א-נ-י בסיירת מטכ"ל?!..

א-נ-י בסיירת מטכ"ל?!..מתוק מדבש

בסיעתא דשמייא!

תארו לעצמכם שחייל בסיירת מטכ"ל היה בא ואומר:

"יאללה, אנ'לא יכול יותר!
כל הזמן מטרטרים אותנו ממקום למקום, אומרים לנו לעשות 60 שכיבות שמיכה ב2 דקות,
לרוץ 1000 מטר בדקה, ראבק, מה אתם רוצים מאיתנו?!
כולה באנו לסיירת מטכ"ל, למה לעשות לנו חיים קשים?!"

תכל'ס כולנו מבינים שאם הוא חושב ככה - אין לו מה לעשות בסיירת מטכ"ל.
כי מי שמתגייס ליחידה מובחרת - יודע שהוא הולך עכשיו לעבוד, וקשה.
וכן, יהיו לו קשים בדרך, ויהיו אתגרים - אבל הכל בא כדי להוציא ממנו את הכי טוב שהוא מסוגל.
כי אין מצב שהוא יגיע להישגים אם הוא סתם יישב בבית וינוח. רק באמצצעות הקושי והאתגרים - הוא יוכל להתחשל ולהגיע להישגים הכי טובים שאפשר = לשלמות האישית שלו.

האדמו"ר מסלונים כותב בספר 'נתיבות שלום' שכמו שאברהם אבינו עבר 10 נסיונות בחיים שלו,
ככה גם כל יהודי, בכל דור, עובר 10 נסיונות במהלך החיים שלו, והנסיונות האלה עוזרים לו להגיע לשלמות. ז'תומרת שהם מחשלים את האדם, ורק בעזרתם הוא יכול להגיע לדרגה הכי גבוהה שהוא מסוגל.
כמו אותו חייל בסיירת מטכ"ל, שבלי כל המשימות הקשות והאימונים - הוא לא היה יכול להוציא את כל מה שיש לו, ככה גם אנחנו (היהודים) תכל'ס ביחידה הכי מובחרת כאן בעולם, ולכן אנחנו צריכים שיהיה לנו קצת קשה, כדי שנוכל להגיע לדרגה הכי גבוהה שלנו, והקושי הזה הוא הנסיונות שלנו.

כל נסיון מתאים לרמה ולמצב של אותו יהודי. יכול להיות שהנסיון שלי זה לקום בבוקר לתפילה, למרות שהלכתי לישון אתמול ב-3:00 ואני שיא העייפה, והמיטה החמה אשכרה משחנ"שת איתי ואומרת לי להישאר [במיוחד עכשיו בגשם, כשיש חשק רק להתכרבל מתחת לפוך עם כוס שוקו חם

],
והנסיון שלך הוא לא לצאת לטיול של הסניף, למרות שהוא הולך להיות 3 ימים, משהו מטורף, צחוקים ודאחקות, אבל אתה יודע שתדבר שם יותר מדי עם בנות.

אבל תכל'ס - איך אפשר לעמוד בנסיונות האלו?!

איך אפשר ללכת נגד החשקים שלנו, ולעשות מה שנכון, ולא מה שבא לנו?!
בספר 'שערי תשובה' כתוב שאהבת ה' זה כשאתה שיא הרוצה לעשות משהו, אבל אתה עוצר שנייה, ואומר: 'אבאל'ה, אני לא אעשה את זה, כי זה לא רצונך'.
תחשבו איזה נחת רוח זה עושה לה' כשאנחנו מתים לעשות עבירה, אבל אנחנו עוצרים את עצמנו, ואומרים שלא נעשה את זה כי זה לא רצון ה'..
אחח.. שנזכה.

אבל שתדעו שהנסיונות הקשים באמת, באים דווקא שאנחנו מרגישים קצת רחוקים, כשלא הכל הולך הכי טוב בעולם.
דווקא אז - ה' בוחן אותנו, הוא רוצה לראות אם אנחנו באמת מאמינים בו, או שכשטיפה קשה לנו - אנחנו עוזבים הכל.
ולכן, תמיד אנחנו צריכים לזכור שגם לנו, כמו לחייל בסיירת מטכ"ל - יש רגעי משבר.
אבל החכמה היא לא לזרוק הכל כשקשה - אלא להמשיך ולהתמודד, תמיד להזכיר לעצמנו את המטרה שלנו בעולם - שהיא לעשות את רצון ה'.
רק ככה אפשר באמת להתקדם.

אשמח ממש שתקפיצו ותפיצו את הד"ת, כדי שבעז"ה עוד יהודים יוכלו להתחזק