איום ונורא.
הלוואי שלא יהיו עוד כאלו ח"ו
![]()
איום ונורא.
הלוואי שלא יהיו עוד כאלו ח"ו
![]()
אוי... עצוב...
לא הבנתי, כל רכב אמור לעצור?
ואם כן, מוזר שהוא לא עצר...
ומה, הם לא ראו שיושב דוס ברכב? למה לפתוח באש?! כמה טפשי!!! ככה, מיד פותחים באש?!
על היתומים,
הם יתומים מעכשיו למה? כי צה"ל ירה באבא שלהם, בטעות.
ולצערי יש לא מעט ישראלים ביו"ש שלא נשמעים להוראות של הצבא לעצור..
אז לא לדון את החיילים כי זה יכל להיות חלילה רכב של מחבלים שהיה בדרכו לבצע פיגוע, ואז מה היו אומרים אם לא היה מתבצע ירי? שצה"ל לא מצבע את העבודה שלו..
יהי זכרו ברוך ורפואה שלימה לפצועות...
ואל תשליך אל מקרה של מח"ט טיפש אחד על כל הצבא כי זה ממש לא נכון.. אני הייתי בתדריכים ושמעתי את הנהלים לא פעם ולא פעמיים, אז בבקשה לא להאשים את הצבא בכל מה שקורה..
נהרג על ידי ירי צה"ל..
משהו פה אומר דרשני.
אני לא באה להאשים אף אחד
אבל האויר מסריח- הסיפור הזה מלוכלך איכשהוא
הסיפור אני באמת חושב שההתנהלות שם הייתה לא טובה וההאחראים צריכים לשאת בתוצאות
ועדיין האמירות כאילו שזה נעשה בכוונה הם לא במקומם..
רשלנות יש. כוונה אין.
כשאתה נמצא במארב עם התראות חמות לפיגוע ויש רכב שנוסע מהר ולא עוצר במחסום, לא תמיד אפשר לשים לב מי יושב ברכב.... חוצמזה שלא פעם הערבים מנסים להתחפש למתנחלים אז במצב כזה כולל התראות ורכב חשוד שלא עוצר צריך לירות עם כל הסיכון שבדבר.
היית פעם במארב?? נראה לי שלא!
הייתי בכמה מארבים בשומרון ואני יכול להגיד לך מנסיון, על כל יהודי אחד שהורגים בשוגג
מצילים עשרות אם לא מאות יהודים בפעמים הנוספות.
ואני יכול לספר לך שגם על ערבים יורים לא תמיד בצדק.
צריך להבין שבמלחמה תמיד יש סיכון של ירי דו"צ וזה סיכון שכולם מכירים ועדיין לוקחים אותו.
תפסיק לנסות להוציא את צהל אשם זה לא מוסיף לכבוד שלך ושלי כחייל.
בנוסף ע"ע מה תגובתו של אביו של יוני נתנאל על זה שבהוא נהרג מאש חיילי צהל.
ואני לתומי חשבתי שיש נוהל מאוד ספציפי לפני שפותחים באש.
לא יודע איפה אתה חי ועל כמה אנשים ירית? או כמה אנשים ראית שנפגעו מירי?
הצבא גם התעלם מההתראות על יום כיפור 73 והיה את עסק הביש ועוד פרשיות גרועות כאלה ואחרות. אז מה?????? נשב ונתלונן על הצבא החלש והגרוע שיש לנו? או שנתרום את חלקנו המועט למען המדינה? תאמין לי שרב הטוב על הרע בצבא.
ואם יש לך אידיאולוגיה, תתקדם איתה בצבא כמה שיותר גבוה. זה עוזר מניסיון אז אל תגיד לי שאי אפשר להשפיע.
כמו כן שים לב להבדל בין הוראות הצבא להוראות של הדרג המדיני לצבא.
בקשר לטענה שהם אולי כן עצרו- שים לב למיקום של הרכב על הכביש, כמו תאונה אז כנראה שהוא היה בתנועה.
ויש מצבים מאד קשים, ואני לא מאחל לאף חייל להיתקל בדילמות האלה...
להגיע הביתה אחרי אחד הערבים הנחמדים ביותר שהיו לי בזמן האחרון, המחשב הנייח בבית חולים למחשבים, אז לא להיתקע מולו. להתקלח, ללכת לישון, ואז להתעורר בבוקר לSMS עם שמות הפצועות וההרוג. ואז עוד אחד, ועוד אחד, ומכל המקומות מודיעים ומעדכנים. על פאק שלא היה צריך לקרות...
והתקשורת?
אם זה היה הרוג ופצועות ערבים, הייתה הופכת עולמות ולא כזו אדישה.
בבניין המולדת ננוחם.
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
מנשים מצפים יותר
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
עשב לימוןמה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב
שבשליטה עצמית יש מרכיבים:
רצון
טריגרים
מודעות
יישום
התמדה
בגלישה יש
רצון-
כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)
מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)
טריגרים-
מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)
כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)
מודעות
יישום
התמדה
דומים בכל נושא של שליטה עצמית
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
רק לקריאה.
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
אני מכיר רק בפלאפון.
תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.