אני בכיתה ט', ולא 'להיט' לי באולפנה.

אנחנו אולפנה שבכלל לא נחשבת דוסית- מבחינת הבנות. מבחינת הצוות יש דרישה לחצאיות ארוכות וצניעות, אבל הבנות באות ממקומות שונים לגמרי- כאילו אני בטוחה שיש לי כמה בנות בשכבה שלא שומרות שבת ושהם יוצאות מהאולפנה החצאית נכנסת לתיק..

ואני רוצה יותר.

לא רוצה להיות מהאלה שלא משתתפות בדיבורים בכיתה כי הם לא עוקבות אחרי האח הגדול, ושיו, הם אשכרה לא ראו אתמול יומני הערפד!

וש"מה?? את לא יודעת מי זאת ריאנה והילרי דאף?" .

אבל אני תוהה לעצמי - עד איפה אני מקריבה את עצמי בשביל לתרום לאחרים?

בשביל התרומה שלי שווה לי להקריב את הרמה הרוחנית שלי?

את הבנות שאני מסתובבת איתם? את הדיונים שאני שומעת בכיתה?

אני בורחת לי למקום עם בנות בסגנון שלי("צדיקות ומוצלחות" להגדרתך), שבו אני אקבל המון, ומשאירה פה את התרומה ו"לא מהווה דוגמה"?

אני חושבת על זה. בע"ה מקווה שיהיה לי תשובה ואשכיל ליישם אותה.

וצריך תמיד לזכור שבמקום שאני נמצאת זה המקום שהקב"ה חשב שהכי מתאים לי ואני הכי אתרום בו.

אם את לא נהנת באולפנה, אם את מרגישה שהיא מורידה אותך רוחנית-

אז ברור שאת צריכה לעבור.

אני מדברת על זה שהאולפנה היא סבבה, מורכבת מהרבה סגנונות..

אצלנו נגיד, יש לי חברות ממממלא סגנונות, אבל גם חברות שהן יותר כמוני, ככה שאני לא לבד..

לודעת, זו פשוט התחושה שאני מקבל ממלא אולפנות. 

יש לי המון מה להגיד לך...!! בתור אחת שניסתה את כל האפשרויות שנתת...

אני גם לומדת באולפנית (לא אולפנה) כזאת, ואני פשוט אוהבת אותה!!

יש לי בכיתה בנות שהולכות עם מכנסיים, יש אולי גם כמה שלא שומרות שבת. אבל אני פשוט כ"כ אוהבת את המקום הזה.

יותר מזה, אני "הבת של המנהלת"! לא ממש, אבל אמא שלי היא הרכזת החינוכית אז זה כמעט המנהלת, ואני לא הבת של המנהלת שכולם חושבים, פשוט לא שמים לב לזה.. אני אוהבת את האולפנית, את הכיתה, את הבנות!

האולפנית מתחילה מכיתה ז' עד י"ב. אולי בכיתה ז' עוד התלבטתי אם ללכת לאולפנה או לא. אח"כ פשוט זה היה לי ברור שלא..

תאמינו לי, אפשר להתחזק, להתקדם ועוד הרבה דברים, גם באולפנית כזאת, ואני מרשה לעצמי להגיד שבהרבה דברים אפילו יותר!

חוץ מזה, אני מרגישה שאני נותנת המון לחברות שלי. ואני גם מקבלת המון.

בקיצור, המלצה שלי- המקום המתאים ביותר ללמוד הוא לא דווקא איפה שיותר דוסי או מצליח, אלא איפה שהכי מתאים לבת, והרבה פעמים יש מקומות טובים גם ליד הבית..

כן, אז גמאני לומדת באולפנה כזאת. יש לי חברות כאלה ויש חברות כאלה.

יש גם חברות דוסיות ויש גם [המון] לא דוסיות. כאלה שיורידו את החצאית כשיצאו מהאולפנה. כאלה שלא שומרות שבת. כאלה שב12 בלילה יחליטו שהן יוצאות ל'איפהשהו' ויחזרו לך שיכורות ב5 בבוקר.

זה לא פשוט בכלל בכלל.

כי מצד אחד- באתי לאולפנה להתגדל. ללמוד ולצאת טובה יותר ממה שנכנסתי.

ולפעמים זה נוראאא מתסכל. כי זה לא קורה. ובמקום להעשיר את העולם הרוחני את מעשירה עולמות אחרים שלא חשבתי להתקרב אליהם. שאולי לא ידעתי שהם קיימים אפילו.

