בכללים שהישיבה/אולפנה הציבה כנראה שאין לו מקום.. 

בכל מקום יש כללים בין אם זה בית ספר יסודי בין עם זה תיכון, ש"ל, צבא, ומקום לא יכול להסתדר בלי נהלים ברורים ולהרשות שיהיה מצב שכל אחד עושה מה בראש, אז פה זה אי עמידה בזמנים מחר זה לא להגיע לשיעור מסויים וכן על זה הדרך...

המקרה הספציפי הזה נראה לי מוגזם.

ו.. האם האולפנה עשתה מאמצים בשביל לבדוק איך אפשר לעזור לה להתעורר.

כי מה עכשיו? העיפו אותה, היא צריכה לחפש אולפנה, או שהיא תשאר בבית, ובמקום אחר תהיה לה את אותה בעיית 'קימה'.

אז מה הם עשו לענ"ד? - ברחו מהתמודדות חינוכית שמוטלת עליהם.

שיהיו בריאים. זה מתסכל.

[אגב, הזכיר לי-  יש לנו מישהי באולפנה שמאחרת המון לפעמים מגיעה אפילו ב10:30-11:00, עכשיו - היה איזה שבוע שהיא הצליחה להגיע בסביבות השעה 7:30+ (שבו מתחילים להתפלל, השיעור מתחיל ב8:20 ), אז באחד הימים האלו הגעתי ב8:00 לאולפנה ואני רואה אותה, ואיך שאני רואה אותה אני רואה גם את אחד מאנשי הצוות באולפנה - אז אני צועקת לה כל הכבוד ולאיש צוות "ראית? איזה מדהימה היא! כל הכבוד לה!" ומה עונים לי? - "8:00!! איחרת!!" (יענו אמרו לילדה) ואני התעצבני! -הלו חבר'ה! היא השתפרה! מ10:30 ל8:00!! זאת התקדמות מטורפת, נכון יש נפילות ויש עליות, אבל תשימו לב ותפרגנו. אי אפשר בלי פרגון!]

בס"ד

לא משנה שאני ממש לא מסכימה עם הגישה הזאת. אבל זה? מוגזם.

נכון, יש כללים.

אבל- (ואבל גדול.)

תפילה זה דבר אישי, ואישי בלבד. אני לא מתפללת בשביל הרב של האולפנה שלי, או בשביל המורה שלי, או בשביל החניכות שלי, או בשביל ההורים שלי- אלא, אך ורק בשביל עצמי.

לא מקובל עלי שיגידו לי מתי להתפלל ואיך. "אבל זה בית ספר דתי" "למה את לא לומדת אז בתיכון רגיל?" וכל ה"בלה, בלה, בלה" הזה- לא עובד עלי.

אני לומדת באולפנה, כי אני חונכתי בבית דתי. כי אני כן רוצה ללמוד ולהעמיק בחיים שלי, ואני כן רוצה ללמוד תורה. וחשובים לי הערכים, והתפילות, והצניעות, והמצוות, והרבנים, וההלכה, ושולחן ערוך, והתנ"ך- זה חשוב לי ואני רוצה ללמוד.

אבל זה שקובעים לי ש"את לא מתפללת? את עפה מכאן."- מה אתם רוצים להגיד לילדה?! - לא מסוגלת? אל תנסי אפילו! לכי, לא צריך אותך, עמ"י לא צריך אותך, ואפילו ההשתדלות שלך לא רצויה.

ככה- מרחיקים אנשים, לא מקרבים אותם!!!!

היום? היום אני לא מסוגלת להתפלל. מהסיבות שלי. לא מסוגלת. אין לי כוחות נפשיים. אין לי רצון. אני מרגישה ג'יפה. לא רוצה להתפלל. גם מחר. וגם במשך השבוע הקרוב. והחודש. ואז? ואז בא יום, שאני מרגישה מוכנה להתפלל. ואני מתפללת. למרות שזה היה "רק" ברכות השחר. ולמחרת הוספתי את "שמע ישראל" ויום אחרי זה את "18". וככה עוד שבוע, שהתפללתי את התפילה של כיתה ו'. ואז. שוב נפלתי. אני שוב לא מסוגלת להתפלל. אני "חסומה".- זה הדרגה. זה לימוד. זאת עבודה. זה קשה. זה יצר. - תמיד יש עליות וירידות. אבל תנו לנו לנסות.

אתם לא יכולים להכריח אנשים להתפלל. זאת לא הדרך. זה טוב ויפה שלכם יש "אמונה תמימה"- אבל יש אנשים, והרבה, שלהם יש "אמונה מתוך בירור". אז במקום להקשות עליהם, ולתת להם הרגשה של "כופרים"... תעזרו, למען ה'!!!!- אנחנו לא כופרים! אנחנו אנשים מאמנים! שרוצים להאמין! אבל אנחנו לא נהיה שלמים עם עצמנו אם לא נברר למה עושים את זה, אם לא נעמיק, נרגיש שאנחנו עושים את המצוות האלה סתם, בלי סיבה, שמה שאנחנו עושים לא אמיתי, לא מהלב.

זה שאתם מאמינים בה' בתמימות, לא הופך אתכם לצדיקים יותר.

זה שאנחנו מאמינים בה' דרך החיפוש והשאלות, לא הופך אותנו ל"כופרים".

וגם לא הפוך.

כל אחד עושה את מה שמתאים לו.

ולדעתי, לא רק שזה מגוזם, זה חמור. אתם גורמים לאנשים לשנוא את הדת, להתרחק ממנה, ולשנוא את כל מי שקשור אליה. לכו לכיכר החתולות- מי הכי נמצא שם? הבן של ההוא, שבמקרה רב, והבת של הרב הזה- ולמה? כי בגלל שהם שאלו שאלה באמונה כולם עושים עליהם "תופסת" והפכו אותם ל"כופרים".

אבל המקום בוה יא לומדת, כנראה רוצה שיהיו שם תלמידות שמבחינה אישית, הן ברמה מסוימת, וזה דבר מוצדק ולגיטימי, כי לכל אחת יש השפעה על כל השאר, מה גם, שאחרי שאחרות יראו את זה, הן מן הסתם יקפידו יותר וכבר מקובלנו ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות".

מה שצריך להאמין זה רק לגבי הכללים-להאמין בקב"ה, בתורה, ובמסירת התורה עד ימינו, אחרי שמאמינים בזה, את כבר יכולה לדעת שתפילה זה חשוב, גם אם את לא מבינה למה, ויש לך סיבה מספיק טובה להתפלל.

מרגע שאת יודעת שהדברים אמת-זה בגדר של נעשה ונשמע, קודם כל מתחייבים ומקיימים, אח"כ מבינים.

זה לא מרחיק לא את כולם.

למוסד חינוכי צריכים להיות גדרים וכללים.

אחד מהכללים האלו זה משמעת וסדר יום.

חלק מהסדר יום זה תפילה.

זה כמו שתגידי לא רוצה ללמוד מתטיקה!

לא מעניין אותי לא חשוב לי וכו'

אבל זה חלק מהסדר יום ומהחוקים בבית ספר.

נכון שתפילה זה משהו אישי ופרטי שלך אבל בבית ספר יש חוקים ואת צריכה לעמוד בהם.

בבית שלך אף אחד לא מחייב אותך להתפלל (חוץ מההלכה).

זה כמו מישהי בכיתה שלי ששנה שעברה דיברתי איתה והיא התעצבנה על האולפנית שאומרת לה שגם אחרי הלימודים היא חייבת ללכת עם חצאיות.

גם על זה אפשר להגיד:

צניעות זה דבר שאני בוחרת!

זה דבר פרטי!

אם אני לא רוצה אני לא אלך צנוע!

