מאידך גם אני כבר נמנה על הבחורים שנמאס להם,

שברורים נמשכים ונמשכים...

אז צריך גם לדעת לשים גבולות של זמן לבירורים.

נמנית על הבחורות שמחזירות תשובה תוך 24 שעות (היה מקרה אחד שלקח לי יומיים לברר)

אבל באמת מחשיד...

סביר יותר שזה חוסר הבנה,
גם אם הוא ח"ו "איש רע" תמיד יש לו "חבר רע" שיוכל להיות משיהו שיגיד שהוא בסדר...
מבינה את הקרימינולגיה?
לכן אני מהמר על חוסר הבנה...

אחרי בירור ארוך מול מס' לא קטן של החברים - הרוב אומרים עלי דברים בסה"כ טובים - אבל רחוקים מהמציאות.

ובעיני הם יוצרים תדמית מאוד לא נכונה לגבי בתחומים מסויימים.

וכן - לפעמים זה פוגע

למדתי את מי באמת כדאי לתת בתור הממליץ

אבל אפילו הם לפעמים אומרים שטויות

לכן - גם לי לפעמים אין רצון לתת מספר של חבר.

ולא - אני לא מסתיר כלום - פשוט מנסה להמנע מהנזק

לתת מספר אז סורי מאמי- תגידי לו שאת לא יוצאת עם מישהו כזה..

אני לא ביררתי (כאילו כן ביררתי אבל זה היה הוא בשם אחר-סיפור ארוך..) וכמעט יצאתי עם בחור שגנב זהות של מישהו אחר.. אז תבררי.. זה חשוב, אפילו חבר שלו שמכיר אותו או שלומד/למד איתו או מישו מהצבא.. חברה שלך לא תמיד יודעת את הכל.. אז כדאי..

שיהיה בהצלחה!!!

במקום לברר אצל חברים כדאי לברר עם דמות רצינית / חינוכית וכד' שמכירה אותו בצורה יותר אובייקטיבית

מניסיון  יצא כמה פעמים שבירררו עלי דרך חברים "בדחנים " לא הכי קרובים 

ומשום מה הם בחרו לספר את ה"קונדסים" שיצא לנו לעשות ביחד , כנראה זה מה שהם זכרו

והנה אני מגיע לפגישה והבחורה מתחילה לתחקר אותי על כל מה שהיה בעבר ולצחוק איתי כאילו  הכרנו כבר מהגן

הנקודה היא  שאפשר להבין למה הוא מעדיף שלא כי יש חברים ויש חברים .

חוצ מיזה אולי הוא נמצא בנקודת זמן שאין לו קשר כ"כ עם החברים האמיתיים שלו ( התחתנו וכד') ולא הכי קשור

קיצר כדאי לברר מה המניע ואם הוא לא מסכים אז כדאי לברר דרך דמות חינוכית אמינה כנ"ל שמכירה אותו

ואם גם לזה הוא לא יסכים אז אפשר להדליק את הנורה ..הצהובה ..

גיליתי שאני מכירה אנשים ממקום העבודה שלו... (והוא לא עובד במקום עם 1,000 עובדים... אולי 15)

הבעייה שהם מכירים רק פן אחד שלו.... (במחשבה שנייה - אולי גם חברים מכירים רק פן אחד, וכן הרבנים וכו'...)

כדאי להזהר...

יש כאלה שזה מובן מאליו אצלם, יש כאלה שזה מקובל פחות ואחרים שממש לא.

ובמקביל- לשאול.. איך בכ"ז תוכלי לשמוע עליו פרטים נוספים..

לי זה נשמע מוזר..

אמרתי לחברה שלי שאם אין לי מספרים לברר עליו - אני לא מוכנה לצאת איתו.

היא אמרה לו והוא בסוף כן מסר מס' של חבר...

ואז הוא הוסיף: "אז שתביא גם היא מס' של חברה".

זה לא נשמע לכם קטנוני?

לגיטימי שיבקש גם... מה גם ששמעת את האמירה מהחברה ולא ממנו במפורש,לכן יכול להיווצר טלפון שבור וחוסר הבנה.. אולי החברה הבינה לא נכון את הנימה...

הובנה.. השאלה היא-איך את מרגישה עם זה?

