טעות!

רק עשה שם רע לימין.. והביא לאוסלו ב'..

אז בסיידר אני אומרת שהוא ט ע ו ת (במקום לומר דפוק בשכל..)

טעות ולא סתם...טעות גדולה שהוא ישלם עליה עד סוף ימיו (או קצת לפני).

הרצח שלו , זה אפילו לא שאלה . 
זה כ"כ טעות . כ"כ.

ומי שאומר שהיה צריך לרצוח אותו - פשוט לא מבין מה הערך של קדושת החיים ..

ולמה מתייחסים לזה בכזאת אדישות ?

כאילו אוקי , מישו עיצבן אותי , עשה לי רע - בואו נרצח אותו ! וואלה יופי. 

וכל אלה ששמחים שהוא מת .. 

אז מזתומרת לשמוח שאדם מת ? זה אומר שאתם מסכימים עם זה שהוא מת , מסכימים עם הרצח שלו .

זה כמעט כמו לבוא ולרצוח אותו בעצמכם ..

ואיך אפשר לשמוח ?!

לפחות תגידו - אנחנו שמחים על זה שהוא לא יכול להמשיך עם המעשים שלו . אבל לשמוח על זה שהוא מת ? ממש לא. 

להתפלל שה' יסלח לו ? בטח . 

ולהגיד ימח שמו ? כאילו מה ? מה ימח שמו עכשיו ? סבבה , עשה רע וכאלה , אבל .. יש גבול .. 

ואל תשכחו את כל הדברים הטובים שהוא עשה ..

<כתבתי את זה קצת מבולבל וחזרתי על דברים , בעז"ה אח"כ אני ינסח את זה יותר טוב אבל זה בעיקרון ..>

שבוע טוב !

תשימו לב איך שטפו לכם ת'ראש כך שתבואו מנקודת מבט שיגאל עמיר רצח אותו.

זה כבר ענין של השב"כ ושל שמעון פרס שגם לא כ"כ אהב את רבין וגם לא את הימין.

נכון, אז יגאל עמיר התבטא שרצה לרצוח אותו- זה אומר שהוא היה עושה את זה? זו סתם עלילה!

[שימו לב כמה אתם מדברים ולא עושים....].

השב"כ התלבש עליו רק בגלל ההתבטאויות שלו, אבל לא הצליח לכסות עשרות ראיות שהראו שמישהו אחר רצח את רבין ולא יגאל עמיר.

לא הבנתי מה ניסית להגיד פה ..

אני שמח שרבין מת.

אני שמח שנבלמו התכניות המרצחות שלו.

אני שמח שלא הועברו כל שטחי יו"ש- מה שרבין רצה לעשות בהמשך.

אני שמח שרבין לא הספיק להעביר עוד ועוד אלפי רובים לחמאס ולגדודי אל אקצה בשביל לרצוח ביהודים.

אני לא שמח שיהודי רצח אותו אבל אני שמח שהוא מת. יש קצת הבדל.

באמת חבל שהוא לא מת מפיגוע/סתם מחלה קשה...אלא יהודי היה צריך להרוג אותו. [ולא אכפת לי מי עשה את זה..]

אבל ב"ה שהוא מת ולא המשיך עם השטויות שהוא עשה ורצה לעשות..

ואם השב"כ רצח אותו כנראה שיש לו סיבה מספיק טובה לעשות את זה:

אולי כי הוא רצה למנוע את העברת כלי הנשק הבאה לערבים?

וכן אני שמח שאדם כזה מת. אדם שרצח עשרות ניצולי שואה באנטלנה. אדם שגרם לעשרות פיגויים עם הנשק שהוא נתן לערבים.

אבל אני גם עצוב:

אני עצוב שאדם כזה הוא גם יהודי.

ירה באלטלנה, התמוטט במלחמת ששת הימים, הביא את אוסלו ורצה להמשיך לאוסלו ב'.

איזה בנאדם צדיק....

שהוא התמוטט במלחמת ששת הימים - אחרת מי יודע איפה היינו היום!!!!!

אמנם מבחינה רעיונית, אני תומך בהפיכת היום הזה ליום אהבת החינם הלאומי שלנו. לא, לא עקב רצח רבין החל באותו יום, כמובן, אלא כיוון שבאופן סגי נהורי להחריד נפטרה רחל אמנו ע"ה באותו יומא קדישא.

לרחל אמנו הובטחה הגאולה ע"י רבש"ע, יען תפילותיה הרבות והכואבות, וכיוון שנשוב וניגאל ע"י אהבת חינם כמו שכותב הרב (אורוה"ק ג שכד) - יש להופכו ליום אהבת החינם הכלל-ישראלי שלנו.

דין רודף לא צריך "הכרעת גדולי הדור" אומנם לגדולי דור שלך יש יותר סמכות תורנית להרוג מאשר מה שיש לי למרות שהם לא סמוכים אבל דין רודף הוא שלא צריך אותם

למה טעות מי שאמר עלינו "אחרי הטבח הראשון הם יברחו" ו "אני אחראי לביטחון של 98% מאזרחי ישראל" אני חושב שטוב שחיסלו אותו וכמו שיגאל אמר "אני משני האחוזים האחרים" מי שלא מתחשב בקוק כאשר הוא מודע לכך שיהודים מתים - טוב שהרגו אותו וטוב שיהודי הרג אותו

ואנחנו שמחים מאוד שהוא מת

אני חושב שמאחר ורוב מורשתו היא של זילזול בחיי יהודים צריך לשכוח כול דבר טוב שעשה בשביל שמורשתו תהיה בזויה ככול האפשר

מי שחושב שהוא רוצה להתפלל עליו שיתפלל בצינעה (עיין פיסקה קודמת)

ימח שמו זה קללה מתהילים ומשמעותה היא שלמרות שלכול יחהודי צריך לשמר את שמו (ולכן יש מצוות יבום בשביל להקים את שם המת) יש אנשים שאנו מקרללים אותם שימחה שמם מישראל ואני חושב שעל הפקרת חיי יהודים רק כי הם יהודים הקללה הזאת היא ממש במקום

אני לא חושבת שאדם פרטי יכול לבוא ולהחליט שהוא צריך למות.

אבל אני כן יחסית שמחה שהוא לא יכול לגרום יותר צרות.

אני לא שמחה שהוא מת, אני שמחה שהוא לא מסוגל לעשות יותר את מה שהוא עשה.

גם אם הוא היה חולה או יורד מתפקידו כראש ממשלה הייתי שמחה אז זאת אותה שמחה.

לא שמחה של יש! הוא נרצח.

אלא של יופי עכשיו הוא לא יכול להמשיך לעשות את זה.

אנחנו לא אלו שקובעים.

כל ישראל אחים. גם אם אנחנו לא באותם דעות.. אי אפשר להגיד שמחה שהוא מת. אפשר לההגיד אני לא הסכמתי עם דעותיו.

טעות...כי לא רוצחים אף יהודי...בטח לא יהודי שהוא חשוב כ"כ...(ולא משנה מה..זה דוגמה מעפנה..כי אם אני לא טועה אנחנו צריכים להיות אור לגויים..)ובטוח שלא להיות שמחים...ולא הבנתי למה לא לזכור את הדברים הטובים??

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...