זוכרים ששבוע שעבר דיברנו על הנסיונות? 
אז גם השבוע אני רוצה לדבר על זה, כי זה באמת קשור לחיים היומיומיים שלנו.. 
אתם איתי? אז יאללה, בואו נכנס לעומק של הפסוקים 

--

בפרשת השבוע שלנו [וירא] כתוב על מקום העקדה:

מכירים את זה שדווקא כשהכי קשה לכם, אתם מרגישים כאילו האבא שבשמים פשוט לא נמצא שם?
אתם אשכרה מרגישים כאילו ה' עזב אתכם, הוא כאילו אומר לכם שזהו. עד כאן. תסתדרו עכשיו עם הקשיים שלכם לבד.
מן הסתם כולנו מכירים את זה.
ויודעים מי עוד מכיר את זה?
אברהם אבינו.
כן, כן. אותו אברהם אבינו הצדיק, גם כן הרגיש דווקא כשהכי היה לו קשה - כשהוא עמד לעקוד את הבן שלו - שה' פשוט מתרחק ממנו. שהוא עוזב אותו.
דוגרי אם אני הייתי אברהם אבינו, נראלי שפשוט הייתי אומרת חאלס. מספיק. אם ה' מתרחק ממני, למה שאשמע בקולו?
אבל ב"ה שאני לא אברהם אבינו, הא? כי אברהם אבינו לא מוותר. הוא אומר שלא משנה מה - הוא עושה את מה שהקב"ה ציווה.

זה בעצם העניין של הנסיון.
זה לא חכמה לעמוד בנסיון כשהכל טוב ויפה, ואתה שיא המרגיש את ה', החכמה האמיתית היא לעמוד בנסיון ולעשות את מה שה' ציווה גם כשמרגישים שאבא שבשמים פשוט נטש אותנו.

ומה קורה בסוף לאברהם?
דווקא אז, מתוך הנסיון, מתוך ההסתר פנים הזה - הקב"ה מתגלה אליו, ובעצם מראה לו שהוא אף פעם לא עזב אותו.

הוא מראה לו שהוא תמיד היה שם איתו, אבל לפעמים ה' הוא כמו דנידין, ז'תומרת שהוא רואה ואינו נראה.

מה אנחנו בעצם לומדים מפה?
שגם בשעה שאנחנו חושבים שוואלה, ה' פשוט לא נמצא איתנו, וחושבים שהוא עזב אותנו להתמודד לבד עם כל הקשיים -
אנחנו צריכים לדעת שכמו אבא שמסתכל על הבן שלו משחק בחצר דרך החלון - הילד חושב שהוא לבד, אבל האבא תמיד משגיח עליו, ככה אבאל'ה שבשמים תמיד תמיד שם, פשוט לפעמים הוא מסתתר.הוא רוצה לראות איך אנחנו נתמודד ככה, אם אנחנו באמת מאמינים בו.

וזה גם מה שאברהם אבינו הבין, כשהוא קרא למקום העקדה 'ה' יראה'.
הוא מבין שה' תמיד היה איתו, ה' תמיד רואה את האדם ומסתכל עליו, אבל רק אח"כ הוא נראה אלינו - רק אח"כ אנחנו רואים את זה שה' היה שם.

נהנתם? אז יאללה, קפיץ קפוץ 

שבעז"ה נזכה באמת לעמוד בכל הנסיונות, כמו אברהם אבינו.
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומברוכת לכל עמ"י