ולדעתי העניה - לכל אדם יש בעיה לשבת בברים או במועדונים...

מי שנמנע מלהגיע למקומות האלה - לא הפסיד כלום... בלי קשר בכלל לרמת

דתיותו ואדיקותו.

אבל התשובה שלך היא פחות ענינית, הויא יותר בגבול של הההטפה.

אם לך לא נראה לשבת בבר אז זה לא אומר שכך גם צריך לנהוג.

אני באמת ובתמים רוצה לדעת איזה סוג של מבטים אני יכול לגרור?

ובינינו, מועדונים וכל זה מלאים בכיפות סרוגות!

כן. אני מנצל כאן את הבמה לומר בכל פה - אין לדברים כאלה מקום אצל

בני אדם באשר הם,

וזו דעתי.

אתה כמובן מוזמן להתווכח.

אם ההגדרה היא יהודים-

אז אני מקווה שמעטים הם החולקים

{כן, אני יודעת שהם רבים, לא צריך לומר  זאת. אני רק מקווה...}.

בלי שום טענות (אולי רק קצת..)

דתיים וחילוניים מקדישים לפחות שנה לצבא או לש"ל. ובזכות זה הם גם מקבלים את ההטבות בכל מיני דברים.

חרדים (בין אם אדוקים ובין אם לייט-וכמובן יש יוצאים מין הכלל) לא עושים צבא ומקבלים זכויות על זה שבתכלס הם רק לומדים תורה.

כיום יש מסגרות שמשלבות בין תורה וצבא ויש מספיק דתיים כדי ליצור חברה דתית בצבא כך שהתירוץ הוא דיי עלוב.

כשאני רואה חרדתי שמנסה להשתלב- אותי זה מרגיז.

במיוחד כאלה שאני רואה בפאבים. שגם ככה את הפאבים הכשרים אפשר לספור על יד אחת ואז זה בכלל חילול ה'.

גם אצל הדתיים יש שוליים מתרחבים ששונים מהמסגרת הכללית. ועדיין כשיראו אדם עם כיפה סרוגה ישייכו אותו ישר לדתיים לאומיים.

אם לא מפריע לך מה חושבים- תעשה מה שבא לך.

אם מפריע לך- תוריד את הכיפה כשאתה עושה דברים לא מקובלים או שתחשוב אם אתה באמת מאמין בדרך שלך. כי אחרת זה לא היה מזיז.

אותך אז למה אתה חרדי ?

אתה לא חייב להתלבש כמו חרדי רק בשביל המשפחה שלך .

ובקשר לברים  , אז יש ברים לדתיים אם אתה כבר הולך.

סליחה על הבורות ועל זה שזה נשמע נו-ר-א סגור לעולם(אההממ...)

אבל זה נשמע די אבסורדי,

משו כמו "בולונז מוקרם למהדרין"

{עכשיו תתנפלו עלי, אבל הייתי חייבת... סורי...}

בכלל לא אבסורדי.

יש היום הרבה דתיים שבשבילם ברים זה לא כ"כ נורא.

בתור אחת שאין לי שום בעיה לשבת בפאב- אני מעדיפה פאב כשר, שסגור בשבת ושהמוזיקה נחמדה.

אפילו אם יהיו את כל ההיתרים והכשרויות היבשות,

זה לא מריח קדושה ולא תורם לעבודת ה' ואני מתקשה, בכל הרצינות והנסיון להכיל ולקבל, למצוא לזה מקום לכתחילאי

אנחנו כאן כדי לתקן את עצמינו ואת העולם, להתקדם רוחנית וגם להשתעשע, ולענ"ד דווקא בסדר הזה

מחילה.

אם מבחינת המעשה עצמו או מהצד של 'איך זה ייראה' לעיני אנשים.

אני מתייחס כרגע רק לעניין השני.

בציבור הדתי לאומי כיום זה כבר יותר מקובל ללכת למועדונים, ולכן אם תהיה עם כיפה סרוגה - לא תיחשב למוזר.

בציבור החרדי מי שהולך לשם נתפס כ'שבבניק' הן בעיני החרדים והן בעיני כל השאר - ולכן לא מומלץ להיראות שם כחרדי.

בעזהי"ת.

שמעתי על חייל דתי שחבריו ליחידה גילו אותו באיזה מועדון או משהו כזה, וזה נהיה בדיחת השנה....

אז זה לא מדוייק שיש יותר לגיטימציה לדתיים להיות במקומות כאלה מאשר לחרדים. ממש ממש לא.

אחד לדתייים בדרום הר חברון  בצומת מיתרים

הוא פתוח סוף שבוע ( לא כולל שבת )

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!