מה העיניין של ישיבות הקו (חוץ מיזה שהם בדרכו של הרב טאו)

במה הן עוד שונות ומה הסגנון של הישיבות שהן לא הקו.. יענו מה ההגדרה שלהן?

ולאן הגוש קשור?

או שבעצם הוא בכלל לא קשור..

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t393940#4716566

ישיבות שהם לא קו,הם לא הולכות בדרך הזאת..

מה שכתוב בויקיפדיה זה פחות או יותר משקף.

אני פותחת עוד קישור ועוד קישור ועוד קישור

וואי וואי

ואומר לאנשים לשאול פה מה זה ישיבות קו

ואז כל פעם שמישו יגיד מישו,המישו הזה יהיה מסכן

שמישו יוריד ת'זבל למטה..

שמישו יבוא לעזור לי רגע..

"מישהו רוצה מסטיק? עוגה? ארטיק מישמיש?"

אשרי זקנותנו שמכפרת על נערוּתנו...

לי דווקא יש שאלה אחרת:

מישהו מוכן להסביר לי למה חשוב לאנשים להבין מזה ישיבות קו??

אפשר לומר שקווניקים הם ממלכתים.ויש אנשים שזה לא תואם את השקפת עולמם

אני לורוצה להכליל,אבל ככה זה פחות או יותר.

ולא מצד ה"גאוּליוּת".

(המושגים הם לצורך ההבהרה בלבד.)

קבל ח"ח

ולראות איפה אני עומדת.. ומה מתאים לי.. מהי האידיאולוגיה שלי

מהי עבודת ד' שלי

מעבר לזה.. כולם מתוקים מדבש!

במקום להדביק את עצמכן להגדרות מלאות סטיגמות,

תיצרו לעצמכן השקפת עולם שנכונה לכן. כל אחת ע"פ עולמה הפנימי.

יש אדם שהמושג "ישיבות קו" ייקח אותו למקום אחד ויש מישהו שיפרש את זה אחרת,

חשוב לזכור שזה רק יכול לבלבל ולטשטש מציאות,

העיקר הוא להיות מבקשי ה'...

ככה קוראים לישיבה שלי!! איזה קטע.... וגם אנחנו קווניקים

|ואני דווקא לא קווניקית ממש, לפי הגדרתי האישית בלבד ל"ישיבות הקו"..|

ישיבה ג-ב-ו-ה-ה(לאפוקי ההסדר) מבקשי ה' בעיה"ק עכו ע"ש הרמחל"ל

טוב, אז נראלי שאצטרך לשקול מחדש פגישה עם בחור מהישיבה בעכו,

כי בהמשך לכל השרשורים הפה-

בטח לא רק "קו הישיבה"  מעיד על איכות הבחור גם שם הישיבה בה לומד 

הגרעין נקרא גרעין אומ"ץ עכו... הוקם לפני 13 שנה. והוא הביא את ההסדר לעיר....

במסגרת הגרעין פעל כולל אברכים ופנסיונרים שבהמשך הורחב לישיבה גבוהה.

שהיא הישיבה המרכזית (הגרעין של הגרעין) בעכו!

ושמה בישראל מבקשיה' (ד')

אבל ח"ח על היצירתיות!

רה"י ספרדי.  וגם תלמיד של הרב אליהו....אז מותר לנו....

האמת היחידה.

הוא לא יהיה המשיח.

הגיוני בעצם.

לא אתחיל לדבר עכשיו על אמיתויות

"צדיק באמונתו יחיה"

ולא,אם תהית אז האמת לא אצל ישיבות הקו

ישיבות הקו דוגלות בלימוד אמונה ע"פ הרב קוק המכונה"הרב" ובנו הרב צבי יהודה המכונה "רבנו"

יש תלמידים שיותר טוטאליים בהשקפתם ויש שיותר פתוחים, כמו כל בנאדם.

ישיבת "הר המור" היא פחות או יותר "ישיבת הדגל" של הקו ובה מרוכזים רבני קו רבים.

