למביניםללה2005
אז ככה, אני נהנית מהפורום הזה, למרות שאני נשואה+1.כיף לראות את הקלילות שקצת חסרה אולי אצל הנשואים. אני מקווה שהיא עוד תחזור גם לחיי, ולפעמים מדמיינת שאני רווקה כדי להזכר בקלילות הבלתי נסבלת של הקיום...,טוב, ולשאלה-רק למביני עניין...עברתי חווית לידה וגידול ילד ביחד עם בעלי שיחי' וכעת אני רוצה עוד ילד-אבל, איך שאני חושבת על הלאה אני נכנסת למתחים ויורדת מהרעיון. אני כבר לא כלכך ילדה, והגיע הזמן.האם כדאי לקחת כדורים נגד חרדה ודכאון וללכת על עוד ילד??? אומרים שזה מאוד עוזר...בנוסף, אני ביחסים לא משהו עם הורי, וזה ממש כואב לי ומקשה עלי להמשיך הלאה-משום מה איך שקצת קשה לי הכאב בקשר איתם צף ועולה.כאילו אני רוצה שיהי' לי הורים תומכים כשקשה לי-ובוכה בגלל זה כי הם לא מבינים אותי בכלל.מה דעתכם???
אני מבין שלמרות היחסים העכורים עם הורייך אתאלעד
זקוקה לקשר ולתמיכה מהם. איפה בעלך בכל הסיפור? לא הזכרת את דעתו כי הוא לא פונקציה מבחינתך? מה הוא חושב על ילד נוסף? האם הוא יוכל לתפוס את המקום של הורייך?
ברור שהוא פונקציהללה2005
הוא בעל טוב ואכפתי,רוצה עוד ילד-ולא לוחץ בשום אופן-ואיך הוא יכול למלא מקום של אמא???זה פשוט חסר שמציף אותי ברגעים קשים.
הכי קל יהיה לומר משהו בסגנון שלאלעד
"תדברי איתם, תפתחי בפניהם הכל" או "תדעי שה' אוהב אותך והכל לטובה ולא צריך לקחת שום כדורים אלא להיות בשמחה תמיד" וכדו' אבל איך שאני מבין אותך את רוצה תשובה יותר אחראית, ובצדק, ולכן לפי עניות דעתי חסרת הנסיון (בתור גבר) לשבת ולשוחח עם בעלך יהיה הדבר הכי נכון. לכן שאלתי קודם איפה הוא נמצא, כי גם אם אין סיכוי שיחליף את אמך הוא יכול לעזור ולעודד ולהביא אותך למצב שבו הרצון להביא עוד ילד יגבר.
כדורים?אייל!
תראי, אני מאמין שכל בעיה אפשר לפתור,זה קשה,זה שובר,בוכים הרבה,וצריך הרבה הרבה תפילות, אבל אם הקב"ה הנחית עלינו בעיה כלשהי כנראה היא פתירה איכשהו..
כדורים זה לא לפתור את הבעיה,כדורים נגד דיכאון הם לא נגד הדיכאון, הם נגד הגוף שלך, הם לא יפתרו לך את הבעיה. הם לא כדורים לעידוד שמחה,הם כדורים נגד דיכאון. קחי לדו"ג ילד שהוא היפראקטיבי(או במילים אחרות ילד נמרץ עם הרבה שמחת חיים, לא כמנו כזה כבד כזה) מה עושים לו? נותנים לו כדורים שפשוט מדכאים אותו, מאיטים אותו וכ"ו. אני לא יודע כ"כ איך בדיוק הכדורים נגד הדיכאון עובדים, אבל זה לא בריא, זה לפעמים גם יכול לגרום לנטיות להתאבדות..(זה מבלבל קצת את הראש..)
את חייבת למצוא את הבעיה,למקד אותה,ולנסות לפתור,אין לי רעיון בשבילך,לפחות לא לגבי ההורים וזה באמת לא כ"כ חכמה להגיד סתם, אל תקחי כדורים, אבל תחשבי,כמה זמן תקחי אותם?למה שהדיכאון יעבור ככה סתם?את תקחי אותם כמה שנים, ואם לפעמים הם לא יעזרו תקחי עוד כדורים?
אני מציע לך להתייעץ, עם אנשים שמבינים, זה דבר ידוע המשבר של לידה, ילד חדש.. שווה במקום כדורים נגד דיכאון, למצוא משהו שמאוד משמח אותך ולעשות אותו כל יום..
צחוק הגורלמלמלה
אני לא אכנס לויכוח אם החרדה היא תופעה שניתן לפתור ע"י כדורים או ע"י טיפול פסיכולוגי זה או אחר. זו לא הנקודה.
את יודעת,זה מצחיק.
כי אם הייתי רואה אותך אי פעם ברחוב, מטיילת לך עם ילד בעגלה ובעל "צדיק" לצידך, הרצון שבי היה מתעורר בי. הייתי מדמיינת את עצמי בתוך מסגרת דומה לזו. ולשמוע כי לעיתים את מקנה בקלילות של הרווקים,אוי... מסתבר שלעיתים הדשא של השכן לעיתים אכן ירוק יותר.

