מציעים לכם עיוור/עיוורת - תבדקו?מחפש את האור..

בהנחה שמהמידע שקיבלתם הוא/היא אומנם לא רואה, אך איננו מוגבל מזה כמעט בכלום - כלומר, מתפקד כמו אדם רגיל כמעט בכל דבר, ולפעמים אף מתעלה על אחרים בדברים מסויימים, ורק נזקק לסיוע של כלב/מקל... ואומרים לכם שהוא/היא נראים מאוד מתאימים לכם באופי, ובכללי, אדם משכמו ומעלה, רק כמו שאמרתי, עיוור/עיוורת.

 

הייתם מוכנים לבדוק או לשקול בכלל הצעה כזאת? (לא סתם אני שואל, פשוט זה מסקרן אותי מה אנשים יענו על שאלה כזאת, וממספר אנשים ששאלתי בסביבתי קיבלתי תמונת מצב עגומה למדי שאני מקווה שתתברר כלא נכונה בפורום זה...או שלא...ולכן השאלה.).

 

לילה טוב לכולם!

מרתיע..מחילה..hodaiad
לא מרתיע!!!!!נוצה ברוח

לדעתי צריך לברר על הצעה כזאת כמו כל הצעה אחרת..

לי זה ממש ממש לא מפריע..

אני לא אומרת שזה יהיה בלב ממש שקט אבל ברור לי שלא אפסול הצעה רק בגלל שהוא עיוור. הוא בנאדם!!!

צדיקה!! אשריך..hodaiad
קשה לי להאמין שיש הרבה אנשים שהיו אומרים כןהנכד והנין של

יכול להיות שאני טועה ואם כן אבקש סליחה מראש מהנפגעים..


אני תמיד אומר, שכמעט כל "פגם" כזה או אחר, בין אם הוא שולי ביותר ובין אם הוא משמעותי ביותר, כשזה בשלב ההצעה זה מרתיע מאוד אבל אחרי שמכירים הרבה יותר קל להתגבר על זה.


ייתכן ואם ההצעה תבוא ממישהו שמאוד מכיר אותי וטוען שהיא בחורה ממש ממש מעולה, אולי אולי אולי אסכים לשמוע. אבל קשה לי להאמין..


אני מניח שמישהו/י שיצא לו להכיר עיוור/ת בלי קשר לענייני שידוכים ואחרי שהוא כבר מכיר תהיה לו ההתלבטות הזו, אז יכול להיות שהוא כן יסכים לשקול..

לא אבדוק.a-a-a
עבר עריכה על ידי a-a-a בתאריך ח' כסלו תשע"ב 01:25

לא ארצה להתחיל את החיים שלי מנקודת פתיחה כזו.רוצה להתחתן עם מישהי שהנקודות פתיחה שלנו יהיו בערך

שוות, שנבנה יחד.לא מעוניין שהחתונה שלי תהיה חסד עם הכלה.אותו דבר כל נכות אחרת.

(כן,אולי קצת בוטה, אבל זה המצב.)

אני לא חושבתנוצה ברוח
עבר עריכה על ידי נוצה ברוח בתאריך ח' כסלו תשע"ב 01:46

שאני עובדת על עצמי ואני בטוח לא צדיקה גדולה אבל אני לא רואה בזה נקודת פתיחה פחותה ולא שווה..

יש לי אח שהוא נכה צה"ל (משותק על כסא גלגלים) והוא כבר בן 28, בחור מדהים!!

אבל מה לעשות שה' החליט לשנות לו את מסלול חייו?? בגלל זה הוא לא יכול להתחתן עם מישהי 'נורמלית'??

חוצמזה, שאם אתה באמת מרגיש שאתה עושה חסד עם הצד השני אז באמת שלא כדאי שתפגש עם כאלה.. אף אחד לא צריך להרגיש שעושים לו טובות.. מספיק המצב הרגיש שהוא מצוי בו..

אני מודה שאני אכן מכירה עיוורים אז אולי זה פחות מרתיע אותי..

האמת שהתלבטתי אם לכתוב את התגובה שליa-a-a

בגלל שידעתי שתגובה מהסוג הזה תגיע,ולא רציתי ח"ו לפגוע באף אחד.

 

ואני עדיין חושב שקל לכתוב בפורום הייתי בודק,למה לא.אבל כשהצעה כזו מגיעה תכלס,הרוב היו מסרבים.

 

אני מכיר הרבה נכים מקרוב (מהתנדבויות ) וחוץ מזה איתי בכיתה בתיכונית למד בחור עיוור,חבר שלי.

 

ח"ו לא אמרתי שנכים/עוורים הם אנשים פחות טובים/האישיות שלהם פגומה או משהו כזה.

 

בכל זאת לדעתי אצל רוב האנשים יהיה קשה לייצר זוגיות בריאה בתנאים כאלה,וכן,לדעתי לרוב האנשים זה פשוט

 

לא נכון לחיות ככה.אדם בריא לחלוטין שמתחתן עם נכה מכל סוג ובונה איתו ביחד זוגיות בריאה וטובה,

 

אומר שהוא אדם מיוחד במינו.אני לא שם..

 

(ד"א בהתנדבויות יצא לי להיות בכמה קבוצות דיון של נכים לגבי האם כדאי להם לנסות להתחתן עם רגילים או

 

לפנות יותר לכיוון של נכים.המסקנות בדר"כ היו דיי חד משמעיות שעדיף עם נכים.)

 

ה' נתן לאנשים האלו מסלול שונה בחיים והתמודויות שונות.ולכן,עדיף שלא יתחתן עם מישהי נורמלית

 

לא במקרה יש מפגשי שידוכים לנכים בלבד,עוורים בלבד וכו'.אני חושב שחלק מהאנשים פה קצת מצטדקים..

 

אז אולי לקתי פה את תפקיד האיש הרע, אבל אני בטוח שהרבה מזדהים..

 

 

 

בדיוק בגלל שידעתי כל מה שתגיד, פירטתי...מחפש את האור..

ואתה מוזמן לבדוק בהודעה הראשית. הנתונים הם שמדובר בבחורה רגילה לגמרי, לדוגמא, שמתפקדת 98% ויותר, מבחינה גופנית, מבחינה רגשית מתפקדת 120 %, ומבחינה שכלית גם הגיוני שעוקפת אותך,  רק שלצערה ה' החליט שאת כל הטוב הזה הוא מכניס לגוף של עיוורת. כעת, אתה זה שבוחר להסתכל בעיניים שלך כנכות. אם תהיה מודע למה באמת חשוב - ואת זה דווקא הרבה נשואים יוכלו להגיד לך - אזי תבין שככה, במצב כזה, העיוור יכול לתפקד במצבים רבים הרבה יותר טוב ממך...תזכור שה' גם פיתח את החושים האחרים שלו יותר...