המושג "קו" הוא מושג מגעיל ואליטיסטי שבא להבדיל בין ה"קווניקים" יענו- משלנו, לבין מי שלא.
אשמח לפרט, אני מכיר מקרוב, מאוד.

אפשר גם באישי, יש דברים שאני ישמח לא להגיד בפומבי מחשש להאשמות בהכפשה.

כי עד כמה שידוע לי גם ישיבות לא קו..

בעזהי"ת.

בהר המור שמים דגש על לימוד אמונה, ובמרכז על לימוד גמרא.

[אני טועה? ]

אבל מהותית,והשקפתית בזה זה לא בא לידי ביטוי..

על הישיבה המרכזית העולמית (עי' במאמרי הראיה)

אאל"ט...

וסתם משו ששמעתי, שאם שמים לב, בהר המור יש הרבה יותר חידושים אמוניים\ רוחניים. (ע"ע ספרים לרוב ומאמרים וכו'...) זה להבדל בין מרכז להר.

הקו זה פשוט הר המור בראש אידיאולוגיה מסויימת מאוד( ואכמ"ל) שכל מישבדרך הזאת נמצא על הקו... זהו...

שהחידושים שיצאו ממרכז הם נגיד הספר קובץ יסודות וחקירות שזה על מושגים בגמרא,ספר עצום,ו"אמרי במערבא" נגיד שזה גם על השוואות בין בבלי לירושלמי.

אבל מה זה משנה,אלו ואלו דברי אלוקים חיים,בסופו של דברים כולם לומדים לשם שמיים ולעשות את רצון ה' יתברך.

פשוט שאלו מה ההבדל בלימוד וכו'... וזה בא לידי ביטוי בתוצרים... בספרות התורנית...

וגם בהר המור יש את ערוגות הבושם (י"א בערך) שזה חידושים על המסכת הנלמדת כל זמן...

בעזהי"ת.

זאת מחלוקת ראשונים

למרות שעכשיו הרבנית מגנס הרימה את הכפפה ופתחה מדרשה מרכזניקית לבנות- "בת ציון"...

אבל זה עוד לא מתקרב אפילו לרמה ולהיקף של הרובע. עם כל הכבוד. [ויש!]

את המחלוקת"

אתה בטח מתכוון לכובע

חולה על הבנות שמגדירות עצמן "קווניקיות.."

ביטוי עלוב, אקסיוז מי

בעיני מראה על כניסה לפינות שאני לא חושב ששייך שאישה נורמלית תתעסק בהם.

ואני מכיר כמה.

אני ממש לא חושב ככה, החיים טיפה יותר מורכבים מזה...

לא ממולץ להיות קשור להרמורניקעס נוטפי קווניקיות כאלה שדעותיהם משפיעים על הליכותיהם.

כלומר, יש אתגר גדול להיות עם דעות חותכות ולהישאר בן אדם שלא חותך. ברוך השם שרוב תלמידי הר המור הם תלמידים טובים שיודעים לקחת את ה'חיתוך' של רבותיהם בעולם הדעות ולא להשתמש בו בעולם האנושיות. אבל 'קווניק' אמיתי, כזה שאוהב כל הזמן לחדד את ההבדלים ואוהב לסמן את הקו המקווקוו שלו בעט 0.4 ושכל מי שלא שם - אינו קיים, הוא לא אדם נעים שיהיה נעים לחיות איתו.

ועיינו אורות ישראל ג/ג

ודעתי בעניין אלו, תלמידים שלא שימשו כל צרכם את רבותיהם, ידועה.

לא שמעתי על זה...

הרבנית אתרוג לא מרשה להן...

(לפחות כך היא אומרת...)

בעזהי"ת.

במכללה שהיא אממ.. לא הכי קווניקית?

לא קווניקיות אמיתיות...