לי היה משבר בסוף שישית. היה לי ברור שאני עוזבת כי פשוט כבר לא יכלתי. הרגשתי ר-ק-ו-ב-ה מבפנים.

אח"כ החלטתי שאם אני כבר שם, אז יש לי שליחות כלשהי שאני צריכה לקיים. אז כן, משתדלים ומנסים לאזן את העניינים. ב"ה, בשכבה שלי הקבוצה המובילה היא דווקא קבוצה טובה. והרמנו השבעה מעולה באוירה חיובית ובפתיחה של השמיני היו שירים של דוסים [אשכרה שירים של חתונות!!] ויש לנו ועדה שמטרתה לקדם את האולפניזם באולפנה. להלהיב, לעשות אוירה טובה.. ובאמת האולפנה קצת קצת השתנתה [ונקווה שהיא תמשיך]. גם אם לא התארכו החצאיות וממשיכים לראות 'יומני הערפד'.. 

השאלה היא איזה סוג בנאדם את, אם את האני של לפני שנתיים- אז אולי מתאים לך באמת אולפנה דוסית. ואם את האני של היום ויש לך כח ורצון להשפיע- אז אולי מתאים לך אולפנה כמו שלי.

[לא שאני מושלמת, גם אני כנראה לא התאמתי ממש לאולפנה..]

זאת שאלה חינוכית מאד קשה. ואני עדיין חושבת שאם האולפנה שלי הייתה מסננת טיפה [אבל ממש טיפה] יותר ממה שהיא מסננת עכשיו, אולי לא היה לי את המשבר הזה. ואולי באמת הטוב היה משפיע על הרע בצורה משמעותית יותר.  אבל אנחנו מנסים עכשיו לעשות את העבודה שלנו נאמנה בלי לקטר.. אז זה מה יש וזהו! ואני סומכת על האלה הגדולים שעומדים בראש האולפנה שלי, שהם יודעים מה הם עושים.

שיהיה יום מעולה.

התלבטויות מועילות

אבל רציתי להוסיף עוד בחינה..
יש תקטע הזה שכולם מסביבך קצת פחות דתיות ממך, אז את מרגישה ומאוד משתדלת להיות הכי דוסית בעולם...

מוכר??

ואז כשאת באה לאול'.. את רואה בנות של רבנים מתנהגות ככה וככה, וזה מוריד לך מוטיבציה, כי אם האולפנה "דוסה" והבנות "בנות רב".. אז זה בטח בסדר...

זאת רק סיטואציה למחשבה.. =]

כמובן מצטרפת  לנעמה ולקודמים לי והדבר הכי חשוב שהכל אבל הכל באמת תלוי בך, מי את..

ולכל אחד להיות במקום כזה ואחחר פשוט יכול להיות שונה...

מקווה שעזרתי...

בהצלחה!

אני מצטערת שאני מקפיצה אבל זה פשוט מרגש אותי..

זה נשמע ממש כמו האולפנית שלי.

ישמצב לעוד תשובות?

תודה!

נחשבת אולפנה תורנית בעיקרון, לא בקצה הכי תורני של הסקאלה. למיטב ידיעתי מותר שם סמרטפונים, אולי צריך סינון.

אולפנות נוספות שאולי אפשר לבדוק: שיראל, עטרת רחל, ראשית.

(אני מכירה את הנושא ממקום של אמא לבת באולפנה, אז לא יודעת מקרוב מאוד...)

כולן עם נוקיות, גם הצוות וגם התלמידות.

אולפנה דתית תורנית באוירה חלוצית.

הבנות שלי לומדות שם.

שווה לבדוק

אולפנת מבשרת חרשה

למה את רוצה ללמוד שם?

מה הדברים שחשובים לך?

בקיצור סגנון ברסלב כזה מתנחל 

חצאיות ארוכות, טלפונים כשרים, עם בגרויות 

לא כ"כ משנה איפה עדיפות לירושלים אפשר עם פנימייה 

בנות טובות וכפיות זורמות סגנון דוד המלך כזה..

מקום שיהיה חיבור לה מתוך אהבה 

וצוות טוב 

חחח זהו בעיקרון 

אשמח להמלצות וגם לטלפונים או מייל של המקום

יש את אולפנת ראשית ואולפנת נביעה שהם בירושלים

ויש את אולפנת טהר ביד בנימין ואולפנת תפארת במגדל העמק

יש פרטים בגוגל תחפשי..

בהצלחה 😇

לצערי עם כל הפוליטקלי קורקט אין אימוג'י נסקל או סוקל

אז תסתפק באימוג'י של בית הסקילה