לדעתי, כדאי לך בכ"ז לבקש מהחברה לשאול אותו על כך, במידה ואת עצמך לא תרגישי בנח לעלות את הנושא בפניו..

כי נשמע שזה מציק. ואולי באמת יש עניין "לחשוד" אבל מאידך- יתכן שישנו כיוון שלא חשבנו עליו, ורק הוא יכול להציג..

בהצלחה רבה

יאללה, תני צ'אנס,

אולי (הלוואי) הנימה לא הובנה,

קצר בתקשורת, רגע של בלבול...

חבל חבל חבל לפסול על זה... 

בשלבי בירור

אי"ה אצא איתו

לא אמרתי שצריך לפסול.

להפך, אמרתי שצריך לברר כי יתכן שיש אצלו סיבה שבכלל לא חשבנו עליה. ורק הוא יכול להציג אותה.

ובמקביל- כן המלצתי לברר את הנקודה

בהצלחה!!

שאלי את החברה שלך מי הוא ,מה שמו , מה היא יודעת על משפחתו, איפה הוא גר, איפה למד, איפה עבד,מה שם משפחתו , במה הוא עוסק, מה מקצועו,מנין היא מכירה אותו, מי החברים שלו, מה הוא רוצה לעשות כאשר יהיה גדול, מדוע החברה שלך חושבת שהוא מתאים לך ולכן הציעה אותו.

בפגישה שלך איתו  תשאלי אותו בערך את אותן שאלות אבל לא בנימה של חקירה משטרתית אלא בנימה של התענינות.

אל תבקשי ממנו מספרים.אחרי שתשמעי ממנו תשובות כל שהן ה התשובות ישמשו לך חומר גלם לגבש תוכנית חפירה באמצעות חברות הורים שלך, בני משפחה, צד שלישי, צד רביעי ו כ ו'  תמשיכי בפרויקט גם בפגישות הבאות אחרי הכל מטרת הפגישות שתכירו יותר ויותר לעומק אחד ואחת את השני והשניה . בדרך זו תתגבש לך תמונה מי הוא הבחור הזה והאם יש סיכוי להתקרבות והתאמה בין הדרישות והציפיות שלך ושלו. לדעתי התכונה הכי חשובה היא טוב לב והעדר אנוכיות.

בהצלחה.

הוא לא אוהב חקירות את רוצה לברר...

אז למה שהוא גם לא יחקור קצת ...

לבחור נמאס מבירורים אינסופיים,

אז הוא רצה "לנסות וזהו",

אבל אם כבר את רוצה,

אז גם הוא יברר...

מה ייתן לבחורה לדבר עם חבר של הבחור שאותו היא מעולם לא פגשה ואפילו לא יודעת אם היא יכולה לסמוך עליו? 

במיוחד אם זה חבר שהבחור ה'מוצע' העביר את מספר הטלפון שלו. כנראה דברים לא טובים לא תשמעי עליו ממנו. אז מה הפואנטה? 

למה שלא תתקשרי ישירות לבחור ותשאלי אותו מה שאת רוצה? אני מאמין שרוב הבחורים יראו דבר כזה בחיוב. 

לי היה מקרה, שמישהו הציע בחורה, אמרתי כן (אני שואל רק את זה שמציע את הדברים שחשובים לי ובוחר להתרשם מהבחורה בעצמי) - ואחרי כמה ימים, אותו חבר אמר לי שהיא רוצה להיפגש. 

שאלתי מה לקח כ"כ הרבה זמן, והתברר לי, שהיא רצתה טלפון של חברים שלי לשאול עלי, והוא נתן לה מספר של 2 חברים. והיא דיברה איתם. כל זה, מבלי ליידע אותי. 

אז אמרתי לחבר שהציע, שבחורה כזאת היא לא בשבילי ושזו חוצפה שהיא חושבת שהיא יכולה לחדור לפרטיות שלי בצורה כזאת. (ומן הסתם, היא לא שמעה דברים רעים אם היא אמרה שהיא רוצה להיפגש). 

לא הבנתי למה היא צריכה לדבר עם חברים שלי, ובמיוחד בלי שהיא ניסתה לקבל את ההסכמה שלי - שהיא לא היתה מקבלת - לענין. 

גם החבר שהציע לא יצא נקי מהסיפור וגם ממנו אני לא מקבל יותר הצעות. 

