגיד אווווווווווווווווסם חחח עם מלעיל\מלרע\אוזני שור\זקיף קטן?

ואיי אם זאת את-אז את פשוט קרועה!!

הצלחה של העתקה מהלוח..

כן,זו אני..

איך אומרים אצלנו... ח-ז-ר-ו-ת!!

יש מה לשפר במנגינה אבל בהחלט עוזר.

הכל מפרויקט ויבינו במקרא בויקיטקסט- http://he.wikisource.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90

שמות הטעמים-

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D

מנגינות הטעמים (אשכנזי)-

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/0/0e/Taamim_Torah_SuperJew.ogg

ראשון של בראשית-

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/5a/Bereshit-1_hi_%28Asael%29.ogg

וטעמי המקרא בויקפדיה-

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90

עוד משהו?

אבל אני צריכה לדעת את השמות של הסימנים-נגיד יש זקיף קטן\גדול לדעת איך נראה-ואיך לדעת לקרוא שרואים אותו,כנ"ל על קרני השור וכל האלה..

אז יאלה חברים מי רוצה ללמוד פרשת לך לך?

http://www.bar-mitzva.com/kriot.asp

תודה רבה רבה רבה!!

באמת בגיל כזה כבר יותר קשה לזכור...

אבל תנסי לקחת את הטעמים בתור מנגינה...

תראי בעצמך שעם הזמן(הרבה זמן...) את תוכלי להתחיל להשלים את הטעמים בעצמך

הטעמים זה מין תבניות שחוזרות על עצמם בהרבה מאוד מקרים...

בהצלחה!

אני הבת היחידה בעולם שלא למדה טעמי מקרא?

כי משתמע פה שזה הכי שגרתי..

אני גם מעולם לא למדתי...

אצלנו הקורסי חובה הם על תרבות יפן והאיסלם. ממש מרתק.

אולי אם תפני אליהם באישי הם יספקו את סקרנותך

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)