זאת באמת השאיפה שלנו??נועוש=]]!!

בס"ד!!

היה לנו שיעור תושב"ע באול' ואז הגענו איכשהו לדבר על כשרויות.. אז הרב שאל מי בד"ץ וסיפר שהוא רבנות שהיא טובה, ואמר שבעצם רוב הציבור שלנו אוכל רבנות, כי אנחנו רוצים להתחבר לכלל העם.. לא רוצים להחמיר מדי כמו החרדים, אלא להתחבר לכלל העם, וכלל העם אוכל רבנות.. ואז הוא הסביר שזה כמו הדגש המיוחד שאנחנו שמים על צבא..

מה?? זו באמת השאיפה שלנו??

להישאר ברמה הרדודה?? ולא משנה אם זה כשרות או לימוד תורה או כל דבר אחר.. זה מה שאנחנו רוצים?. אי אפשר להתחבר לעם אם נחמיר? לא שכחנו קצת את הקב"ה עם כל האידיאלים וזהה?? הרי ה' הוא הבראש ובראשונה שלנו..

 

שפכוווווווווווווווווווו!!

תשובה!מר one

אין הבדל בין רבנות לבד"ץ הכל ענין של כסף!!!!

בדיוקמשה משה

וחוץ מזה זה שאתה מחמיר לא אומר שאתה יותר טוב זה אומר שבדקת ת'סוגיא והחלטת ככה

 

וואווו בחיים לא שמעתי דבר כזהט!הר

זה נשמע כ"כ לא נכון!!!! כל הרבנים ששמעתי עד עכשיו אמרו שחובה לאכול בד"ץ בבשר ועוף, ובכל השאר ראוי להחמיר לבד"ץ...באמת שזה נשמע לי הזוי...

לספרדים חובה לאכול בשר גלאט.צחקן

אשכנזים קצת יותר מורכב.

 

צחקן לא מדוייק גם אצל הספרדים יש מנהגים-משה ר-

לדוגמא יהודי מרוקו שחלקם נוהגים לאכול חלק וחלקם לא... חלקם נהגו לפי הרמ"א וחלק נהגו לפי הבית יוסף..

גדולה של פוסק היא להתאים את ההלכה ע"פ השואל...האדמו"ר מצנעא

הרה"ג איתן איזמן שליט"א (ראש רשת בתי החינוך התורניים 'נעם-צביה') מספר שפעם הוא שאל את מו"ר הגר"ש ישראלי זצוק"ל זיע"א מה הוא ממליץ לעשות בנוגע למסע לפולין של בני הנוער בגיל התיכון - האם לצאת למסע או לא. בתשובה אחרת שכתב הרב ישראלי זצ"ל הוא פוסק שמותר לצאת למסע הנ"ל, אמנם מידת חסידות לא לצאת. אמנם הרב ענה לרב איזמן הי"ו שלא לצאת למסע. הרב איזמן הי"ו שאל מדוע הוא קובע ככה שלא לצאת, והרי בתשובה אחרת כתב שמותר אמנם מידת חסידות. הרב ישראלי זצ"ל ענה: "לא, אתם לא צריכים לצאת". כלומר, אתם צריכים לנהוג כמידת החסידות ולא לצאת.


פעם שאלו אותו בנוגע למריחת משחות על הגוף, שמכילות חמץ שלא ראוי למאכל כלב בפסח. יש המקלים, כיוון שהמשחה לא ראויה למאכל כלב, ויש המחמירים, כיוון שהמשחה נספגת בתוך הגוף וחשובה כאכילה לכל דבר ועניין. הרב זצ"ל ענה לתלמידים (שמשמע מהסיפור שהיו כבר ת"ח מבוגרים וחשובים), כדלקמן: "אסור". וחוזר חלילה, הם שאלו אותו מדוע והרי יש המקלים והוא ענה שלהם זה לא ראוי. מספרים שהוא גם ענה במליצה, אחרי שאמרו לו שזה לא ראוי למאכל כלב: "מה פתאום לא ראוי למאכל כלב?! אני, לפני שעלית לארץ קודשנו, ראיתי ברוסיה שיכורים שאוכלים את הקרמים האלה!"



גדולה של פוסק היא לדעת מי השואל, לדעת מי אלו שומעי השיעור, ולפי"ז להורות הלכה.

איזה שטויות!!!!!!!!!!לוליה

הרבנות מסתכלת על גדרי הלכה מאוד בסיסיים והבד"ץ בודק עוד דברים שהם לא חומרה מיותרת אלאפשוט לא כ"כ בסיסיים, ולכן גובה יותר כסף.

