אני חושבת שגם אתה יותר נבנה מזה,

וגם זה מחזק את הצד שלך.

אז אם לא גרמת למישהו לחזור עכשיו בתשובה.

עדיין הרווחת.

עוד משהו, יש מצב שעכשיו זה לא באמת יעזור במשהו.

ולא תראה מחר אף אחד הולך בזכותך עם כיפה.

אבל אם תבוא ותהיה בטוח באמת שלך, 

אולי, אולי, זה יגרום לו לחשוב על זה. 

ועוד תקופה יום אחד הוא יתחיל לחשוב על זה מחדש.

אולי אז זה ישפיע.

מכיר את הפס' "שלח לחמך על פני המים"?

זה זה. תנסה. אולי יום אחד תראה שזה עזר.

ב"הצלחה~!

להיבנות-אפשר גם בישיבה, אם רק תרצה, לא צריך חילונים בשביל להבנות.

בשביל זה יש רבנים, והמון ספרים....

בס"ד

לדעתי, אני הייתי הולכת.

לא חייבים לדבר, אתה יכול להקשיב לשאלות ולתשובות של החברים שלך, בעיני, זה נותן המון... זה מחזק ונותן לך תשובות לשאלות שתמיד פחדת לשאול.

הלוואי עלי.

"מלאים זיו ומפיקים נגה...." מוכר...

רק אחרי שאתה מלא, רק אז אתה יכול להפיק, לתת גם לאחרים, להמשיך מהאשיות והתורה שלך לאלו שצריכים...

ברור, זה הרעיון, לתת לכולם, לא להשאיר את זה בגדר תורה מעורפלת אלא למשוך אותה לכל העם ולהביא לתיקונו... כל מילה בסלע...

אבל אסור לשכוח גם את עצמינו....כי לפעמים מסיטואציות כאלו קוראים דברים שהם ההפך הגמור למה שאנחנו רוצים ומצפים שיקרה...

אתה צריך להיות שלם עם עצמך...לדעת שאתה הולך באמת כדי להשפיע...ואפילו רק כדי לבוא ולדבר, אבל מנקודה טובה ואמיתית...לא כי זה נחמד להכיר את השונה...(וזה נחמד...) ולא כי יעריכו אותי אם אני אלך... אלא באמת כי זה מה שנכון לעשות...

ואתה יודע בעצמך שלא תיפול, רק תשפיע ותעזור יותר...תיתן יותר...!!

ואז תהיה שלם עם עצמך...תאמין ביכולות שלך ותרוץ על זה..

ממש בהצלחה!!

הייתי שם, ואין שם בכלל עניין של להחזיר בתשובה או בשאלה, המטרה שלהם בעיקר היא לגרום להכיר את הצד השני ולפתוח את הראש לעוד דעות.

דעות, לא אמונות.

אני הייתי שנה שעברה בעתיד , ו וואו , זה פשוט מדהים .

זה בונה , ומחזק את הצד שלך - כשאתה חוקר ומחפש תשובות ,

אבל, תלך לשם מתוך אמונה , ומתוך אמונה של בנייה ,

בוא חזק, ותתעלה ! 

גם אנחנו עתידים לעשות שבת כזו.

אבל אנחנו לא הולכים להחזיר אותם בתשובה!

זו לא המטרה. זה בלתי-אפשרי במפגש אחד.

זה מקסימום יפתח פתח.

אנחנו באים להידבר, להכיר, להראות להם שאין לנו קרניים וזנב.

שאנחנו אנשים כמוהם ושלא יקחו את מה שמציגים בתקשורת כתורה מסיני.

פעם שאלו אותי וחבר אם אנחנו עושים צבא.

"מה?! אתם עושים צבא?" - ממש ככה.

כמעט שהתפוצצנו מצחוק. אי-אפשר גם כיפה וגם קסדה?

בקיצור,

זה מפגש שנועד לנפץ סטיגמות משני הצדדים. 

גם אנחנו מסתכלים לפעמים על חילונים במבט

סטריאוטיפי או מתנשא.

אני בעד ללכת - בתנאי שתהיה בטוח שאתה עושה קידוש ה'. 

אנ זוכר שגם לנו היה איזה ערב כזה שעשו וכמה חברים שלי הלכו ושאלתי את הר"מ שלי והוא אמר שזה תלוי בכל אחד-אם לפי דעתך אמונתך בנויה מספיק, אז תלך-ככה אמונתך תתחזק עוד יותר...

אך אם הינך מפחד שאולי אתה לא מספיק חזק באמונתך-אז אל תלך...

אני חושב שגם ללכת לרדים לעשות משהו כזה זה אותו דבר...

לפני שנתיים היה איזה מחנה בחופש של שבוע-שחרדים מארגנים והם ומביאים נערים מכל מיני ישיבות (חרדיות,חרדלי"ות,דת"ל...)-ואני זוכר שהתלבטתי אם ללכת והראש ישיבה שלי ענה כנ"ל...