לא מבין מה זה תורם. לכל אחד\ת יש עיניים ואוזניים והוא מסוגל לשפוט בעצמו מה האופי של מי שעומד\ת מולו. 

לא מחשיד ולא נעליים. אני מבין ומזדהה איתו. 

ועוד דבר שאני לא מבין: על חברה שלך שהציעה את לא סומכת, אבל את סומכת על זר גמור שאותו את לא מכירה שמספר הטלפון שלו נמסר לך ע"י הבחור ה'מוצע'. רק לי זה נשמע נטול הגיון לחלוטין? 

אני חושבת שזה צריך להיות ברור לכל אחד מהצדדים שעושים המון בירורים לפני שיוצאים..

מה העניין לצאת עם מליון בחורים / בחורות כשאתה עוד יכול לפסול אותם עוד לפני הפגישה ולהרוויח זמן!?!

חוצמיזה שעדיף לדבר עם החברים קודם כדי להבין איך הבחור בסביבה הטבעית שלו..                                                          (אף אחד לא יספר על עצמו איך הוא מתנהג ביום יום נכון?!)

אבל אין ספק שאחרי ששומעים באוזנים מיהי ואח''כ גם רואים בעיניים זה הרבה יותר טוב..!

ולא תורמות הרבה.

יתכן גם שבגללן הרבה זוגות טובים לא נפגשו.

אף פעם החברים או הרבנים אומרים משו רע על הבחור..

הם רק אומרים שיש לו רצון לעשות...ורצון לפעול וכו'...

וגם אם זה רכילות אז היא מותרת זה לצורך..

חברה שלה יצאה איתו.

חוץ מזה - מה הקשר לסמוך? לא בהכרח מה שמתאים לחברה שלי מתאים לי....

אני בהחלט לא מבינה למה אתה כ"כ נגד בירורים

זה בהחלט מונע הרבה אי-נעימויות (יצאתי פעם בטעות עם אחד חצי חרדי... שזה ממש לא מתקבל עליי.. סתם שרפנו ערב).

אם אתה סומך רק על עצמך: א. אתה עלול להיסתבך עם הרגש (כי אולי ישר התאהבת בה, ואתה מדחיק את החסרונות או שבכלל לא מזהה אותם... וקשר שלא באמת מוביל למשהו - לא בריא בכלל... לפחות בבירורים אתה יותר שקול..), ב. לוקח הרבה זמן להכיר אפילו היכרות בסיסית (אלא אם כן אתה רגיל לקשרים של חודשים/שנים..), ולמה לא להאיץ את זה ע"י בירורים אצל אנשים שמכירים אותו/ה טוב??

חוץ מזה - דיבור עם אנשים קרובים - יכול לשפוך אור על צדדים שאולי לא היית מגלה עליה (כל אחד מכיר את האדם מזווית אחרת... לכן לי תמיד חשוב לדבר גם עם חבר קרוב, גם עם רב שמכיר אותו...).

למה את צריכה להידחף לו לחיים ולדבר עם חברים שלו עוד לפני שנפגשתם? 

למה אני נגד? כי זה חסר הגיון. מה את חושבת שחברים שלו יגידו עליו? במיוחד חברים שהוא העביר לך את המספר שלהם. 

אני מברר את הדברים שממש חשובים לי (כפי שכבר כתבתי) עם מי שמציע. ואם הוא לא יודע, אני אומר לו שיברר וישאל אותה עצמה. אני לא נכנס לדברים האלה. 

יש לי רשימה של דברים שחשובים לי (השקפה דתית זה אחד מאותם דברים), 

אני לא מבין למה לעשות פעולה כ"כ חסרת הגיון וסתם להיכנס לבנאדם לחיים. 

היה מי שכתב שיש סיפורים על בחור שלוקח כדורים או משהו בסגנון - ואז מה? את חושבת שהחבר שאת הטלפון שלו קיבלת יידע על זה? סביר להניח שהמדויט הפוטנציאלי לא ייתן לך טלפון של מישהו שיכול לספק לך אינפורמציה שלילית אודותיו.

אני מעדיף להכיר בדייט הראשון את הבחורה בלי דעות קדומות ולחפש כל הזמן אם מה שאמרו לי נכון ואיך זה בא לידי ביטוי.

אולי אני מוזר, אבל באופן אישי, כל הנושא הזה של הבירורים, די מגעיל אותי.  