הרבנות מעדיפה לא לגבות הרבה ולבדוק כמה שפחות כדי שליותר מקומות יהיה לפחות את ההכשר הזה!

בטח שיש הבדל בין רבנות לבד"ץ!אחי
ח..הבעיה שעם הכסף באה ההשגחה.עין שלישית..
ההכשר של הבד"ץ עדה חרדית בלבד -אינו טוב!!!-pnina-

צריך גם רבנות כלשהי+בד"ץ

לפחות זה מה שאנחנו עושים-ואח שלי עבר קורס כשרות..

 

מבחינת החוק אבל אין עם זה שום בעיה הלכתיתדי"מ
בד''ץ העדה החרדית?לך דומיה תהילה

אני יודע שהם מתייחסים לדברים נוספים חוץ מהכשרות, כמו האריזה. כשאסם הוציאו במבה את במבה נוגט לרגל יום העצמאות ה-60, בד''ץ העדה החרדית לא הסכימו לחתום כי היה שם דגל ישראל וזה לא חינוכי. (דווקא בלונדון הוציאו "קרוטונים בטעם חזיר" ושם לא הייתה להם בעיה.)


מה הסיפור? כסף, פוליטיקה... אה, כן וגם כשרות. 

אולי לבד''ץ יש יותר חומרות. אבל גם מה שלא חומרה - כשר!

אין פה רדוד. יש פה טוב - וטוב יותר (לפי דעה מסויימת).

גם לרבנות הראשית יש בתנובה כשרות מהדרין. אולי גם בעוד חברות.


למה להעדיף כשרות מסויימת?

כי בקנייה של מוצרים החתומים ע''י כשרות מסויימת אנחנו מחזקים את הגוף העומד מאחוריה כלכלית. 

יש לנו רב בישיבה שאמר שאם הוא הוא יאלץ לבחור בין הרבנות לבד''ץ, הוא ייבחר ברבנות. מהסיבה הנ''ל.


אבל דברים לא צריכים להגיע לידי כך.

זה יהיה עצוב אם גם באכילה נכניס זוטות כאלה.

הרבנות, בד''ץ - אחרי שתי הכשרויות אפשר ללכת בעיניים עצומות. דוס

וואוו חברה,דוסית גאה!

ברבנות יש הרבה בעיות, ובהכשרים יש הכי פחות טעויות!!!

אני לא מדברת רק על בד"ץ, אני מדבר על כל ההכשרים המהודרים...

בגלל זה לומר שאנחנו מתפשרים?ענבל

אגב, כמו שאמרו לפניי, כיום סמכי עלי שגם בהכשרים מהודרים יש המון בעיות ועייני בדוגמה שהביא לך דומיה תהילה.

לאכול רבנות זה ממש לא להתפשר, זה פשוט לא להחמיר על ההלכה.

יש הבדל בין החמרה, הקלה, התפשרות והלכה.

קודם נקיים את ההלכה אחר כך נחמיר עליה.

הכשרים מהודרים זו החמרה ותו לא.

ענבל גם אם מה שאת אומרת בקשר לרבנותדניאלה .ד.

הוא לגמרי נכון, אופן ההתבטאות של התחברות לעם ע"י אכילת 'פחות' כשר

זה לא בסדר.. ככה לא מתחברים לעם, ככה אנחנו דתיי מחמד עם העם

יענו דתיים.. מתפשרים על הלכות כדי למצוא חן בעיני העם.. 

לאן בגענו ב'מת?


בינינו- את מי מעריכים יותר? את מי שלא מתפשר על אף הלכה... שואפים להיות מתישהו כמוהו!

צריך להכניס את זה לאף טוב טוב

שעם הדת זה עד הסוף בע"ה

אני לא יודעת מאיפה הביאו שזה בשביל להתחבר לעםענבל

אני מעולם לא שמעתי על זה.

אני אוכלת רבנות כי זאת ההלכה ואין לי שום עניין להחמיר עליה בעניין הזה.

רוצים להחמיר? בכיף!

אבל אל תהפכו את זה להלכה.

....עץ על מים

לדעתי כל עוד אתה מקפיד על כשרות זה טוב!


אפשר להחמיר ולהדר בכשרויות יותר טובות.....

אבל זה לא הופך את זה להלכה !!



אגב, לפני שנה בערך, שמענו ברדיו של הנהג שלנו, הוא הפעיל רדיו, ואיזה אחד עלה לשידור בתוכנית, ואמר לא לקנות מוצרים של הבד"ץ, כי ככה מפרנסים את החרדים, נורא ואיום!!!


