בכללים שהישיבה/אולפנה הציבה כנראה שאין לו מקום.. 

בכל מקום יש כללים בין אם זה בית ספר יסודי בין עם זה תיכון, ש"ל, צבא, ומקום לא יכול להסתדר בלי נהלים ברורים ולהרשות שיהיה מצב שכל אחד עושה מה בראש, אז פה זה אי עמידה בזמנים מחר זה לא להגיע לשיעור מסויים וכן על זה הדרך...

המקרה הספציפי הזה נראה לי מוגזם.

ו.. האם האולפנה עשתה מאמצים בשביל לבדוק איך אפשר לעזור לה להתעורר.

כי מה עכשיו? העיפו אותה, היא צריכה לחפש אולפנה, או שהיא תשאר בבית, ובמקום אחר תהיה לה את אותה בעיית 'קימה'.

אז מה הם עשו לענ"ד? - ברחו מהתמודדות חינוכית שמוטלת עליהם.

שיהיו בריאים. זה מתסכל.

[אגב, הזכיר לי-  יש לנו מישהי באולפנה שמאחרת המון לפעמים מגיעה אפילו ב10:30-11:00, עכשיו - היה איזה שבוע שהיא הצליחה להגיע בסביבות השעה 7:30+ (שבו מתחילים להתפלל, השיעור מתחיל ב8:20 ), אז באחד הימים האלו הגעתי ב8:00 לאולפנה ואני רואה אותה, ואיך שאני רואה אותה אני רואה גם את אחד מאנשי הצוות באולפנה - אז אני צועקת לה כל הכבוד ולאיש צוות "ראית? איזה מדהימה היא! כל הכבוד לה!" ומה עונים לי? - "8:00!! איחרת!!" (יענו אמרו לילדה) ואני התעצבני! -הלו חבר'ה! היא השתפרה! מ10:30 ל8:00!! זאת התקדמות מטורפת, נכון יש נפילות ויש עליות, אבל תשימו לב ותפרגנו. אי אפשר בלי פרגון!]

בס"ד

לא משנה שאני ממש לא מסכימה עם הגישה הזאת. אבל זה? מוגזם.

נכון, יש כללים.

אבל- (ואבל גדול.)

תפילה זה דבר אישי, ואישי בלבד. אני לא מתפללת בשביל הרב של האולפנה שלי, או בשביל המורה שלי, או בשביל החניכות שלי, או בשביל ההורים שלי- אלא, אך ורק בשביל עצמי.

לא מקובל עלי שיגידו לי מתי להתפלל ואיך. "אבל זה בית ספר דתי" "למה את לא לומדת אז בתיכון רגיל?" וכל ה"בלה, בלה, בלה" הזה- לא עובד עלי.

אני לומדת באולפנה, כי אני חונכתי בבית דתי. כי אני כן רוצה ללמוד ולהעמיק בחיים שלי, ואני כן רוצה ללמוד תורה. וחשובים לי הערכים, והתפילות, והצניעות, והמצוות, והרבנים, וההלכה, ושולחן ערוך, והתנ"ך- זה חשוב לי ואני רוצה ללמוד.

אבל זה שקובעים לי ש"את לא מתפללת? את עפה מכאן."- מה אתם רוצים להגיד לילדה?! - לא מסוגלת? אל תנסי אפילו! לכי, לא צריך אותך, עמ"י לא צריך אותך, ואפילו ההשתדלות שלך לא רצויה.

ככה- מרחיקים אנשים, לא מקרבים אותם!!!!

היום? היום אני לא מסוגלת להתפלל. מהסיבות שלי. לא מסוגלת. אין לי כוחות נפשיים. אין לי רצון. אני מרגישה ג'יפה. לא רוצה להתפלל. גם מחר. וגם במשך השבוע הקרוב. והחודש. ואז? ואז בא יום, שאני מרגישה מוכנה להתפלל. ואני מתפללת. למרות שזה היה "רק" ברכות השחר. ולמחרת הוספתי את "שמע ישראל" ויום אחרי זה את "18". וככה עוד שבוע, שהתפללתי את התפילה של כיתה ו'. ואז. שוב נפלתי. אני שוב לא מסוגלת להתפלל. אני "חסומה".- זה הדרגה. זה לימוד. זאת עבודה. זה קשה. זה יצר. - תמיד יש עליות וירידות. אבל תנו לנו לנסות.

אתם לא יכולים להכריח אנשים להתפלל. זאת לא הדרך. זה טוב ויפה שלכם יש "אמונה תמימה"- אבל יש אנשים, והרבה, שלהם יש "אמונה מתוך בירור". אז במקום להקשות עליהם, ולתת להם הרגשה של "כופרים"... תעזרו, למען ה'!!!!- אנחנו לא כופרים! אנחנו אנשים מאמנים! שרוצים להאמין! אבל אנחנו לא נהיה שלמים עם עצמנו אם לא נברר למה עושים את זה, אם לא נעמיק, נרגיש שאנחנו עושים את המצוות האלה סתם, בלי סיבה, שמה שאנחנו עושים לא אמיתי, לא מהלב.

זה שאתם מאמינים בה' בתמימות, לא הופך אתכם לצדיקים יותר.

זה שאנחנו מאמינים בה' דרך החיפוש והשאלות, לא הופך אותנו ל"כופרים".

וגם לא הפוך.

כל אחד עושה את מה שמתאים לו.

ולדעתי, לא רק שזה מגוזם, זה חמור. אתם גורמים לאנשים לשנוא את הדת, להתרחק ממנה, ולשנוא את כל מי שקשור אליה. לכו לכיכר החתולות- מי הכי נמצא שם? הבן של ההוא, שבמקרה רב, והבת של הרב הזה- ולמה? כי בגלל שהם שאלו שאלה באמונה כולם עושים עליהם "תופסת" והפכו אותם ל"כופרים".

אבל המקום בוה יא לומדת, כנראה רוצה שיהיו שם תלמידות שמבחינה אישית, הן ברמה מסוימת, וזה דבר מוצדק ולגיטימי, כי לכל אחת יש השפעה על כל השאר, מה גם, שאחרי שאחרות יראו את זה, הן מן הסתם יקפידו יותר וכבר מקובלנו ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות".

מה שצריך להאמין זה רק לגבי הכללים-להאמין בקב"ה, בתורה, ובמסירת התורה עד ימינו, אחרי שמאמינים בזה, את כבר יכולה לדעת שתפילה זה חשוב, גם אם את לא מבינה למה, ויש לך סיבה מספיק טובה להתפלל.

מרגע שאת יודעת שהדברים אמת-זה בגדר של נעשה ונשמע, קודם כל מתחייבים ומקיימים, אח"כ מבינים.

זה לא מרחיק לא את כולם.

למוסד חינוכי צריכים להיות גדרים וכללים.

אחד מהכללים האלו זה משמעת וסדר יום.

חלק מהסדר יום זה תפילה.

זה כמו שתגידי לא רוצה ללמוד מתטיקה!

לא מעניין אותי לא חשוב לי וכו'

אבל זה חלק מהסדר יום ומהחוקים בבית ספר.

נכון שתפילה זה משהו אישי ופרטי שלך אבל בבית ספר יש חוקים ואת צריכה לעמוד בהם.

בבית שלך אף אחד לא מחייב אותך להתפלל (חוץ מההלכה).

זה כמו מישהי בכיתה שלי ששנה שעברה דיברתי איתה והיא התעצבנה על האולפנית שאומרת לה שגם אחרי הלימודים היא חייבת ללכת עם חצאיות.

גם על זה אפשר להגיד:

צניעות זה דבר שאני בוחרת!

זה דבר פרטי!

אם אני לא רוצה אני לא אלך צנוע!

אבל אין מה לעשות בבית ספר יש חוקים ואם את לא עומדת בהם יש לך בעיה.

וסתם עוד משפט: "מתוך שלא לשמה בא לשמה"

לפעמים במקום להרחיק זה דווקא מקרב

ברור שזה תלוי גם באיך עושים את זה אבל בעיקרון.

מחייבים אותך לקום. לא להתפלל. אף אחד לא יבדוק אם את מתפללת 18 או סתם ממלמלת.. (ואם כן היית מרביץ לו במקומך) אבל לקום זה דבר שמסגרת יכולה לדרוש

איפה את רואה זלזול? שלבת קשה לקום בבוקר זה נראה לך זלזול? יש לה בעיה ולאט לאט היא תתרגל אם רק יפרגנו לה ויעודדו אותה. (כמו שחזרזיר אמרה)

זה באמת גורם לנות לשנוא את הדת ולהחיט שהיא כופה דברים!!

אני מכירה מישי שהתדרדרה והתחילה קצת להתלבש לא כ"כ צנוע והמורה במקום לדבר איתה ולהסביר לה למה כדאי לה ללכת יותר צנוע היא צעקה עליה והעיפה אותה הביתה להחליף בגדים וככה כל פעם מחדש והבת רק התדרדרה יותר..

אותי העיפו על משו כזה בערך

נכון שחלק מחזקות את מה שאני חושבת וקצת מחממות על הבצפר שלי, שזאת קצת בעיה... אבל בכל זאת..

מוריה- כמו שאני רואה את הבת הזאת- זאת לא בעיה אחת מני רבות.. נכון שאני לא הצוות. אבל גם לאותה בת לא הזכירו עוד בעיות כשדיברו איתה. ואפילו הפוך- אמרו שהיא טובה, ושהיא מסוג התלמידות שרוצים באולפנה..

ד"ר אריק- דווקא בנקודה שהזכרת אני לא מסכימה. יש את הכללים של המסגרת. המסגרת דורשת תפילה כחלק מהמהלך החינוכי שלה.. בד"כ בתי ספר לא נכנסים לתוך הסידור של התלמידים. כל אחד מתפלל מה שנח לו, לפי גישתך.. אבל כל אחד מתפלל. זאת נקודה חינוכית שהבצפר דאוג לה- במיוחד כשמדובר באולפנה.

אי-אפשר להטיל על מישהו תפקיד בלי שידע על כך, ואז לבוא אליו בטרוניה שהוא לא עומד בדרישות.

הצוות לא צריך לסמוך זה שהתלמידים יגררו את עצמם.

אפשר להטיל עליהם משימות, אבל לבקש שישמרו על הרמה הדתית? ממש לא!

עם כל הכבוד לזה שהתלמיד איכותי, חרוץ, ירא שמיים, למדן - הוא עדיין תלמיד.

מניסיון!

תאמינו לי, במקומה אני גם לא הייתי מצליחה לבוא. אני לא מצליחה לקום בזמן אף-פעם, ואני לא מצליחה להתרכז בתפילות ארוכות...

ואני חושב שזה מגמד את חשיבות העניין.

תפילה זה לא רק חוק במוסד. תפילה זה קודם כל חיבור ל-ה'.

ותפקידם של המחנכים הוא, בין השאר, לדאוג לתפילה.

היו כנים לרגע:

בלי החיוב של האולפנא או הישיבה כולם היו מתייצבים בבוקר?

אני חושב שלא.

נכון שתפילה זה הדבר הכי אישי, אבל בלי ההכרח לא רבים היו מתפללים מלכתחילה.

כשהייתי קטן לא רציתי לצחצח שיניים. אמא הכריחה. אלה השיניים שלי, הן שייכות לי!

לכאורה, זה באמת לא היה עניינה. מה אכפת לה?

אבל בסופו של דבר זה פעל לטובתי. ואם אני בוחר הפוך, אני יודע שאני ורק אני אפסיד מזה.

ענבל הוציאה לי את המילים מהפה - "מתוך שלא לשמה, בא לשמה"

להבדיל, גם התפילה.

אפשר בלי להתפלל, אבל יום בלי תפילה הוא לא כמו יום עם תפילה. אולי באמת בנות יכולות

להרגיש חיבור יותר זמן בלי תפילה, אני יודע שאצל בנים זה אחרת.

האם האולפנא נהגה כראוי?

עקרונית: מתנגד לעונש. הוא נראה לי חמור מדי. יש אלף

דרכים לטפל בתופעות כאלה.

מדובר על תפילות רק בשבתות אולפנא?

יש לצד הזה שני היבטים...הדבר הראשון זה ההגיון בחוק או הכלל שבעקבותיו מעיפים והצד השני זה עצם זה שהמוסד קבע את החוק הזה..

ולכן יכול להיות שמוסד מסוים יקבע חוק דבילי וחלוטין וגם לא יתן הסברים ותלמידים יעברו עליו ובעקבות זה הם יועפו..תכל'ס אין פה שום הגיון ואתם לא באמת מבינים מה טעם החוק..אבל מצד שני אם המוסד קבע את החוק הזה יש לו את הזכות המלאה להעיף על כזה דבר עם כל האדיוטיות שבזה...

לדעתי זו גם בעיה של הרבה מוסדות חינוך בארץ..קובעים כללים דיביליים ובמקרים רבים גם לא מסבירים למה.ובסוף הרבה תלמידים עפים על פארש...וכשבן אדם מועף מהבית ספר שלו הוא בד"כ לא הופך להיות גדול הדור הבא...

או שהדברים שלך מכוונים לרמה העקרונית?

למרות שכן,אני  חושב שלהעיף על זה שלא קמים לתפילה בשבת אולפנה זה לא הדבר הכי חכם...

אחרי שהייתה בעית קימה כללית שהשתפרה בצורה משמעותית! [הילדה שביעיסטית, והשנה [כבר חודשיים ומשו'..] קמה כל בוקר!! בניגוד לשנתיים הקודמות.. יש מקצועות שהיא בכלל לא למדה כי השיעורים היו רק בבקרים..(!)]

יש כללים וגם אם הם לא הגיוניים בעליל [אני מדברת ברמת העיקרון.. לא על תפילה..] צריך לעמוד בהם. ומי שלא מתאים לו- כנראה הוא זה שלא מתאים..

אבל כמו ש"לך דומיה תהילה" ו"הסטלן הקטן" אמרו, מדובר בתלמיד.. ותלמיד שמועף בד"כ לא יוצא גדול הדור..

בסופו של דבר היא קיבלה עוד צ'אנס. ביקשו ממנה להתחייב שאם עוד פעם אחת היא לא תקום לתפילה בשבת היא תעזוב מעצמה. אבל מה יקרה עכשיו? אם עוד פעם אחת היא לא תקום..

[בסוף-סופו של עניין סגרו על זה שהיא תתחייב במכתב שאם עוד פעם אחת היא לא קמה אז יזמנו את ההורים לשיחה ויראו מה קורה.. אז בנתיים היא נשארת ללמוד איתנו.. ב"ה.]

אבל עדיין- לדעתכם, בתור תלמידים/ בוגרים/ הורים/ מורים.. זה פרופרציונאלי??

ד"א, ממש כייף לקרוא את התגובות פה..

אממ..

בעיקרון אי אפשר לכפות על מישי לקום וכל זה. זה מצד אחד.

מצד שני-  יש כללים של האולפנה. וצריך לעמוד בכללים.

אני חושבת שאם יש השתפרות צריך להראות שמעריכים את ההשתפרות, כי אחרת לא תמשיך להיות השתפרות אלא תהיה הידרדרות (מנסיון שלי)

אבל- אי אפשר להתעלם לחלוטין מבעיתיות שבעניין. בעיקר אם בנות אחרות רואות ומתלחששות או שואלות > למה לה לא מעירים ולי כן.. (כן, אני יודעת שזה קטנוני והזוי שבכתה י' יש דברים כאלה, אבל בנות מסויימות בכתה שלי הן ההוכחה שיש דברים כאלה גם בכתה י'. מזעזע.)

ולכן לכל מקום לימודים יש כללים וחוקים, וחייבים ללכת לפיהם אם זה המקום שבו מעוניינים ללמוד. 

ואם מה שחשוב במקום שמישהי לומדת זה שהיא תקום לתפילה בשבת בבוקר, ולא מוכנים להתפשר על זה, זה כלל ברזל> אז צריך לעמוד בכלל הזה כדי ללמוד במקום הזה.

וכן. זה הזוי לחלוטין לכפות תפילה על אנשים. ואני גם חושבת שזה לא נכון מבחינה חינוכית. למרות שגם הכיוון השני לגמריי הוא גם לא האידיאליה.

איתי הגיעו להסדר שיום אחד בשבוע אני צריכה להגיע בזמן לתפילה (7:30) וכל שאר הימים אני יכולה להגיע עד תחילת השיעור הראשון (8:00 ברוב הימים, יום רביעי 8:20) אני עוד לא יודעת אם זה עובד, כי זה מתחיל רק השבוע.

מה שהסבירו לנו באולפנה- בתור 'מוסד דתי' הם מחייבים תפילה.

זה אומר שבת שבוחרת ללמוד במקום הזה, מתחייבת להתפלל מידי בוקר.

וגם אם היא מחליטה לא להתפלל (כי זה באמת משהו אישי..) היא צריכה להגיע בזמן ולא להתעסק בדברים אחרים.

כי זה חלק מהכללים במוסד.

אז אני לא הולכת לפי החוקים, אבל השנה יש לי אישורים. () אחרי שבשנים קודמות עשיתי מה שבא לי בלי אישורים, עכשיו יש לי אישור לעשות מה שבא לי.

אוקיי.. חפרתי וחפרתי, ושכחתי ת'פואנטה. אולי היא מתחבאת איפשהו באמצע.. ארג. שונאת שזה קורה.

אבל לא צריך להעיף ואותה!! צריך לעשות על זה משמעת מאוד חזקה ולעמוד על זה שיקומו!

שאלתי פעם אדמו"ר חסידי [הרבה מראחוב שגר בר"ג בגבול ב"ב] מה לעשות עם נושא התפילה והוא אמר לי חד משמעית על תפילה לא מחייבים . צריך לדבר על החשיבות צריך לעורר את הלבבות אבל תפילה זה דבר שצריך לצאת מהלב.

מצד שני מי שמפסידה את תפילות השבת אינה חווה את השבת כמו שצריך ואינה בעצם מקבלת את מה שהאולפנה מנסה לתת [האוירה והשיחות...] ומי שאינה "פותחת אנטנות" לקבל איננו יכולים לחנכה וזה מצריך ברור אמיתי בכל מקרה לגופו ואי אפשר לתת תשובה כללית.

הקמת סנגוריה על כל תלמיד\ה שעף מהמוסד הינה תופעה רווחת אני מאמין שאם חברותיה היו מדקדקים בציציותיה של המסולקת היו רואים שלא רק תפילות השבת הם אלו שנפגעו כי אם עוד כמה וכמה כללים.

אבל אני מסכים שגם על התלמיד יש לקחת אחריות.

קצת מוזר לדעתי זה דבר מצטבר ויכול להיות שהיא עברה על כמה חוקים ובאופן כללי הגיעו מים עד נפש ולכן העיפו הרי אף אחד לא היה מעיף על איזו תלמידה אחת שלא קמה לתפילה!!!!

נשמע כמו עוד תלונה של מישו שלא רוצה לשחק לפי הכללים ומתלונן שגם התגובות שחוטף הם לא לפי הכללים שמתאימים לו/לה. בחרת אולפנא, יש כללים למשחק ויש השלכות לבחירה. פשוט תבחרי על אמת. או לציית או לבחור מקום שהכללים לא חונקים אותך. וחוץ מזה נראה שלא מכריחים להתפלל אלא זו שאלה של מסגרת ואוירה אז מה קופצים כאן כאילו החינוך של האולפנות והישיבות גורמות להרחקה. מי שבא למקום כזה יודע בדיוק מה מצופה ממנו אז דיי להתבכיינות ולהאשים את כולם בדתלשיו"ת של אלו שעובדים על עצמם.

אם כל הכבוד תפילה זה הדבר הכי אישי בעולם.

האולפנה שלי נחשבת דוסית מאד מאד ובכל זאת לא יעיפו אף אחת אם היא לא קמה לתפילה..

אני לא מדברת על עצם הענישה. הפרה של הכללים- ועוד בצורה כזאת.. גוררת תגובה. ברור.

אני פשוט תוהה לעצמי עם זה לא עונש קצת מוגזם...

יש תקופות ויש תקופות. נכון שצריך להתפלל בכל מצב, אבל זה דבר שהאדם צריך לקבל על עצמו לדעתי.

בואו נגיד ששנה שעברה זאת הייתה תקופה שממש לא היה בראש שלי להתפלל והכריחו אותי להתפלל, אז או שהגעתי אחרי התפילה (לפעמים העדפתי עונש...) או שהייתי מצפצפת עליהם ויושבת באמצע הכיתה כל בוקר עצבנית על הבזבוז זמן הזה של לבהות בתקרה...

נראה לי שרוב האנשים לא מתחברים למשהו שבא בכפייה.

שזה 2 דברים שונים.. להכריח אדם להתפלל זה לא טוב אבל להכריח אדם לעמוד בזמנים שהמסגרת הציבה לו זה ראוי וחובה

עונשים עוד איכשו הייתי מבינה אבל להעיף?! לא נסחפנו??...

ששבר את גב הגמל?

יכול להיות שיחד עם הרבה מקרים אחרים זה ממש לא מוגזם,

ואי אפשר לספר רק חצי מהתמונה.

אם זה הדבר היחידי שקרה אז זה מאד מאד לא

הגיוני, בתור בת של מנהל בי"ס אני יכולה להגיד לכם 

שלהעיף בת זה הצעד האחרון שמנסים מאד לא להגיע אליו.

בכלל- להעניש בת זה כואב להנהלה לא פחות

ולפעמים אפילו יותר מאשר לבת עצמה.

רק שתדעו- כי את הצד השני אני מקירה די טוב...

אם האולפנא מחליטה החלטה שעד שעה מסוימת צריך להגיע ובנות מזלזלות בהחלטה זו, אז הם צריכות לקחת בחשבון שהם יענשו על כך, וגם אם הייתה בעיה של קימה בבוקר בכללי ואפילו שזה בהשתפרות יכול להיות שזה שלא קמת לתפילה בבוקר אז נמאס להם להעיר לך ולכן הם לקחו את זה בחומרה. ואת יודעת יפה מאוד שלא מעיפים כ"כ מהר בנות מהאולפנא ,אז יאללה להפסיק לקטר על האולפנא כי אין עליה.

ושבת שלום!!!!!!!!!

אחלה אולפנה!! [אני לא אומרת את זה רק כי הרב כבר קרא פה כמה שירשורים... אני מתכוונת!!]

הייתי קצת (?) נסערת מהעניין...

נכון, לא מעיפים כ"כ מהר.. אז למה להלחיץ ככה? למה בכלל להעלות את האפשרות הזאת??

אולפנא צריכה לחנך ולא להיות מקום של משטר.. אם יעיפו אותה זה לא יגרום לה להתפלל..

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.