לאחרונה הרבה שיעורים אצלנו בכיתה מוקדשים לנושא של הפסוק "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
ואללה, נשמע בקטנה נכון?
אז תדעו לכם שזה מה-זה לא. זה הנושא שאנחנו הכי צריכים לעבוד עליו. כשחושבים על הפס' הזה אתה אומר עזוב אני בסדר, בוא ניקח את "לא תשנא את אחיך" הרבה יותר יש לנו על מה לעבוד פה, לא?
תתפלאו לשמוע, את 2 הפסוקים האלה אתם מקיימים בערך אותו דבר. מתי לאחרונה עברתם את הכביש לא במעבר חצייה? מתי לאחרונה דיברתם בפלאפון באמצע שחציתם כביש? מתי לאחרונה גמרתם קופ' סיגריות? מתי לאחרונה נסעתם באופניים בלי קסדה? ומתי הלכתם באמצע כביש שעוברות בו מידי פעם מכוניות עם פלאפון באוזן? אתמול? לפני שבוע? או אולי עוד יצא לכם היום?
הבנתם? דברים קטנים כאילו.
מלמדים אותנו על זה, קודחים לנו על זה. וכלום- הכל נכנס לאוזניים ויוצא בדיוק כמו שזה נכנס!!!
הלו? בואו נשתפר בזה! אפשר לשמור קצת יותר על החיים שקיבלנו.
אתם איתי? עצות/דעות/הערות/הצטרפות לדברים יתקבלו.
ולשאלה-איך אתם אומרים אפשר לייש'ם את הדברים הנ"ל???
) והוא סיפר לי שחבר שלו נהרג בתאונת דרכים. "אז מה? עכשיו אני לא יוצא מהבית כי אולי אני אמות מזה שאיזה שיכור משוגע יעלה על המדריכה וידרוס אותי? את יודעת, גם לשבת בבית ולא לעשות כלום...גם מזה את יכולה למות." - לאט, לאט זה כן עזר. בהתחלה רק עמדתי ליד הים, ובכיתי. ואז נכנסתי, איפה שיש מציל. אבא שלי מאז לא מוכן שנלך לחופים לא מוכרזים. "תלכו מצידי למעורב! אבל בחיים שלכם שלא תעיזו להכנס לחוף ללא מציל."