לעניין הורייך, באיזה עניין או עד כמה באמת הם לא מבינים אותך? אולי יש רובד עמוק יותר? לדעתי, יש צורך נפשי לקשר טוב עם האנשים אשר טיפחו אותנו במהלך חיינו, חיוני למהלך סדר יומינו בשגרה, אנו מלווים בתחושת ביטחון. בייחוד כאשר אנו הופכים להורים (מסתבר, שזה קורה מתישהו) אנו זקוקים לתמיכתם על מנת לצעוד בטוחים אל העבר הלא נודע (ובייחוד האישה).
אינני יודעת אם יש צורך בכדורים (נתנה לרופא רשות לרפא- שאלי בעל מקצוע!), אך זה לא מן הנמנע שתנסי לגשר בינך לבין הורייך, נסי להתייעץ עימהם.
אינני יודעת מה טיב היחסים בינכם, אלא רק באופן כללי כפי שהגדרת, השתדלי...
את יודעת, בשלב מסויים בחיי התחלתי לחשוב באופן "פולני". כן, לא להאמין שאני מעידה כך על עצמי (או לפחות אחותי מעידה עליי) אני אדם שאוהב להספיק... וכמה שיותר.
במבט לאחור אני מבינה שהכנסתי את עצמי למצבים בו לא יהיה לי זמן לעצמי, ברחתי מהבעיות של עצמי כי לא היה לי כוח להתמודד מולם, חשבתי כי עוד עבודה ואולי עוד תואר יפתרו לי כמה בעיות.
טעות-
שום עבודה או ילד לא יפתרו לך בעיות. לידה (כפי העדויות מהשטח) היא אחת מהחוויות הקשות, זה לא מה בכך.
את צריכה לשאול עצמך שאלות רבות.
האם את מסוגלת לגידול עוד ילד בחייך כעת? האם ילד נוסף הוא כיסוי לבעיה מסויימת? האם יש לך תמיכה מלאה ומספקת להתמודד עם גידול ילד נוסף?
מה את באמת רוצה?

או שמא קודם כל טפלי בעצמך!!!! כאשר את מתמודדת עם השאלה האם לקחת כדורים לחרדה/דיכאון , משמע כי אינך שלמה עם עצמך, אין לך כוח להתמודד, מצב רוח זה משפיע על כל התא המשפחתי שלך! ועל כן להוסיף לזה עוד מורכביות, נראה כדבר מיותר.
דברי עם בעלך, מה הוא יציע לדעתך?



סליחה על שגיאות הכתיב והניסוח!נסו להבין השעה מאוחרמלמלה
בקשר להורים..אייל!
אני מזה לא מבין בזה,אבל אני לא יודע אם אפשר "לשנות" הורים, אם זה רק "להסביר" להם אז אפשר לנסות אבל בד"כ זה פשוט אופי רע שהם עיצבו לעצמם שקצת מאוחר מידי לשנו, במיוחד אם הוא לא רוצים\לא מודעים..
תראי, אני אנסה להגיד את זה בעדינות,
יש אמהות שאין להם אמא.
והם כן מסתדרות, איכשהו.. ברור שזה קשה, ואולי, מאוד, אבל זה אפשרי, אז חס וחלילה, ברוך ה' לך יש הורים, אבל יש דברים מסוימים שהם לא עוזרים לך, לא תומכים...
ראיתי שהציעו לך למצוא משהי, אימהית, תומכת בסביבה שלך, זה ממש רעיון נפלא.. לא חוסר רק צריך למצוא.. זה לא שזה "אמא להחלפה" סתם, פשוט חברה טובה, שהיא גם גדולה, אולי אפילו כבר סבתא שתוכל לשבת איתך,לדבר לעזור, ובעיקר להקשיב...

