מאידך גם אני כבר נמנה על הבחורים שנמאס להם,

שברורים נמשכים ונמשכים...

אז צריך גם לדעת לשים גבולות של זמן לבירורים.

נמנית על הבחורות שמחזירות תשובה תוך 24 שעות (היה מקרה אחד שלקח לי יומיים לברר)

אבל באמת מחשיד...

סביר יותר שזה חוסר הבנה,
גם אם הוא ח"ו "איש רע" תמיד יש לו "חבר רע" שיוכל להיות משיהו שיגיד שהוא בסדר...
מבינה את הקרימינולגיה?
לכן אני מהמר על חוסר הבנה...

אחרי בירור ארוך מול מס' לא קטן של החברים - הרוב אומרים עלי דברים בסה"כ טובים - אבל רחוקים מהמציאות.

ובעיני הם יוצרים תדמית מאוד לא נכונה לגבי בתחומים מסויימים.

וכן - לפעמים זה פוגע

למדתי את מי באמת כדאי לתת בתור הממליץ

אבל אפילו הם לפעמים אומרים שטויות

לכן - גם לי לפעמים אין רצון לתת מספר של חבר.

ולא - אני לא מסתיר כלום - פשוט מנסה להמנע מהנזק

לתת מספר אז סורי מאמי- תגידי לו שאת לא יוצאת עם מישהו כזה..

אני לא ביררתי (כאילו כן ביררתי אבל זה היה הוא בשם אחר-סיפור ארוך..) וכמעט יצאתי עם בחור שגנב זהות של מישהו אחר.. אז תבררי.. זה חשוב, אפילו חבר שלו שמכיר אותו או שלומד/למד איתו או מישו מהצבא.. חברה שלך לא תמיד יודעת את הכל.. אז כדאי..

שיהיה בהצלחה!!!

במקום לברר אצל חברים כדאי לברר עם דמות רצינית / חינוכית וכד' שמכירה אותו בצורה יותר אובייקטיבית

מניסיון  יצא כמה פעמים שבירררו עלי דרך חברים "בדחנים " לא הכי קרובים 

ומשום מה הם בחרו לספר את ה"קונדסים" שיצא לנו לעשות ביחד , כנראה זה מה שהם זכרו

והנה אני מגיע לפגישה והבחורה מתחילה לתחקר אותי על כל מה שהיה בעבר ולצחוק איתי כאילו  הכרנו כבר מהגן

הנקודה היא  שאפשר להבין למה הוא מעדיף שלא כי יש חברים ויש חברים .

חוצ מיזה אולי הוא נמצא בנקודת זמן שאין לו קשר כ"כ עם החברים האמיתיים שלו ( התחתנו וכד') ולא הכי קשור

קיצר כדאי לברר מה המניע ואם הוא לא מסכים אז כדאי לברר דרך דמות חינוכית אמינה כנ"ל שמכירה אותו

ואם גם לזה הוא לא יסכים אז אפשר להדליק את הנורה ..הצהובה ..

גיליתי שאני מכירה אנשים ממקום העבודה שלו... (והוא לא עובד במקום עם 1,000 עובדים... אולי 15)

הבעייה שהם מכירים רק פן אחד שלו.... (במחשבה שנייה - אולי גם חברים מכירים רק פן אחד, וכן הרבנים וכו'...)

כדאי להזהר...

יש כאלה שזה מובן מאליו אצלם, יש כאלה שזה מקובל פחות ואחרים שממש לא.

ובמקביל- לשאול.. איך בכ"ז תוכלי לשמוע עליו פרטים נוספים..

לי זה נשמע מוזר..

אמרתי לחברה שלי שאם אין לי מספרים לברר עליו - אני לא מוכנה לצאת איתו.

היא אמרה לו והוא בסוף כן מסר מס' של חבר...

ואז הוא הוסיף: "אז שתביא גם היא מס' של חברה".

זה לא נשמע לכם קטנוני?

לגיטימי שיבקש גם... מה גם ששמעת את האמירה מהחברה ולא ממנו במפורש,לכן יכול להיווצר טלפון שבור וחוסר הבנה.. אולי החברה הבינה לא נכון את הנימה...

הובנה.. השאלה היא-איך את מרגישה עם זה?