אבל אין מה לעשות בבית ספר יש חוקים ואם את לא עומדת בהם יש לך בעיה.

וסתם עוד משפט: "מתוך שלא לשמה בא לשמה"

לפעמים במקום להרחיק זה דווקא מקרב

ברור שזה תלוי גם באיך עושים את זה אבל בעיקרון.

מחייבים אותך לקום. לא להתפלל. אף אחד לא יבדוק אם את מתפללת 18 או סתם ממלמלת.. (ואם כן היית מרביץ לו במקומך) אבל לקום זה דבר שמסגרת יכולה לדרוש

איפה את רואה זלזול? שלבת קשה לקום בבוקר זה נראה לך זלזול? יש לה בעיה ולאט לאט היא תתרגל אם רק יפרגנו לה ויעודדו אותה. (כמו שחזרזיר אמרה)

זה באמת גורם לנות לשנוא את הדת ולהחיט שהיא כופה דברים!!

אני מכירה מישי שהתדרדרה והתחילה קצת להתלבש לא כ"כ צנוע והמורה במקום לדבר איתה ולהסביר לה למה כדאי לה ללכת יותר צנוע היא צעקה עליה והעיפה אותה הביתה להחליף בגדים וככה כל פעם מחדש והבת רק התדרדרה יותר..

אותי העיפו על משו כזה בערך

נכון שחלק מחזקות את מה שאני חושבת וקצת מחממות על הבצפר שלי, שזאת קצת בעיה... אבל בכל זאת..

מוריה- כמו שאני רואה את הבת הזאת- זאת לא בעיה אחת מני רבות.. נכון שאני לא הצוות. אבל גם לאותה בת לא הזכירו עוד בעיות כשדיברו איתה. ואפילו הפוך- אמרו שהיא טובה, ושהיא מסוג התלמידות שרוצים באולפנה..

ד"ר אריק- דווקא בנקודה שהזכרת אני לא מסכימה. יש את הכללים של המסגרת. המסגרת דורשת תפילה כחלק מהמהלך החינוכי שלה.. בד"כ בתי ספר לא נכנסים לתוך הסידור של התלמידים. כל אחד מתפלל מה שנח לו, לפי גישתך.. אבל כל אחד מתפלל. זאת נקודה חינוכית שהבצפר דאוג לה- במיוחד כשמדובר באולפנה.

אי-אפשר להטיל על מישהו תפקיד בלי שידע על כך, ואז לבוא אליו בטרוניה שהוא לא עומד בדרישות.

הצוות לא צריך לסמוך זה שהתלמידים יגררו את עצמם.

אפשר להטיל עליהם משימות, אבל לבקש שישמרו על הרמה הדתית? ממש לא!

עם כל הכבוד לזה שהתלמיד איכותי, חרוץ, ירא שמיים, למדן - הוא עדיין תלמיד.

מניסיון!

תאמינו לי, במקומה אני גם לא הייתי מצליחה לבוא. אני לא מצליחה לקום בזמן אף-פעם, ואני לא מצליחה להתרכז בתפילות ארוכות...

ואני חושב שזה מגמד את חשיבות העניין.

תפילה זה לא רק חוק במוסד. תפילה זה קודם כל חיבור ל-ה'.

ותפקידם של המחנכים הוא, בין השאר, לדאוג לתפילה.

היו כנים לרגע:

בלי החיוב של האולפנא או הישיבה כולם היו מתייצבים בבוקר?

אני חושב שלא.

נכון שתפילה זה הדבר הכי אישי, אבל בלי ההכרח לא רבים היו מתפללים מלכתחילה.

כשהייתי קטן לא רציתי לצחצח שיניים. אמא הכריחה. אלה השיניים שלי, הן שייכות לי!

לכאורה, זה באמת לא היה עניינה. מה אכפת לה?

אבל בסופו של דבר זה פעל לטובתי. ואם אני בוחר הפוך, אני יודע שאני ורק אני אפסיד מזה.

ענבל הוציאה לי את המילים מהפה - "מתוך שלא לשמה, בא לשמה"

להבדיל, גם התפילה.

אפשר בלי להתפלל, אבל יום בלי תפילה הוא לא כמו יום עם תפילה. אולי באמת בנות יכולות

להרגיש חיבור יותר זמן בלי תפילה, אני יודע שאצל בנים זה אחרת.

האם האולפנא נהגה כראוי?

עקרונית: מתנגד לעונש. הוא נראה לי חמור מדי. יש אלף

דרכים לטפל בתופעות כאלה.

מדובר על תפילות רק בשבתות אולפנא?

יש לצד הזה שני היבטים...הדבר הראשון זה ההגיון בחוק או הכלל שבעקבותיו מעיפים והצד השני זה עצם זה שהמוסד קבע את החוק הזה..

ולכן יכול להיות שמוסד מסוים יקבע חוק דבילי וחלוטין וגם לא יתן הסברים ותלמידים יעברו עליו ובעקבות זה הם יועפו..תכל'ס אין פה שום הגיון ואתם לא באמת מבינים מה טעם החוק..אבל מצד שני אם המוסד קבע את החוק הזה יש לו את הזכות המלאה להעיף על כזה דבר עם כל האדיוטיות שבזה...

לדעתי זו גם בעיה של הרבה מוסדות חינוך בארץ..קובעים כללים דיביליים ובמקרים רבים גם לא מסבירים למה.ובסוף הרבה תלמידים עפים על פארש...וכשבן אדם מועף מהבית ספר שלו הוא בד"כ לא הופך להיות גדול הדור הבא...

או שהדברים שלך מכוונים לרמה העקרונית?

למרות שכן,אני  חושב שלהעיף על זה שלא קמים לתפילה בשבת אולפנה זה לא הדבר הכי חכם...

אחרי שהייתה בעית קימה כללית שהשתפרה בצורה משמעותית! [הילדה שביעיסטית, והשנה [כבר חודשיים ומשו'..] קמה כל בוקר!! בניגוד לשנתיים הקודמות.. יש מקצועות שהיא בכלל לא למדה כי השיעורים היו רק בבקרים..(!)]

יש כללים וגם אם הם לא הגיוניים בעליל [אני מדברת ברמת העיקרון.. לא על תפילה..] צריך לעמוד בהם. ומי שלא מתאים לו- כנראה הוא זה שלא מתאים..

אבל כמו ש"לך דומיה תהילה" ו"הסטלן הקטן" אמרו, מדובר בתלמיד.. ותלמיד שמועף בד"כ לא יוצא גדול הדור..

בסופו של דבר היא קיבלה עוד צ'אנס. ביקשו ממנה להתחייב שאם עוד פעם אחת היא לא תקום לתפילה בשבת היא תעזוב מעצמה. אבל מה יקרה עכשיו? אם עוד פעם אחת היא לא תקום..

[בסוף-סופו של עניין סגרו על זה שהיא תתחייב במכתב שאם עוד פעם אחת היא לא קמה אז יזמנו את ההורים לשיחה ויראו מה קורה.. אז בנתיים היא נשארת ללמוד איתנו.. ב"ה.]

אבל עדיין- לדעתכם, בתור תלמידים/ בוגרים/ הורים/ מורים.. זה פרופרציונאלי??

ד"א, ממש כייף לקרוא את התגובות פה..

אממ..

בעיקרון אי אפשר לכפות על מישי לקום וכל זה. זה מצד אחד.

מצד שני-  יש כללים של האולפנה. וצריך לעמוד בכללים.

אני חושבת שאם יש השתפרות צריך להראות שמעריכים את ההשתפרות, כי אחרת לא תמשיך להיות השתפרות אלא תהיה הידרדרות (מנסיון שלי)

אבל- אי אפשר להתעלם לחלוטין מבעיתיות שבעניין. בעיקר אם בנות אחרות רואות ומתלחששות או שואלות > למה לה לא מעירים ולי כן.. (כן, אני יודעת שזה קטנוני והזוי שבכתה י' יש דברים כאלה, אבל בנות מסויימות בכתה שלי הן ההוכחה שיש דברים כאלה גם בכתה י'. מזעזע.)

ולכן לכל מקום לימודים יש כללים וחוקים, וחייבים ללכת לפיהם אם זה המקום שבו מעוניינים ללמוד. 

ואם מה שחשוב במקום שמישהי לומדת זה שהיא תקום לתפילה בשבת בבוקר, ולא מוכנים להתפשר על זה, זה כלל ברזל> אז צריך לעמוד בכלל הזה כדי ללמוד במקום הזה.

וכן. זה הזוי לחלוטין לכפות תפילה על אנשים. ואני גם חושבת שזה לא נכון מבחינה חינוכית. למרות שגם הכיוון השני לגמריי הוא גם לא האידיאליה.

איתי הגיעו להסדר שיום אחד בשבוע אני צריכה להגיע בזמן לתפילה (7:30) וכל שאר הימים אני יכולה להגיע עד תחילת השיעור הראשון (8:00 ברוב הימים, יום רביעי 8:20) אני עוד לא יודעת אם זה עובד, כי זה מתחיל רק השבוע.

מה שהסבירו לנו באולפנה- בתור 'מוסד דתי' הם מחייבים תפילה.

זה אומר שבת שבוחרת ללמוד במקום הזה, מתחייבת להתפלל מידי בוקר.

וגם אם היא מחליטה לא להתפלל (כי זה באמת משהו אישי..) היא צריכה להגיע בזמן ולא להתעסק בדברים אחרים.

כי זה חלק מהכללים במוסד.

אז אני לא הולכת לפי החוקים, אבל השנה יש לי אישורים. () אחרי שבשנים קודמות עשיתי מה שבא לי בלי אישורים, עכשיו יש לי אישור לעשות מה שבא לי.

אוקיי.. חפרתי וחפרתי, ושכחתי ת'פואנטה. אולי היא מתחבאת איפשהו באמצע.. ארג. שונאת שזה קורה.

אבל לא צריך להעיף ואותה!! צריך לעשות על זה משמעת מאוד חזקה ולעמוד על זה שיקומו!

שאלתי פעם אדמו"ר חסידי [הרבה מראחוב שגר בר"ג בגבול ב"ב] מה לעשות עם נושא התפילה והוא אמר לי חד משמעית על תפילה לא מחייבים . צריך לדבר על החשיבות צריך לעורר את הלבבות אבל תפילה זה דבר שצריך לצאת מהלב.

מצד שני מי שמפסידה את תפילות השבת אינה חווה את השבת כמו שצריך ואינה בעצם מקבלת את מה שהאולפנה מנסה לתת [האוירה והשיחות...] ומי שאינה "פותחת אנטנות" לקבל איננו יכולים לחנכה וזה מצריך ברור אמיתי בכל מקרה לגופו ואי אפשר לתת תשובה כללית.

הקמת סנגוריה על כל תלמיד\ה שעף מהמוסד הינה תופעה רווחת אני מאמין שאם חברותיה היו מדקדקים בציציותיה של המסולקת היו רואים שלא רק תפילות השבת הם אלו שנפגעו כי אם עוד כמה וכמה כללים.

אבל אני מסכים שגם על התלמיד יש לקחת אחריות.

קצת מוזר לדעתי זה דבר מצטבר ויכול להיות שהיא עברה על כמה חוקים ובאופן כללי הגיעו מים עד נפש ולכן העיפו הרי אף אחד לא היה מעיף על איזו תלמידה אחת שלא קמה לתפילה!!!!

נשמע כמו עוד תלונה של מישו שלא רוצה לשחק לפי הכללים ומתלונן שגם התגובות שחוטף הם לא לפי הכללים שמתאימים לו/לה. בחרת אולפנא, יש כללים למשחק ויש השלכות לבחירה. פשוט תבחרי על אמת. או לציית או לבחור מקום שהכללים לא חונקים אותך. וחוץ מזה נראה שלא מכריחים להתפלל אלא זו שאלה של מסגרת ואוירה אז מה קופצים כאן כאילו החינוך של האולפנות והישיבות גורמות להרחקה. מי שבא למקום כזה יודע בדיוק מה מצופה ממנו אז דיי להתבכיינות ולהאשים את כולם בדתלשיו"ת של אלו שעובדים על עצמם.

אם כל הכבוד תפילה זה הדבר הכי אישי בעולם.

האולפנה שלי נחשבת דוסית מאד מאד ובכל זאת לא יעיפו אף אחת אם היא לא קמה לתפילה..

אני לא מדברת על עצם הענישה. הפרה של הכללים- ועוד בצורה כזאת.. גוררת תגובה. ברור.

אני פשוט תוהה לעצמי עם זה לא עונש קצת מוגזם...

יש תקופות ויש תקופות. נכון שצריך להתפלל בכל מצב, אבל זה דבר שהאדם צריך לקבל על עצמו לדעתי.

בואו נגיד ששנה שעברה זאת הייתה תקופה שממש לא היה בראש שלי להתפלל והכריחו אותי להתפלל, אז או שהגעתי אחרי התפילה (לפעמים העדפתי עונש...) או שהייתי מצפצפת עליהם ויושבת באמצע הכיתה כל בוקר עצבנית על הבזבוז זמן הזה של לבהות בתקרה...

נראה לי שרוב האנשים לא מתחברים למשהו שבא בכפייה.

שזה 2 דברים שונים.. להכריח אדם להתפלל זה לא טוב אבל להכריח אדם לעמוד בזמנים שהמסגרת הציבה לו זה ראוי וחובה

עונשים עוד איכשו הייתי מבינה אבל להעיף?! לא נסחפנו??...

ששבר את גב הגמל?

יכול להיות שיחד עם הרבה מקרים אחרים זה ממש לא מוגזם,

ואי אפשר לספר רק חצי מהתמונה.

אם זה הדבר היחידי שקרה אז זה מאד מאד לא

הגיוני, בתור בת של מנהל בי"ס אני יכולה להגיד לכם 

שלהעיף בת זה הצעד האחרון שמנסים מאד לא להגיע אליו.

בכלל- להעניש בת זה כואב להנהלה לא פחות

ולפעמים אפילו יותר מאשר לבת עצמה.

רק שתדעו- כי את הצד השני אני מקירה די טוב...

אם האולפנא מחליטה החלטה שעד שעה מסוימת צריך להגיע ובנות מזלזלות בהחלטה זו, אז הם צריכות לקחת בחשבון שהם יענשו על כך, וגם אם הייתה בעיה של קימה בבוקר בכללי ואפילו שזה בהשתפרות יכול להיות שזה שלא קמת לתפילה בבוקר אז נמאס להם להעיר לך ולכן הם לקחו את זה בחומרה. ואת יודעת יפה מאוד שלא מעיפים כ"כ מהר בנות מהאולפנא ,אז יאללה להפסיק לקטר על האולפנא כי אין עליה.

ושבת שלום!!!!!!!!!

אחלה אולפנה!! [אני לא אומרת את זה רק כי הרב כבר קרא פה כמה שירשורים... אני מתכוונת!!]

הייתי קצת (?) נסערת מהעניין...

נכון, לא מעיפים כ"כ מהר.. אז למה להלחיץ ככה? למה בכלל להעלות את האפשרות הזאת??

אולפנא צריכה לחנך ולא להיות מקום של משטר.. אם יעיפו אותה זה לא יגרום לה להתפלל..

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!