היה לי יום מעולה ביום ראשון, משהו באמת נפלא, כל שיבוש ראיתי באור חיובי ומתחילת היום דילגתי להנאתי במקום ללכת. וכבר אז היה לי ברור ברור ברור שהיום הזה ייגמר רע בדיוק כפי שהתחיל טוב.

ואכן..

צדקתי.

שמחה שהיה לך יום טוב שלא נגמר בבכי

איך משיגים?

איפה קונים??!?

תשמעו, ה' גדול!

אוני כבר בניתי על יום גרוע, והוא בכ"ז עשה אותו טוב!

נו, מי אני שאתווכח על זה איתו???

בד"כ זה עובד.

יצאתי ביניי"ש.

וככה באופן טבעי אני מופתע לטובה בכל יום.

הבעיה היא, שאני אופטימי לגבי סיכויי הצלחתה.

מלכתחילה אני בונה עלזה -

שמה שלא קורה היום- הוא מתוק ומה'!

אין שום סיבה שיהיה יום מבאס..

שלא הכי טוב לי בו,

אז במקום להתבכיין מראש שיהיה יום רע, ואז להיות מופתעת,

ובמקום לצפות ליום קורן ומהנה- ואז להתאכזב עד דמעות-

אני פשוט באה בבוקר בסקרנות ילדותית ותמימה- נו, בואו נראה מה יוליד יום... איך יהיה לי היום. וזורמת עם מה שקורה.

להבין את הגדלות, את הרבותא שבכל אחד...

כמו שני ילדים שיושבים לאכול צהריים:

ילד א': "אמא, מה שתביאי לי לאכול - אני מרוצה..."

ילד ב': "אמא, איזה ברוקולי מה-מם את בישלת!..."

כאמא, איזה גישה יותר תעריכי? מאיזו תוחמאי יותר? הה?...

גם ב"חובת הלבבות", יש "שער הבחינה" - מכאן שיש חובה

לעיין בטובותיו וחסדיו של הקב"ה, ולא לקבלם סתם בשמחה

כמובנים מאליהם...

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)