לא זוכרת בדיוק מה עשו לנו...

נראה לי הביאו לנו צעיף... וכתבו משהו לא זוכרת...

או שהביאו לנו כמו רעשן כזה של ילדים קטנים.. וכתבו עליו גם משהו לא זוכרת מה..

חח לא נראה לי שזה עזר

ילד ורשמנו עליו חורף חם ובצד את השם של כל ילד אבל לקחנו את השמיכות האלה שעולות 10 שקל וגזרנו אותם. זה יצא חמוד חמוד

אבל אין לי רעיונות מה לרשום עליהם (הם למפקד מוצ"ש ארגון).. עוד בעיה.

אז לפחות פעמיים.

-תביאי להם כוסות מיץ ותכתבי עליהם "כל החודש הוצאנו לכם ת'מיץ עכשיו אנחנו מחזירות לכם אותו"

-תביאי להם גביעים עם גלידות ותכתבי "מי צריך גביע כשלנו יש ת'גלידה.."

וצעפים זה חא סניפי? אצלנו כל שנה עושים צ'ופר סניפי כזה.. נגיד שנה אחת היה כובעים מפליז (המדריכות תפרו כאילו.. לא קנו..) והיה לכל הסניף, לכל שבט צבע אחר..

המיץ מוכר, והצעיפים שבטי..

לכתוב על הצעיפים..

לא עולה לי שום דבר שמתחרז עם 'צעיף' חוץ מ'מעיף'..

צ'ופרים אחרים כבר עשיתי, ותודה למי שהציע רעיונות

פשוט תכתבי 'חורף מעיף'...

מעיף מלשון לעוף...לא עייפות...

אנחנו עשינו "היה מלחיץ, אבל עברת את זה אז שיהיה רוגע-לך" (וחילקנו רוגע-לך ושוקו)

להביא גלידה בצלוחיות, מעל הגלידה לשים גומי בצורת דובדבנים ולכתוב:

היית הדובדבן שבקצפת..

בהצלחה!!! =)(=

עוטפים אתכם בחום ואהבה,

מחממים לכם את החורף,

עשיתי 4 צ'ופרים:

1. משו על חור איוורור כדי לשמור על ההשכלה.. חמוד ממש

2. הצעיפים - כתבתי על צד אחד "צעיף - לשבט מטריף!" ועל הצד השני "מעפילות תשע"ב" ומתחת "לא טירוף חושים!!".

3. משו מתוק על הלחץ לפני ההופעות.

4. משו על חזרה הביתה בסוף, אחרי הכל..

אם מישו צריך דחוף אחד מהם - שיבקש פירוט. מקווה שאראה את זה.

והבקשה שלי:

אתם מכירים את הקטע של אורי אורבך (נראה לי מהספר "אולי בשבת יזרקו סוכריות") על השכנים שלהם שעושים כל דבר "דוס" ואפילו לפו הדוב הם ציירו כיפה וציצית?

אני צריכה את הנוסח המדוייק דחוף!! ואם מישו יכול לסרוק לי את כל העמוד (שתהיה גם תמונה) - יותר מטוב.

תודה צדיקים!! |מתפלל שיבינו ויהיה למישו והוא יהיה שפיץ ויעלה את זה|

אחרי ההצגה או הריקוווד להביא צלוחית עם גלידה  וששמים עלי'ה דובדבן.. על זה שמים קיסם וכותבים עליו "היית הדובדבן שבקצפת:..... אנחנו עשינו אתזה ויצא ממש שווה.. וגם זה היה ממש במקוום.. כי זה קריר ומרגיע..=]=]

את יכולה לכתוב בפנים:"לפנות את השבילים,

                               כי אנחנו מעפילים

                               צועדים בסך,

                               מי שלא יברח

                               זה על אחריותו!

                               בטעות(!) נרמוס אותו!!

                                                         (ספר הג'ונגל, שם,שם..)

ולכתוב: "עכשיו תישנו טוב בלילה" (כריות של אוכל)

הביאו לנו ספל (מחרס) ואז כתבו  הרא"ה בקפה!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....