לכן אני חושב שאם לדעתך אתה בנוי מספיק מבפנים-אז לך להוציא החוצה-וכך גם תתחזק עוד יותר...

אך אם אתה לא בנוי מספיק-אז תבנה את עצמך עוד קת-עד שתרגיש יותר בטוח...

בהצלחה...

אני אשמח לדעת אם הלכת בסוף-או לא?ואיך היה...

זה גם בונה אותך!!!

זה סתם בזבוז זמן....

רב אחד אמר לי שאף פעם לא יצא משהו טוב מוויכוחים כל אחד נשאר בדעתו וזה......

לפעמים סתם עושה לבי אדם טוב להתווכח.

ולדעתי- תלך. זה מאוד בונה, זה גם יכול לחזק את האמונה שלך... זה ידוע......

                                                      בהצלחה

כל האווירה שם היא אווירה טובה של הידברות, כל מי שבא לשם בא בשביל לשמוע דעות שונות ולראות שלאנשים שהאמונה שלהם שונה משלך אין קרניים והם לא נושכים, זאת המטרה של עתיד.

אם אתה מרגיש חזק מספיק באמונתך ובדרכך אז לך.

אתה לא יודע למי שם זה ייכנס ללב.

לא צריך להתווכח, צריך להסביר להראות שאנחנו לא חיזרים.

לפעמים הם פשוט לא יודעים דברים ומטרות מסוימות.

מאיפה לך מי מהם יתחיל לחפש בעקבות המפגש הזה?

איך אתה יודע שאף אחד מהם לא יסתכל אחרת על הדברים?

אם אתה חושב שאתה יכול תלך ובהצלחה רבה!

רק אני באמת חושבת שתחשוב בעצמך אם אתה מאמין מספיק וזה לא יהרוס לך.

זה עלול להרוס ממש.

אני הלכתי לכאלה כשהיתה לי הרגשה שאני מספיק חזקה וכו..

וקרו מזה שני דברים:

א. התחזקתי בדיעות שלי

ב. נכנסו לי כל מיני ספיקות...

לכן זה לא טוב ללכת לשם לפי דעתי כי זה לא באמת עוזר למישהו..

אבל, אפשר לומר שמהספקות בסופו של דבר יצאה לי אמונה יותר גדולה (אחרי שלמדתי הרבה בעצמי, כן...)

אז לא יודעת.

אני יכולה להגיד שדבר ראשון זה ממש כייף...

נכון שלא ראינו אנשים שחזרו בתשובה ממפגשים כאלה.. בטח שלא בגיל כזה.. אבל זאת גם לא בדיוק המטרה של עתיד...

עתיד בא יותר כדי לגבש את החברה. לפתוח חלון להכרות.

אחרי המפגש שראשון עשו סבב "מה חידש לי" וכולן אמרו "שבירת סטריוטיפים"... [טוב נו.. אמרו סטיגמות.. אבל הכוונה לסטריוטיפים...]

ועוד דבר, זה לפעמים מעלה שאלות. אבל זא בדיוק הזמן להעלות אותן! עכשיו! בגיל הזה... ותמיד לדעת שיש את מי לשאול... [לי היה ברור שאני יכולה לפנות לצוות באולפנה.. ובכללי האולפנה דיברה איתנו [הבנות שהיו חלק מזה] לראות איך הולך לנו וכו'..]

לא קראתי את התגובות.. מקווה שלא חזרתי על מה שכולם אמרו פה...

שאלות באישי- בכייף...

בס"ד

זה לא כזה שוס..כאילו בסדר באים מדברים מתווכחים..תכלס,שום דבר לא באמת יוצא מזה חוץ מחברויות..זה ממש נחמד והכל אבל לא באמת באמת משנה משהו..

אני מאוד ממליצה! 

הכוונה כאן היא לא להחזיר אותם בתשובה או אותנו בשאלה, הכוונה היא להזכיר (או להראות) לנו שגם אנחנו וגם הם יהודים, אחים, עם, ולגיטימי שכל אחד חי את חייו בדרכו.

הכוונה היא להראות לנו שלא כל החילונים הם מוקצה שלא יודעים שום דבר ביהודות, ולהראות להם שלא כל הדתיים הולכים עם שריימל וזורקים ביצים על שיקצע. 

אני אישית מאוד מכירה את העולם החילוני אז לא הרגשתי שקיבלתי מזה המון. אבל מצד שני, כן ראיתי את חברות שלי נפתחות ומבינות יותר, וגם את הבנות החילוניות שהיו שם.

הן אשכרה היו בהלם שלא שידכו אותנו בגיל 7, ואיך זה שאנחנו כבר בכיתה י' ועוד לא מאורסות/נשואות? 

זה באמת מה שהן ידעות. חשובות שהן יודעות. 

ראיתי במפגשים האלה איך חילונים נפתחים, איך דתיים מבינים ומכילים ולדעתי זה מקסים!

זה גם מפגש חכם, פעם בתקופה (שבועיים? שלוש? לא זוכרת). ככה שזה גם לא אינטנסיבי כמו סמנריון של שבוע או שבת, וגם יש רווחי זמן לעיכול, מחשבה, תהליך..

