אימאללה...אחותי..גם לי עולות התהיות האלו מידי פעם!

אבל יאללה, מה נשאר לנו?! עוד חצי שנה...וזהו!!! את קולטת??? זהו!!!!

אני עוד לא עיכלתי....זה יבוא עם הזמן

בינתיים, תשתדלי להיות הכי מלאה שבעולם.

ואני מתכוונת לניצול זמן באופן הכי מוצלח שאת יכולה!

כי משנה הבאה את תחפשי את הדקות האלו שתוכלי לשבת עם עצמך ולהתפנק קצת...

נכון, אין כוח! ודיי..כבר 12 שנה שחנקו מלימודים!

אבל...עוד קצת....ממש עוד טיפה...ואת בחוץ!

סתם חבל שלא תסיימי את מה שהתחלת..או שתסיימי אבל לא כמו שרצית

את מוזמנת גם לאישי...לשתף וכו'..

ב"הצלחה ענקית לכל השמיניסטים באשר הם!

תחשבי על משהו שבסוף היום יהיה טוב ותגידי לעצמך שכל היום זה בשביל סוף היום ככה זה הכי קל

לדעתי.(לא שאני מומחה)

את יודעת מה אני עושה? תלוי לי מעל המיטה באולפנה לוח שנה על עמוד אחד עם ימים פיצים כאלה והתאריכים של כל הדברים באול', וכל יום אני צובעת את היום שעבר. את לא מבינה איזה כיף זה לראות כבר 2 פסים עבים וירוקים על הלוח הפיצקי הזה!! ממליצה

ונשארה לך עוד פחות משנה. אני כולה בט'!!

אה, עוד משו. שמונה שנים לא עשיתי כלום בשיעורים והשתעממתי בטירוף. היום נמרח.עכשיו אני יושבת קדימה ומנסה להשתתף בשיעור כמה שיותר והיום פשוט עף לי.

ודבר אחרון- תחלקי את היום לחלקים. אני נגיד, כשמגיעה ארוחת צהריים אני מזכירה לעצמי שעברתי כבר את רוב היום ונשאר לי עוד טיפה. בהצלחה ממש ממש

מה תגידי לי???אייי יש לי עוד שנה וחצי ואני בשנה הכי קשה...

ולמיטב הבנתי, זה שונה לגמרי ממה שקורה בכיתות א'-י"א.

הסיבות האפשריות:

1. בכל דבר שלא נהנים בו, השלב הכי קשה הוא הסוף.

מה עושים? משתדלים להנות מהדרך.

לאורך השנה יש לך הרבה אתגרים שלא קשורים בלימודים (קרוב לוודאי שהאתגרים יתפסו לך יותר זמן וכוחות נפש מאשר הלימודים...) : למצוא שירות לאומי, לסגור כמה פינות בבירור העצמי שלי, קשר עם חמשושיות, אחריות באולפנא, הכתרה, מסיבות סיום למינהן וכו'...

העיסוק בעניינים אחרים יכול לעזור לך מאוד למצוא כוחות ללימודים.

2. יותר עמוק - משום מה בשמינית נדרשים להתבוננות פנימית עמוקה יותר.

שאלות גדולות עולות וצפות. בירורים נפשיים מתפתחים.

תקשיבי לעצמך.

יכול להיות שהמועקה הגדולה שאת מרגישה, חוסר החשק, חוסר הריכוז -

הם ביטוי חיצוני של חוסר שלמות פנימית.

במקום לנסות לכפות על עצמנו לימודים במשטר ברזל, כדאי להפתח למה שמתחולל פנימה.

זה חשוב בפני עצמו, וגם אולי זה יעזור ללימודים.

(ואולי לא. אבל מה יותר חשוב - התקדמות נפשית ואישית או תעודת בגרות מושלמת?)

בהצלחה רבה.

דבר ראשון תנסי לחשוב אם הלימודים וכל מה שמסביב באמת שווה שתהיי ככה מדוכאת??

בעיקרון גם אני בי"ב..אבל אחרי שב חמישית שישית לא עשיתי בישיבה כלום (וכלום זה ממש כלום)לא נכנסתי לאף שיעור ולא למדתי שום דבר...העיפו אותי בתחילת השביעית ומאז אני לא לומד...אז ככה שאת הבעיה הזו אין לי אבל תנסי רגע לחשוב..מה שאת לומדת עכשיו תכל'ס עוזר לך בבגרויות?? או שבכל מקרה מה שאת חורשת בשעה\יום\שבוע\חודש קודם זה מה שעוזר??אז אם את אחת כזאץ שכן מספיק לה ללמוד רק לפני הבגרות תעשי עם זה משהו...

וחוץ מזה כמו שבל"חית אמרה כבר עוד מעט גומרים...

הערת המחבר-אין בדברים אלו שכנוע לא ללמוד אלא רק המלצה לייעול לאלו שגם ככה לא לומדים...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....