הספר לא מיועד לכל אישה, כדאי שהבעל יקרא ויראה אם זה מתאים לאשתו.

המעוניין/ת

לדעת מיהו הת"ח, מוזמן לפנות באישי

מה זה השטויות החשוכות הללו?

ואלכ"ל (ואין לי כח להאריך)

אולי בהזדמנות, כי זה נושא חשוב.

אולי גם שילך לפניה ברחוב ויראה שהוא פנוי ואין אנשים שיראו אותה?

או, שיבוא הביתה ויצפה שתכרכר סביבו אחרי שקרעה את הישבן כל היום בעבודות הבית?

אולי עברת איזה טראומה בילדותך?

אולי לאחרונה ראית זוגות בהם האשה קרעה את ישבנה ואח"כ ציפתה לכירכורים והדבר העלה בך גועל נפש ומשום מה בחרת לשפןך את המירמור הזה בהודעה כאן?

אולי.

חונכתי בבית ליברלי לחלוטין, ומתערב איתך שאחותי הקטנה סיימה יותר מסכתות גמרא מרוב האנשים פה.

מכאן זה נובע.

כשחונכתי שלאישה מגיע כבוד הדדי וחירות. ולא כלא בו הבעל מחליט בשבילה מה מותר לה לקרוא ומה לא.

וכן היא תגיע למסקנה הזו לבד, בלא עזרת בעלה (היא בטח תהיה תלמידה חכמה גדולה).

אבל מכיוון שיש בנות, שלא גדלו בבית פתוח וילברלי, והקשר שלהם אל התורה עובר דרך העולם הגברי כלומר הם לא לומדות גמרא בעצמן אלא שומעות ומקבלות מרבותיהם ורבותיהן,

אם הן קוראות ספר שבו כתובות כל מיני תביעות גבוהות ש'הרבנית חנה אמרה ככה וככה' הן יכולות לחשוב שעליהן גם להתנהג כך, כי סה"כ הם צדיקות שמקיימות את התורה שהן שומעות.

בנקודה הזו מה שאמרתי נכנס, שצריך לזכור שהספר הזה נאמר בשיחה לנשים מסוימות וכבר לימדנו הצמח צדק: לא כל מה שאומרים כותבים ולא כל מה שכותבים מדפיסים' ומכיוון שבכל זאת הדפיסו את הספר הזה, צריך לזכור שהוא לא מתאים לכולם. ומכיוון שיש בתים (שלא כמו הבית שלך) שבהם האשה לא חוקרת בענייני תורה, כדאי שאת הבדיקה הזו, יעשה בעלה.

אבל זה שיש אנשים שהבית שלהם פחות ליברלי מהבית שלך, בסוגייה הזו של לימוד תורה לנשים, זה לא אומר שבבתים הללו מתייחסים אל האשה בצורה גועלית כמו שאתה ניסת לצייר!!

ואם אתה כל כך פתוח וליברלי, כדאי שתהיה פתוח ותדע להכיל שיש אנשים שבסוגיות מסוימות יותר סגורים ממך, והם בעלים לא פחות מסורים ואוהבים.

אני לא בא לתת ציונים ולהכריע מה נכון ומה לא. יותר מזה, דווקא חידדת את העניין שהספר לא מתאים לכל אחת.

ומעולם, מעולם לא מנעו ממני לקרוא  או ללמוד ספר זה או אחר.

המחשבה שבעל יחליט לאשה (מילא הורים לילדים, שגם זה נורא בעיניי) איזה ספר לקרוא, למה להיחשף ולמה לא מעורר בי גועל ומחשבות שאנשים רוצים להחזיר אותנו לתקופה שבהם לנשים לא הייתה זכות דיבור/לימוד/הצבעה.

העובדה היא שכיום נשים נוגעות בכל תחום ותחום, ולאיש אין זכות (בטח לא לבעל שאמור להיות שותף שווה בזוגיות ולא להיות רודן ) לומר לה מה לקרוא ומה לא.

אני ממש מרחמת על האשה שתתחתן איתך ותאלץ להיות אשה שנשלטת על ידך. 

הוא (אלקנה ב) לא אמר שהבעל יחליט אם האישה קוראת או לא.

"הספר לא מיועד לכל אישה, כדאי שהבעל יקרא ויראה אם זה מתאים לאשתו."

לא חייבו, לא אסרו, ולא קבעו שזה "אסור" לכל הנשים.

וזה לא קשור לבית שמרני או ליברלי, ולא קשור לבעל שמחליט בשביל אשתו דברים.

לפי ראות עיניי מדובר בדאגה לאשתו נטו.

הלוואי שההורים שלי היו רואים לפני סרטים ואומרים לי לא לראות חלק מהם. אבל לא זכיתי לזה. כן! זו זכות! שמישהו משקיע וטורח כדי למנוע ממך משהו שעלול להזיק. ואותו דבר במקרה הזה (בשבילי).

אז קצת פרופורציות, אנשים. פרופורציות והבנת הנקרא... בהחלט לא צריך לרדת לפסים אישיים.

ועל מנת שיהיה לה זמין, אני כותב מראש, שיהיה לה קל לפנות:

קו סיוע לנשים מוכות של ויצ"ו פועל 24 שעות ביממה: 1-800-39-39-04

דברי כוונו לא אל מישהי שוקראת אותו מעצמה. כמו רווקות הפורום שמחפשות את הספר וקוראות אותו להנאתן (וטעיתי שלא הבהרתי את זה מראש (אע"פ שזו הייתה כוונתי מאז) )אלא אל אותם בעלים שקונים לנשותיהם. אותם נשים שצינור התורה שלהם בעולם הוא הבעל שלהם, ונתינת ספר כזה מהבעל אל האשה יכולה להתפרש כאמירה מצידו: כך התורה רוצה שתתנהגי. לכן, לפני שהבעל נותן לאשתו, שיקרא, ויחשוב האם יכולה להיות בנתינת הספר לאשתו אמירה כזו והאם אשתו תשמח ותרצה לקבל כזו אמירה או לא.

מיועד לרווקים, כל העניין של "לתת לבעל לקרוא לפני ולהחליט" לא כל כך רלוונטי, ובוודאי שפותחת ההודעה כתבה גם לבנות שעומדות כיום ברשות עצמן.

הכאב שלי מופנה גם אל אותן נשים שכ-ל התורה שלהן עוברת "בצינור דרך הבעל". אשה יכולה  וצריכה לחשוב בעצמה, גם אם זה נראה מופרך. היא מסוגלת להבין לבד מה הדרך המתאימה לה ולקרוא בעיניים ביקורתיות כל טקסט (תורני או לא) בעיקר כשהוא נוגע לעניינים מחשבתיים- רוחניים ולא להלכות. 

בעל שרוצה להביא ספר לאשתו- בשמחה רבה. אבל להחליט בשבילה מה מתאים לה ומה לא, זה עצוב שבדור שבו לימוד התורה נפוץ כ"כ גם אצל נשים יש צורך לעבור "סינון" שכזה, ולהתחיל לפרש אמירות "ככה התורה רוצה שתנהגי" בלי שלאשה יש מה לומר ולהחליט לעצמה מה היא מקבלת ומה לא. 

אבל,

כשנותנים מתנה (גם עטופה) אנחנו חושבים האם היא מתאימה...

ולדוגמא:

כמו שלפני שתקני לחברה שלך את הספר 'כיצד תיגמלי מההתמכרות לסוכריים ופחממות משמינות',

את תחשבי לעצמך אם זה שייך,

אם אתמול היא אמרה לך שהיא רוצה לעשות דיאטה והיא לא יודעת איך להתחיל ומבקשת ממך עצה, אז זה שייך (ובבקשה תכתבי לה הקדשה חמודה)

אבל אם אתמול היא אמרה לך שנמאס לה שחושבים שהיא שמנה והיא באמת מרוצה מאוד מאיך שהיא נראת, אז זה לא שייך.... (אע"פ שהיא תמיד מוזמנת לקנות את הספר הזה בעצמה ואף אחד לא יחליט בשבילה אם הוא מתאים לה או לא...)

אותו דבר בדיוק. האשה היא גם חברה, ולפני שנותנים מתנה, חושבים!

האם מישהו כלשהו מנע ממך אי פעם לפתוח את ארון הספרים התורני, לפתוח את התוס' רא"ש במסכת כתובות בדף ב. ד"ה נסתחפה שדהו ולקרוא שם 'האשה קניין כספו של האיש כמו עבדו שורו וחמורו'.

אני מאמין שלא.

ובכל זאת אני מאוד מקווה שאף בעל לא אומר לאשתו בחדר ייחוד:

יקירתי, אני שמח מאוד שהצטרפת לשאר קנייני, מוחמד העבד, מוש השור ודונקי החמור, ברוכה הבאה!

שום דבר בתורה לא מצונזר. הכל פתוח.

[ובעניין התורא"ש, הדברים מובאים בסוגיית אחריות על תשלום מזונות בגלל עיכוב הנשואין ע"י האשה, והתורא"ש בא לומר בדבריו שאין בנישואין חד צדדיות אלא תמיד האחריות והמחיובות היא של הבעל על אשתו, והוא זה שיספוג בתוצאות אע"פ שכביכול היא הגורם, ולשם הבנת העניין הוא השווה את אחריות הבעל החד צדדית לקניינים אחרים. ואין ספק שרבנו הרא"ש אשר כל ישראל שותים את מימיו כיבד את אשתו יותר מאת עצמו.]

ועיינו בספר 'זכו שכינה בינהים' שם מבאר הרב הנזיר את מהות הקניין בנישואין בצורה מופשטת בהקשר לתוס' הנ"ל. ותודה לצחינא.

בכל הנוגע לענייני נישואין וזוגיות. יש שם למדנות רחבה, מחז"ל עד האחרונים,

דברי מחקר (המשפט הרומי... ארכיאולוגיה... פילוסופיה...), וזכרונות מיומנו.

משום מה הכריכה שם היא של ספר פופולארי (פרחוני ויפה כזה... ספר מתנה).

אבל על רוב הספר אני אישית (ממש לא מדד אמנם, אבל בכ"ז) שובר את הראש

כדי לנסות להבין - ולא לגמרי מצליח...

אבל תמיד כדאי לדפדף. בהוצאת מכון "נזר דוד" - אריאל.

עשו על זה כתבה בערוץ 7.... ניסתי לחפש בארכיון ולא מצאתי...

בעל שבא ואומר לאשתו זה כן וזה לא, זה מפגר, חשוך וכו'...

אבל מי דיבר על זה?

אתמהה...

לכתוב אותם מראש בצורה יותר עדינה,

גם לי זה צרמה ההודעת פתיחה, ודי העדפתי לא לדעת מי אותו ת"ח,

ואחרי כמה הודעות שאתה מסביר קצת יותר למה הכוונה, זה נשמע אחרת.

(לא שאני מסכימה עם זה, אבל סבבה. ובהחלט מההודעה הראשונה זה היה

יכול להישמע שתלטני משהו...)

אבל לא ראיתי צורך לערוך את הדברים מחדש מכיוון שכשהבנתי שלא הובנתי מספיק כמו שרציתי שיבינוני, זה כבר היה אחרי התדיינות וצריך שהאנשים יבינו על מה מדובר...

ובכלז את,

זה מגניב עד כמה המנגינה של הקריאה משפיעה...

אחרי היסוסים, אם להיכנס בכלל לענין הזה, שהיו בו כל מיני אי הבנות, ואולי גם "שיחרור" של השקפות ומטענים בעניינים שונים, חשבתי לנכון בכל זאת להעיר:

אכן, נוסחה הראשוני של הודעת אלקנה, עשוי "להקפיץ" אדם ממוצע בין זמננו: "כדאי שהבעל יקרא ויראה אם זה מתאים לאשתו" - מאינסטינקט ראשוני נראה כאילו, אבא'לה-הבעל יבדוק אם זה מתאים לך, ילדה טובה...

אבל - וזה דומני לימוד גדול לעוד דברים שיכולים להיות, מסוג זה: כשרואים מי הכותב, שהוא אדם שנוהג לכתוב דבריו בישוב הדעת, בנחת, עם הומור; וכשרואים שהוא כותב בשם ת"ח (לא הייתי מתפלא גם אם זה הרב טאו עצמו..), כשכוונתו  בכך כמובן להראות שאלו דברים חשובים -

אז צריך להבין, שכגודל מה שנראה למישהו שזה אבסורד - כך, באופן וודאי, גודל אי הבנת כוונתו. חייב להיות כך, לדעתי.

כלומר, אם אנחנו רואים שאדם מיושב כותב דבר שנראה למישהו כאילו בלתי מובן בעליל, סימן שנקודת מבטו

וכוונתו של הכותב, על מה שכתב, היתה כ"כ שונה - שכלל לא חשב שמישהו יתרשם מזה אחרת.

כך אני מבין.

וכעת - בלי להכיר את הספר, אתן כמה אפשרויות לכך, שהיה ברור לכותב  שדבריו יובנו ככוונתו:

א. נניח שהשיחות ששוכתבו בספר, מדברות על חשיבות לימוד התורה של האיש, ועל כך שזה התפקיד העילאי של אשה למסור את נפשה על כך, ועם פירוט... (כמו שעלה בשירשור פה בזמן האחרון).  בא התלמיד חכם, שמבין לנפש האשה ולמציאויות המשפחתיות השונות בעם ישראל, ואומר: ספר כזה, קודם שיקרא האיש. ואהבת לרעך כמוך" - שהאשה לא תילחץ.. אולי היא ספציפית לא הכתובת לכך..  במקרה כזה, כמובן, אין לת"ח הזה, ולמצטטו כאן, כל "כיוון" בכלל שמישהו יעלה בדעתו שזו איזה "צנזורה" לאשה הפרימיטיבית. בדיוק ההיפך. ובגלל שזה כ"כ ברור לו, לא חשב שבכלל מישהו יבין אחרת. כי הוא היה "בתוך" הענין.  דומה למישהו שהיה, נניח,  מזכיר ספר לגברים, שיש שם כמה תיאורים בעייתיים מנקודת מבטו של גבר, והיה מצטט ת"ח שהיה אומר: ספר כזה, צריך שהאשה תקרא קודם ותגיד אם הוא מתאים לבעלה הצדיק.. (אגב, באמת לא מעט גברים ממנים את נשיהם ל"צנזור" על חומרים חשודים מבחינה צניעותית...)

ב. ונניח שמדובר על שיחות לנשות תלמידי חכמים. ויש שם המרָצה בסיגנון הנ"ל, והרב המעיר - העיר כמובן למשפחות שהבעל ת"ח ואשתו אשת ת"ח..  ואמר, לפני שהאשה קוראת איך היא צריכה לדחוף את בעלה ללמוד תורה - קודם שיקרא הבעל. אולי זה לא מתאים למציאות הזאת והאשה תלחיץ אותו על מה שלא שייך שם..

ג. ואולי הת"ח הנ"ל, סתם מכיר נשים צדיקות, שלוקחות דברים כאלה ברצינות תהומית, ואל משפחות כאלה הוא כיוון דבריו - בהנחה שהם הקוראים - ואמר: קודם שהבעל יקרא... כי אם אשה כזאת תקרא - כבר שום דבר לא יעזור.. היא תהיה בלחץ אטומי מחובתה הבלתי-מתמלאת כלפי לימוד התורה של בעלה והצלת עם ישראל...  אז אתה, "תשכב על הגדר" בשבילה..  לך לא יקרה מזה שום דבר - כי זה לא פונה ישירות אליך, ואת הקשיים שלך בלימודך בעצמך אתה כבר מכיר...

 (כמו הבדיחה הידועה על האשה שבעלה העיר לה שלפי השו"ע, כבר ניקתה מספיק לפסח. שלא תטרח. ענתה לו: אם הייתי סומכת עליך ועל השו"ע שלך, כבר מזמן הייתי אוכלת חמץ בפסח...)

וכן על זה הדרך...

כללו של דבר: בדברים כאלו הולכים אחר הכותב. כשם שחז"ל אמרו לדון בד"כ ת"ח לכף זכות אפילו אם רוב הנתונים מראים לא כך. לא כי עושים לו "פרוטקציה" אלא זה חלק מהנתון הבסיסי לגביו, שאנחנו מכירים אותו ואת עניינו.

וכיוון שהוזכרה פה הרבנית הצדקנית חנה ע"ה, ובהקשר שהוזכר; יש לציין את העובדה המופלאה שהיא היתה משכמה ומעלה בפני עצמה, וביטלה עצמה בפני בעלה הת"ח הצדיק, וגם חינכה נשים שהיו בכיוון להתחתן עם אברכים, לערך של בעל עוסק בתורה.  וזה בלי סתירה לחינוך להוציא לפעל את כחותיהן בצורה טבעית ונעימה המתאימה להן.

ובאמת, אין כדאי דווקא בהקשר לשמה, "לייצר" מרחק בין האשה השותה בצמא דברי בעלה הת"ח, לבין האשה בעלת שיקול הדעת והגודל הרוחני האישי. ושמחת החיים הטבעית.  אצלה זה הלך ביחד. במרכז הרב כבר קרה שבביהמ"ד היו אומרים שמועות מפיה, דרך מה שאשתו של אברך פלוני שמעה ממנה בשיעור.  ב"שבעה" עליה סיפר רב חשוב מאיזה מקום - שדומני לא למד ישירות לפני כן את התכנים שדיברה עליהם בשיעוריה - שהוא היה שומע בקביעות קלטות שלה..

אמרה לי, אבדלחטו"א, הרבנית הצדיקה ע"ה, שפעם היתה מדריכה נשים ללמוד לקראת החתונה דברי עילאיים,כמו מהמהר"ל וכד'; אבל אח"כ, בעקבות מציאויות שראתה, הדריכה ללמוד "דברים פשוטים", כמו "איש וביתו" של הרב כיטוב זצ"ל.. . היחס הנעים והנכון הבסיסי.

ועם זה, הציעה לְאשה שעמדה להתחתן עם עוסק-בתורה, ללמוד "קנין תורה" - שיחות של הרצי"ה זצ"ל על פרק קנין תורה במסכת אבות. והנימוק: שתדע את הערך של מי שלומד תורה.  

והרבנית ע"ה היתה מדריכה נשים לקראת נישואיהן, מרום הערך הרוחני והכלל-ישראלי, עד פרטי הפרטים העולם-הזהי'ים כביכול..

ודברים אלו טובים מצד עצמם. ויש להם אולי גם השלכה לגבי שירשור זה.

פעם מישהו רצה מאד להתחתן עם מישהי שבעצמה מבינה ברוחניות, עוסקת בכך, וזה ממש מענין אותה.

אז הרבנית "הזהירה"אותו: אתה רוצה מישהי כזאת, יהיה לך בית מבולגן....  והאריכה לתאר לו..

ואכן, שמעתי מהם, שבכל פעם שהבית נראה קצת ככה, האשה אומרת לבעלה: הרבנית הזהירה אותך (כמובן, הוא לא מתלונן... משפחה נפלאה)

למי שכבר יוצא להגיע לפרק "קניין תורה", כדאי לעיין גם בשאר השיחות של הרצי"ה בנושא תלמוד תורה.

לי אישית, זה עשה סדר בכמה מחשבות, ורומם בעיניי את ערך לימוד התורה בעם ישראל.

שנבין?

תודה!

נניח, הספר מדבר על הגדלות שמסירות נפש על התורה ולא לכל אחת זה מתאים?!

זו הכוונה?

שאפשר להשיג את הספר בת.מ. (לא נהריה)

או בחנות הספרים שע"י ישיבת הר המור (לא קרית שמונה)

אולי הספר לא מתאים לצפונים???

בקיצור יש למישהו מס. טלפון של סוכן או אחת הנקודות שאפשר להזמין מהם במשלוח?

ממש אשמח באישי או פה לזיכוי הרבים.

ולמקרה ששאלתם : לענ"ד לפי דברים ששמעתי הספר מתאים לרעייתי .

מספיק מתאים כדי שאקנה בלי לראות.

ואם אחליט אחרי שאראה אותו (כן ! לפניה !)  שהוא פחות הסגנון אז ..

בטוח שלא אשים אותו בשולחן במרכז הבית ואומר לה "זה לא בשבילך" .

באמת שלא זו דרכנו...!!

אבל אפשר לעורר אותה לשים לב שלא הכל מתאים לכל אחד.

ושתחליט !

אחרי כל השרשורים פה על פתיחות בכל מיני עניינים .

 מותר לאיש לאמר לרעייתו מה דעתו  !

גם בנושאים רוחניים !

וגם אחרי הנישואין !

לא מבין על מה הזדעקו פה כולם .

להווי ידוע לכל מאן דבעי.

אותי לימדו שאם אתה רואה רב שאין לו רב

כלומר רב בלי מסורת

תברח ממנו כמו מאש.

ומאותה סיבה ממש

גם אישה חכמה וידענית

צריכה שתהיה לה איזו דמות רוחנית

גם אם מרגישה ממש עצמאית

ומי יותר טבעי לשמש כדמות הזו אם לא בעלה...?!

כמובן שיש כאלה שבעליהן ממש לא!

ומנגד יש להן מענה במדרשה תיכון וכו.

אבל ממש לא הבנתי למה המחאה ?

לסיום תזכורת :

 יש למישו מספר?

ממש לא אכפת לי שבעלי יקרא לפניי ספר ויחליט אם זה מתאים לי..

זה מראה על קשר טוב שהוא מכיר אותי ויודע מה אני אוהב ומה לא (הקושייה האמיתית היא למה בספרים הבעלים יודעים מה מתאים לנו אבל בתכשיטים............?!?  )

מה שאלקנה אמר הוא דווקא לטובת הנשים, אם הבעל מכיר את אשתו ויודע שהספר יעצבן אותה

שלא יעשה את זה בחיים. אם הוא יודע שזה יעשה לה טוב, שיקנה לה-

ובשביל זה טוב שהבעל יקרא בספר.

הקישו בגוגל "תורה שלמה"

ב. תתחדשי על החתימה . אני שמח שאת מיישמת ומצטטת מתורתו של אדמין שליט"א

מ יותר טיבעי מזה? 

ג. לא פסלתי רבנית של אף אחת  חלילה. (שימי לב לשורות האחרונות בהודעתי)

כנראה אנחנו חולקים ב"מה יותר טיבעי"

נחיה עם זה ..

ד. בקשר לספר אשמח לדבר אחרי שאכיר אותו באופן יותר אישי

ה. מחכה לשמוע התרשמות שלך אחרי הקריאה

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.

בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.

לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.

ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

עצוב...