ונה

אבל בערך 40 קילו יותרסתם,ברצינות לומדים בהר המור יותר אמונה,איש איש ונטיית ליבו=]

אני לא משוכנע שאתה צודק עובדתית (תראה פעם את לוח שיעורי האמונה של מרכז, הוא

זמין אגב באינטרנט... אפילו לא שלם), וגם אם כן - אמונה זה לא דבר שמודדים על פי

קילוגרמים, ולזה התכוונתי לרמוז.

כלומר שאת טועה...

בעזהי"ת.

[טוב, גם לי מותר להיות צינית מעצבנת לפעמים! ]

תמיד כשהיא מתערבת בנושאים האלה היא מדברת לא קשור לכלום...

ומתוך כך לכל המפעלים הלאומיים-צבא וכדו'.("ככל שהדבר הוא יותר כללי-הוא יותר קדוש").

אין סיבה שכולנו ניראה אותו דבר. כמו שקורה הרבה בהר המור לדוג'

הלוואי שזה היה המצב..

מגלים את ההבדלים בין הישיבות.
כמה סלעי מחלוקת-
לימוד תנ"ך ב"גובה העיניים"- כלומר התייחסות לגיבורי המקרא והתנך כאנשים
רגילים כמו שאנחנו מכירים היום- בעלי יצרים ותאוות נורמטיביות (על קצה המזלג).- הרב טאו מתנגד.

הכנסת האקדמיה לעולם התורה- מחלוקת שהיתה הקש ששבר את גב הגמל, והיוותה את הגורם לפיצול בין "מרכז" ל"הר המור"- כוונה להקמת מכון הוראה לרבנים בישיבת מרכז על ידי הרב שפירא.

היחס למדינה ומוסדותיה- הר המור ממלכתיים מאוד, ישיבות אחרות פחות

בעזהי"ת.

זה מחלוקת בין הגושניקים לבין הדוסים הרגילים [ובתוכם מרכז, הר המור וכולם...], לא?

נשמע שלמדת בהר המור, האמנם?

הרב שפירא זצ"ל לא רצה לפתוח מכון הוראה בתוך הישיבה!

היו רבנים שהעבירו את אותם השיעורים בישיבה(מרכז) ובמכון הוראה לרבנים, באו בשאלה לרב אם מי שנוכח בשיעור בישיבה יכול לסמן V על השיעור הזהה במכון ההוראה. הוא השיב שכן,הרי זה אותו השיעור בדיוק

זה היה הקש...לא יודע מה מכרו לך אנשים אחרים שלא מכירים את העניין..

ולא קניתי קש הרבה זמן...
אני חושב שהפיצול היה מגיע גם בלי זה, הישיבה גדלה, וריבוי הדעות הביא לזה.

למישי,אם הישיבה של מי שהיא יוצאת איתו בעד או נגד..

לענ"ד הדבר הכי משמעותי שיכול לשנות,זה הגישה למדינה,שבזה ישיבות הקו ממלכתים.

וגם זה,לא אמור לשנות לכל אחד.אשרי מי שההבדלים האלה לא מפריעים לו,כל אחד ושיקוליו שלו

בעזהי"ת.

מכון מרחבים, המכון הוראה שע"י מרכז הרב\ לא באמת נותן תואר או משהו, זה מה שנקרא אקוויוולנט...]

זה רק מסבך אותם

בעזהי"ת.

זה רק עוזר לנו להבין מי נגד מי, ומה קורה בעולם הזה

אם אתם לא בעניינים- תעשו טובה לעצמכן ולעולם ותשארו בחוץ.

זה לא מוסיף יראת שמים, ואולי הפוך. כשמתחילים- לא גומרים...

אם את לא מבינה בזה- זה גם לא אמור להפריע לך.

תבדקי לפי אופי של בחורים, לא לפי השקפה- כי תכל'ס, אין הרבה הבדלים מעל פני השטח.

והכי הרבה, אם לחוץ לך שיהיה ממלכתי או ח"ו לא- תשאלי את השדכנית.

בחזרה לעינייננו..

ישיבת __________

מלא/י את החסר ותהיה בידיך ישיבת קו....

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך