1. על המחשב זה חייב לבוא בתור תוכנית, יש שאר ההצעות שהצעת זה בדיחה לעקוף

2. לגבי הערוצים- לי הערוצים חסומים בכוונה תחילה, אבל תבדקי אם מה שמסומן לך בלי סינון זה הווצאפ שאת משתמשת בו ולא לדוגמה ווצאפ ביזנס, אחרת זה נשמע כמו תקלה

1. הבנתי שזה בתשלום מנוי חודשי נוסף נפרד לכל מכשיר: השאלה האם למחשב זה כך רק בתוכנית .exe? או שפתרונות "הבדיחה" האחרות לדפדפן גם בתשלום נפרד?

2. משו שלא הבנתי בעיניין המכשיר הסלולרי: אפשרויות ההתאמה האישית של הסינון דרך האפליקציה במכשיר הם אותו דבר כמו דרך האתר במחשב וההגדרות בו (בכניסה לחשבון של המנוי של המכשיר הסלולרי)? או שדרך המחשב אפשרויות ההתאמה והשליטה מתקדמות יותר?

תודה רבה לך!!!!

1. במחשב זה תשלום חודשי, לכל מכשיר מנוי נפרד, אפשר לנהל מספר מכשירים יחד. לגבי שאר הדברים- תוספים לדפדפן וכדו' אני לא יודע יותר מידי מעבר לזה שקיימים מוצרים כאלו, איך הולך התשלום שלהם- צריך לברר על כל מוצר בפני עצמו.
2. בסלולר אפשר לשנות הגדרות דרך המכשיר או דרך התחברות לניהול באתר, בממשק הניהול באתר יש יותר אופציות מאשר בממשק הניהול בטלפון

או לחכות לזה שאסתכל איך מוגדר אצלי (בהנחה ואזכור) והעדכן, או לפנות למוקד אור ולשאול אותם איך לעשות את זה.

אופציה שלישית- לפנות לתמיכה של נטספארק ולריב איתם עד שיתנו לך את הפתרון

אולי אוצר החכמה

אפשר  פשוט להיכנס לדף הבית של פייסבוק. סביר שהוא לא יעלה או שיעלה לך עם תעודת MITM שלהם.

התחהרתי באמת לוייפיי ממכשיר אחר ואז ראיתי את השגיאה של החיבור לא מאובטח כשלא מותקן על המכשיר את הקובץ של התעודת אבטחה של רימון שזה בעצם אומר שעל הרשת יש את הסינון שלהם.

יש אתר שנקרא proxy.org

שכשרוצים לבדוק אם יש סינון נכנסים אליו

לא בדיוק מבינה למה. אבל הוא לא אתר בעייתי מבחינת צניעות

יש באינטרנט כל מיני מדריכים של דברים שאם משתמשים בהם הם עוקפים את רימון, אמנם לו זו המטרה שלהם, אבל זו התוצאה שלם, ולכן הם חסומים

Https או משהו. לא מציג את הדף "יש לך אינטרנט עם הגנה". זה אמור להיות ככה? כאילו לזה התכוונת?

סתם לידע כללי אני אשמח לדעת.

צריך להתקין רשיון הגנה. זה כמובן לא הופך את הפלאפון למסונן, רק מאפשר לוויפיי הספציפי של רימון לפעול כמו שצריך.

אם לא מתקינים אז אמורה להופיע שגיאה בערך כמו שאת מתארת

Speedtest by Ookla - The Global Broadband Speed Test

ככה זה אצלי:

ואפשר לדבר איתו בעברית.

אפשר בגוגל דרייב או גוגל תמונות

ובמקביל באחסון נייד/דיסק און קי אם זה משהו קטן

כל אחד מהם יבטח את השני

כי לענן יש לפעמים בעיות ודברים יכולים להימחק

וכונן יכול להיאבד או להינזק או לא יודע מה

אם זה כמות גדולה (יותר מ10 ג'יגה) של רק תמונות וסרטים אז יש פתרון חינמי של לגבות בגוגל תמונות בלי שזה ייקח לך מהנפח אחסון ושלא תצטרכי לשלם על אחסון כל חודש

תכתוב לי אם אתה צריך

אשמח לשמוע.

בינתיים חשבתי לפתוח חשבון נוסף בשביל זה כדי שזה לא יצמצם לי את נפח האחסון

User1bckup@gmail.com

User2bckup@gmail.com

וכה עוד כמה חשבונות עם מספר סידורי רץ..

כדי לא לשלם על אחסון אחד גדול.  

הגעתי ל 10 חשבונות שכל אחד עד 15GB.

אבל בהמשך ראיתי כמה זה מסורבל.

צריך לנהל רישום מה שמרתי איפה - ועם הזמן הולכים ומאבדים שליטה…

יותר משתלם לשלם כמה שקלים לחודש לאחסון גדול.

כרגע אני עם 100GB.

זה תכונה שהייתה ועדיין נשארה בדגמי פיקסל ישנים

שכל מה שאתה מעלה דרכם לגוגל תמונות לא לוקח לך מהנפח של האחסון ונשאר שם בחינם לתמיד

ויש פרויקטים בגיטהאב ובעוד מקומות שנותנים לך את התכונה הזאת בכל מכשיר אנדרואיד 

מציע שתבקשי עזרה ממישהו שיש לו אינטרנט רגיל בלי סינונים וחסימות, תתני לו את פרטי החשבון שלו באלי אקספרס, הוא/היא ייתחברו ויגדירו באזור האישי את השפה.

עברית (או אנגלית).  

ואז תבדקי האם מסתדר לך במחשב שלך.   

השאלה הזו מאוד נפוצה, והתחושה של "רגע אחד של חוסר תשומת לב" מוכרת לרבים. בוא נעשה סדר כדי להרגיע את הלחץ ולהבין מה רמת הסיכון.

האם עצם הלחיצה מסוכנת?

ברוב המוחלט של המקרים, לחיצה בלבד ויציאה מהירה לא מאפשרת להאקרים "להשתלט" על המכשיר.

התקיפות האלו (שנקראות "פישינג") מבוססות בדרך כלל על הונאה חברתית – הם צריכים שאתה תזין את הפרטים (תעודת זהות, מספר כרטיס, קוד סודי) כדי לגנוב אותם. אם סגרת את הדף לפני שהקלדת משהו, הם לא קיבלו את המידע הזה.

מתי בכל זאת יש סיכון מסוים?

קיימים מקרים נדירים יותר שבהם עצם הכניסה לאתר עלולה להזיק:

- הורדת קובץ אוטומטית: אם ברגע הלחיצה ירד קובץ למכשיר (בדרך כלל באנדרואיד זה נפוץ יותר) והתקנת אותו, זה עלול להיות וירוס/תוכנת ריגול.

- ניצול פרצות בדפדפן: תקיפות מורכבות מאוד שיכולות להחדיר קוד רק מעצם הטעינה של הדף. אלו מקרים נדירים שמשמשים בדרך כלל נגד מטרות ספציפיות ולא בהפצה המונית של הודעות SMS.

- איסוף מידע ראשוני: בעצם הלחיצה, התוקף יכול לדעת שהמספר שלך "חי", באיזה דפדפן אתה משתמש ומה הכתובת ה-IP שלך. זה לא נותן להם גישה למכשיר, אבל זה מסמן אותך כיעד פוטנציאלי להודעות נוספות בעתיד.

צעדים מומלצים לביטחון (מה כדאי לעשות עכשיו?)

למרות שיצאת מהר, כדאי לבצע כמה פעולות פשוטות ליתר ביטחון:

- בדיקת "הורדות": היכנס לתיקיית ההורדות (Downloads) בטלפון וודא שלא ירד שם קובץ חשוד בזמן הלחיצה. אם מצאת קובץ שלא זיהית – מחק אותו מיד.

- ניקוי היסטוריה וקוקיז: כנס להגדרות הדפדפן (כרום או ספארי) ונקה את היסטוריית הגלישה וה-Cache מהשעה האחרונה שבה זה קרה.

- עדכון תוכנה: וודא שמערכת ההפעלה של הטלפון והדפדפן מעודכנים לגרסה האחרונה. העדכונים האלו חוסמים בדיוק את הפרצות שמאפשרות "הדבקה" מעצם הלחיצה.

-  ערנות מוגברת: מכיוון שהם יודעים עכשיו שהקישור נפתח, ייתכן שתקבל הודעות מתוחכמות יותר בעתיד. לעולם אל תלחץ על קישור שנשלח ב-SMS לגבי חובות או חסימות – תמיד היכנס עצמאית לאפליקציה הרשמית של הבנק או חברת האשראי.

לסיכום: אם לא הקלדת פרטים ולא הורדת קובץ, רוב הסיכויים שהכל בסדר ואתה יכול להמשיך בשגרה.

רציתי לדעת מניסיון מקצועי של אנשים, מעבר לצאט גיפיטי שבדקתי איתו כבר.

חברה שלי שלחו לה לפני כמה זמן הודעה אחרת. נכנסה חקישור הזינה פרטים והשתלטו לה על הפלאפון כולל מחיקת תמונות, הוציאו שיחות לאנשי קשר ועוד.

איך לדעת אם גם רק כניסה לקישור יכולה לעשות זאת? 

לשאיבת פרטים מהנייד.  

ככה למשל הותקנה הרוגלה המפורסמת של NSO.

בלי שהמחזיק בנייד צריך להקיש פרטים ומידע.  

הסיכוי לכך אפסי.  רוגלות מתקינים על מכשירים של אנשים ספציפיים שרוצים לעקוב אחריהם למטרת האזנות ומשיכת התכתבויות שלהם.  

הפישינג מטרתו להשיג פרטי אשראי.  את זה משיגים באמצעות פיתוי להקיש את הפרטים באתר מתחזה.

ואתה עצרת בזמן ולא הקשת את המידע שהם מחפשים.