הגג והרגל בלי פרופורציות רגל עבה מאוד וראש דק יחסית לרגל

ראש הואו עדיין פחות מקולמוס (מבפנים) ולכן כשרה

אולי צריך שאילת תינוק.

נראה לי שרחמים התכוין שכיון שאין שיעור לרוחב האותיות, אז ממילא נחשב הראש מבפנים. אמנם פה זה ממש בעייתי גם אם נאמר כך..

אני הייתי ממליץ להחליף מזוזה (בצירוף הסבר על הכתב הלא כ"כ מזהיר ומושקע..).

"לא יועיל ש"ת (גם אם יקרא וא"ו) כיון שעיקר ההבחנה בקו החיצוני של הגג ולא הפנימי. ומבחוץ הינו רחב כרי"ש.(בדומה לזה באות כ"ף כפופה העגולה מבחוץ, אינה פסולה אם היא מרובעת בפנים."

וקרא יו"ד

והריווח במילה בביתך בין האות "ת" לאות "ך" לא מפריעה לכם קצת?

נכנס שם יוד בלי ספק....מה דעתכם חברייה?

כרגיל

ובקצה קצת יותר קרוב.

בכל אופן שיפוע כזה לא מוסיף ליופי בכלל, וכנ"ל.

אני שאלתי תינוק (דרך המחשב (לא נראה לי מועיל, וקרא ו..).

נראה לי שמסתכלים גם ביחס לשאר הכתיבה, ולא נראה שזה שני מילים.

הרווחים שמוזכרים בסעיף בשו"ע הם לא מעכבים- הבעיה היא 'שנראה' כשני תיבות, או לחילופין שני  תיבות 'נראות'  כמו תיבה אחת.

agle beak sideview A.jpg">

שייקה אתה חמוד, שפכת אותי מצחוק

או שאולי זה פשוט, כי כך ניכרת צורת האות יותר?

הרב גם נתן הוכחה בתוך דבריו על כ"ף עם פינה מבפנים.

גם אם אני לא טועה זה כתוב במקדש מעט (נדמה לי באות ב"ת).

עגולה, או להיפך.

לפי מראה העיניים שהאות ו' במילה מזוזות היא רחבה כאות ר' ואף אני מצטרף למחמירים

כיון שאורך הגג הוא ארוך יותר מו' וכמו כן זה נראה כאות ר' ולא כאות ו'. והכל הולך לפי ראות העין.

בברכה

(הוא שלח אלי במייל מכיון שיש לו בעיה עם חסימה של השרת)

היינו יכולים אז לדון את הו' כאות בפני עצמה וכשר?

או שחייבים לקבל פרופורציות גם מהאותיות שלצדה?

משום גודל האות שלצדה.

כנראה אם האות היתה פרופוציונאלית בפני עצמו אז לא היתה נפסלת (כנראה גם וא"ו ארוכה במעט לא נפסלת משום נו"ן)

היחס לשאר האותיות יהיה מאוד חשוב במקרה שהאות תדמה לאות אחרת (אותיות בנמנו בבריתא שלא יעשה יוד"ן ו"וין וכו')

אבל במקרה שהאות מוגדרת כשרה והאות לידה גורמת לה להראות לא כשיעורה כמו ב"פן" "פז" לא מתיחסים לאות הקודמת ומכשירים את זה אע"פ שיש פוסקים שפוסלים את זה (מזוזה כזו לא תהיה מהודרת)

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.