אז גם זה לא הגישה הנכונה


פשוט כל אחד והדרך שלו....


אני למשל יודעת שבבשר אני אוכלת רק חלק, אני לא אוכלת חלב נוכרי, אבל אני כן אוכלת רבנות בדברים אחרים.


וכל אחד והדרך שלו, שום דרך לא פסולה.

טעותהפונצ'יקים

אני מכיר כמה וכמה רבנים גדולים שאומרים שלאכול רבנות זה פשוט לא כשר חוץ מ3 רבנויות: צפת, טבריה וקרית שמונה.

ואני מכיר כמה רבנויות שאומרים שלהיות דת"ל זה אסורמשה משה

וגם יש כאלה שמתנגדים לגיורים של הרב דרוקמן  למה מה קרה

ואני מכירה כמה וכמה גדולים שמתירים.ענבל

מכיר את המושג דעות?

יופי. תפנים אותו.

-----<יוני>

בס"ד

 

 

 

עדיין לא הבנתי אם האוכל של בד"ץ יותר "מהודר.."  מה זו החרטא הזאת??

 

כאילו מה ההבדל?

זה היה בציניותמשה משה
גם על הרבנות של רחובות וירושלים אפשר לסמוך!אנונימי (פותח)
יש לא מעט רבנויות כמו הרב פנחס כהן בנתיבות-משה ר-

הרב יהודה דרעי בב"ש הרב שלוש הרב אברהם יוסף הרבה שמואל אליהו בצפת הרב יעקב אריאל ברמת גן ועוד... שהם מוחזקים ברמת כשרות גבוהה..


הרבנות בת ים מעולהאנונימי (פותח)
ממתי למדת הלכות כשרות???אנונימי (פותח)

האם עשית סמיכה לרבנות בהלכות כשרות שתפסקי מהו כשר ומהי החמרה על הכשרות??

לא קראתי את התגובות אבלאני17

ממש ממש לא!- איזון אינו פשרנות, איזון הוא קיצוניות, לשני הצדדים, בהתאמה.

(לקוח מהחתימה של אבגדה. ממש אהבתי)

 

מידיעה שלי, בנושא-משה ר-
עבר עריכה על ידי שדרותי בתאריך י"ז חשון תשע"ב 23:21

של כשרות העופות, בבד"צ מקפידים הרבה יותר מהרבנות בכל מה שנוגע לבדיקה..

דוגמא: יש את בדיקת צומת הגידים בעוף, ברבנות יושב משגיח וע"פ ראייה בלבד הוא מחליט אם לפסול או להכשיר..

בעוד שבבד"צ יושבים המון מגיחים ובודקים ידנית את הבשר.... המקרה הזה הוא דוגמא למה בבד"צ יקחו יותר כסף על עוף מהודר בעוד שברבנות מוכרים בזול.. (כי בבד"צ מקצים יוצר כח אדם ויותר מאמץ)

זה גם מאוד תלוי במשגיחב'

דיברתי עם הרבה אנשים שמבינים בנושא הכשרות והבנתי שבעצם השאלה היא לא (רק) מה הכשרות אלא מי המשגיח.

הסבר:אמנם לרבנות ולבד"ץ יש סטנדרטים שונים בכשרות כלומר - יש דברים שהרבנות לא מחמירה בהם אך

הבד"ץ כן ,אבל גם אם מה שהכשרות דורשת הוא זהה השאלה היא כמה זמן המשגיח נמצא שם והאם הוא בודק

ביסודיות.בדבר זה הבד"ץ בעיקרון מקפיד יותר כי לפי הבד"ץ המשגיח אמור להימצא במקום יותר שעות מאשר

רב של כשרות רגילה(אגב זה גם ההבדל העיקרי בין כשרות רגילה למהדרין).

בפועל לצערנו ישנם הרבה משגיחים שמרמים ולא עושים את עבודתם כנדרש וכך יוצא לפעמים מצב שלאותו מקום יש פס ייצור של בד"ץ ופס ייצור של כשרות רגילה שאין ביניהם שום הבדל חוץ מהחותמת. גרוע מכך יש משגיחים שממש מועלים בתפקידם ומעלימים עין מדברים לא כשרים שקורים במפעל.

אז באמת אי אפשר לברר לגבי כל דבר ודבר שאנו קונים( ומכיוון שכתוב על זה כשר אז זה בחזקת כשרות עד שתורע חזקתו) אך באופן כולל הבד"ץ עושה יותר ביקורות ולכן אפשר לסמוך עליו יותר.


