החזון איש קבע בסימן הלכות עבודת כוכבים סימן סב, ס"ק י"ט:ס

ר"ל שהעכו"מ שבזמניהם האמינו בבורא אלא שיחסו לו גשמות ומקרים והשתנות עד שחשבו את גשם שנברא לאלוה והלכך בהזכרת שם שמים משתתפים את בורא שמים ודבר אחר והלכך יש בזה קולא בדין לא ישמע, כיון שבאמת השם שמזכירין הונח אצלם על עושה שמים; אבל יש בזה שיתוף שם שמים ודבר אחר שזהו איסור יותר חמור מהזכרת שם כו"מ.ס

ומבואר דלא עלתה על דעת רבותינו להסתפק שלא הי' לה ולעובדיה דין עכו"מ, מפני אמונתם בעושה שמים, דכל שעובדין נברא ומיחס לו בחירה עצמית וממשלה זהו עיקר כו"מ.ס

כדומה כתב החפץ חיים בספר מצות הקצר מצוה ב:ס

מצות עשה ליחד ה' יתברך, להאמין אמונה שלמה שהוא אחד בלי שום שתוףס. ס

הפוסק הספרדי ה"בן איש חי" בשו"ת רב פעלים חלק א אורח חיים פרק א: ס

סוף דבר הכל נשמע, ה' אחד ושמו אחד, ואין לו גוף ולא דמות הגוף, ואין לו שום ציור ותמונה ודמיון כלל ועיקר

משמע לי מדברי הפוסקים שאסור לטעון שכל העולם = חלק מן הקב"ה כי בכך, בעצם כופרים בכלל, "שלא ישיגוהו משיגי הגוף"ס.ס

יש יהודים הקשורים לעולם הקבלה המודים שיש איסור לשתף את הקב"ה בפרט מסוים של הבריאה, אלא שלדעתם, מותר להגיד על כל הבריאה כולה שהיא הקב"ה.ס

אבל הרב יצחק שלמה זילברמן, זצ"ל, הנאמן לשיטתו של הגר"א (הגאון מוילנא), קבע שגם הסוברים שכל העולם = הקב"ה טועים טעות חמורה [עיין אוצרות הרב ר' אליהו מוילנא ובית מדרשו של הרב משה צוריאל, שנת תשנ"ה, עמוד 285].0 וזה לשון הגר"א: כי הם דור מה רמו עיניו ומילין לצד עילאה ימללו: אלה אלהיך ישראל, כל עץ וכל אבן... והם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה בפסוק :"ברוך כבוד ד' ממקומו" ובפסוק "ואתה מחיה את כולם":ס
ובספרו של וולנסקי מודפס קטע אפילו יותר חריף בשם הגר"א:ס

רדו לעמק יהושפט לעומקא דדינא לבער הקוצים מכרם בית ה' צבאות כל בני ישראל להדפם ולרודפם ברדיפות מלאות הזעם להחרימם ולעקור שרשם בנפשם ומאדם, לעקור אותם ולשרש אתהם כדין עבודה זרה. צא תאמר להם. הכנס אל תאמר להם, המה הקהל מורידין ולא מעלין לדכאם ולמוגגם כמוץ לפני מים ולהתאמץ להפרידם איש מאחיו לבלי יתחברו ויתקשרו יחד חבר בוגדים ומנגדים נגד דת תוה"ק ובכל מקום שהם מצויים לשלחם מן המחנה כדין צרוע וזב

ואני על משמרתי אעמודה כמאז כן עתה... ועל כל מי אשר בשם ישראל יכונה ואשר נגע יראת ה' בלבבו מוטל עליו להדפם ולרודפם בכל מיני רדיפות ולהכניעם עד שיד ישראל מגעת כי עוונם טמון בחבם וכי קשים המה לישראל כספחת

אמוני בני ישראל החרדים לשמוע בקול דברו. תצא אש קנאתם ומצאו קוצים כסוחים נתנו לאכלה, יכלו אותם מכרם ה' צבאות העם בחר לנחלה לו, אם ללצים יליצו יריצו גולגלותם. מכנים עצמם בשם חסידים, חסד היא. לא יחמול עליהם איש ולא יחנם, ולתת עדת חנף גלמוד, והשומע להם ימתח על העמוד. לבשו קנאת ה' ויצא רשף לרגליכם, מפיהם לפידים יהיו בלהט החרב נוקמת נקם ברית ותורה נוקמת, והנשארים יראו וישמחו, כי שמחה לצדיק עשות משפט ולפועלי אוון מחיתה, ה' יחישנה בעיתה. נאום עורך שוע בצר נפשו, כי רע עליו המעשה, המקנא קנאתו ואליו הוא נושא את נפשו, אלי' במוהר"ר שלמה זלמן זלה"ה. ס

 ולענ"ד סיוע לשיטת הגר"א יש בדברי רש"י סנהדרין דף ס עמוד ב ד"ה והמקבלו עליו באלוה. "ואפילו אמירה בעלמא כגון האומר לו אלי אתה דאיתקש לזביחה דכתיב (שמות לב) וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמר אלה אלהיך ישראל".  ואם צודק הסוברים שכל העולם=הקב"ה, בעצם האיש שאומר לפסל של עבודה זרה אלי אתה כביכול צדק ח"ו. כי גם חומרי הפסל לשיטת מתנגדי הגר"א = הקב"ה.ס

ומצאתי עוד ראיה חזקה בעד עמדת הרב זילברמן, בכתבי רב סעדיה גאון, באמונות ודעות שמופיע בכתובת באינטרנט

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/1a-2.htm#3

וכן ברמב"ם מורה נבוכים 1:70 {מהודרת י. אבן שמואל, מוסד הרב קוק, תשמ"ב} [וכן הרשב"א כתב שהוא מסכים עם הרמב"ם במנחת קנאות פרק ו] שמשם ברור שהם החשיבו את הבריאה כנפרדת מן הקב"ה. -למי שאין לו גישה לאינטרנט, שם רב סעדיה גאון תוקף את השיטה שהקב"ה ברא את העולם מעצמותו ויש להעיר שהרב מנחם כשר, בספרו תורת שלמה, סימן ט"ו שכח להזכיר את הנקודה הזאת-ס
    וסביר להניח שגם הרמב"ן והרד"ק הסכימו שהקב"ה לא ברא את העולם מעצמותו כי הרד"ק בפירושו לפסוק הראשון לתורה כותב "וכן ברא אלקים את השמים ואת הארץ, בראם מלא דבר"... ס"אמר כל העולם הוא הנקרא בשמי שיאמרו שאני בראתיו, רצה לומר, הוצאתיו מאין ליש", עכ"ל
    וכן כתב הרמב"ן בפירושו לפסוק הראשון של התורה, "הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת. סואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון ברא".ס
     הוי אומר גם רד"ק וגם רמב"ן סוברים שהבריאה התרחשה לא מעצמותו של הקב"ה אלא מלא דבר, שהיא אפיסה מוחלטת.ס
     ועוד סבה להניח שרד"ק ורמב"ן ועוד רבים מן הראשונים שהשתמשו בביטוי יש מאין התכוונו לשלול את השיטה שהעולם נברא מעצמות הקב"ה היא, שהרב סעדיה גאון באמונות ודעות כבר הודיע שהמושג בריאה יש מאין בא לשלול הרעיון שהקב"ה ברא את העולם מעצמותו ולא סביר שהראשונים היו משתמשים באותו ביטוי של הרב סעדיה, אלא אם הם הסכימו לו. וזה לשונו של הרב סעדיה:ס
ס "והשיטה השלישית שיטת מי שאמר כי בורא הגופות בראם מעצמותו.ס
ומצאתי כי האנשים הללו לא יכלו להכחיש את העושה, ועם זאת לא התקבל על דעתם לפי דמיונם הווית יש מן האין. וכיון שאין מאומה פרט לבורא, הניחו בדעתם שהוא ברא כל הדברים מעצמותו.ס ס

ואלה, ירחמך האל, סכלים יותר מן הראשונים. וראיתי לגלות סכלותם בשלושה עשר פנים".
ואחר כך גליתי עוד תומכים מפורשים לרב סעדיה. בספר הפליאה ד"ה או מים  ירה אבן פנתה:0
 "לא ימלט {הערה שלי: הכוונה, לדעת המתנגדים} מב' פנים או שהיה חומר קדמון שממנו נתחדש העולם עליון ומלואו או לא היה שם חומר כלל אלא עילת העלות לבדו.
    אם נשיב לו שהיה שם קדמון הרי תאמנו שיש דבר קדמון זולת ה' לבדו ואם כן זו כפירה בדתינו, ואם נשיב לו שלא היה שם אלא הקב"ה ברא את עולמו מעצמו א"כ חלילה עצמותו נתגשם וגם זה כפירה בדתינו. ואם כן מה נשיב לו...
"אבל בעלת העלות אין לומר שהיה שם חומר ולא בריאת העולם מעצמותו רק כוחותיו, הם חכמה ובינה המציאו העולם". 0esnui
בפירוש הראב"ד לספר היצירה המיוחס לראב"ד בעל השגות על הרמב"ם [אבל האר"י לא הסכים שהמחברים זהים] כתוב בדומה למה שנכתב למעלה:
"כי הפילוסופים אומרים שלא יתהוה דבר מלא דבר, אלא מין ממינו ולדעתנו ותורתנו הקדושה שהעולם מחודש אם כן יש לאפיקורסין פה לשאול אותנו, העולם לא ימלט משני פנים או שהיה לו חומר קדמון שממנו נברא העולם זולת ה' לבדו וזהו כפירה בתורה ואם נאמר כי לא היה שם אלא הקב"ה ברא את העולם מעצמו, אם כן עצמותו נתגשם, ואל זה כסוד בתירוצו אמר איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה. פירוש: בכח החכמה ובכח הבינה מציאת העולם", עכ"ל הראב"ד
 
ולא אסתיר שרב אברהם יצחק קוק החשיב גם "הדעה המונוטאיסטית" וגם "ההשקפה המונוטאיסטית, הנוטה לההסברה הפנטאיסטית,כשהיא מזדככת מסיגיה  ככשרות" ס[אורות הקודש ב, עמודים 400,399ס]. סולכאורה הוא בעצמו סובר פחות או יותר כשיטת הרב חיים מוולוז'ין (הרב צוריאל הביא ראיה לכך (קבצים, קובץ א, פסקה סה) ואולי הרב קוק נתן הכשר "להשקפה השניה" שהזכרתי, כי "רבות מפסיקות הרב קוק משלבות בתוכן באופן ברור דברי קבלה ואגדה, דבר החורג מספרי השו"ת האשכנזיים הקלאסיים" [כך כתב הרב נריה גוטל באופן כללי על פְּסִיקות הרב קוק]. ויש לציין שגם הרב קוק מודה[במאמרו באורות הקודש] שהשיטה היותר מפורסמת בישראל היא השיטה המונוטאיסטית. ובמקום אחר הרב קוק מרמז בחוזק, ש"ההשקפה המונוטאיסטית, הנוטה לההסברה הפנטאיסטית", רק התקבל על ידי צבור משמעותי בישראל אחרי זמנו של הכופר, שפינוזה. שהרי הרב קוק כתב על שפינוזה:

"יש בפנימיות שלו עיקר יסודי שאחרי צירוף מרובה הוא נכנס אל המחנה. המתחיל לצרפו הרמבמ"ן [מִישֶׁהוּ כתב שמדובר במנדלסון], ולא גמר את תיקונו אבל הבעש"ט צרפו בלא ידיעה את מי הוא מצרף... ועדיין לא נגמר העיבוד"...

כאשר יש מחלוקת בין הקבלה ותורת הנגלה

פסק המשנה ברורה בסימן כה ס"ק מב: "כתב הכנסת הגדולה בכללי הפוסקים כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמרא והפוסקים הלך אחר הגמרא והפוסקים" ,עכ"ל