 

ואגב - סיטואציה: פלוני בגישה שלך, נגיד, מתחתן כמובן עם אישה נורמאלית לחלוטין, ולא עלינו, בחזרה מהחתונה הבייתה יש תאונת דרכים קלה שהתוצאה היחידה הטראגית בה היא התעוורותה של אשתך לכל החיים. האם עכשיו תגרש אותה? ברור שלא. או ככה אני מקווה. ולמה? כי אתה כבר מודע לכל המעלות האחרות שלה. כלומר, את מחסום הרתיעה הראשוני כבר עברת כשלא היה קיים, וכעת הרבה יותר קל להחליט שלא מתגרשים בגלל זה...

 

כנ"ל במקרה הזה, אם מתגברים על הרתיעה הראשונית ונפתחים רק להסכים לבדוק את הנתונים ואת האדם במציאות, הרי שיכולים להגיע לכדי הבנה שהוא באמת יכול להתאים ושאפשר לגשר על הנכות במסויימת הזאת...

ככה-אריאלה סביר התחתנה..hodaiad
יש כזו בדיחה של דרויאנוב (למי שמכיר,בדיחות שלa-a-a

יהודים...)

 

אומרת שאיזה שדכן בא לשדך בחורה לבחור אומר לה רק יש בעיה קטנה-יש לו גיבנת ענקית.. אומרת לו

 

הבחורה-למה שאני ארצה משהו עם גיבנת??ענה לה,זה משתלם,תחשבי,את תתחתני עם בחור רגיל,תהיה לו

 

תאונה ,עגמת נפש,טיפולי וכו'-ובסוף-גיבנת.אני פשוט חוסך לך את המאמץ והעגמת נפש.

 

נו באמת,נכון,קורים אסונות ולא מתגרשים אחריהם. גם אדם שמגלה אחרי החתונה ל"ע שאשתו עקרה לא מגרש

 

אותה,לפחות לא מיד ובדר"כ גם לא בכלל.אז מה? תסכים לצאת עם עקרה מראש??לא מקבל לחלוטין את

 

הסיטואציה שנתתה.מהרגע שאתה נשוי הכל כבר שונה לגמרי.

 

אני נזהר מלכתוב,כי אני רואה שאנשים נפגעים.שוב פעם,אני מכיר נכים,אני מכיר עוורים.יודע שהם אנשים

 

רגילים ולעיתים אפילו גדולים מרוב האנשים.למרות זאת כמו שכתבתי אני בטוח שלא הייתי הולך על

 

הצעה כזו.זו האמת.

 

(חייב לציין שההזכרה של אריאלה סביר קצת הזיזה בי משהו,ובכל זאת,נשאר בדעתי)

 

 

 

 

אני בדעה שלך..למרות גב' אריאלה..hodaiad
אין בעייה, קח סיטואציה אחרת.אנונימי (פותח)

בלי חתונה. יומיים לפני אירוסין, או בשלב ממש מתקדם של הקשר, תאונה, בום, אין עיניים. תתחתן/לא תתחתן.

עכשיו תגיד, גם זה לא אותו דבר. אפ אפ אפ. כאן אתה עדיין לא נשוי, ככה שהתירוץ שאחרי שנשואים זה כבר לא אותו דבר לא תופס. מצד שני אני ממש מקווה שאתה לא הולך להגיד לי שאם יומיים לפני האירוסין הבחורה שלך חס וחלילה מתעוורת אתה מבטל הכל...


אז מה אפשר לענות על זה?


^^^^מחפש את האור..

בדיוק!!!

נו, אז יש תשובה?

ומה אם היא תהיה בקומה??חושבת...

סליחה על ההשוואה וההקצנה,

אבל זה לא נראה לי אותו שיקול לצאת עם מישהו או יומיים לפני החתונה..

ב"ה שלא עמדתי בנסיון הזה.אבא שמואל

אני אעריך מאד אדם שמקרה כזה לא יגרום לו לבטל. ועם זה צריך להיות יותר מושלם (ומיוחד) כדי להכנס לכתחילה להתמודדות כזו.

עוד פעם אתה מביא סיטואציה שלא קשורה לשרשורa-a-a

הענין שאתה מעלה הוא עניין אחר לגמרי.נכנסת פה גם סוגיה מוסרית של מחויבות,וגם קשר נפשי שהוא כבר

 

קיים ובנוי לתלפיות,שלא הורסים אותו /מבטלים אותו במחי יד.כמו שאתה כותב "הבחורה שלך מתעוורת "מה

 

שהשרשור שואל זה האם תלך מראש להצעה כזאת.עולם אחר לגמרי.

 

להגיד לך בודאות שלא הייתי מבטל במקרה כזה?לא יכול להגיד.למרות שאני חושב שהייתי ממשיך,אבל

 

אם הייתי שומע על מישהו שעשה אחרת-לא הייתי נכנס להלם/חושב שהוא לא מוסרי.

 

ד"א-קורה לזוגות לפני שמתארסים ממש שבודקים דור ישרים ומגלים שזה לא מתאים-ומבטלים.דומה ושונה

 

אבל מראה שיש כזה דבר.

זה יותר עמוק...מחפש את האור..

אני מודה שאני מכשיל עם הסיטואציה שהבאתי (בסיוע סייענים נוספים שהוסיפו עוד סיטואציות...), אבל זה רק כדי להעביר את הנקודה שהיא ממש לא קשורה לסיטואציות.

אני אסביר - אני ממש מקווה שאם דבר כזה קורה למישהו יומיים לפני האירוסין שארוסתו לעתיד מאבדת את מאור עיניה, והוא מחליט בכל זאת להתחתן איתה - אני ממש מקווה שזה לא כי הוא מרגיש מחוייב אליה או משהו מהסוג הזה, אלא יותר כי הוא מבין שזה לא מה שישנה את היחס שלו אליה. עכשיו, אם ננסה להוציא מזה עקרון או רעיון מופשט, נבין שזה יהיה בערך: " אדם מסוגל "להבליג" על חיסרון מסויים ברמה הפיזית, כשהוא עובר סף מסויים או קו אדום מסויים בקשר." העניין הוא, שצריך להגיע לקו האדום הזה, ומה שקורה בדרך כלל כמו שאתה אומר, זה שאם מודעים למגבלה ל-פ-נ-י התחלת הקשר, מראש לא מנסים לבדוק. אתה גם מסכים איתי, אני מקווה, שאם אותו בחור יתגבר על הרתיעה הראשונית ויחליט לבדוק, ואז יעבור אחרי זמן מה את הקו האדום שלו ואחרי שגילה נפש מקסימה, אינטליגנטית וגם כמעט לא מוגבלת מבחינה פיזית, אפילו בתחום ה"ראייה" כביכול (כלב בקטע הזה אתה לא מבין כמה שהוא עוזר...וגם חוש השמיעה של העיוור) - אזי גם הרתיעה שהייתה לו קודם כמעט שתעלם או שתכנס לפרופורציות.

משמע, בסוף הוא יגלה שזה לא הכי נורא. כלומר, הקושי העיקרי הוא לעבור את המשוכה הראשונה עד ה"קו האדום". זה מה שניסינו להעביר בסיטואציות שהעלנו כאן...למרות שהן שונות, העיקרון דומה...)

מקבל את רוב מה שכתבתa-a-a

אני חושב שהעיקרון הזה נכון לגבי עוד הרבה דברים שפוסלים עליהם

 

(גרוש,אלמן,מבוגר,צעיר,שמן) שבהם אם היו בודקים כל דבר לעומק, בחלק מהמקרים (!!) היו מגלים

 

שהעניין לא כ"כ נורא. לכן גם חלק מהדברים הללו מסתירים בהתחלה כדי להגיע לאותו"קו אדום"

 

ורק אז לספר (ולא נפתח עכשיו את הדיון אם זה מוסרי או לא)

 

בכל זאת,ככלל לא אסכים להצעה כזאת.כמו שכבר אמרתי זה עדיין להתחיל מנקודת פתיחה לא טובה.

 

(5 פגישות ראשונות רק בלברר עד כמה העניין נורא,לא הכי בריא בעולם)

 

יש מספיק מעכבים גם בלי הנתון הזה.

 

אני זז לישון..(כמו שאומר השיר "מחר צבא מחר צבא,צבא הקודש...) בל"נ אם יהיה על מה אגיב מחר

 

בבוקר

 

 

 

 

 

אגב,נוצה ברוח

אני ממש לא נפגעת, אם הכוונה אלי.. אני עדיין נקבה אחרי הכל, לוקחת ללב..

אבל ממש לא פגעת חלילה.. לגיטימי שתחשוב שונה...

לא מסכימה עם מה שאתה אומר..נוצה ברוח
עבר עריכה על ידי נוצה ברוח בתאריך ח' כסלו תשע"ב 06:40

לדעתי ברגע שאתה מכניס את הדברים לפרספקטיבה נכונה ומבין שבסופו של דבר אנחנו מחפשים אדם פשוט שנוכל להתקדם איתו בחיים, מה זה משנה שהוא נכה???

כמו שנוצה ברוח אמרה -מחפש את האור..

אם אתה חושב שזה יהיה חסד שתעשה איתה, כנראה שזה באמת לא בשבילך. אתה לא צריך להתחתן מתוך חסד אלא מתוך הבנה מה באמת חשוב. ואגב - במובן מסויים, אדם נכה בגוף יכול להיות מפותח רגשית פי כמה וכמה מאדם "נורמאלי", וגם אז נקודת הפתיחה ביניכם לא תהיה שווה, לטובתה, מבחינת רגש...היא תהיה מפותחת ממך בכמה רמות מעליך. מעניין ש"נכות רגשית" (וחס וחלילה אין לי כוונה לרמוז אליך, אלא בכללי) לא נחשבת כנכות שיש להתחשב בה כשפוסלים נכים בגוף...

מסכימה!!נוצה ברוח

ועוד שעם נכות רגשית לפעמים הרבה יותר קשה להתמודד מאשר נכות פיזית..

וואי, וואי, דרכתם פה על נקודה רגישה...

 

בהתחלה חשבתיאלקנה ב

שהשואל שואל רק על מנת לקנטר.

כלומר, ברור שאפסול.

אבל אז ראיתי שאנשים הגיבו אחרת ברצינות...

אז אני מבין שיש כאן אנשים עם לב גדול.

אשריכם!

סליחה?מחפש את האור..

יכול להיות שהבנתי נכון ואתה מתכוון שחשבת שאני שואל בקינטור? כי אם כן אז אנא הרשה לי לתקן טעותך - ממש לא התכוונתי לקנטר, להיפך.

בהחלט הייתי בודקאיזה טוב ה'!!!!

כל מי שאומר שלא כנראה לא מכיר עוורים מקרוב.

 

הם אנשים נורמליים כמוני וכמוכם. אין סיבה שהעיוורון כשלעצמו יפריע לחיי נישואין.

 

 

חביבי אתה נשוי-יותר פשוט לענות עכשיו..hodaiad
אבל גם הייתי רווק פעם.....איזה טוב ה'!!!!
עבר עריכה על ידי עקיבא ויעל בתאריך ח' כסלו תשע"ב 01:44

חוץ מזה תסתכלי על זה כפרספקטיבה של מישהו נשוי לדברים שבאמת חשובים בחיי הנישואין.

ואני גם מכיר עוורים ויודע מה זה.

 

כשלא מכירים זה באמת נשמע מפחיד.

 

 

ברצינות?? כול מקרה לגופו!פרח123

אם הוא רק עיוור (לפעמים יש גם פיגור ביחד..) אז יש מקום לחשוב...

עם הוא בנ"א עם פיגור ממש ממש לא!! אפי' לא קל...  ממש לא!!


בנ"א עיוור הוא פשוט לא רואה... זה חיסרון מסויים בעניין הפיזי... ואולי גם מנטלי..

אם הוא עיוור מלידה או מילדות הוא לא יודע מה זה אומר "צבע" 

אתה לא יכול לומר לו למשל: "וואוו היום השמיים כחולים.." הוא לא מבין מה זה אומר..

ברור שזה שוני.. 


אז קשה לומר לפעמים זה יכול להיות קשור כי ההבדל המנטלי אולי מורגש אך הוא לא מפריע לו לתפקוד היום יומי... וזה יכול להיות כן קשור.

ולפעמים זה מהותי.. מהותי שלי זה לא יתאים...



פרח123a-a-a

שאלה.עכשיו מתקשרת אילייך חברה טובה שלך

 

יש לה הצעה מעולה.בחור שמתאים לך מכל הבחינות,אבל עיוור

 

מתחילה לברר?יוצא איתו? מתחנת איתו?שמחה על ההצעה?

 

 

 

 

כן! כן! ו-- כן!!!!!!כמו צמח בר

אם הוא בחור מעולה.. שאני אפסול אותו רק בגלל דבר כזה?

יש הרבה בחורים שאולי הנק' התחלה שלי איתם היא שווה כמו שכמה אמרו פה.. אבל הם (ותסלחו לי) לא מגיעים לקרסוליים של נכים (מכל סוג) מבחינת מידות ואינטילינציה רגשית..

כמובן- בלי הכללות- יש גם להפך... אבל הנק' שלי היא שברור שמה שחשוב כאן זה האופי.. ואם האופי מעולה והתפקוד-- כמו שמחפש את האור אמר,הוא כמעט תקין לחלוטין- למה לא?

לכל אחד יש פגמים.. מי בגוף ומי ברגש ומי בשכל..  החוכמה היא לדעת להתמודד עם הפגמים האלו...

 

האמת? זה קצת מזכיר לי את השירשור שהיה פה פעם על חולי סרטן לשעבר.. וגם שם וגם כאן דעתי היא זהה..

לא הייתי פוסלת בגלל דבר כזה..שממש לא מגיד על כמעט כלום..

 

[כל פעם כשמדברים על זה זה מזכיר לי את המקרה של אהרון וצביה קרוב. האם מישהו מעלה על דעתו שהיא אוהבת אותו פחות בגלל שיש לי בעויות בתפקוד והוא עבר הרבה ניתוחים? ברור שלא!!  העניין כאן הוא בדיוק מה שמחפש את האור אמר- ברגע שעוברים סף מסוים- הדברים האלו כבר לא נחשבים.. אז אם אחרי שמכירים וזה קורה לו- הם לא נחשבים בענייך- למה לא תיתן לזה סיכוי ממהתחלה?]

אם יש לך הירהור קל, אל תעשה את זה. רק תפגע בה!אהוד

סמדר הייתה נערה מוצלחת ומוכשרת, ורק דבר אחד העיב על אושרה: היא הייתה עיוורת.  בגיל חודשיים פגע במוחה נגיף והרס את אזור הראייה. הדבר לא הפריע לה ללמוד בהצלחה בבית ספר רגיל עם ילדים רואים, וכך היה גם בתיכון ובאוניברסיטה.

אך כאשר סמדר ביקשה להכיר מישהו שאיתו תבנה את ביתה, היא נתקלה בקשיים. לא כל בחור מוכן להתחתן עם עיוורת, למרות שהיא בחורה טובה ואינטליגנטית.

לאחר כמה שנים מצאה סמדר סוף סוף את האדם המתאים – עוזי, בחור שלמד אף הוא באוניברסיטה. עוזי התפעל ממידותיה הטובות ומאישיותה החיובית, ולא חשב שעיוורונה יפריע להם לחיות באושר.

עוזי היה בעל מסור. הוא תמך בסמדר וליווה אותה. הוא ידע שיש דבר אחד שהיא לא מפסיקה לקוות אליו: שיימָצֵא טיפול רפואי שישיב את ראייתה. במשך כל השנים היא התעניינה וחיפשה מחקרים חדשים שעוסקים במחלתה, ועכשיו גם הוא נרתם לחיפוש ולהתעניינות בנושא. 

ואכן, יום אחד הגיע עוזי הביתה ובפיו בשורה משמחת: במרכז רפואי אמריקני אחד גילו דרך לטפל במחלה של סמדר. אמנם הסיכויים אינם רבים, אבל בכל זאת יש תקווה.

הניתוח היה יקר מאוד, אבל אין דבר חשוב יותר מחוש הראייה. סמדר ובעלה השיגו את הכסף, ונסעו לארצות הברית.

במרכז הרפואי נכנסה סמדר לסדרת בדיקות ארוכה וקשה, שנמשכה שבועות ארוכים. לאחר חודשיים נקבע להם תור אצל הרופא שיחליט האם היא מתאימה לניתוח.

המתח היה עצום. כל הלילה שלפני התור עוזי וסמדר לא עצמו עין. סוף סוף עלה הבוקר והם נסעו למרכז הרפואי, לשמוע את גזר דינו של הרופא.

כבר מהמשפט הראשון הם הבינו שהמצב לא מעודד. 'הניתוח הסטנדרטי אינו רלוונטי לסמדר', אמר הרופא, 'מכיוון שאזור הראייה במוח כבר התנוון. יש רק פיתרון אחד: להשתיל במוח רקמה חדשה מתורם חי. הבעיה כמובן שהתורם יאבד את ראייתו. תרומות של רקמת מוח מתורמים חיים מגיעות לעיתים נדירות ביותר, וגם אז יש תור ארוך של ממתינים. למעשה אפשר לומר שאין לנו שום פיתרון עבורך, סמדר'.

האכזבה הייתה עצומה. סמדר חזרה עם בעלה למלון, ובכתה במשך ימים ארוכים. כל תקוותיה נגוזו. כל הבדיקות הקשות היו לשווא.

הטיסה לישראל הייתה אמורה להיות רק בעוד שבועיים, וסמדר פשוט שקעה בדיכאון. היא לא יצאה מהמיטה בחדר המלון ואיבדה כל טעם בחיים.

יומיים לפני הטיסה, התקשר הרופא לסמדר, ובישר: נס של ממש התרחש! כנגד כל הסיכויים הגיעה תרומה מתאימה מתורם חי, והיא יכולה להיכנס לניתוח עוד היום.

אין מילים לתאר את האושר של סמדר. כל הדיכאון חלף באחת. לאחר עשר שעות היא כבר הייתה בחדר ההתאוששות, לאחר תום הניתוח שהוכתר בהצלחה.

אבל רגע לפני שהתחבושות מעיניה הוסרו, אמר עוזי שהוא מבקש לגלות לה משהו חשוב, שהוא לא אמר לה כל החיים: 'תדעי לך שאני עיוור', אמר.

סמדר הייתה המומה. עוזי עיוור כל החיים והיא כלל לא הרגישה? הוא כנראה עשה זאת כדי שהיא לא תחוש אומללה שרק עיוור מתחתן איתה. אבל היא לא כעסה עליו. למעשה הוא כלל לא העסיק אותה עכשיו מרוב התרגשות על הראייה שחזרה אליה. היה לה כל כך הרבה מה להשלים... היא רצתה לראות את נופי הארץ הנפלאים שעד היום רק שמעה עליהם... והיו מוזיאונים רבים שהיא רצתה לבקר בהם כדי לראות את התמונות והמוצגים... והיו אנשים שהיא רק שמעה את קולם, ועכשיו היא תוכל גם לראותם...

את בעלה העיוור היא כמובן לא יכלה לקחת לכל המקומות הללו. הוא הרי לא רואה, אז מה זה יוסיף לו?!

תוך כמה חודשים חשה סמדר שכבר אין לה שום דבר משותף עם עוזי בעלה. אמנם כאשר היא הייתה עיוורת הוא התמסר לה באופן מיוחד, אבל עכשיו המצב השתנה. בכלל – אולי עדיף לעזוב אותו ולמצוא לעצמה בעל רואה, שאיתו תוכל להשלים את מה שהחסירה עד היום...

כשעוזי שמע שהיא מבקשת להתגרש, הוא ביקש לפגוש בה עוד פעם אחרונה. 'יש דבר שלא התכוונתי לומר לך עד יום מותי', אמר עוזי בדמעות, 'אבל כדאי שתדעי אותו. התורם האלמוני שבזכותו את רואה, הוא אני! כל חיי הייתי רואה, אך כשראיתי כמה את אומללה החלטתי להקריב את מאור עיני למען אושרך. אמרתי לרופא שיוציא ממוחי את הרקמה הדרושה לצורך הניתוח שלך. אם את רוצה להתגרש לא אעצור בעדך, אבל תדעי כל חייך שהיית כפוית טובה כלפי אדם שהעניק לך את מאור עיניו'...

למען האמת גם אני קראתי את הקטע הנ"למחפש את האור..

בשלום לעם. ונחמד לגלות שיש עוד גדולים שקוראים אותו.

זה גם חלק ממה שהציף אצלי את השאלה (אגב, הקטע הזה לא ממש מקורי...אני מכיר אותו זמן רב לפני, ובגרסה המקורית שלו הוא ממש שונה, אם אינני טועה, מה שנתרם בסוף זה הלב...היפותטי, אבל חזק...)

לא הגיוני שהלב...סטיגידיש

כי כל העניין זה שהבעל המשיך לחיות אבל היה לו את הפגם שהיה לה לפני כן.

הגיוני, פשוט המסר הוא קצת שונה...מחפש את האור..

שלום לעם כשפרסמו מה שפירסמו, רצו להעביר מסר חד יותר לכיוון שהם רצו, לכן פירסמו את זה ככה...


אהוד, אם אתה מכיר את הסיפור הזה בגירסה שאתה הבאת עוד לפני שלום לעם, זה מעניין, אבל עדיין, אני כבר לפני שנים גם כן שמעתי (וקראתי) את הסיפור בגרסה אחרת כמו שאמרתי...


(סטיגידיש - המסר שהסיפור שאני קראתי היה קצת שונה, לא בדיוק כמו כאן, אבל העיקרון אותו עיקרון. ומצטער שאין לי זמן להרחיב...).


יום טוב ובהצלחה לכל מי שחזר/חוזר לעבודה/לימודים/לימודי ישיבה וכו'...


שבוע טוב.

לא קראתי אותו בשלום לעם...אהוד

אני מכיר אותו כבר כמה וכמה שנים.

בחיפוש בגוגל, זו שסייעה לי, מצאה אותו בשלום לעם.

וואי.רחלקה
סיפור יפהאיזה טוב ה'!!!!

אבל לא מציאותי....

 

 

כמו רוב הסיפורים...אהוד

 

סיפור חזק!נוצה ברוח
כן! אני אצא איתו!דג זהב

[חוזרת לנושא השרשור...]

 

יש לי סבא עיוור.

הוא התחתן עם סבתא שלי עיוור- ז"א לא ראה אותה, את בנותיו, ובעז"ה לא יראה גם את ניניו...

 

הוא תפקד מצוין, היה אבא טוב, הוא בנה, שחה, עשה ספורט ה-כ-ל!!!

 

ובהנחה שהבחור המדובר עצמאי, בעל כלב נחיה והכל, אני אצא איתו!

את רק מחזקת את התחושה שלי...מחפש את האור..

שרוב אלא שיענו בכנות שיבדקו או שיצאו, הם כאלו שיש להם מגע כזה או אחר - אבל מגע - עם האוכלוסייה הזאת (חבר קרוב/קרוב משפחה...הרעיון מובן...) - שכן הם יודעים לבחון את זה מנקודת מבט של אדם שרואה ביומיום מציאות כזאת (עצוב לדבר כאן עם השורש ר-אה...אבל זה נכון. את/אתה  - שמכיר את התחום - רואה איך שמישהו שלא רואה יכול להיות נהדר).


וזה קצת עצוב...


כלומר, זה הגיוני, אבל הייתי מצפה גם ממי שלא מכיר מקרוב אדם כזה, לפני שהוא שולל מיידית סתם להתעניין בסביבה הקרובה לו על אנשים שעשו צעד דומה/אנשים עיוורים, לראות איך הם מתפקדים או לחלופין לשאול את האדם הרואה על התיפקוד שלו עם העיוור, וכך יותר להשכיל בנושא ולהפחית את הרתיעה עד כדי הבנה שעצם הבדיקה לא תהרוג אותך... (אגב, ברור לכולם שאנחנו מדברים רק על לבדוק, כן? כי הרי בסופו של דבר מאוד יכול להיות שגם אם תפסול את העיוור/עיוורת בסוף, זה יהיה דווקא על משהו אחר שלא קשור לנכות...).


שבוע טוב. התעופפתי.

בוודאי שלאאלעד123

איזה דבר טוב כבר יכול לצאת מנשואין עם אדם בעל מגבלות כל כך קשות וחמורות?

איזה דבר טוב יכול לצאת מזה?!?!אלירז

להפוך את אותו אדם שהתחתן איתו-

לאדם מוקיר טובה לקב"ה, על כל מה שיש לו.

לאדם סבלן, מכיל, רגיש, עוזר ותומך..

לתקן את מידת הגאווה שבו - אם הוא חושב שהוא יותר טוב כי הוא נולד פחות מוגבל.

זו עבודת המידות צרופה ונהדרת!!

 

אבל זה באמת לא פשוט להיכנס לקשר כזה מלכתחילה..

הכל נכוןאלעד123

אבל האם בשביל זה אנחנו מתחתנים?

התשובות פה מאוד תאורתיות לדעתי..כמה נק' חשובות-עםהשם!

דבר ראשון- הגיוני שאדם שלא בא במגע עם עוורים אף פעם יחשוש (לא יפחד כמו מחייזר אלא יחשוש איך להגיב,להתנהג וכו')

 

דבר שני- יש הבדל עצום בין עיוור מלידה (כמו שכבר כתבו ) שאין לו מושגים מוחשיים במובן מסוים לעומת עיוור שהתעוור בחייו ויודע לחשוב ויזואלית (בדמיון)

 

דבר שלישי-

אני ממש לא מבינה למה מתנפלים פה על אנשים שאומרים בשיא הכנות שהם לא היו מסוגלים לעשות דבר כזה?

זה ממש הגיוני והכי כנה וישיר (ויפה מאוד שהם לא מתביישים לומר את זה כי זה ממש הגיוני).

 

4. יש לי חברה עיוורת (לא מלידה) שהתחתנה ב"ה (בת 20!!) לפני 3 שבועות בערך עם בחור שיש לו נכות קלה (שמורגשת רק כלפי חוץ והיא לא רואה..אז זה מעולה כי זה לא מפריע לה!!)

ואני רוצה לומר לכם שכמה שהיא מדהימה ואני ממש ממש מעריצה אותה (והיא מתמודדת עם העיוורון כמתנה- בשמחה)

כל הזמן חשבתי מי לשדך לה? ואמרתי "לא מגיע לה מישהו עם מוגבלות- מה היא סוג ב'?"

אבל כשחושבים על עצמינו פתאום- אנשים רגילים- האם אני הייתי מסכים להתחתן עם מישהו עיוור?

לא כי הוא פחות ולא כי יש לו "פגם" (אין לו פגם!! יש לו נסיון מיוחד כמו לכל אחד מאיתנו)

אלא כי לחיות עם אדם עיוור כמה שבאידיאולוגיה זה מפוצץ כשפורטים את זה למעשים זה דבר נורא מורכב- ולא פשוט בכלל ולכן רב האנשים לדעתי יאמרו שהם לא יסכימו לצאת עם אדם כזה...

וב"ה שיש פתרונות לדבר הזה-ויש בעולם עוד אנשים עם מוגבלויות (ועדיףשלא יתחתן עיוור עם עיוורת..כי זה עוד יותר מורכב!!)

וזה לא רע אם הם יתחתנו עם אדם אחר שיש לו מוגבלות כי הם לא סוג ב'- הם פשוט בעלי מכנה משותף כלשהו שמצריך התמודדות  דומה.

 

אחרי הרבה הרבה זמן של מחשבות על החברה שלי הגעתי למסקנה שכדאי לשדך לעיוור/ת מישהו לבקן וכד'..

 

ה' מזווג זיווגים- את זה צריך לזכור מעל הכל!!!

 

ל"עםהשם": תוכן תגובתך- מדהים. גם אני שמעת יעל כמהעדינה

אנשים עם עיורן שהתחתנו עם רואים. אבל שאלה אמיתית :איך היא מבשלת (אפילו לראות את שם התבלין על הקופסא?!) להתאים בגדים? להכניס למכונה?!כל מה שלנו, בחסדי ד' פשוט וברור וכ"כ לא מאמץ. אפילו לצאת עם הילד לגינה ולהשגיח בביש. ולברור קטניות ו... לבי תשלה היא תתרגל, אבל להתארח?! נכון, זה לא העיקר ובאמת באמת העיקר הוא חינוך הילדים לתורה וליראת שמיים ואת זה- ה י א שבודאי רוחנית פי כמה וכמה מאיתנו -תוכל לעשות (אין לי ספק שלאדם עם עיוורון יש פחות תאוות אכילה, כסף וכו'.. הוא רוחני הרבה יותר ובוח ןאנשים בפנימיות) אבל איך אפשר לתפקד ?! ואח"כ להשגיח על ילדים? אין לי מספיק אמונה. ?! כנראה, ד' נותןם להם סיעתא דשמייא פי אלף! אנא, עני לי

לעדינה- לא הבנתי ,מה שאלתך?עםהשם!

אני ממש מסכימה עם כל מה שכתבת..

איך היא מבשלת- זה באמת לא פשוט!!

זה במחשבה די שטחית ( איך היא מבשלת)

אבל אם נשב ונחשוב על העניין בכללי איך היא מסתדרת בחיים בכלל באמת נבין שזה מדהים ויש בכל דבר התמודדות!! ושום דבר לא פשוט כמו אצל אדם רואה..

אז בכל זאת- איך חיים?

ב"ה ה' נתן שכל לאנשים שישבו וחשבו על כל מיני פתרונות וטריקים שעוזרים לעיוורים להסתדר כמו למשל-

ביטוח לאומי משלם להם על עוזרת או משו כזה וגם יש לה (לחברה שלי) מורה מיוחדת שמלמדת אותה פעם בשבוע- כל פעם משו אחר- פעם איך להסתדר ברחוב לבד, לחצות כביש וכד' ,

פעם איך לבשל, איך לדעת שהשמן מספיק חם ואפשר לשים את הביצה במחבת.

פעם איך לטאטא  ועוד כל מיני דברים..

לגבי בגדים- יש מכשיר מיוחד של עיוורים שמזהה צבעים..

זה סתם על קצה המזלג אבל נכון שהרבה דברים אין להם פתרון ולכן צריך לחיות בחברת אנשים רואים..

(למשל אם היא התלכלכה תוך כדי אכילה היא לא יכולה לדעת לצערי..)

 

תגובכה מעדינהעדינה

תודה על התשובה. זה באמת לא קל אבל את אומרצת שיש מורות מיוחדות שמלמדות אותן איך להסתדר... (כמה צריך להעריך כשזה קל ואין בעיה..) אני מבינה שהיא יכולה להתגבר על הרבה דברים. בגן של בני אחת האימהות עיוורת ,ב"ה כל ילדיה רואים. אני מניחה שבעלה גם מסייע אבל לתפקד בבית- היא כנראה אישה מיוחדת וכנראה הקב"ה נותן להן אפשרויותץ. (מכשיר מזהה צבעים?! מדהים)

מסננת טבעיתאנונימי (פותח)

אני יודעת שזה עלול להשמע נורא, אבל אני חושבת שמום חיצוני, מחלה במשפחה, וכד' זה סוג של מסננת טבעית שפוסלת מראש הרבה לא מתאימים. אם יש לכם אפילו שאלה אל תבררו... יש לקב"ה דרכים נסתרות תסמכו עליו. אל תעשו טובה לאף אחד. כי נישואין זה המקום של האמת הכי צרופה, וכל זיוף מורגש בה מאד.

אני לא יודעת אם הייתי יוצאת עם בעלי אם היו אומרים לי שעוד 4 שנים הוא יהרג.

כשכבר מכירים מכירים בן אדם ולא נכה, אבל אם מראש זה מרתיע, כנראה שלא זה מה שה' בחר בשבילכם.


שאלה מעולה- הלוואי על כולנואנונימי (פותח)

יש לי חברה טובה עיוורת ובעקבות המפגש איתה וכן בעקבות דיונים עם בעלי עלתה אצלי השאלה הזאת.

אני חושבת שהלוואי שהיינו במקום הנפשי שיאפשר לנו לבדוק הצעות ממקום נקי ומכיל כל כך ולברר באמת מקרוב האם ההצעה מתאימה לנו. לצערי הרב, רוב האנשים שאני באתי אתם במגע עוד לא נמצאים במקום הזה. וזה נכון, כמו שאמרו, גם לגבי הרבה דברים אחרים, כמו גרושים, מראה חיצוני וכו'. הלווואי שנלמד להכיל כמה שיותר וככה בכל מקרה נראה לי נגיע למקום טוב יותר עם עצמנו ונוכל למצוא בקלות רבה יותר בן זוג שיתאים לנו. אבל, זה מצריך הרבה מאוד עבודה על הנפש כדי להבין שהנורמליות שלנו היא שקרית ולכל אחד באמת יש את הפגמים שלו. כל הכבוד לכל האנשים שכבר נמצאים במקום הזה ואני מאוד מקווה שאם הייתיי צריכה לענות על השאלה הזאת הייתי מסכימה לצאת. בכל מקרה, גם מתוך חיי הנישואין אפשר לראות בקלות שהדבר שהכי חשוב בין בני הזוג זה היכולת להכיל ולקבל כמה שיותר את האחר, אנחנו צריכים ללמוד איך לעשות את זה עם כל אדם ואז נוכל להתעלם מכל הדברים החיצוניים שמפריעים לנו. בהלצחה לכולנו בחינוך של עצמנו!

בהתחלה פחדתי אבל בדקתי והתחתנתיסיגל ויינשטוק

בס"ד

 

לי הציעו כבד שמיעה וחברתי אמרה לי שהוא לא שומע טוב ולא מדבר ברור,

אני לא אשקר בהתחלה פחדתי. ומאוד היססתי אם ללכת על זה.

אבל בדקתי, וב"ה אנחנו נשואים כבר 3 שנים.

אז אם שואלים אותי, תבדקו תנסו, התגובה הראשונית היא להירתע וזה מובן אבל אם יש להם חוסר במשהו הקב"ה השלים להם את זה במשהו אחר.

אבל טיפ קטן כדאי לברר ולבדוק על המגבלה לפני שאתם יוצאים, זה ימנע פאדיחות.

מצטער אבל לאגבר שתום עין

קודם כל ברמה הפרקטית לא חושב שעיוור יכול

לתפקד ממש כמו אדם רגיל.

מעבר לזה-חלק מהותי מהקשר זה לראות את הבן אדם להסתכל לו בעיניים

נשמע לי מוזר מדי להתחתן עם מישהי שבחיים אל ראתה אותי אפילו.

אבל אתה שתום עין!כתמר יפרח
סליחה,הייתי חייבת
אני עיוור בעין אחתגבר שתום עין

לא בשתיים(וקבלי לייק)

לי זה לא מפריע..מ.מ.

יש דברים שהרבה יותר מפריעים לי..

לאאאאאאאא ממש לאאנונימי (פותח)אחרונה
מחפש שדכניתגבריאל.ק.צ

שבוע טוב לכולם.

אני מחפש שדכנית או עמותה שעוסקת בשידוכים לבנים דתיים שעשו שירות לאומי.

אבל בלי שיגרמו לך להרגשה שאתה פחות טוב.

תודה

בנים שעשו שירות לאומי הם יותר טוביםאריק מהדרום

ושאףשדכנית לא תגיד לך אחרת.

אף אחד לא אומר את זה אפילו לא הבנותגבריאל.ק.צ
עבר עריכה על ידי גבריאל.ק.צ בתאריך י"א בכסלו תשפ"ז 20:17

אבל זה מתבטא ביחס וההצעות

תתפלאאריק מהדרום

יש בנות שמעדיפות גברים שלא עושים מילואים.

השאלה אם הן מוכנות לצאת עם גברים שלא היו בצבא ?גבריאל.ק.צ
עבר עריכה על ידי גבריאל.ק.צ בתאריך י"א בכסלו תשפ"ז 21:24

לא לעשות מילואים זה דבר אחד. לא עשה צבא בכלל זה משהו אחר לגמרי.

עוד שאלה חשובה, האם מדובר בנשים נשואות או רווקות ? פעם מישהי נשואה בעבודה סיפרה לי שבעבר היא רצתה מאוד קרבי והתחתנה בסוף עם ג'ובניק. והיא שמחה שהוא לא צריך לעשות מילואים (זה היה לפני המלחמה).

גבריאל היקראריק מהדרום

אנחנו מכירים לא מהיום, אתה כבר לא רווק צעיר, תגיד לי מה רלוונטי לבחורה שנפגשת איתך בכלל איזה שירות עשית? זה מתאים לרווקות עד גיל 23 בלחץ להתעניין בשטות הזאת.

גם אני עשיתי שירות לאומי ומה בכך, למה זה צריך להיות אכפת למישהי? הוואסח של "קרבי זה הכי אחי" זה שטות של ילדות, אם מישהי מעל גיל 23 חושבת ששירות קרבי יועיל במשהו למישהו לזוגיות ונישואין זו בעיה שלה, אתה לא חייב לצאת דווקא עם הילדותיות האלה.

נכון אני כבר לא צעיר.גבריאל.ק.צ

אבל אני יכול לספר לך על 3 בנות שיצאתי איתן בשנים האחרונות שאחרי הפגישה שסיפרתי להן על השירות לאומי הן חתכו, ועוד שתיים שאבדו עניין באמצע השיחה.

גם כמות ההתאמות באתרים / אפליקציות של דתיים ששואפת לאפס מעיד שזה משמעותי.

מסכימה עם אריק.לגיטימי?

האם ייתכן שזו רק פרשנות לסיטואציה?

אולי היה משהו אחר בפגישה שגרם להן לחתוך?

ממה שראיתי בהודעות שלך, היית בן 30+ לפני כמה שנים,

ובעיניי - אם יש מישהי שבשלב הזה של החיים תקועה במחשבה שאם עשית שירות לאומי זה סיבה לא לרצות להמשיך את הקשר - אני לא הייתי רוצה להמשיך את הקשר מהצד שלי, כי זה נראה לי ממש לא בוגר.

אני מכירה בנים שעשו שירות לאומי והתחתנו. מכירה בנים שעשו צבא ולא התחתנו. זה לא הפרמרטר היחיד בבחירת בן זוג, ובטח שלא בגיל כזה.

אולי שווה לשלוח מישהו\מישהי שיפנה אליהן באופן ישיר, דמות שהן ירגישו בנוח לשתף בכנות - ולשאול אותן אם זו היתה הסיבה, ואם לא, מה היתה הסיבה.

ועוד משהו

לא הייתי מנפנפנת דווקא בפרט הזה -

זה נשמע שאתה רואה את זה כדבר רע, חסרון. ואתה מחפש שדכנים שמתעסקים באנשים עם הבעיה הזו.

וזה לא בעיה! ולכן לא נראה לי שצריך שדכנים שמתעסקים דווקא בזה.

אבל אם אתה רואה את זה כבעיה, ומשדר שזו בעיה - אולי זה היחס הזה הופך דברים לבעיה??

יכול להיות שזהבגלל איך שאתה מציג אתזה שעשית שירות?נתקהאחרונה

יש כאלה שעשו שירות צבאי סביר להניח פחות קרבי ממה שאתה עשית בשירות

השאלה היא למה עשית ש"ל ולא צבאיעל מהדרום

לק"י

זה אולי מה שמרתיע את הבנות.

יש הבדל בין בנאדם אסמטי שיש לו פטור לבין פציפיסט.

אז הייתי מתמקדת בסיבה לפטור, ומחפשת בנות שזה יתאים להן.

בהצלחה רבה ובקלות!

(אתה כמובן לא צריך לפרט פה מה הסיבהיעל מהדרום

לק"י

כתבתי את זה כשאלה בשבילך).

מסכימה ממשאשר ברא

לצערי אני מסכים איתוadvfb

חוסר צבא זה סטיגמה מאוד גדולה

רואה את זה על חברים שלי שלא עשו שנתקלים בזה.

ולא - הרבה פעמים לא שואלים למה לא עשו אלא פשוט שוללים על זה.

אבל @גבריאל.ק.צ - מי שבחורה טובה תרצה, סטיגמות זה רעה חולה בכל תחום.

מה?זיויק

למה צריך שדכנית מיוחדת לזה? מוזר מאד

דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

יכול להיותנתקה

שהוא שלח לי אותה

בשביל שאולי כשאפגוש את האחת

אדע מה לעשות...

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקה

הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי

שהכירו ככה

אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן

כנ"ל. גם מכירה כמה. למה לא לנסות?לגיטימי?

אולי היא תיפגע?נתקה

אם זה בצורה מכובדת זה לאהפי

אבל זה לא רלוונטי כי אתה כבר לא שם והיא לא שם

זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb

באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.

בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון

הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוג

לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?

דרך אגב.

אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה

לא טרמפידה. יותר הזוי

אבל גם מפגש מקרי

לא יהיה לך ולה מה לענות ביום הדין.אדם פרו+

הוא שלח אותך עד אליה

ולא עשית דבר.

עייף גם עשיו היה עייף

זה לא מנע ממנו לבקש אוכל

עייף זה לא תירוץ קביל בשמיים.

אתה סתם מקשקשקעלעברימבאר

מותר לדבר עם מישהי אם זה לצורך שידוך

תגיד אתה קראת מה כתבתי?אדם פרו+

נראה שלא

אחי, למה יש לך משקולת של 100 טון?advfb

תשחרר, מה זה הדינים האלה..

מנשה לענות ברצינותמילואימניקאחרונה

הכרות למטרת הקמת בית בישראל, לא תלויה במציאת חן בלבד.

לפני מציאת חן, יש עוד הרבה התאמות, באופי, בסגנון, בשאיפות. ובירור פשוט אולי היא נפגשת עם מישהו אחר או לא מעוניינת כרגע...

את כל הדברים הללו לא יכולת לדעת משהות של 20 דקות בטרמפידה...

לכן אין פה אפשרות רצינית לדעת שיש 'מצב' להתאמה, ולכן ממילא לדבר איתה לא מתאים ולא צנוע.

אם תצליח לגלות קצה חוט, מאיפה היא, מה שמה, ועל ידי זה לעשות בירור על הנ"ל, ואם התשובות חיוביות - שיהיה בהצלחה!!

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע

בגדול מסכים איתךadvfb

ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

..הרמוניה

כתבתי משהו אבל במחשבה שניה... יכול להיות שפשוט אתה כל כך משתדל להתייחס למהות של הבן אדם שנעלמה לך המשמעות של הגוף? כי נשמע שאתה לא מתייחס לקיומו כל כך מול אנשים.

יכול להיות שמרוב שאתה לא רוצה להיות מוסח מהחיצוניות ביטלת אותה לגמרי? (אם כן זה ממש חמוד)

הסימפטום זה חוסר המשיכה אבל אם רוצים לשנות אותו עדיף לשנות את ההבנה וההתנהגות. ובאופן טבעי גם זה ישתנה. לדעתי.

ומאד מתחברת לדברים של @עלמה בשרשור

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfb

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה

גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

תראה אם הוא ראה אותההפי

פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי

יש בזה משהו אבל במקרהטאבי

שלו נראה לי זה יותר פסיכולוגי

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

אולי תנסה למצוא מכנה משותף בין השלוש האלונוגע, לא נוגע

אתה גם כותב שאתה זה שמכניס אותן לפרנדזון, כלומר הן לא רואות אותך באופן טבעי ככה.

בשביל קשר זוגי צריך אש, בד"כ מי שמדליק אותה זה האיש. מה שאישה יכולה בד"כ לעשות זה רק לנסות לגרום לו להדליק אותה.

יתכן שעם השלוש האלו האש שלך נדלקה באופן טבעי והיא הייתה חזקה מכדי להיחסם פנימית.

בסוף צריך אחת בלבדאוריןאחרונה

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

זו דעה מאוד ספציפיתרקאני

אנשים יקרים,דוס91

המלצה חמה שלי:

והלואי שזה יעזור לכמה ...

תשקיעו...תשקיעו... ותבדקו טוב טוב

בכל הקשר להדרכת חתנים/כלות..

זה משפיע ממש על חיים שלמים...

כנראה תלוי מגזרים ואורחות חיים. אי אפשר להכלילאלישבע999אחרונה

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפי

מזה זה סיוט

מה סיוט? זה כיףadvfb

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

יכול להיותadvfb

אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום

הדבר הכי חשוב בעיני בזוגיות,לגיטימי?

זה תקשורת. היכולת לדבר ולתקשר את הצרכים שלנו.

אם אתה מתבונן בעצמך ובקשר,

האם פער של 4/5 ימים זה הפסקה גדולה מידי בשבילך? איך אתה מרגיש במהלך פרק הזמן הזה?

מה אתה מצפה לגבי התקשורת בין הדייטים?

אין עניין להיות כמו כולם, יש עניין להיות אתה - ואיתה.

בעיני זו הזדמנות לשיחה כנה. להגיד לה מה אתה מרגיש, מה אתה חושב - לשתף בחוסר ידיעה שלך, בהתלבטות, בשאלה שלך אם היא נהנית מזה. לשקף לה את המקום שלך.

יש דברים שמקובל לעשות - למרות שלא כולם עושים.

באופן אישי יש דברים שעשיתי כמו רבים אחרים, ויש דברים שלא.

אחד הדברים שעשיתי כפי שמקובל, זה לתת לגבר ליזום בין הדייטים.

עד שמישהו שיצאתי איתו הציף את זה בפניי, ושיתף אותי שהוא היה רוצה לראות גם יוזמה מצידי. (ספוילר: זה נגמר בחתונה).

מבחינתי זה היה איזשהו מחסום שצריך לעבור אותו, שלב, מדריגה - ובלי השיחה ההיא, לא בטוחה כמה זמן היה לוקח עד שהייתי מגיעה לזה לבד.

מעניין, תודהמחדש נעורייאחרונה

ועדיין יש משמעות למה שמקובל כדי שלא ירגיש לי מוזר שרק אני יוזם (בהנחה שאין לי בעיה עקרונית עם זה).

תודה לך ולכולם.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)