נ.ב.יוצאת מן הכלל מכל הנ"ל היא הכשרות של הרב לנדא שבה מטופלים כל הענינים האלו באופן מופתי. 

אני גם שמעתי שהרב לנדא זה כשרות מעולה!!!אנונימי (פותח)
גם אם יש בעיות בבד"ץ.. סביר להניח שברבנות יש יותר!נועוש=]]!!
השאלה איזה בד"ץ...האדמו"ר מצנעא

וכמו שאמרו אותם סיקיריקים רשעים: "העיידה היא מושחתת!"

אני צריכה הסבר על החתימה הזאתענבל

היא כאילו אומרת שאיזון זה להיות קיצוני לשני הצדדים?

איך אפשר?

ותסביר מה הקשר לכשרות.

כאילו אני יודעת שזה לא פשרנות ואני חושבת שאיזון זו ההלכה והצדדים זה המחמירים והמקלים שהם הקיצוניים. קו האמצע הוא ההלכה.

 

רק שתדעואנונימי (פותח)

יש דברים שהרבנות יותר טובה בהם בכשרות כי בבדצי"ם  יש הרבה עירוב של פוליטיקה וכסף אבל יש גם דברים שהבדצי"ם יותר טובים 

אפשר דוגמא?? או שזה שמועה ששמעת ממשהו-משה ר-

ששמע ממשהו? להזכירך שה"מלחמות" בין גופי הכשרות מלוות הרבה פעמים בהוצאת שם רע..

אני לא אומר שהבדצי"ם מושלמים ממש לא.. אני גם מכיר כמה סיפורים, אבל זה תלוי בבן אדם וביראת שמים שלו, יכול להיות אחד שעובד מטעם הרבנות והוא מקפיד הרבה יותר מזה שעובד בבד"צ..

בסה"כ בבדצי"ם מקפידים יותר בהרבה מאד דברים, הרבנות בכללותה באה לאפשר לרוב האנשים לאכול כשר בלי הידורים ובלי הקפדות כי יודעים שברגע שיקפידו על כל דבר ויחמירו אז אנשים שקצת רחוקים מיראת שמים יבואו ויזלזלו בכשרות..

שדרותי כתבת אלי?אנונימי (פותח)

אם כן אז תידע שכן יש לי מקורות וזה לא שמועות

אני לא באה להכליל את כול הבדצי"ם אבל יש כאלה שלא תמיד ממש מכפידים אני לא זוכרת עכשיו 

דוגמא, וגם יש יותר זיופים של הבדצי"ם מאשר הרבנות

לדעתי הרב הזה לא כל כך צודק אולי אן הבדל בן כשרותידיד

בדץ לרבנות אבל לא ביגלל הסיבה הזאת

ידיד למי אתה מתכוון?-משה ר-
זיופים זה כבר נושא אחר-משה ר-

לגמרי ובזה עוסקים אגף ההונאה של הרבנות הראשית, אבל אני מדבר על בדצי"ם רגילים..

ועדיין צריך להיזהר  לפני שמפיצים דברים כי זה יכול לבוא לידי זלזול באותם ת"ח שעומדים בראשם של גופי הכשרות האלו..


זו לא השאיפה שלנו בינינו לעצמינו...אלאאנונימי (פותח)

כהשאיפה הכללית היא להקל בשביל כלל ישראל כמו ש"שדרותי" התכוון העניין של הרבנות הוא להקל את הכשרות עד לרמת הפשרנות הבסיסית כדי לאפשר לאנשים לאכול מאכלים עם כשרות. גם כאלה שנושא הכשרות הוא לא בראש מעיינם..

אין ספק שבכלל כל המלחמות הללו, בד"צ מקפידים הרבה יותר בענייני כשרות ולזה אנחנו שואפים. כי לא כל אוכל ייכנס לפה שלנו. זה שחלקם מועלים בתפקידם, זה לא רק בבד"צ, זה יכול גם לקרות ברבנות.

מה שכן, ברור שבד"צ ייקח יותר כסף כי הוא עושה הרבה יותר עבודה. וזה ממש לא אותו דבר. ומי שרוצה להקפיד ישלם עוד 2 שקל כדי לדעת שמה שהוא מכניס לפה עבר השגחה של כשרות טובה.

אין עניין לפגוע בגוף הכשרות של הרבנות, אני מקפידה על בד"צ אבל מבחינתי מהדרין רבנות הוא לא פחות מבד"צ. רבנות לבד? קודם כל תלוי איזה רבנות. בשר בטח שלא. חלב אם כתוב שזה לא מרכיב חלב נוכרי (גם לא מוצקי וגם לא אבקה). ואם זה פרווה אז בדיקה מעמיקה.