דבר שני,קצת מפתיע אותי מה שאת כותבת. ברור שאצל בנים זה די שונה, הקשר עם ההורים.. אין מה לעשות, הם פחות פתוחים..
אגב שמעתי איפשהו, שלכן כתוב על כן יעזוב איש וכ"ו.. ז"א לאיש יש מצווה לעזוב את ההורים שלו, אבל לאישה לא, ויותר מזה היא אולי צריכה באמת אתת הקשר..
אבל אני תמיד חשבתי שמספיק הקשר עם הבעל והוא זה שמכסה "על הבעיות" ואולי כנראה שזה לא מספיק?
תבינוללה2005
אני חושבת שכדורים שיעזרו לי להתגבר ולחוש פחות חרדה זה דבר טוב שכדאי לשקול. זה לא במקום הבנה והתקדמות, אבל זה מרגיע. ניתנה רשות לרופא לרפא...וצריך להתפלל על כל דבר וגם על זה. זה לא משהו שהוא מחוץ לטבע. אני אישית מכירה מישהי שעמדה להתחתן, ונכנסה לחרדות ודכאון, לקחה כדורים תקופה עד שחשה רגועה באופן טבעי ושחזרה לעצמה. לפעמים עדיף לקחת משהו שמקל כדי להתקדם בקלות.ד' יעזור.
זה נכון..אייל!אחרונה
במקרה שזה חרדה עוברת...
משהי שעומדת להתחתן וזה מלחיץ,תקח כדורים, תרגע, תגיע לחתונה, תעבור את הלחץ, וזהו, היא תצטרך לקחת עוד כדורים...
הבעיה שלה הייתה החתונה..
אני לא אומר לך לא לקחת כדורים,אבל תביני שהמקרים שונים, כי אצליך הבעיה עדיין קיימת, והיא תחזור אחרי כל הריון,אחרי כל ילד( ואני מאחל לך שתזכי בעז"ה להרבה ילדים)
זה גם תקופה ארוכה, הריון,אח"ך הלידה.. עד הפעם הבאה..
אם את חושבת שזה יעזור לך, יתן לך הקלה, ואז תצליחי לצעוד לבד, לכי על זה..
נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1

דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?

למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

 

 

אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב

קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.

השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.

איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.

אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.

בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.

מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.

אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.

מה עכשיו. איך מתקדמים.

אבל זו היא.

איך רודפים.

קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.

הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.

נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.

את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.

מעריכה מאד. לא מתאים לי.

מקבל. תודה על הכל.

אבל איך ממשיכים?

לילה קשה. קצר מאד.

למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.

לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.

עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.

למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.

להרים גם?

אבל זו היא!

מישהו שואל אם פנוי.

לא יודע.

אני פנוי?

אין מישהי שטוענת בעלות..

אבל אני ממש לא פנוי.

שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.

הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.

בירורים, שוב, נשמע מעולה.

אבל אני פנוי?

בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.

באסה. היא לא רוצה.

מזל. היא לא רוצה.

הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.


וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.

ירחם ה'.


"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)

"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"

וואו. איזה דבר זהנקדימון

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

כואב מאודאנימה

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.



בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.



לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
עבר עריכה על ידי intuscrepidam בתאריך ט' בסיוון תשפ"ו 2:38

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטובאחרונה
לבבות נשבריםש.א.צ

בס"ד

לבבות נשברים, חלומות מתנפצים, אותיות פורחות באוויר

דיבורים, סיפורים, קשרים עמוקים, מתנפצים כגלים על הסלעים המשוננים.

דמיונות, הרפתקאות, חוויות משותפות הולכות לאיבוד. 

גלגלים מפונצ'רים, מפרשים מרוקנים. חבילות טישו ריקות. לילות לבנים. עיינים אדומות.

תחושת נבגדות. אי אמון באדם. הוצאות כספיות שהלכו סתם. אין עתיד. על העבר עדיף שלא לחשוב.

קרח מכאן ומכאן. אבוד. אין תקוות. לא הועילו הפשרות.

כל ההדרכות, כל המחשבות, שעות של דיבורים והתיעצויות. האם לא היה כאן משהו אמיתי?
ובאמת כבר חשבתי שמצאתי את בת זוגי! הקרקע כבר הייתה יציבה. הכל היה מוכן. הייתכן שהכל פתאום נגמר? ככה סתם? מדוע? האם אינני טוב? נחיתה קשה על רצפה קרה. הלב מסרב להאמין. כל רגע נראה פתאום נצח נצחים. עדיף כבר לישון לנצח. לא לראות אור יום. להתחפר עמוק בתוך המגנן והמסתור. אולי יום אחד תציץ אלי עוד קרן שמש שתתן  תקווה למציאות קצת אחרת. למקום בו אמון ושלווה נפגשים למקום בו השמחה טבועה בלבבות האנשים. למקום בו אין עוד צער ומכאוב. למקום בו אאמין שיהיה יותר טוב. למקום בו אנשים יפסיקו לספר לשון הרע. ליום בו תגיע כבר

הגאולה.

(נכתב מלבי בעקבות כמה סיפורים של חברים וקרובי משפחה שביטלו אירוסין/התגרשו אחרי כמה חודשים)

שושיאדיתאחרונה

עצוב...

אין דבר שיותר מרחיק אותי שלוחצים עליהפי

רוצה לצאת? אבל למה לא?  תחשבי על זה ! חשבת?

צהריים טובים ערב טוב לילה טוב בוקר טוב די שקט

למה לא ענית לי??  התקשרת, ראית שהתקשרתי?


גם אם הוא יהיה מושלם ברגע שאתה לוחץ אין אותי

אין אני לא עובדת בלוז שלך

שקט כבר

נכון. זה לא חכם.אני:)))))אחרונה
מקומות בירושלים? לקשר מתקדם יחסיתנו, ההוא מהזה

מחפש משהו בירושלים מחר בשעות הבוקר

לא סתם מקום להסתובב, אנחנו כבר בקשר יחסית מתקדם ב"ה

יוצאים כמעט חודשיים

משהו עם קצת יותר תוכן

רעיונות?,

סיור במכון המקדש/מוזיאונים שונים בירושלים/דוידסוןארץ השוקולד
או עיר דוד.

סדנאות יצירה כמו jclay או אחרים.


יש כל מיני תערוכות והרצאות מדי פעם אם אתם בקטע.

תוכן תוכן או פעילות ותוך כדי שיחה?מרגול

יש את כד וחומר בעמק רפאים שאפשר לצבוע קרמיקה

הליכה על החומות בעיר דוד

פיקניק בגן סאקר (תקחו מקפה גן סיפור, הם נותנים גם סל ושמיכה לשבת עליה)

קפה שלווה


או באמת מוזיאונים באיזור העיר העתיקה


אם מתאים לכם- נקבת חזקיהו בעיר העתיקה (מים עד הברכיים/יריכיים, תלוי בגובה שלכם)

אל תגזים. חודש וחצי.יהודי שואף לטוב
עבר עריכה על ידי יהודי שואף לטוב בתאריך ד' בסיוון תשפ"ו 1:56

סתם סתם. באהבה. זוכרים אותך (נו, ההוא מהזה) ושמחים איתך. מקווים שיש גם לנו חלק בזה.


 

אפשר לקחת אופניים/קורקינט חשמלי מההיכרות העירוניות (די זול) ולחרוש את העיר, להכיר מקומות חדשים ולהיות יחד. אפשר גם להחליט שלא מסתכלים בפלאפון והולכים יחד לאיבוד בעיר.
 

בכיוון של לימודי/שכלי/רגשי יש שלל מוזיאונים.

באווירה כבידה יותר, עיסוק באידאלים או כאב, בהר הרצל, יד ושם או בבית חולים (אפשר להתנדב במסגרות רפואיות שונות)

 

אפשר לבחור איזו פינה בעיר (שכונה, פינה בעיר העתיקה) ולעשות עליה תחקיר משותף במשך זמן מסויים, ואז לשבת ולבנות על זה 'הרצאת טד' של 3-5 דקות. מעניין לראות מה כל אחד רואה כחשוב, מה מעניין אותו.

יש מן גן מיוחד, במושבה גרמנית אולינחלת

איני יודעת בדיוק היכן, אבל קראתי על כך. זו גינה יצירתית שתושבי הסביבה הקימו אותה, אם אני לא טועה.

 

גן חיות אולי?

 

ההצעות של יהודי שואף לטוב, מאוד מעניינות ומיוחדות. יישר כויח!

מעביר לך משהוש מאוד שימושי שקיבלתי פעםשפוי

אני עושה העתק הדבק בלי לעבור על זה, מקווה שיעזור לך, כל המקומות כאן זה בירושלים, בהצלחה רבה!

 

ירושלים (עיר הקודש והדייטים):
טיילת מדא, ליד תחנה מרכזית
פארק טדי ומשכנות שאננים, ליד התחנה של הרכבת הקלה של העירייה
המפלצת בקריית יובל בערב
יער ירושלים מתחת להר נוף, יש שולחנות פיקניק
בית קפה 'דרך הגפן' בבית זית הוא ממש יפה וחמוד!
מאחורי תחנת רכבת מלחה יש פארק חמוד ממש
טיילת בית הכרם.נמצאת ליד בגין, מתחת מלון רמדה.יש שם גן יפה עם טיילת  להסתובב, ספסלים ופינות חמד לישיבה יפות וכפיות.המקום במרחק הליכה מהמרכזית. מול הכניסה למלון רמדה, מעבר לכביש לפני הגשר יש ירידה ימינה לתוך שכונת בית הכרם. יורדים אותה-בדרך יש מדרגות, ואחרי פיתול קטן של הדרך יש גן משחקים מצד שמאל נכנסים לתוכו והגעתם.
טיילת בארמון הנציב עם דשא וחרדים וערבים ונוף הורס וסיכוי קטן לפגוש אנשים מוכרים. אוטובוס ישיר מתחנה מרכזית
גן הסוס.גן קטן ברחוב קינג גורג, מרחק הליכה מהרכבת הקלה לכיון ההפוך ממאה שערים. אבל אין הרבה פרטיות
עין לבן
עמק הצבאיים- אפשר להגיע מהרבה כיוונים-צומת פת, גבעת מרדכי וכו'... כייפי שם ממש. שקט, יש מקומות מוצלים עם פופים לשבת עליהם, פתוח רק ביום.
תמול שלשום-בית קפה קטן וחמוד. לא מהדרין. באמצע העיר.
קפה קפה סנטר 1- בחלק האחורי של סנטר 1, יש ספות שוות.
מתחם התחנה. טיילת ארוכה ויפה על פסי הרכבת הישנים. אפשר להגיע איתם עד כמעט מלחה. כייפי שם.
ללכת לכותל
יש גן נחמד, לא מאוד מטופח מאחורי התחנה של הרכבת קלה "שמעון הצדיק." חלק משכונה חרדית.
גן העצמאות
גן הורדים
גן סאקר- מרחק הליכה מתחנה מרכזית
יש ברובע גינה מהממת בקטע מגניב. הולכים מכיוון החורבה לכותל. לפני שיורדים במדרגות (איפה שהאריה) פונים ימינה. הולכים דקה ופונים שמאלה ( רח הגיתית) גינה יפה, באמצע הרובע, ובדכ שקטה באופן מפתיע ביחס למיקום האסטרטי שלה..
מלון רמדה
גן הפעמון
סאם ביגלס:
בייגלים סנדוויץ/ טוסט. אם בקטע של לשבת לאכול.
זה נחמד 25 שח לאדם, טעים והיתרון העיקרי הוא שיש להם קומת גלריה רחבה שאפשר לשבת בשקט, במרכז העיר (דקה הליכה מקצפת במדרחוב).
מצפה איתי: עם רכב. 10 דקות מצומת נחשון. נכנסים לכרמי יוסף, עולים עד הסוף ישר וכשאין יותר ישר לוקחים בכיכר שמאלה ועוצרים במפרץ. תצפית יפה וממש חמודה, עם ספסלים מושקעים כאלה.
גן העצמאות (אם לא אמרו..)
לנסוע ביחד לקבר רחל/חברון
ללכת ביחד לשמח בבית אבות/בית חולים

תעשו ארוחת בוקר ביחדנפשי תערוג

עם גזיה ופק"ל קפה.

אתה יוצא מנקודת ההנחה שהם חובבי קפה …פ.א.
שוקו/תהנפשי תערוג
עצם הבישול יחד יוצר חוויה ושיתוף
הוא דן אותם לכף זכותארץ השוקולד
קמצנות*הפי
איך לאהוב קפה זה קמצנות?ארץ השוקולד
אני צוחקת אבל אין עם מיהפי
אבל לא הבנתי על מה את צוחקתארץ השוקולד

יצא לי פעמים רבות לצאת למסעדות בדייטים שעלו 200-300₪ לשנינו,

יצא לי להכין יחד ארוחת ערב שעלה לשנינו 50₪ בערך.

ההכנה הייתה חוויה מגבשת יותר בהיבטים רבים.


כמובן שגם סדנאות יצירה היו מגבשות יותר ודומות להכנת ארוחה יחד.


כסף לא מהווה פרמטר לקרבה, הוא אמנם נצרך לעיתים אבל בסופו של דבר יצירת הקרבה היא בעשיית דברים יחד ובשיתוף דברים מורכבים.

דווקא להכין זה הכי השקעההפיאחרונה
לא הייתי לוקח את זה בכיוון קמצנותנפשי תערוג

הייתי עם אישתי עשרות רבות/מאות פעמים בבית קפה

ועדיין לשבת על פייקניק של שמיכה על דשא.

להכין שקשוקה/חביתה או אפילו סתם קפה

זה משהו אחר ומיוחד.

משהו שאין לך בבית קפה


בעז"ה שתמצאי את המיועד.

ממליץ לך לנסות.

אבל לבוא בגישה חיובית, לא בגישה שמנסים לחסוך עלייך


ואי זה בדיחההפי
המגדל ירושלים זה במוזיאון מגדל דודהפי
בחור שהמראה של הבחורה מאוד מפריע לוזאת אחותו

אח שלי התייעץ איתי אז אני מתייעצת הלאה.

בוא נגיד שאין לו שפע הצעות ודי נדיר שהוא פוגש בחורות שבאמת מתאימות לו ואז עד שיש מישהי שהוא אומר "בדיוק מה שחיפשתי, והיה דייט זורם וטוב" הוא יכול לפסול בגלל המראה שלה אחרי דייט אחד או שניים.

זה לא שאת כולן הוא פוסל בגלל המראה, כן יש בנות שמוצאות חן בעיניו, אבל זה בהחלט יותר מדי משקל שהוא נותן למראה של הבחורה בדייטים ראשונים בלי באמת לתת צ'אנס להיכרות משמעותית.


מכירים מישהו שיכול לעזור לו קצת לאזן את זה?

וואו את שומרת בספריה או משהו?חתול זמני
מה קובע לדעתך שהוא בררן מדי?זיויקאחרונה
נהנים מ252? ממליצים?פתית שלג

מה יש לכם לומר על התוכן ועל כל הנלווה?

תלוי בן כמה אתהintuscrepidam
אם תריץ את התוכן בספרייה בחודש- חודשיים אז מילא, מעבר לזה לא שווה לדעתי
למה תלוי בגיל?פתית שלג

אני בדיוק רוצה להירשם לקורס הכלכלי הזה שלהם, ואם אוסיף 100 ש"ח יהיה לי מנוי לחצי שנה. מה אתה אומר?

לצעירים זה עשוי להועיל יותר אם אין לך ידע בסיסיintuscrepidam

הרושם שלי היה שהשיעורים חביבים, הם מקנים לך ידע כללי נחמד, אך המטרה העיקרית שלהם היא לגרום לך לרכוש את הקורסים היקרים של המאמן או לגרום לך ללכת לאימון אצלו.

את הקורס הכלכלי אני לא מכיר, אך זה נשמע לי אותו רעיון. אם אין לך ידע בתחום, למה לא, כולה 100 ש"ח, זה כמו לקנות ספר. אם יש לך ידע בתחום אני בספק אם תלמד משהו בקורס כזה. 

עריכה: חיפשתי ולא מצאתי את הקורס שאתה מדבר עליו.

בטח יפרסמו בימים הקרובים..פתית שלגאחרונה

שלחו את זה אחרי הוובינר החינמי-פרסומי האחרון שבעצם היה טעימה מהקורס..

למנף את ההמתנה לחתונה לרווחה כלכלית זה היה החינמי השבוע.

המשך הקורס גם עומד להיות עם קובי רבוח, יובל שוורצמן, ויהונתן שרעבי.

אני לא יודע כמה תוכן יכנס ב5\6 מפגשים, אבל בתחום הזה אני צריך התחזקות דחוף, אז בטוח שגם זה יועיל לי.

איך מתקדמים בעצם?!נו, ההוא מהזה

יוצאים קצת יותר מחודש וחצי, ב"ה הולך מעולה וממש כיף לנו ביחד

אבל

היא מדברת הרבה על זה שכמו שהיא מתחברת בקלות לבנות ככה גם לבנים וזה שאנחנו "חברים" לא אומר כלום וצריך גם לדעת אם זה באמת זה

אז

איך יודעים?!

מה עושים כדי לבדוק שאין פה משהו שהוא לא כמו סתם ישיבה עם חברים?

אשמח לעצות כי אני מרגיש שיש פה גם משהו מעבר וגם אמרתי את זה אבל היא לא בטוחה

תתחילו לשוחח על דברים יותר מהותייםשושיאדית

השקפות, רמה דתית, תוכניות לחיים.

 

אם אתם ממש באותו ראש זה ידגיש את ההתאמה ביניכם.

 

אם רואים התאמה ורק חסר החיבור הרגשי, אפשר ללכת לדייט קצת יותר מיוחד, ואז לבדוק איך הייתה ההרגשה.

לדעתי, אין זה.לגיטימי?

אני די בטוחה שלא נוצר מישהו עבורי.

אבל אני מאמינה שיש יותר מאדם אחד איתו אוכל להקים בית.

אני לא מאמינה בקיומו של איזשהו אחד אנונימי שנמצא אי שם בגלובוס ושהוא ואני מנסים לאתר אחד את השני.

אני מאמינה בלבנות קשר עם אדם, ולהפוך אותו להיות האחד המיוחד לי.

לא חושבת שמישהו נוצר בשביל להיות בן הזוג שלי, אלא אנחנו בבחירה הדדית שלנו זה בזו מייעדים את עצמינו זה לזה.

אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות את המאמצים להפוך את מי שאנחנו יוצאים איתו לאדם המיוחד לנו, ליצור איתו את הקשר הפנימי.

להחליט שזה זה, לא שקיים זה אובייקטיבי.

 

בנוסף, הגיוני שאתה מרגיש משהו כלפיה ושהיא לא מרגישה ככה כלפיך. פער בקשר.

איך אתה רואה את ההבדל בין קשר זוגי לבין קשר חברי?

לדעתי, קשר זוגי מכיל בתוכו גם קשר חברי, אבל מה מייחד את סוג הקשר הזה לעומת אחרים?

ואולי כדאי גם לשאול אותה למה היא מצפה? 

 

מה אפשר לעשות?

הנה קישור למאמר שמצאתי - לא קראתי, אבל אולי יהיה רלוונטי: איך להעמיק את הקשר? - אש התורה - אתר עם חכמת חיים

עוד משהו שאפשר להעמיק איתו את הקשר - משחקי זוגיות, אפשר להלוות דרך: עמוד הבית | משחקים זוגיות

ואולי אפילו ללכת לייעוץ זוגי ביחד. יכול להיות שתקבלו כלים ומבט שיעזרו לכם.

 

בהצלחה!

 

אין דבר כזה באמת זה, סתם דמיון מדיסניintuscrepidamאחרונה

חוץ מזה למה דבר טוב בין חברים בישיבה זה דבר של מה בכך לדעתך?

אולי יעניין אותך