בכל מקרה אני אוהב כתבים כאלה...

כמדומה שכשרה, בקצרה י"ל , שלא מיביעא לרמב"ם ומאירי סו"ס ודאי נראה בית ולא כף , כל שלא נדמה לאות אחרת  , כשר.

אפילו לשאר פוסקים , כאן הבית מרובעת למעלה ובפנים , + בליטה שקיימת מאחור בחצי התחתון  של הירך , אפילו אם היא קטנה, שימו לב לבית בתמונה השניה , היא זויתית אף למטה, היא ודאי יותר פשוטה , אגב , אני חושב שצורות אלו מצויות מאוד בכתבים ישנים , יש בידי תמונות שצילמתי מספרים תימניים מלפני כ400 שנה (אחד היה בבית הכנסת של מהרי"ץ בזמנו (כ300 שנה) , מעניין לבדוק שם .

מה שמעניין אותי זה דוקא זמן כתיבת הספרים , הסופר , צבע ועובי הגוויל , רוחב העמוד  , כמה הגיליון , וכמה בין העמודים , וגובה היריעה(גם אם הוא מכבש , או אחר) , אם תוכל לספר מה שאתה יכול.

אגב , שמתי לב , בתמונה השניה תחת השורה מתחילה 'קדשה' , יש שיררטוט חצי שורה אם יש לך המקור מעניין לבדוק מדוע שורטטה דוקא שם והאם זו תוספת מאוחרת (מאוד יכול להיות שמדובר סה"כ בטעות בשירטוט...)

הערה : כשניבחנתי , טען המו"ץ הבוחן ( מו"ץ חשוב ומוכר) שבית בלי עקב כלל אפילו אם מרובעת , לא כשר , אפילו שהסכים שבהלכה היא כשרה , היום שלא כותבים כך , אלא עם עקב ,  אינה בית ! מה תאמרו על כך? לדעתי , תמוה.

ברוך הבא לפורום.

העלת הרבה נקודות, אנסה להרחיב בקשר לספר

הספר בבלי משנת תרכ"ג (לקחתי אותו למכון אות וידעו להגיד לי אפילו את השם של העיירה ע"פ ראשי עמודים)

כתוב על גויל מעור צבי גודל 30 ס"ת (קטנצ'יק)

לא מדדתי אבל, עמודות מאוד צרות ומרחק בין העמודות גם די צר.

כתב צפוף כמיטב המסורת הבבלית בספרים.

לגבי בי"ת ללא עקב, מקדש מעט כתב שבי"ת ללא עקב, מרובעת בתשעים מעלות, דינו שאלת תינוק (ולתקן אם קרא נכון).  וכן אותו דין לגבי כ"ף עם פינה למטה. כך נוהגים היום למעשה. כך קיבלתי מהרב גרוס.

יש לי חבר אחד טוב, שנוהג לעקב אחרי הפורום מהצד ולא מגיב, אמר לי בזמנו שהרב פרידלנדר (ממשמרת סת"ם ירושלים מקל בזה כמ"ב - שכשר)

לגבי התמונות שיש לך, אשמח אם תעלה לכאן ונדון עליהן.

דוקא הרב פרינדלנדר הוא זה שאמר לנו כנ"ל ,לפני כ10 שנים.

בע"ה אבדוק שוב את עניין הבית ללא עקב , כתבתי מזיכרוני , כדבר פשוט.

לעניין הצילום , אשתדל להעלות, יש לי קצת בעיה טכנית, אשתדל להתגבר.

האותיות נו"ן כפופות במילים : "באבנים" , "לזנות" נראה (צריך להגדיל) שיש להן עקב, לא?

יום נעים

מאחר והבתי"ן מאוד גבוליים לצורת כ"ף, ובעיקר בי"ת של "ובערתה" - אי אפשר לומר בזה שהסופר קבע לו צורת בי"ת, ומשם נדון לצורת כ"ף, כי הסופר כתב שלא כהוגן.

על כן, בי"ת האחרונה צריכה תיקון, וכ"ף בתמונה הראשונה לא יועיל ש"ת להכשירה (הכוונה ל"בטוב") כאמור בשל צורת הבי"ת של כתיבת ספר זה.

כי אני לא הבנתי לגמרי בתחילה,

למעשה בתמונה עם הרבה בי"תים אפשר לתקן הכל ע"י ש"ת (בתו"מ)

בתמונה עם בי"ת אחת, לא יועיל אפילו ש"ת

שיעור הגג קולמוס כמו שצריך להיות

למטה, יותר ארוך מהגג כמו שצריך להיות,

העקב המדובר, יציאה קטנה ביותר, אם לא מגדילים את התמונה אםילו לא רואים

היית מכשיר כזה בי"ת?

בכל מקרה אל תאמין לי, תברר...

אני מעלה תמונה , שימו לב לבתים - ראו השין הנהוגה בתקופה ההיא , כ400 שנה.

אגב 'באבנים ' באמת נראה עקב קטן ו'לזנות' אין שום עקב , זה הגומא בגויל שמבלבלת. 'באבנים' רק המקור יעיד לא תמונה.

איני יודע ממתי התגים , יתכן תוספת מאוחרת , בכל אופן , היה מצוי פעם תגים מנותקים מהאות ,

ראו גם האלפים , כמנהג הקדום כרמב"ם נגד השו"ע , ועוד ,מה שהיום ...

20111204144702.jpg

עכשיו אתה יודע איך כתבו אבות אבותיך...

אגב , לדברי בעל הספר , הוא בן 600-700 שנה , אלא שאדם שמבין ומכיר הספרים ,הוריד כ200 שנה...

אני לא הלכתי רחוק...

הערה: אין ספק שיש להזהר בכבוד ס"ת , גם במילים . 

בקשר לתיארוך של הספרים.

נראה לי שמכון אות מומחים הכי רציניים לעניין.

יש לא מעט ללמוד מספר כזה על צורת האותיות.

לגבי התגים, אני מסופק מאוד לגבי המסורת של תגים מנותקים

ידוע שלפי הרמב"ם יש תגים רק באותיות מסויימות ולא יותר (בהלכות ס"ת).

לא הבנתי למי מופנת הערה

בכל אופן , בתימן היה נפוץ ספרים ללא תגים כלל , כעיקר הדין , ראה בתשובות רמב"ם (סי' קנ"ד) לגבי קיומו של מנהג זה , שרצו להמנע ממחלוקת המסורות בתגים. (שם ממליץ לתייג , אך לא שולל המנהג אלא אפילו מסבירו , ואין ספק שמנהג אבותיהם בידיהם כמו שידועים בדיוקם במסורות ואיכות סופריהם (ראה גם רמב"ם הו' פרנקל בסקירת כה"י שמציין שהיו סופרי תימן יותר ת"ח מחבריהם בשאר ארצות )

לכן אמרתי שאפשר שזו תוספת מאוחרת ,של "חכם" ... בגלל ניתוקם ומיקומם.

לגבי תגים מנותקים , מובא בפוסקים שיש שלא הקפידו בזה (בשונה ממ"ב) , איני זוכר כעת מקומם.

נשאיר מקום לאחרים להתגדר בו...

ואם לא הבנת למי ההערה, מצויין... 

אתה חשבת שאני מזלזל בספר בגלל שאמרתי שזה נראה מבית שני. אני אמרתי את זה בכזה תמימות עד כדי שחשבתי שהיתה תגובה קודמת שמחקו אותו ולא הספקתי לראות.

דע לך ידידי, אני אדם אחרון שיזלזל בספר עתיק. מה גם, שהכתב באמת מזכיר את הכבתי מגילות שנמצאו בקומראן. (במיוחד אל"ף -שין - צדיק וקו משוך בשוה, דל"ת ללא עקב אבל פינה חדה וישנם עוד כמה דמיונות)

לגבי התגים, אשמח מאוד אם תמצא את המקור של המנהג לעשות תגים מנותקים, יש פוסקים שלא הקפידו על תגים שהתנתקו אחרי שנעשו כראוי או שלא התחברו, באופן אקראי ואילו הרמ" ע מפאנו פוסל בגלל אות מיותרת  בין השיטין (אם אני זוכר נכון) כמובן הלכה כמקילים.

השאלה אם יש מקור למנהג המעניין הזה,

בכל אופן, אם יש לך עוד תמונות יקרות כאלה אשמח שתעלה אותן.

אמרתי שאם לא הבנת , מצויין , כי כנראה בכלל לא היה 'צליל של זילזול' .

לגבי התגים , מה שהבאת מובא במ"ב סוף סימן ל"ו , וכמדומה הוא אומר שיש להחמיר .

אני זוכר בוודאות שיש מכשירים אולי בראשונים , איני זוכר כעת , ואין לי הזמן להיכנס בזה , אולי בעוד כמה ימים , אולי בשבת, מ"מ אני פונה לכל החברים שקוראים , אם יש מי שיכול להקל ממני ולהאיר , נודה לו .

וכן , יש לי עוד תמונות ספרים , אולי אעביר לך באישי אם תרצה . 

בתמונה , נראים כמה עמודים , שימו לב, בפרט אות והדר יקירי , (השירשור הזה נראה כמו התכתבות פומבית בינינו ...) ה"תגים" מצויים רק בעמוד אחד וחלק מעמוד השני , גם אינם מסודרים , וזרוקים מעל אותיות בלי קשר , בשונה מהכתב שדי מסודר ואחיד . מה שמוביל למסקנה מתקבלת על הדעת , שאינם מקוריות אלא תוספת של 'חכם' וכבר אמרו "כל המוסיף גורע" הרי לכם כמה צדקו.

א"כ מסתבר שנכתב ללא תגים כמצוי עפ"י רוב בסת"י . נראה פשוט .

ובכלל , מזל שאינם נוגעים באות , אותו "מומחה" עוד היה יכול לפגוע בצורת האותיות , ובכלל היינו מתבלבלים...!

צריך "לתלות" את המוסיף , כמו שתלה את תגיו...

כמעט , שהוציא לעז על ס"ת שהיה נקרא בפני מהרי"ץ!

לכן מסקנתי , אין זו צורה ניאותה להעלות כתב כזה וכל אחד דנו , לפי מה שיודע מפוסקי זמנינו , למרות שהספר נכתב יתכן אף לפני השו"ע. טעות עשיתי , מקוה שתיקנתי.

אשמח לשמוע דעתך , אות והדר !

מצפה!

גם לי היה נראה שלא סביר שיהיה מנהג של תגים מתעופפים

כנראה תוספת מאוחרת ע"י אינו מומחה.

יצא לי לראות כמה ס"ת תמנים ישנים שכולם היו ללא תגים

אני חושב שזה מעולה שהעלת את הכתב לכאן.

ישרים דרכי ה' וגו'  

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.