 

ואם תבוא לידי בחירה מה לאכול רבנות או בד"צ (תלוי איזה ואיזה) ורק במקרה שאני מ-מ-ש רעבה ובאמת אני לא אוכל עכשיו אני אאבד חצי מחיי - אמת? אני אעדיף בד"צ.

דוגמא- בתחנה מרכזית בירושלים הורידו את כשרויות המהדרין (של רבנות ירושלים) במסעדות הבשר (חוץ מבורגרס בר)- פעם הייתי אוכלת שם בלב שקט , היום אני כבר לא אוכלת. ולא כדי להחליש את הרבנות. להיפך, כדי לחזק את המסעדות האלה לשים רבנות מהדרין. ולחזק את נושא הכשרויות בארץ. כי ברור לי שההקפדה לא מלאה. לטענתם - זה בגלל הכסף . אוקיי, אצלכם זה הכסף אצלי זה השמירה על הפה.

 

אבל את מחזקת מוסדות שנגד המדינהמשה משה
יש משהו בדברייך שהפריע לי (למען האמת כמה דברים)ענבל

"רמת הפשרנות הבסיסית"- זו לא פשרנות! זאתה ההלכה נטו בלי החמרות!

בד"צ זו החמרה! תפנימו!

אתם מציגים אותנו כאילו אנחנו מתפשרים על הלכה אבל זה כל כך לא נכון!

אנחנו מקיימים את ההלכה הבסיסית לא את הפשרנות הבסיסית!

 

ואולי בד"צ מקפידים יותר אבל זה עניין החמרה להקפיד יותר על משהו מסוים.

די להפוך כל החמרה להלכה.

זה נמאס.

במיוחד כשזה מוציא אחרים בערך כופרים.

ממש לא נכון!!!! יש אנשים ששומרים קלה כחמורה (לאמתנחלת קטנה=)

מחמירים- פשוט עושים מה שצריך) ומשפיעים יפה מאוד על העם ומחוברים מאוד לעם!!

קיימת גם רבנות למהדרין (בירושלים, למשל)...האדמו"ר מצנעא

א. הבדלה אחת, לא נמצא יין כשר בהשגחת רבנותנו אלא נמצאו יינות בהשגחת כל מיני פורשים למיניהם. מו"ר הגרצי"ה קוק זצוק"ל זיע"א סירב להבדיל! ואכן לא הבדילו אותה שבת אלא עד שמו"ר הגר"א שפירא זצוק"ל זיע"א הלך לביתו והביא יין כשר בהשגחת רבנותנו...


ב. אם אכן הבנת את הרב שלך נכון - זו לא דרכנו. חיבור לכלל"י יגיע דווקא מתוך ההקפדה בקלה כבחמורה, וכך היא דרך האורות שלנו.

וכך כותב ר' זלמן הי"ו על מו"ר הרצי"ה:האדמו"ר מצנעא

רבנו זצ"ל היה קיצוני שבקיצוניים בעניין השאיפה לשלמות הארץ. הוא היה קיצוני שבקיצוניים באהבת התורה, וקיצוני שבקיצוניים באהבת העם. כאשר יש לאדם נטייה מיוחדת להדגיש צד אחד מסויים בהשקפה שלו או באורח החיים, נהוג לכנותו כקיצוני. אולם מי שקיימת אצלו נטייה להדגיש את כל הצדדים ביחד, להיות קיצוני בכל, אין בו קיצוניות אלא גדלות. אדם זה אינו קיצוני אלא ענק.



אמרו כבר שיש מהדרין....ענבל

אבל מדברים על רבנויות מקומיות.

לא הבנתי מה אמרת לגביהן.

גם אם זה לא התפשרות--נועוש=]]!!

בס"ד.

אז זו החמרה--- סו,למה אנחנו לא מחמירים??  למה אנחנו לא שואפים לעוד??.

אנחנו כן מחמירים...האדמו"ר מצנעא
כל אחד בוחר לעצמו אם להחמיר או לאענבל

יש דברים שאני נגיד מחמירה ויש שלא, אחרים מחמירים בדברים שונים,זה לא כציבור אלא כפרטיים.

למה לי להחמיר בכשרות??? אין שום חובה כזאת, ואני לא מרגישה צורך בזה.

אני לא חושבת שצריך לבוא בטענות ולשאול למה אנחנו לא מחמירים, אנחנו לא צריכים להחמיר, אם  מישהו רוצה שיחמיר.

 

אני לא מסכימה איתו~א.ל
עבר עריכה על ידי לעולם חסדו בתאריך י"ט חשון תשע"ב 17:08

להפך, אנחנו ציבור שלוקח על עצמו מעל ומעבר כדי להתחבר לעם

אנחנו לא מנמיכים את עצמנו, אלא דורשים מעצמנו דרישות גבוהות!


בניגוד לחילוניים שמתגייסים מיד לאחר הלימודים, ומכוונים את עצמם כך שזה יסתדר

עם "הנוחיות שלהם", אנחנו- שרואים ערך בלימוד תורה,

גם רוצים ללמוד תורה, וגם לא מוותרים על הצבא, ולכן לפעמים יש שמתחתנות עם אנשים

שאמורים להתגייס, או שיש כאלה שמתחתנות בידיעה שהבעל שלהן יתגייס ממש בקרוב,

או שבצבא הגברים נכנסים במכוון לדרגים הכי גבוהים

זו הנמכה שלנו או דרישה גבוהה?


זה שאנו מתחנכים על מסירות נפש למען עמ"י, גם אם זה בא על חשבוננו האישי-

זו הנמכה שלנו או דרישה הכי גבוהה שיש?


זה שמתגוררים בערים ופועלים פנימה בכל המרץ כדי לחזק את הצד התורני

של האיזור ולקרב, זה כיפוף שלנו או אידיאל נשגב?



אל תאמינו לבעל עסק שאומר שהוריד או הפחית כשרות בגלאנונימי (פותח)

בגלל כסף! תמיד כדאי לברר ברבנות מה הייתה הסיבה. הרבה פעמים הם מסרבים לעמוד בדרישות של הכשרות המהודרת יותר.

ובעניין המהדרין- ממש ממש עדיף להקפיד על כך, כי הרבה פעמים ברבנות רגילה הרבנים מוכנים להקל מאוד מאוד ובלבד שלא להסיר את הכשרות לגמרי, כי אז יימכרו ויאכלו טריפות, במיוחד אם מדובר באיזור לא דתי.

אצלנו בשכונה הייתה פיצה שנתפסה נפתחת לפני מוצאי שבת והרב הקל וויתר להם כדי שבכל זאת ישמרו שם כשרות פחות או יותר.הבנו שבכשרות מהדרין הוא לא היה עושה זאת.

אני סומכת על הרבנות שהיא יודעת למי היא נותנת הכשר.כפרעלייך!!=)

זה ממש לא קשור להתחברות עם כלל העם. וחי בסרט מי שחושב שככה מתקרבים... למה נראה לכם שהעובדה שאני אוכלת דווקא במסעדה א' ולא ב' מקרבת אותי לכלל העם?!?!??




תלמדו מחסידי חב"ד...אנונימי (פותח)

תלמדו מחסידי חב"ד איך אפשר בלי לכופף את היהדות ולו למילימטר אחד ובכל זאת להיות הכי מחובר לעם....

ענבל..יוסי--אנלא כזה מסכימה איתך..נועוש=]]!!

בס"ד

קודם כל--חבד לא הכי מחוברים לעם..

ובאמת בעניין הזה- אנחנו הכי מחוברים.עובדה!!

ענבל-- את אומרת שזה כפרטי?? אבל אם כל הציבור חוטשב כמוך,, אזזז זה כללי??

וואו! כמה טעויות[!!]מוריה(!)

1. הייתי נכנסת ברב הזה שלך.. חבל"ז.
מזתומרת להתחבר לעם..?! על חשבון הנפש שלי? על חשבון הטהרה? על חשבון הקדושה הפרטית שלי?!
למה שהאידיאלים יתפסו מקום נעלה יותר מרצון ה'?!
או פשוט במילים אחרות- למה מה קרה??!