מקסים מאוד בעיני! כדאי כדאי

גם לכן ביטלו את בעד השנה כי זה מעורב ?!? 

אני לא אהבתי בכלל.. השתתפתי בסמינריון כזה , לא יצא מזה כלום.. היה חילול ה' ובסוף הסמינריון החילוניות אמרו שהסמינריון גרם להן "לדבוק בדרך שלהן.. "  ה' ...!! לא אהבתי.. זה לא הגיל ולא הזמן.. קודם נבנה את עצמנו ואח"כ נלך להחזיר בתשובה.. ( לתקן עולם וכו'... ) 

יותר נכון, עוד לא...
העניין בדיבורים..

איפה היית בעתיד?

מכילה אכילת שקצים ורמסים?

סובלנית לאיסורי דאורייתא?

את יכולה עכשיו לזעוק ולהגיד מה פתאום ושלא נכון, אבל לא תוכלי להתחמק מזה: ה"היפתחות" הזאת וקבלה ללא תנאים שוחקת והורסת את הרגישות בנפש לעבירות ולכפירה שלהם.

אז מה הפיתרון? לשנוא את כולם? ודאי שלא! צריך לאהוב אותם ולרחם עליהם. אבל מתוך מקום נכון. מתוך הבנה שהם תינוקות שנשבו, שהם גדלו על הטעות שלהם, ושלמרות הכל יש להם נשמה יהודית בפנים. כל זה תוך זהירות ושמירת מרחק ראוי מהם (חוץ מכאשר באים לקרב אותם) כדי שלא נתקלקל מהם, וסלידה גדולה ממעשיהם ואמונתם.

לא קשור אם הם מקלקלים או לו פשוט בגיל כזה ובידע מועט כזה אין טעם ללכת

לא מכיר את עתי"ד, אבל בהנחה שזה אותו עניין כמו גשר: אין כאן מטרה של החזרה בתשובה, וגם לא של אחדות סביב התורה. המטרה היא אחדות ללא תנאים, וקבלת האחר כפי שהוא. אם נקלף את כל הכיסויים והמילים היפות נגיע להגדרה הבאה: לגיטימציה לחילוניות.

האם אתה מוכן לתת לגיטימציה לחילוניות?

מה בדיוק קורה?

אוליי קישור לאתר או משו..

חכו לגיל בוגר יותר ובעל כושר ספיגה גדול יותר. לפעמים הדברים שנשמעים במפגשים קשים לאוזן שלא רגילה לסגנון. כדאי להתחסן וללמוד לפני שמתחילים בקירוב לבבות. בינתיים ניתן להסתפק בתקשורת עם לא-דתיים שנקרים בדרכנו- שכנים , קרובי משפחה וכו'.

אני מסכימה ממש שאם יש כאן אמירה של: אנחנו מקבלים  אתכם עם השוני, זה לא נכון ונותן לגיטימציה לחילוניות, אבל אם האמירה היא לא של קבלה אלא שאנחנו פשוט לא שונאים, [ולא,זה כלכך לא ברור מאליו] אבל כן ברור שאנחנו חושבים שדרכם אסורה וטועה- עדיין יש כאן בעיה?

אמנם זה נכון שאנחנו לא שונאים, אבל כשפועלים במיוחד בשביל להראות את זה-זה כבר נכנס לגדר של קבלה, לפחות כך זה נראה, אא"כ בו בזמן שבו אנו אומרים שאיננו שונאים, אנו מזכירים גם את הצד השני של המטבע, ולו ברמז.

אין מילים, פשוט מדהים מדהים מדהים.

ואני מדברת כמישהי שיש לה קשר טוב לעולם החילוני גם ככה, החברות הכי טובות שלי חילוניות גמורות.

הפרוייקט הזה מעולה כ"כ ומומלץ בחום, גם לאחותי אמרתי השנה ללכת.

ואין שום מטרה שמישהו יחזור בתשובה מהוויכוחים האלה.

זה הקטע, זה גם לא וויכוחים.

זה דיבור, זה להכיר את האחר.

פעם אחת כשחזרנו מאחד המפגשים מישהי באולפנא שאלה אותנו "נו הצלחתם?" ולא הבנו מה היא רוצה מאיתנו,אז היא אמרה "הצלחתן להחזיר בתשובה?".

פשוט היינו בשוק, זה כ"כ כ"כ לא המטרה שלזה, ומרגישים אתזה כבר מהמפגש הראשון..

אם אתה הולך, אל תלך במטרה לשכנע. תלך במטרה לשמוע.

תתפלא, גם לחילונים יש הרבה דברים ללמד אותך..

ומה שבטוח, אל תבוא במטרה להחזיר בתשובה.

לא הכרתי מישו שחזר בתשובה אחרי פרוייקט עתי"ד, אבל גם לא הכרתי מישהו שחזר בשאלה מזה.

פשוט תלך, זה פרוייקט מדהים.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...