לדעתי, כדאי לך בכ"ז לבקש מהחברה לשאול אותו על כך, במידה ואת עצמך לא תרגישי בנח לעלות את הנושא בפניו..

כי נשמע שזה מציק. ואולי באמת יש עניין "לחשוד" אבל מאידך- יתכן שישנו כיוון שלא חשבנו עליו, ורק הוא יכול להציג..

בהצלחה רבה

יאללה, תני צ'אנס,

אולי (הלוואי) הנימה לא הובנה,

קצר בתקשורת, רגע של בלבול...

חבל חבל חבל לפסול על זה... 

בשלבי בירור

אי"ה אצא איתו

לא אמרתי שצריך לפסול.

להפך, אמרתי שצריך לברר כי יתכן שיש אצלו סיבה שבכלל לא חשבנו עליה. ורק הוא יכול להציג אותה.

ובמקביל- כן המלצתי לברר את הנקודה

בהצלחה!!

שאלי את החברה שלך מי הוא ,מה שמו , מה היא יודעת על משפחתו, איפה הוא גר, איפה למד, איפה עבד,מה שם משפחתו , במה הוא עוסק, מה מקצועו,מנין היא מכירה אותו, מי החברים שלו, מה הוא רוצה לעשות כאשר יהיה גדול, מדוע החברה שלך חושבת שהוא מתאים לך ולכן הציעה אותו.

בפגישה שלך איתו  תשאלי אותו בערך את אותן שאלות אבל לא בנימה של חקירה משטרתית אלא בנימה של התענינות.

אל תבקשי ממנו מספרים.אחרי שתשמעי ממנו תשובות כל שהן ה התשובות ישמשו לך חומר גלם לגבש תוכנית חפירה באמצעות חברות הורים שלך, בני משפחה, צד שלישי, צד רביעי ו כ ו'  תמשיכי בפרויקט גם בפגישות הבאות אחרי הכל מטרת הפגישות שתכירו יותר ויותר לעומק אחד ואחת את השני והשניה . בדרך זו תתגבש לך תמונה מי הוא הבחור הזה והאם יש סיכוי להתקרבות והתאמה בין הדרישות והציפיות שלך ושלו. לדעתי התכונה הכי חשובה היא טוב לב והעדר אנוכיות.

בהצלחה.

הוא לא אוהב חקירות את רוצה לברר...

אז למה שהוא גם לא יחקור קצת ...

לבחור נמאס מבירורים אינסופיים,

אז הוא רצה "לנסות וזהו",

אבל אם כבר את רוצה,

אז גם הוא יברר...

מה ייתן לבחורה לדבר עם חבר של הבחור שאותו היא מעולם לא פגשה ואפילו לא יודעת אם היא יכולה לסמוך עליו? 

במיוחד אם זה חבר שהבחור ה'מוצע' העביר את מספר הטלפון שלו. כנראה דברים לא טובים לא תשמעי עליו ממנו. אז מה הפואנטה? 

למה שלא תתקשרי ישירות לבחור ותשאלי אותו מה שאת רוצה? אני מאמין שרוב הבחורים יראו דבר כזה בחיוב. 

לי היה מקרה, שמישהו הציע בחורה, אמרתי כן (אני שואל רק את זה שמציע את הדברים שחשובים לי ובוחר להתרשם מהבחורה בעצמי) - ואחרי כמה ימים, אותו חבר אמר לי שהיא רוצה להיפגש. 

שאלתי מה לקח כ"כ הרבה זמן, והתברר לי, שהיא רצתה טלפון של חברים שלי לשאול עלי, והוא נתן לה מספר של 2 חברים. והיא דיברה איתם. כל זה, מבלי ליידע אותי. 

אז אמרתי לחבר שהציע, שבחורה כזאת היא לא בשבילי ושזו חוצפה שהיא חושבת שהיא יכולה לחדור לפרטיות שלי בצורה כזאת. (ומן הסתם, היא לא שמעה דברים רעים אם היא אמרה שהיא רוצה להיפגש). 

לא הבנתי למה היא צריכה לדבר עם חברים שלי, ובמיוחד בלי שהיא ניסתה לקבל את ההסכמה שלי - שהיא לא היתה מקבלת - לענין. 

גם החבר שהציע לא יצא נקי מהסיפור וגם ממנו אני לא מקבל יותר הצעות. 

לא מבין מה זה תורם. לכל אחד\ת יש עיניים ואוזניים והוא מסוגל לשפוט בעצמו מה האופי של מי שעומד\ת מולו. 

לא מחשיד ולא נעליים. אני מבין ומזדהה איתו. 

ועוד דבר שאני לא מבין: על חברה שלך שהציעה את לא סומכת, אבל את סומכת על זר גמור שאותו את לא מכירה שמספר הטלפון שלו נמסר לך ע"י הבחור ה'מוצע'. רק לי זה נשמע נטול הגיון לחלוטין? 

אני חושבת שזה צריך להיות ברור לכל אחד מהצדדים שעושים המון בירורים לפני שיוצאים..

מה העניין לצאת עם מליון בחורים / בחורות כשאתה עוד יכול לפסול אותם עוד לפני הפגישה ולהרוויח זמן!?!

חוצמיזה שעדיף לדבר עם החברים קודם כדי להבין איך הבחור בסביבה הטבעית שלו..                                                          (אף אחד לא יספר על עצמו איך הוא מתנהג ביום יום נכון?!)

אבל אין ספק שאחרי ששומעים באוזנים מיהי ואח''כ גם רואים בעיניים זה הרבה יותר טוב..!

ולא תורמות הרבה.

יתכן גם שבגללן הרבה זוגות טובים לא נפגשו.

אף פעם החברים או הרבנים אומרים משו רע על הבחור..

הם רק אומרים שיש לו רצון לעשות...ורצון לפעול וכו'...

וגם אם זה רכילות אז היא מותרת זה לצורך..

חברה שלה יצאה איתו.

חוץ מזה - מה הקשר לסמוך? לא בהכרח מה שמתאים לחברה שלי מתאים לי....

אני בהחלט לא מבינה למה אתה כ"כ נגד בירורים

זה בהחלט מונע הרבה אי-נעימויות (יצאתי פעם בטעות עם אחד חצי חרדי... שזה ממש לא מתקבל עליי.. סתם שרפנו ערב).

אם אתה סומך רק על עצמך: א. אתה עלול להיסתבך עם הרגש (כי אולי ישר התאהבת בה, ואתה מדחיק את החסרונות או שבכלל לא מזהה אותם... וקשר שלא באמת מוביל למשהו - לא בריא בכלל... לפחות בבירורים אתה יותר שקול..), ב. לוקח הרבה זמן להכיר אפילו היכרות בסיסית (אלא אם כן אתה רגיל לקשרים של חודשים/שנים..), ולמה לא להאיץ את זה ע"י בירורים אצל אנשים שמכירים אותו/ה טוב??

חוץ מזה - דיבור עם אנשים קרובים - יכול לשפוך אור על צדדים שאולי לא היית מגלה עליה (כל אחד מכיר את האדם מזווית אחרת... לכן לי תמיד חשוב לדבר גם עם חבר קרוב, גם עם רב שמכיר אותו...).

למה את צריכה להידחף לו לחיים ולדבר עם חברים שלו עוד לפני שנפגשתם? 

למה אני נגד? כי זה חסר הגיון. מה את חושבת שחברים שלו יגידו עליו? במיוחד חברים שהוא העביר לך את המספר שלהם. 

אני מברר את הדברים שממש חשובים לי (כפי שכבר כתבתי) עם מי שמציע. ואם הוא לא יודע, אני אומר לו שיברר וישאל אותה עצמה. אני לא נכנס לדברים האלה. 

יש לי רשימה של דברים שחשובים לי (השקפה דתית זה אחד מאותם דברים), 

אני לא מבין למה לעשות פעולה כ"כ חסרת הגיון וסתם להיכנס לבנאדם לחיים. 

היה מי שכתב שיש סיפורים על בחור שלוקח כדורים או משהו בסגנון - ואז מה? את חושבת שהחבר שאת הטלפון שלו קיבלת יידע על זה? סביר להניח שהמדויט הפוטנציאלי לא ייתן לך טלפון של מישהו שיכול לספק לך אינפורמציה שלילית אודותיו.

אני מעדיף להכיר בדייט הראשון את הבחורה בלי דעות קדומות ולחפש כל הזמן אם מה שאמרו לי נכון ואיך זה בא לידי ביטוי.

אולי אני מוזר, אבל באופן אישי, כל הנושא הזה של הבירורים, די מגעיל אותי.  

לא צריך לצפות שיגידו על הצד השני דברים רעים.

כשמבררים, המטרה אמורה להיות, כך לעניות דעתי, לדעת יותר פרטים על האופי וההתנהגות של הבחור/ה בסביבתו הטבעית.

אין כאן רע או טוב. יכול להיות בחור מאוד שקט ויכול להיות בחור שעושה הרבה רעש בכל מקום שהוא נמצא, ושניהם טובים, תלוי מה מחפשים.

יכול להיות בחור שכל השנים היה ברמה דתית נמוכה ועבר מהפך משמעותי לטובה בשנה האחרונה, וזה מעולה, אך יכול להפריע למישהי שחשוב לה בחור עם רקע תורני יציב יותר לאורך שנים.

יכול להיות בחור שעושה ופעיל בכל מקום שנמצא, ואחד שמשתתף בעניינים חברתיים אך לא יוזם אותם. שניהם אחלה, השאלה מה מחפשים.

יכול להיות בחור מאוד רגשן, שזה גם יכול לעיד על אדם מפרגן וחם, אך יש מי שהעודף רגש הגברי הזה יפריע לה.

בקיצור, מדובר כאן על נתונים נטרליים. הצד המברר יחליט אם זה בתוך התחום המתאים לו, או שיש כאן חציה של קווים אדומים מבחינתו.

ותגיד, האדם היושב ואחרים, כי את כל הדברים האלה אפשא לדעת אחרי שנפגשים ומדברים. אני אסכים חלקית ואחלוק. א.לא מוצאים את כל התשובות בפגישה הראשונה (בהנחה שלא יושבים עם דף ועט ומנהלים ראיון האחד לשני), וחבל לבזבז זמן יקר של אנשים יקרים  ולהפגש מס' פעמים,כששיחות טלפון היו יכולות לעשות את העבודה.

ב. לפעמים משהו שנאמר בטלפון (ובמיוחד כשנאמר מפי מס' אנשים) מעורר נק' למחשבה, גם אם לא לפסילה. יכול להיות שמס' אנשים אמרו על הבחור לדוג' שהוא חברותי אך שקט. וזה נק' שחשובה לבחורה, אז היא תשים לב אליה יותר בפגישות עד כמה הדבר הזה נמצא אצלו ואם זה מפריע לה. ואם לא היתה יודעת ושומעת מראש, אולי היתה שמה לב לזה לאחר מס' פגישות כשהרגש עמוק בפנים, וגם אם היתה שמה לב לזה אחרי החתונה, תגיד שזה לא מפריע לה באמת, אבל לא נכון! זה מכשול שהיה אפשר מראש להסיר, ובאמת שחיי הנישואין דורשים הרבה עבודה, ומגלים לא מעט דברים חדשים והבדלים, אז מה שאפשר לחסוך- זה מעולה!.

חוץ מזה שאם אתה לא מתכוון לצאת חודשים ושנים, אז הבירור הראשוני נותן בהחלט תמונה כלשהי על הצד שכנגד. הפגישות נועדו לאמת את הדברים (גם הטובים!) שנאמרו, ולמציאת חן. ואם כך-הדרך פתוחה ואפשר ללכת הלאה...

(להבהרה: לא צריך ואסור לקבל את הדברים שנאמרו כאמת מוחלטת, אבל כן יש לבדוק את המציאות על בסיס הדברים שנאמרו)

אבל למה לא לשאול את כל השאלות האלה את מי שמציע? 

אני מניח שמי שמציע מכיר את שני הצדדים או שלכל הפחות יכול לברר על שני הצדדים דרך מכרים משותפים. 

אז למה לסמוך על זר גמור ולא על מישהו שמכירים ושיש לו יותר ידע? 

אני רואה את זה כחדירה לפרטיות אם הבחור מודע לכך (ועל כך היתה השאלה המקורית ולכך התייחסתי - שהבחור עצמו מעביר טלפונים של חברים שלו) - וכחוצפה ודבר מגעיל כשהוא אינו מודע לכך. 

בסופו של דבר, אנשים שונים רואים דברים אחרת - ומה שצריך להיות חשוב לך, זה איך ש*את* רואה אותו, לא איך שחברים שלו או ר"מים שלו רואים אותו. 

אגב, מה קורה אם הבחור ר"ל, לומד במכללה? או שהוא בכלל התפקר והלך ללמוד באוניברסיטה, ה' ישמור? אז תתקשרי למרצים שלו? הם הרי מכירים אותו הכי טוב... 

לא השתכנעתי. יש דרכים אחרות, כמו לשאול את הבחור עצמו או את מי שהציע. כל דבר אחר מעורר בי סלידה. 

ב"ה

זה לראות את החברים/ות של המשודך/ת. לראות עם איזו סביבה הוא/היא מסתובבים.  

קודם תפגשי אותו.

אם הוא לא מוצא חן בעיניך אז גם אין צורך לברר כלום.

אם הוא כן נראה לך אז תוכלי כבר לברר מה שאת רוצה.

לא חסרים סיפורים על בחורים שלקחו כדורים וכו'...

אני אישית תמיד הכרתי מישו שמכיר אתה או השתי מישהו, תמיד כולם לומדות באותה אולפנא \ מכללה...

אין לי שאלות ספציפיות לשאול, אבל אני רוצה מאוד לדעת את מי אני הולך לפגוש.. ואם זה לא מתאים אז להגיד כבר אז

במיוחד אם זה חבר טוב שלו או ר"מ שלו שבחיים לא יזכיר את הנק' הפחות מוצלחות שלו.

וסתם כי לא אומרים דברים מדוייקים אלא דברים מעורפלים כמו "הוא ממש בחור טוב" וכד'.

סתם ככה פעם ביררו על מישהו שדי רדוד בתפיסת עולם שלו והמבררת שאלה "הוא בחור עמוק?" אז חבר שלי ענה לה "תשמעי, אני לא אגיד לך שהוא הרב קוק אבל בסה"כ הוא ממש מבין עניין". וזה רוח הדברים של רוב הבירורים.

ולגבי השאלה הראשונית. בעיני לא כדאי לפסול על דבר כזה אבל תהיי עירנית בפגישות לדברים כעין אלו ואם זה חוזר על עצמו אז...

מה זה הדבר הזה קודם כל תפגשו ותראו אם בכלל שייך. ואם את רואה שיש מצב לקשר רציני אז יש איזה מקום לברר קצת יותר לעומק.

אם חברה הציעה לך זה אומר שיש איזו שייכות.

קצת לסמוך על הרגש .

חברים בדרך כלל יגידו דברים טובים אז כך שלא ברור עד כמה זה עוזר.[חוץ מכמה "צדיקים" שישתדלו להגיד משהו רע כדי שחס ושלום לא יחטאו לאמת - וזו צדיקות מעוותת כי הכל יודעים שקצת מגזימים בשבח ומורידים טיפ טיפה ממה שאמרו עליו /ה]

רק הערה לסיום אם אומרים על משהו שהוא מאוד מיוחד כדאי לבדוק היטב את המיוחדות הזו בחלק מהמקרים זה כסוי לבחור תמהוני ...

הבירורים חסכו לי הרבה פגישות, עוגמת נפש, תסכולים, דילמות.

צריך לדעת מה לשאול ובעיקר איך- כדי להצליח לדלות מידע נכון.

יש בירורים שרצוי לעשות לפני התחלת קשר, גם כשהמציע מכיר אותך מקרוב! (מנסיון..)

ויש בירורים שצריך לעשות במהלך קשר-בעקבות דברים שצצים וספקות למיניהם.

כל אחד הישר בעיניו יעשה..

ואכן, שכל אחד יעשה כראות עיניו. 

רוב הסיכויים שלא...

לגלות בבירורים דברים מהותיים שבמילא היו מתגלים בהמשך והיו סיבה טובה לסיום קשר בכל מקרה- זה לחסוך לעצמי המון. מה שאפשרל דעת לפני- רצוי וכדאי.

בתחילת הדרך גם אני לא טרחתי לברר, היום אני למודת ניסיון. 

בשידוכים אין תחליף לבירור. בטוח שיש דרכים לברר ללא שיתוף פעולה שלו. אדם שלא רוצה שיבררו עליו, כנראה יש סיבה. הרי מה איכפת לו לתת פרטים של חבר ממש טוב? סתם אדם אם הוא בסדר בעיני עצמו, לא צריך שיפריעו לו בירורים. ואני חוזר, אין כלי אחר לבדוק משודכים. בכל מקרה ברכת הצלחה רבה.  

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!