2. "וואו את קיצונית, לא אמרו שלא תאכלי כשר."
אז הבהרה קטנה [שהיא גדולה].
יש הבדל גדול בין הרבנות לבד"צ או לרבנויות מהודרות.
אם הידע שלי, שאגב ב"ה הוא קצת רחב אופקים בתחום.. חקרתי ובררתי.. והגעתי לעמקי הנושא.
ותתפלאו אבל זה עצוב עד כמה שיש הבדל גדול.
ואסביר אולי במשפט קצר יחסית.
בד"צ מגיע למפעל ומקבל את כל החומרים של המוצר, איננו מסתפק בבדיקת הכשרות במפעל מרגע קבלת החומרים, הוא נע אחרוה ובודק כל מוצר לעומק.. עד שמגיע לייצור הבסיסי של כל המרכיבים שלו. יש מוצרים שזה קל יותר, ויש מוצרים שהרכיבים הבסיסים שלו מאוד 'מוקרצים' (לא מצאתי מילה טובה יותר).
רבנות מגיעה למפעל ומאותו רגע שהחומרים נמצאים בו היא בודקת את תהליכי הכשרות של המוצר, בלי שום קשר לייבוא המרכיבים.
ואז--מה קורה אם החומרים עצמם אינם כשרים? מה קורה אם הם עשויים מחומרים שהם אסוריים לגמרי מהתורה נבלות טרפות שקצים וכו'..
נשמע הזוי לא?!
אז זהו שלא..
אתם יודעים מה יש במילקי??? [זה שלא בד"צ]
אתם יודעים ממה עשוי גומיים לא כשרים..
על מנת שלא תקבלו בחילה, ותרוצו לשרותים להקיא. לא אענה את התשובה כאן בפומבי.

אבל לם אני אומרת---

ההכשרים זה אחד הדברים החשובים ביותר שיש לשמור עליהם..

לא קשור לחרדים או לא חרדים.. עם כל הכבוד.. לבגדים אפשר להוציא סטוקים של כסף, ולאוכל מהודר- ששומר על קדושת הנפש כבר מצטמצמים??!
ואין על זה בכלל וויכוח- עד כמה האוכל שאוכלים משפיע גם על הגוף וגם על הנפש!!!

 

אז.. נעה- לך אני אומרת..
גשי לרב שלך, ותאמרי לו עד כמה חשוב לך להיות מחוברת לעם.. מתוך קדושה!
עצמית, פנימית, טהורה...

פלפולים בענייני כשרות נשאיר למבינים, אבלאנונימי (פותח)

האם רבך התכוון לגישה כללית בכל היהדות של פשרנות? אם כן, לא! לא! ושוב לא! אולי נפסיק עם החומרות המוזרות האלה שלא לבשל בשבת כדי להתקרב לעם? זה לא שייך. אנחנו נקפיד על רצון ה' בכל פרט ופרט בהלכה גם אם זה לא כ"כ "פוליטיקל קורקט".

ואם כוונתו הייתה דווקא לנושא כשרות אז זה עניין אחר. למרות שבעיני זה לא ישנה את קירבתנו לעם או קרבת העם אלינו אם נצרוך כשרות זו או אחרת.

רק תשימו לבענבל

אל תגדירו הלכה כפשרנות והחמרה כהלכה.

יש החמרות ומי שמקיים אותן תבוא עליו הברכה, אבל מי שלא מקיים אותן אין זה אומר שהוא מתפשר!

זה אומר שהוא בחר בזה לא להחמיר.

זה בסדר גמור ואין שום עניין להחמיר בהכל.

ברור שאפשר להתחבר לעם גם אם מחמירים!!אחי

לא צריך להקל כדי להתחבר אל העם!!!

 

חברון מאז ולתמיד!!!!!!!!!!

שבת שלום!!!!!!!!!חושף שינייםקורץ

יש הבדלים, אך גם זה וגם זה כשר, ויותר מזה>>>&gמחפש את האור..

קודם כל, זה שאתה אוכל רבנות, לא אומר שאתה אוכל משהו לא כשר, כן??? אתה אוכל כשר ועוד איך (כמובן, בתנאי שהרבנות עושה את עבודתה כמו שצריך, אך זה תקף גם לבד"ץ - כל מקום שמשגיח צריך לעשות עבודתו נאמנה לא משנה מה "רמת" הכשרות שהוא נותן). 


אז כמו שאמרו לפני, ההבדל בין בד"ץ לבין רבנות, הוא במספר אופנים - דבר ראשון, החמרות מסויימות - אבל ההחמרות האלו הם החמרות שלא חייבים ואפילו לא ממש צריך להחמיר בהם, ולא צריך להגיד שמי שלא מחמיר בהם הוא "מתפשר" ו"מתחבר אל העם" דרך התרדדות. זה הצביון שלנו כציבור דתי לאומי. להבדיל, זה כמו שבתחומים אחרים שיש חרדים שיגידו שהם חמורים לא פחות, אנחנו מתנהגים שונה מהם - כמו בעניין הפרדה בין בנים לבנות (אצלנו חלקית, אצלם כמעט טוטאלית.) ועוד ועוד... זה דרך חיים, ואנחנו לא רואים את זה כהתפשרות -אנחנו כמוהם, מסתמכים על רבנים שלנו, ולא עוברים על התורה. יש גוונים בעבודת השם. להפוך מי שאוכל "רבנות" למישהו שאוכל "פחות כשר" זה לא נכון, עצוב, ומטעה.