לא צריך לצפות שיגידו על הצד השני דברים רעים.

כשמבררים, המטרה אמורה להיות, כך לעניות דעתי, לדעת יותר פרטים על האופי וההתנהגות של הבחור/ה בסביבתו הטבעית.

אין כאן רע או טוב. יכול להיות בחור מאוד שקט ויכול להיות בחור שעושה הרבה רעש בכל מקום שהוא נמצא, ושניהם טובים, תלוי מה מחפשים.

יכול להיות בחור שכל השנים היה ברמה דתית נמוכה ועבר מהפך משמעותי לטובה בשנה האחרונה, וזה מעולה, אך יכול להפריע למישהי שחשוב לה בחור עם רקע תורני יציב יותר לאורך שנים.

יכול להיות בחור שעושה ופעיל בכל מקום שנמצא, ואחד שמשתתף בעניינים חברתיים אך לא יוזם אותם. שניהם אחלה, השאלה מה מחפשים.

יכול להיות בחור מאוד רגשן, שזה גם יכול לעיד על אדם מפרגן וחם, אך יש מי שהעודף רגש הגברי הזה יפריע לה.

בקיצור, מדובר כאן על נתונים נטרליים. הצד המברר יחליט אם זה בתוך התחום המתאים לו, או שיש כאן חציה של קווים אדומים מבחינתו.

ותגיד, האדם היושב ואחרים, כי את כל הדברים האלה אפשא לדעת אחרי שנפגשים ומדברים. אני אסכים חלקית ואחלוק. א.לא מוצאים את כל התשובות בפגישה הראשונה (בהנחה שלא יושבים עם דף ועט ומנהלים ראיון האחד לשני), וחבל לבזבז זמן יקר של אנשים יקרים  ולהפגש מס' פעמים,כששיחות טלפון היו יכולות לעשות את העבודה.

ב. לפעמים משהו שנאמר בטלפון (ובמיוחד כשנאמר מפי מס' אנשים) מעורר נק' למחשבה, גם אם לא לפסילה. יכול להיות שמס' אנשים אמרו על הבחור לדוג' שהוא חברותי אך שקט. וזה נק' שחשובה לבחורה, אז היא תשים לב אליה יותר בפגישות עד כמה הדבר הזה נמצא אצלו ואם זה מפריע לה. ואם לא היתה יודעת ושומעת מראש, אולי היתה שמה לב לזה לאחר מס' פגישות כשהרגש עמוק בפנים, וגם אם היתה שמה לב לזה אחרי החתונה, תגיד שזה לא מפריע לה באמת, אבל לא נכון! זה מכשול שהיה אפשר מראש להסיר, ובאמת שחיי הנישואין דורשים הרבה עבודה, ומגלים לא מעט דברים חדשים והבדלים, אז מה שאפשר לחסוך- זה מעולה!.

חוץ מזה שאם אתה לא מתכוון לצאת חודשים ושנים, אז הבירור הראשוני נותן בהחלט תמונה כלשהי על הצד שכנגד. הפגישות נועדו לאמת את הדברים (גם הטובים!) שנאמרו, ולמציאת חן. ואם כך-הדרך פתוחה ואפשר ללכת הלאה...

(להבהרה: לא צריך ואסור לקבל את הדברים שנאמרו כאמת מוחלטת, אבל כן יש לבדוק את המציאות על בסיס הדברים שנאמרו)

אבל למה לא לשאול את כל השאלות האלה את מי שמציע? 

אני מניח שמי שמציע מכיר את שני הצדדים או שלכל הפחות יכול לברר על שני הצדדים דרך מכרים משותפים. 

אז למה לסמוך על זר גמור ולא על מישהו שמכירים ושיש לו יותר ידע? 

אני רואה את זה כחדירה לפרטיות אם הבחור מודע לכך (ועל כך היתה השאלה המקורית ולכך התייחסתי - שהבחור עצמו מעביר טלפונים של חברים שלו) - וכחוצפה ודבר מגעיל כשהוא אינו מודע לכך. 

בסופו של דבר, אנשים שונים רואים דברים אחרת - ומה שצריך להיות חשוב לך, זה איך ש*את* רואה אותו, לא איך שחברים שלו או ר"מים שלו רואים אותו. 

אגב, מה קורה אם הבחור ר"ל, לומד במכללה? או שהוא בכלל התפקר והלך ללמוד באוניברסיטה, ה' ישמור? אז תתקשרי למרצים שלו? הם הרי מכירים אותו הכי טוב... 

לא השתכנעתי. יש דרכים אחרות, כמו לשאול את הבחור עצמו או את מי שהציע. כל דבר אחר מעורר בי סלידה. 

ב"ה

זה לראות את החברים/ות של המשודך/ת. לראות עם איזו סביבה הוא/היא מסתובבים.  

קודם תפגשי אותו.

אם הוא לא מוצא חן בעיניך אז גם אין צורך לברר כלום.

אם הוא כן נראה לך אז תוכלי כבר לברר מה שאת רוצה.

לא חסרים סיפורים על בחורים שלקחו כדורים וכו'...

אני אישית תמיד הכרתי מישו שמכיר אתה או השתי מישהו, תמיד כולם לומדות באותה אולפנא \ מכללה...

אין לי שאלות ספציפיות לשאול, אבל אני רוצה מאוד לדעת את מי אני הולך לפגוש.. ואם זה לא מתאים אז להגיד כבר אז

במיוחד אם זה חבר טוב שלו או ר"מ שלו שבחיים לא יזכיר את הנק' הפחות מוצלחות שלו.

וסתם כי לא אומרים דברים מדוייקים אלא דברים מעורפלים כמו "הוא ממש בחור טוב" וכד'.

סתם ככה פעם ביררו על מישהו שדי רדוד בתפיסת עולם שלו והמבררת שאלה "הוא בחור עמוק?" אז חבר שלי ענה לה "תשמעי, אני לא אגיד לך שהוא הרב קוק אבל בסה"כ הוא ממש מבין עניין". וזה רוח הדברים של רוב הבירורים.

ולגבי השאלה הראשונית. בעיני לא כדאי לפסול על דבר כזה אבל תהיי עירנית בפגישות לדברים כעין אלו ואם זה חוזר על עצמו אז...

מה זה הדבר הזה קודם כל תפגשו ותראו אם בכלל שייך. ואם את רואה שיש מצב לקשר רציני אז יש איזה מקום לברר קצת יותר לעומק.

אם חברה הציעה לך זה אומר שיש איזו שייכות.

קצת לסמוך על הרגש .

חברים בדרך כלל יגידו דברים טובים אז כך שלא ברור עד כמה זה עוזר.[חוץ מכמה "צדיקים" שישתדלו להגיד משהו רע כדי שחס ושלום לא יחטאו לאמת - וזו צדיקות מעוותת כי הכל יודעים שקצת מגזימים בשבח ומורידים טיפ טיפה ממה שאמרו עליו /ה]

רק הערה לסיום אם אומרים על משהו שהוא מאוד מיוחד כדאי לבדוק היטב את המיוחדות הזו בחלק מהמקרים זה כסוי לבחור תמהוני ...

הבירורים חסכו לי הרבה פגישות, עוגמת נפש, תסכולים, דילמות.

צריך לדעת מה לשאול ובעיקר איך- כדי להצליח לדלות מידע נכון.

יש בירורים שרצוי לעשות לפני התחלת קשר, גם כשהמציע מכיר אותך מקרוב! (מנסיון..)

ויש בירורים שצריך לעשות במהלך קשר-בעקבות דברים שצצים וספקות למיניהם.

כל אחד הישר בעיניו יעשה..

ואכן, שכל אחד יעשה כראות עיניו. 

רוב הסיכויים שלא...

לגלות בבירורים דברים מהותיים שבמילא היו מתגלים בהמשך והיו סיבה טובה לסיום קשר בכל מקרה- זה לחסוך לעצמי המון. מה שאפשרל דעת לפני- רצוי וכדאי.

בתחילת הדרך גם אני לא טרחתי לברר, היום אני למודת ניסיון. 

בשידוכים אין תחליף לבירור. בטוח שיש דרכים לברר ללא שיתוף פעולה שלו. אדם שלא רוצה שיבררו עליו, כנראה יש סיבה. הרי מה איכפת לו לתת פרטים של חבר ממש טוב? סתם אדם אם הוא בסדר בעיני עצמו, לא צריך שיפריעו לו בירורים. ואני חוזר, אין כלי אחר לבדוק משודכים. בכל מקרה ברכת הצלחה רבה.  

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.