לי יכול לקח אפילו כמה ימים כדי להבין מה מפריע לי במראה החיצוני.

(לא שאני בעצמי מציאה גדולה )

אבל כשזה ברור לי - וזה עושה לי צמרמורת (אין דרך אחרת לתאר את התחושה)

אז לצערי אני נאלץ לקבוע מוות למערכת היחסים

כמו שיופי זה אופי

גם אופי זה יופי..אפשר ללמוד להתחבר דרך הפנימיות ולא רק דרך החיצוניות..

כדאי לתת עוד צ'אנס

מסכים - תזכור שיופי זה לא דבר יחסי. הכל שאלה של איך אתה קולט אותו.

אדם בעל מידות קלוקלות יכול לראות אדם יפה כמכוער.

תבדוק את המידות (שלך) על הדרך

למרות שהכל מסביב מאד נחמד...

אם היא לא נראית כמו דוגמניות העל שתרבות המערב מוכרת לנו,

אבל אין בה משהו שממש מרתיע אותך/ מגעיל אותך/ מבייש אותך-

אז לפי דעתי אין סיבה לפסול בשלב זה, זה עוד יכול להשתנות.

כשמגלים יופי פנימי של אדם זה מאיר על היופי החיצוני.

בהצלחה! עין טובה!

"לא מתחברת למראה החיצוני"

כמדומני מדובר במישהי שלא מתחרת למראה שלו..

בכל מקרה, מה שכתבתי - מתאים ל2 המינים.

תודה שהסבת את תשומת ליבנו

תעזבי אותו.

למה צריך כל כך הרבה להתלבט בעניין כה פשוט?

ואלעד הלוואי וזה היה כ"כ פשוט כמו שאתה אומר, אבל זה ממש לא.

לי היה קשה עם המראה של בעלי מכל כיוון שלא הסתכלתי, ויחד עם זאת במקביל לקושי במראה התאהבתי בו, באישיות שלו עם כל הניצוצות וכ'. ופשוט המון תפילות לקב"ה שיעזור ולא להאמין הוא הפך (הוא תמיד היה ) לגבר חתיך ביותר...בעיני לפחות...

בעיני מה שצריך לעשות (כמובן אם יש סיבות להמשיך) לא לבחון כל רגע ושניה את המראה שלו אלא לקחת כמה פגישות ולזרום ולנסות להגיע לאינטימיות נפשית ואז פתאום החיוך שלו זה הדבר הכי יפה בעולם.

לא כל מי שרוצה לפסול הוא מקולקל ולא בסדר

1. הוא ממש לא נראה לך- אז חבל"ז שלו שלך.

2. זה משהו בלבוש, תספורת וכדומה- אפשר לדבר על זה ולנסות לשנות.

אבל

את חייבת לנסות להבין- מה מפריע לך.

אם קשה לך להחליט להפרד, אז כנראה שאפשר להתגבר

ואם המחשבה על פרידה מקלה עלייך, אז או שזה לא הדבר היחיד, או שזה יותר מקצת מפריע

בהצלחה

מה שמפריע ניתן לשינוי אז לא. להמשיך, לדבר ולנסות לפתור.

ואם זה לא ניתן לשינוי, והיופי הפנימי שלו לא מצליח "לכסות" על החיצוניות אז לדעתי לפסול.

אם הוא ממש ממש מכוער בעיינך אז אני חושבת שאיו טעם הכלל להמשיך בזה בגלל שבאיזה אופן פסלת אותו וזהו

אבל אם יש משהו אחד לפחות (חיצוני כמובן כי על תוכות אופי חשובות וקריטיות לא מתפשרים) שמוצא חן בעיניך אז כדאי מאוד להמשיך עוד כמה פעמים להכיר יותר.. ולראות אם ההתייחסות לאופי עדיין באותו מצב כמו בהתחלה..

בכל זאת שיהיה בהצלחההה!

הרב שפרינגר, רב בישיבת חב"ד המרכזית בניו יורק (770) אומר לבחורים:

יש שלשה דברים שצריך לבדוק אצל הבחורה: יופי, חכמה, יראת שמים. יופי "לאו דוקא" יפה ממש, אלא שלא תיהיה לך דחיה ממנה. חכמה "לאו דוקא" שתיהיה חכמה אלא שלא תיהיה טיפשה. אבל יראת שמים? - שתיהיה ממש יראת שמים..

אני יוצאת עכישו עם בחור. יצאנו פעמיים ומתעתדת פעם שלישית, אבל מפריע לי המראה החיצוני שלו. הוא באמת חמ וד והכל וא נחנו זורמים באותו ראש אבל באמת שיש משהו שמפריע.

אני לא יודעת להגיד בצורה מדוייקת מהו, אבל זה קשור למראה.

מה עושים?

הבחור יחסית נלהב. לא שעפ"י זה אני אקבע את המשך הקשר כי זו צריכה להיות החלטתי הבלעדית, אבל ברור שזה קצת משפיע. וגם איך אומרים שאני לא מעוניינת בליע לפגוע?

נ.ב

זה לא הבחור הראשון שאני יוצאת איתו.

תודה לעוזרים ובשמחות =)

לדעתי צריך לעשות את כל ההשתדלות לא לחתוך בגלל זה....

תחזרי לתכונות שלו

למה ששמעת עליו בברורים (לדעתי כדאי אפילו לשמוע עליו עוד בשביל זה..)

למה שראית בפגישות

למה שאת מעריכה בו

תחפשי מה כן יפה בעינייך - צבע עיניים? חיוך? גובה??

כשהוא מדבר תנסי יותר להתמקד בתוכן של הדברים ולא בחיצוניות שלו.

וקחי את הזמן....

אני לא מכירה אותך, אבל אני יודעת על עצמי שאלו שאני יצאתי איתם ממש השתנו בעיניי מפגישה לפגישה, גם הרבה אחרי פגישה שלישית או רביעית...

ותתפללי על זה - שהקב"ה יעזור לך להביט על הפנימיות ולא על החיצוניות, ושלא יפריע לך המראה...

ואחרי כל זה - אם עדדין לא עובד והוא ממש דוחה אותך, תחתכי...

שיהיה ב"הצלחה והמון סיעתא דישמיא!!

למען מישהו שלא מוצא חן?

אפשר להתרגל גם לדברים גרועים, אבל למה לעשות את זה?

כי הוא עונה להרבה דברים אחרים (ויש מציאת חן בדברים אחרים!!)

וכי יש סיכוי שבסוף בע"ה תהיה מציאת חן גם בחיצוניות...

וכן - גם אני אומרת שאם ב-א-מ-ת לא מוצא חן אחרי כמה זמן - לחתוך...

ועוד משהו - אני חושבת שזה לא "להתרגל לדברים גרועים" אלא זה שבאמת הדבר כבר בכלל יוצא מגדר גרוע והופך ל"לא משנה" (ואולי אפילו ליפה...)

לכך שמראיהם ישמח אותנו בכל רגע ורגע ושנרצה לראות אותם עוד ועוד.

אם יש מישהו או מישהי שצורתם לא יפה בעינינו אין שום סיבה שנתפשר על כך.

בס"ד

מראה חיצוני, במיוחד של הגבר, באמת לא משנה כהוא זה לחיי הנישואין.

(לאישה הרבה יותר חשוב להרגיש שהיא יפה בעניי בעלה, מלגבר לךהיות יפה בעני אשתו.

עובדה שגבר בדרך כלל לא מוכן למרוט את שערותיו, לצייר על עצמו, ולסבול כל מני עינויים רק בשביל יופי)

ישנה אימרה אמנם של גויים, אך יש לה אחיזה ביהדות והיא "גבר "אוהב" עם העניים, אישה "אוהבת" עם האזניים"

-וזה אפילו על אהבה במושגים של גויים!!

(באמת על פי חסידות בחינתו של הגבר היא "חוכמה" שזה משול לחוש הראיה, ובחינתה של אישה זאת בינה, שזה משול לחוש השמיעה)

גם אם יהיה אדם הכי יפה בעולם, שניתן להסתכל על תמונה שלו בלי סוף, אך מידותיו מקולקלות, ניתן להגיע למצב שהוא דוחה אותך. בחיי היומיום היופי לא נותן הרבה!!

זה גם דבר שמתרגלים אליו.

זה דבר שמשתנה המון.

פעם אישה שמנה זה היה שיא היופי.

אם זה אדם שטוב להיות איתו,

אדם שהיא מרגישים חיבור אליו ברמה הנפשית, התקשורתית, כשיש הבנה, ותענוג מלדבר יחד,

כשיש הערכה למידות, כשנוח ונעים להיות בחברת מישהו, זה רק עניין של זמן עד שתראה את היופי שבו.

(והאף הגדול כבר לא מצליח להסתיר את העומק שבעניים הטובות...)

הרבה יותר קל להתרגל לטעם שונה, ואף לאהוב אותו, מאשר לשנות מידות.

ואם באמת ברמה הפנימית יש זרימה, שום דבר חיצוני לא שווה את זה.

ושוב כל זה רק לאחר שברור שכל הרתיעה היא ספציפית ממשהו לא אסטטי מספיק במראה,

ולא הבעת פנם, שפת גוף וכ', שגם נראים חליצוניים, אך מעידים על פנים הנפש.

בס"ד

כשאנחנו נמשכות או נרתעות מדברים בחיצוניות, לרוב זה לא רק בגלל עצם הדבר עצמו, אלא כי יש משהו פנימי שמשום מה מתקשר אצלינו בנפש למראה מסויים.

לדוגמא כתפיים רחבות עושות לבחורות מסויימות תחושה שזה בחור שניתן לסמוך עליו.

הכרתי מישהי שלאחר בירור עם עצמה הבינה שלחיים שמנמנות ומ ראה כללי שמנמן אצל בחור מיתרגם אצלה לטוב לב.

לעיתים אלו משאלות שלנו, הייתה מישהי שהבינה שנעים לה להיות בחברת בחור שמן כי ככה היא מרגישה רזה....

מישהי שהיה לה חשוה שהבחור יהיה מרשים בחיצוניות שלו, (גם אם לא יפה בפנים, אך מרשים) כדי להרגיש שהיא בחורה "שווה" שכזה בחור מסתובב איתה, 

אלו דברים שאנו לא תמיד מודעות אליהם, אך כדאי להיות מודעות כי ברור שזה לא אמיתי, וברגע שמודעים לזה אז גם ניתן לנטרל את ההשפעה של זה....

תנסי לתרגם לה מה בדיוק במראה שלו מעורר את סלידתך, ומה זה אומר לך.

אפילו סרטים מצויירים יכולים להשפיע עליינו באופן לא מודע להירתע ממשהו שמזכיר גיבור שלילי!

ברגע שתצליחי להבין מה זה אומר לך נפשית, תוכלי לבדוק אם זה באמת נכון אצל הבחור הזה או לא, ואז להמשיך לפי מה שתרגישי.

מה שכן, אם הרמת התיקשורת יש הבנה, הנאה מהתקשורת, מה"יחד", אם אתם באמת באותו ראש, וזה מישהו שאת רואה אותו כאדם שראוי להערכתך וכ', הייתי ממליצה לך לנסות להתרכז במה שכן יפה בו, פנימית וגם חיצונית.

אישית, כשראיתי את בעלי לראשונה חשבתח "קצת מכוער, אבל לא נורא. נקווה שהבנות לא יהיו דומות לו... "

לא שמתי לב מתי התחלתי לחשוב שהוא האדם הכי יפה בעולם....

ולסיום מה שאימא שלי תמיד אומרת

"מה יעזור לך שהוא יפה?? את מתכוונת לתלות אותו בסלון??"

הסתייגות קלה- לעיתים לא ברור לנו מה מרתיע אותנו, אנו משליכות את זה על חיצוניות, אך באמת זה משהו בשפת גוף, או הבעות פנים, מצשהו שגורם לתחושה לא נוחה וחוסר אמון.

תבחני את עצמך הייטב, מה באמת מרתיע אותך, כי אמנם ברור שהאסטטיות של הפנים שלו תהייה הרבה פחות משמעותית ביומיום, מאשר תכונות אופי, טוב לב, תקשורת זורמת וכ', מצד שיני זה יכול להיות משהו אמיתי שעוד לא ברור לך מספיק, אינטואיציה טובה שאת צריכה לתמלל ולהבין מה באמת מרתיע אותך.

ובאופן כללי טוב לחשוב מה באמת באמת מפריע לנו במה שאנחנו אומרים שמפריע לנו..

מגלים דברים מענינים!!

יש לי חברה שעד היום לא אוהבת את המראה של מי שהיום בעלה. זה לא שהיא התחילה לחשוב שהוא חתיך מהמם בגלל שהקשר הועמק והיא החליטה להתחתן אתו. אלא, היא המשיכה להפגש אתו וראתה שהשיחות והקשר טובות אז המראה פשוט לא מספיק חשוב כדי שהיא תפסול עליו. הם נשואים באושר וחיים בשמחה. מצד שני, אם זה מעסיק אותך כל כך ולא נותן לך אפשרות בפגישות להכנס לקשר עמוק עם הבחור אז אני לא יודעת אם זה משהו שיעבור בפגישות הבאות. אחותי לדוגמא הפסיקה אחרי שלוש פגישות עם מישהו שהיא לא התחברה לאיך שהוא נראה.

בהצלחה!

בעיניה אבל אח"כ לחשוב שהקודם, שהיה פחות-טוב ממנו במידות ולגלות שזה בעצם העיקר בנישואין. ואולי להתחרט ולחשוב: בשביל מה התחתנתי איתו?! מה כבר משנה לי המראה אם המידה הזו והזו (ותרנות, כעס חסד, לימוד תורה,ענוה, חינוך ילדים) הרבה יותר טובה אצל השני וזה מה שמשמעותי לי כרגע. ג ם זה יכול להיות!!!! אחרי כמה וכמה שנים- המראה החיצוני כבר לא מפריע ומגלי םשחיים עןם התכונות של הבן אדם ואולי האדם פחות יפה שהיא נפגשה עימו  היה הרבה יותר ערכי

לא אמרתי אם לחתוך או לא אבל-

א. אחרי החתונה לא אמורים לחשוב ככה

אנחנו בעז"ה עושים את ההשתדלות שלנו לפי היכולות שלנו

למצוא את הזווג ששננו הכי מתאימים לה'

וה' עושה את כל השאר- אם התחתנו אז זה זה

לפני חובה לבדוק ולברר...

אבל אחרי? אם לא הגיע מצב שמצריך גירושין ח"ו לא עלינו

(וגם אם כן ח"ו ) למה להיזכר באקסים???

ב. מראה חיצוני זה חשוב- לא הכל אבל חשוב

את אמורה להסתכל עליו בעז"ה הרבה!!!

 חוץ מזה שכבר נאמר כאן שאם באמת מתחברים לפנימיות -אז גם לחיצוניות

ובאופן כללי מראה חיצוני זה  דבר סובייקטיבי!!

ולאדר יקר- ממש בהצלחה!!

קחו בחשבון שגם ליופי מתרגלים .... [לא שמתי שחיי הנישואין של יפים ויפות מאושרים וארוכים יותר ] אם אין דחייה או סלידה מהמראה [שזה משהו שיותר קשה להתגבר עליו] אז כל השאר באמת שולי.

אלא של טעם אישי.

בני זוג חייבים לאהוב זה את צורתו של זה.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

אולי אני לא מספיק עמוק במגזר, אבל בסביבתי נפוץ ומקובל מאוד להציע חברים לחברים.

האם אני עושה את זה הרבה? לא. הצעתי כמה פעמים ולא התקדם גם לדייט, אבל מבחינתי לפעמים צץ לי מישהו למישהי ושואלת אם רלוונטי, ולפעמים חברה מבקשת או חושבת אקטיבית על מישהי / מישהו ספציפי אם מכירה משהו שיכול להתאים.

אולי כי בסביבתי לא הולכים לשדכנות בתשלום. אבל נפוץ שמציעים, וגם שמבקשים

הכי כיף כשמבקשים (כי אז יודעת שזה זמן רלוונטי ושיש רצון; וגם תזכורת טובה)

גם חבריי מהמגזר החילוני שואלים ומציעים

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.

השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות. 

השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.

נגיד והיתה לי כזאת.

למה אתה לא פותר לי את הבעיות הרפואיות שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות בחינוך ילדים שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות החברתיות שלי?

למה אתה חושב שזה תפקיד "הנשואים" לדאוג לכך שהרווקים יתחתנו?

אני כרווק לא ביקשתי עזרה מנשואים בעניין זה ובוודאי לא ביקשתי מהם לשים יד על הלב ולהודות שהם לא עוזרים מספיק לרווקים, כרווק זה אף פעם לא היה נחשב בעיני דבר שנשואים צריכים לעזור לי בזה או כל דבר אחר.

אנשים שרצו לשדך לי רווקים או נשואים קיבלתי בשמחה אם היה רלוונטי אבל להאשים נשואים שהם עסוקים במורכבויות שלהם? למה שהם יתעסקו במורכבויות שלך, למה שכל אדם, נשוי או רווק או גרוש או אלמן יתעסק במשהו שהוא לא המורכבות שלו אם יש לו כזאת?

קח אחריות על החיים שלך למען ה', אנחנו "הנשואים" אין לנו תפקיד לחתן את כל מי שלא הצליח.

אני לא פתחתי עסק לשדכנות ולא גביתי ממך דמי רישום וכנ"ל כל "הנשואים", זה לא התפקיד או המקצוע שלנו לפתור לך את בעיית הרווקות.

ומי אמר שאנחנו טובים בזה? אולי אנחנו לא יודעים לשדך, אולי ניקח על עצמינו לשדך לך מישהי ותתגרשו אחרי שבועיים ואז הרסנו את החיים שלך ושלה גם, מה אתה מפיל עלינו תפקיד שאנחנו לא טובים בזה וייתכן גם שנהרוס לך ולגרושתך את החיים, זו אחריות.

בשורה התחתונה, אתה אחראי לפתירת כל הבעיות שלך, אתה מוזמן להתייעץ ולהעזר באנשי מקצוע ובעלי ניסיון אבל חד משמעית לא להפיל עליהם את האחריות לפתרון בעיותך-מכל סוג שהוא- עליהם, אתה הוא זה שרוצה להתחתן, אתה הוא זה שתחליט עם מי להתחתן ואתה לא יכול לדרוש מאנשים עם מורכבויות לפתור את בעיותך-מכל סוג שהוא- רק בגלל שהם כבר פתרו מורכבות אחת שאתה עדיין לא פתרת.

אתה אחראי לפתרון בעיותך- כל בעיותך באשר הן.

אגב, אתה היית רוצה לכשתתחתן שמישהו ידרוש ממך לעזוב את מורכבויותך ולטפל בבעיית הרווקות שלו? היית מוצא בזה היגיון לעזוב את החשבונות, העניין עם החינוך ילדים, העניין הרפואי והחברתי ולעסוק בבעיית הרווקות של אדם אחר כמחווה לרצון טוב והוא גם ידרוש ממך לשים יד על הלב ולשאול מתי בפעם האחרונה עזרת לרווק?

(ובחינם).

שאתה לא לוקח אחריות על בעיותיהם הכלכליות, הרפואיות, החברתיות ובחינוך ילדים.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.