דבר שני, צאו מהסטיגמה שחלק יש רק בבד"צים - גם רבנויות מוסמכות לתת הכשר של חלק. יותר מזה. גם בנוגע ל"מהדרין" אין לבד"צים בלעדיות. יש ועוד איך רבנויות שנותנות הכשר של מהדרין. בד"צ, למעשה, זה כשרות המהדרין של החרדים, שלהם יש את הרבנים שלהם, את ההנהגות שלהם, והם רוצים ללכת על פיהם. ספרדים שאינם חרדים, לדוגמא, יכולים ועוד איך לאכול גם בשר חלק בהשגחת הרבנות. העניין הוא שרוב הספרדים הללו לרוב ילכו על פי הרב עובדיה שליט"א, ועל כן יאכלו רק את ההכשר שלו (בית יוסף וכו'), אך לא באמת מתוך התעמקות בכללי פסיקת הכשרות כאן וכאן - הרי רוב העם לא מבין מה ההבדלים הדקים בכשרויות, ועל כן כל אחד הולך לפי רבותיו. 


אוסיף נגיעה אישית - בעיר שאני גר בה יש מפעל של תנובה של בשר (רק עוף ככל הידוע לי, אך בכל זאת-), בהכשר רב העיר שלנו. וידוע לי שישנם רבנים חרדיים גדולים, שהצהירו שהם אוכלים עוף רק מהמפעל הזה בכשרות של רב העיר שלנו (רב ציוני דתי לגמרי, בלי חשש חרדיות..), כי הם סומכים עליו ועל הכשרות שהוא נותן יותר מכל כשרות אחרת. הכל תלוי בטיב ההדרכה של הרב את משגיחי הכשרות.


הבדל נוסף בין בד"צים לרבנות, לרוב, זה מספר הביקורים. בבד"צ הם יקפידו יותר לערוך ביקורים תכופים (כמעט מידי יום) במקום שבו משגיחים על מנת לוודא כל העת שההשגחה לא מתערערת. ברבנויות לעיתים המשגיחים מגיעים כל טווח זמן מעט ארוך יותר. אך גם זה תלוי ברב ובסוג הכשרות. יש כשרויות רבנות שהמשגיח נמצא קבוע, או שהמשגיח מגיע כל יום - את כל זה אפשר לברר ישירות אצל המשגיח (על כל תעודה יש את המספר של המשגיח...).


דבר אחרון - בל נשכח - אכן, הרבנות הראשית היא זאת שאמורה לאכוף את עניין הכשרות ברבנויות, והיא למעשה מוסד הכשרות הרשמי במדינה. הבד"צים קמו על גביה, בנוסף לה, ולא במקום לה - אז מי שמנסה לבטל את כשרות הרבנות, בגלל ש"יש בד"צים - שיבושם לו. אני עדיין מחזיק מהרבנים גם אם הם מונו על ידי הרבנות הראשית (שאגב, למעשה לרוב גם היא חרדית. רוב רבני הערים בישראל הם חרדים וזאת עובדה) ולא על ידי אדמו"ר או רב גדול בציבור החרדי זה או אחר. כל אחד ילך לפי מנהגו, אך ישתדל לא לבטל חלילה וללעוג למנהגו של אחר.


כל טוב.


נ.ב: למעשה, בהערת אגב, אוסיף התייחסות חשובה לנקודה שהזכרתי בסוגריים די בהתחלה - יש רבנויות שבהם בגלל מצבה של הרבנות, הכשרות בעייתית, אך זה מקרה נקודתי בגלל מצבה של אותה רבנות ספציפית, כמו רבנות שאני מכיר באופן אישי - לא בעירי - שרב העיר בה היה חולה שנים ארוכות, ובגלל החוק אי אפשר לפטר אותו עד מותו או עד התפטרותו מעצמו - בגלל זה מעמד הכשרות בעיר היה בעייתי. נקווה שמצב זה ישתנה בקרוב, מכיוון שלצערנו אותו רב עיר - שהיה גדול מאוד, אך בשנים האחרונות חלה קשות - נפטר לאחרונה. כעת, עם בחירת רב העיר החדש, נקווה שלאותה עיר תכנס רוח חדשה ברבנות והיא תחזור לתפקד באופן מלא ושוטף, ולא תהיינה בעיות.


שוב, שבוע טוב.

רחובות-- הוא התכוון לזה באופן כללי נראלי.. כי הואנועוש=]]!!אחרונה

בס"ד

הביא עוד דוג' של התחברות לעם...

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך