א.  השאלה היא האם את רוצה ללמוד עכשיו מקצוע שיפרנס אותך, או ללמוד משהו שיעניין אותך מבלי שתעבדי בו.

תכלס, את יכולה ללמוד משהו ולא לעבוד בו.

כמו שאפשר לעבוד במקצוע מסויים מבלי שיעניין אותך, ואת שעות הפנאי ניתן למלא בדברים שכן מעניינים-

כך אפשר ללמוד מקצוע מעניין ולעבוד במקצוע אחר שפחות מעניין. זו דעתי.

ב. את אבא שלך מעניין תחום מסויים ואותך מעניין תחום אחר. אתם אנשים שונים!!

את יכולה לבחור לעבוד במקצוע של אבא שלך, אבל שזה יהיה מתוך בחירה שלך ולא מתוך לחץ הורי.

אם המקצוע הזה לא מושך אותך (וזה מתקשר לסעיף א) ואת לא מעוניינת לעבוד בו, אז אל תעבדי בו. זה פשוט.

לכל אחד יש את הייעוד שלו בעולם. לא בטוח שיעודך הוא להמשיך את הקריירה המצליחה של אביך.

לק"י

יחד עם השאלות שהעלו אלו שמעליי..

אני הייתי ממליצה לך ללכת ללמוד את מה שאת באמת אוהבת.. 

ובתור דוגמא את יכולה לתת להורים לך את רבבות יוצאי לימודי עריכת דין, שהיום במקרה הטוב עובדים בסלקום או אורנג', בתור פקידים כמובן..

ה' נותן את הפרנסה.. ההשתדלות שלך מבחינת פרנסה זה לצאתעם תואר ראשון שזה מכובד.. לפעמים זה אפילו לא משנה במה.. העיקר שיש את זה.. וזה גם מוסיף למשכורת גם אם תמצאי את עצמך אח"כ גננת או פקידה בבנק..

ובנוסף- אם יש עוד תחום מעשי שאת מתחברת אליו כמו למשל: עיצוב גרפי, צילום, שזירת פרחים או קונדטוריה, את יכולה לעשות בנתיים או תוך כדי הלימודים קורס שיתן לך תעודה. וכך פתחת לעצמך עוד אפשרויות לפרנסה..

שיהיה בהצלחה..

[מקווה שאני אצליח לסיים את התואר שנפשי לא חשקה בו....]

משמע אני קיים!

לא, ב"ה אני לא לומד פילוסופיה.

אני חושב שיש לשלב בין האהבה למקצוע לבין צורך הפרנסה.

כי בסך הכל, רובנו המוחלט לומדים לא כדי להרחיב אופקים, אלא יותר בכדי להתפרנס.

ואם המטרה הזאת לא מושגת....

בהצלחה בבחירה.

כמה מהר תצטרכי לצאת לעבוד?

מי מממן את הלימודים האלו?

מי ישלם על המיחיה שלך בזמן שאת לומדת?

אם בעז"ה תתחתני במהלך הלימודים- מה יהיו הצרכים שלכם אז- מבחינת פרנסה?

לא תמיד אפשר ללמוד משו בשביל הכיף והאהבת-ידע

בד"כ צריך להוציא מזה כסף. ומהר יחסית. ולא מעט ממנו.

מצד שני-

לא צריך ללמוד מקצוע לא-נסבל רק כי מישהוא אמר שיש בו כסף

כי צריך לאהוב את המ שאתה עושה כדי להצליח בו

איך תדעי שעוד 20 שנה עדיין תרצי?

כן- כי ככל שעוסקים בנושא ומעמיקים בו- נהיים יותר קשורים אליו- שמחים בו

לא- בעולם של היום מקצוע הוא דבר דינאמי. אנשים עושים הסבה מקצעית כל הזמן. התואר הוא לא נישואין.

(שימי לב שכדי להיות משמעותית לארכאולוגיה צריך דוקטוראט, וצריך פוסט בחו"ל -ועוד כמה דרישות)

אני אענה פרה פרה...

-כרגע עוד אין  לי צורך לפרנס את עצמי, והרצון ללמוד את המקצוע הנ"ל נובע בעיקר מהזיקה שלי אליו, ובנוסף אני אשמח לעסוק בו ג"כ. אבל בעיקר לרכישת השכלה, הייתי אומרת.

- לגבי אבא שלי, הוא יודע, וגם אני, שאני יכולה להצליח בזה (יש לי את החוש, ב"ה...) אבל זה לגמרי לא מושך אותי כרגע. בסה"כ- הוא רוצה את טובתי, שיהיה לי מקצוע מכניס.

- אני מאוד רוצה להתחתן בקרוב (בעז"ה!) כך שלפרנס אני אצטרך בכל מקרה.

לימודים- ממומנים לי (לא מההורים) וגם תהיה לי עזרה מהצד, בעז"ה.

אוף... אני יודעת שצריך להתמקצע לעומק כדי להיות ארכיאולוגית, אבל זה מפחיד אותי! כי אני רוצה לעבוד וללמוד, אבל שהדגש יהיה בבית! לא משהו שיתבע אותי יותר מדי... אוי! זה מסובך נורא!!!

מבחינת מקצוע זה ממש תלוי..

אם את דוחפת את עצמך אולי תגיעי רחוק..

אבל אם לא אז לא..

ולא כל הזמן צריך לחפור באדמה פיזית..

יש גם מחקרים וקדרות רפואית ועוד מליון דברים שהם עושים במשרדים.

נניח יהיה לך ממש קשה לעסוק בארכיאולוגיה, זה מעשי מבחינתך לעשות הסבה להוראת ארץ?

ו... חשבת נגיד למצוא ארכיאולוגית (אם תמצאי דתיה, הכי טוב, אם לא אז אריכאולוגית אמא- את יכולה למצוא בפורומים באינטרנט או שמהו), ולשאול אותה את כל השאלות שלך, ואז ע"י תשובות אמיתיות מהשטח, אולי תגלי שחלק מהחשות שלך לאו דווקא באמת קיימים?

החלטות קלות וטובות!!!

1.

ללכת ללימודים שפחות אוהבים - זה ממש תלוי כמה לא אוהבים אותם. אם ממש לא - אז לא כדאי, אבל אם זה נחמד, ופשוט יש משהו אחר שאוהבים יותר, אז זה לא כ"כ נורא לעניות דעתי.

2.

כדאי לבדוק אפשרות של שילוב - ללמוד מקצוע שנותן פרנסה, ובמקביל ללמוד משהו שאוהבים.

נכון, את הלימודים שאוהבים לא לומדים לעומק, אך גם נהנה וגם תהיה לנו פרנסה.

אני לא יודעת מה יש בתחום הזה, אבל לפעמים יש דברים שהם רק תעודה, או סתם לימודים למי שזה מעניין אותו (כמו יום בשבוע).

לדוגמה: 

עיר דוד עושים כל מיני קורסים, אפשר לבדוק את זה. כמו כן, יש כל מיני הדרכות טיולים (בירושלים) שלא דורשים יחסית לתואר הרבה לימודים. זה יכול להוסיף המון על לימודים שלא כ"כ אוהבים. כדאי לבדוק.

גם אני אוהבת מאד מאד לימודי א"י וארכיאולוגיה - אם תגלי משהו, תספרי...

בהצלחה, וספרי לנו מה החלטת...

בעזהי"ת.

אולי כדאי לך ללמוד מקצוע אופרטיבי בזיקה לארכיאולוגיה,

נגיד הוראת ארץ ישראל .

ככה תוכלי להמשיך לתואר שני בתחום, במידה ותרצי, ומצד שני יש לך את האפשרות להתחיל לעבוד מייד אחרי התואר הראשון.

ותכל'ס, אם נהנת בארץ אז את אמורה להנות גם פה...

יש יותר מידי מורות במדינה הזו ובמגזר שלנו

סוף סוף דוסית אחת שהולכת על מקצוע "אמיתי"- אל תקלקלו אותה!!

אני בעד שתדברי עם רות באישי- אבא חופר זה לא כמו אמא חופרת- אבל זה מסביר על המקצוע...

בעזהי"ת.

ועוד בהתמחויות הכי מוכרות בעולם הדתי.

לא שיש בזה רע, אבל צריך לדעת על איזה רקע הדברים נאמרים.

יש ייתרון גדול בללמוד לתואר בהוראה. זה פתיח קל יחסית, נוח ואקדמי לעולם.

כל עוד החילונים לא רוצים להיות מורים והחרדים לא מוכנים לעבוד בבתי"ס חילונים, תהיה פרנסה למורות דתיות למרות שיש כאלה יותר מדי.

אם אחד מהנתונים האלה ישתנה, אנשים יהיו בבעיה.

בעזהי"ת.

אני מדברת בעיקר על הנוחות של התואר והגמישות של המכללות בתנאים (הן בתנאי הקבלה והן התחשבות בהריונות ולידות וכד'.).

מאוד קל לעשות תואר B.ed בימינו.

ואחרי התואר הזה, אפשר בקלות להמשיך לתואר שני בתחום ההתמחות שלך, אולי עם טיפה השלמות.

וככה אתה מגיע למצב שבו אתה מקצוען בתחום בחצי מהעבודה ועם יכולת לעבוד בין התארים/במקביל לתואר השני.

 [ויש תחומים, כמו ארכיאולוגיה, שחובה בהם תואר שני.]

חחחח

יופי לך על הגילוי הנאות על חשבוני

ההתמחות שלי לא כ"כ מוכרת בעולם הדתי.

הגם שהשם שמודבק לה- מוכר.

כלומר נאי עושה בצורה מקצועית מה שאחרות עושות בחאפריות מחפירה

בעזהי"ת.

אבל נדמה לי שכבר כתבת את זה איפושו בפורומים.

בכל מקרה, אני רואה שלא מחקת/ערכת את זה, אז אני מבינה שבדיעבד זה בסדר.. [תקני אותי אם לא]

ולעניינינו:

עדיין- את לומדת לתואר בוגר בהוראה.

בכיף יכולת ללמוד את זה לקראת תואר B.A של האוניברסיטה. לא סיפור.

[וזה לא סוד שעברתי ממקצוע מדעי להוראה נדמה לי שכל מי שמכיר אותי מהאתר בחצי שנה האחרונה יודע את זה...]

לא צריך להתעשר, אבל צריך לחיות.

קשה כל יום להכריח את עצמך לקום וללמוד אם אתה לא באמת מתחבר למקצוע שאתה לומד.

ברמת המיקרו-לא תמיד בא בטוב להתעורר בבוקר.

אבל אחרי שכבר מתעוררים- מדלגים בין השבילים, זה כן

את הקורס הפחות חביב על הסטודנטים אבל עדיף קורס אחד כזה ביד , מ20 כאלה במערכת ;)

אם תלמדי את מה שאת לא אוהבת,זה יהיה ממש קשה ללמוד ברצינות את המקצוע הזה,כי את לא אוהבת אותו.

זה כמו שמשהו לא אוהב ללמוד מתמטיקה בתיכון,הוא לא ישקיע בזה מי יודע מה..

לגבי מקצוע? שאלה טובה. ה' יעזור.בעז"ה

מורה כמוהו

שקלתי תעניין

ופשוט לא דימיינתי את עצמי מורה ל40 שנה הקרובות
אז הלכתי על מה שאהבתי(:

עוד לא אבדה תקוותינו.

הריני, צחינא מיא,

מודה להוריי שהביאוני עד הלום,

לרגע נשגב, איום ונורא זה.

הנני, העני ממעש,

מרגיש כבוד רב וחשיבות נעלה,

לממש את הזכות הנדירה,

להכתיר,

כנגד כל אחינו בני ישראל,

וכנגד כל העולם התרבותי -

את

המ-משיך.

(במלעיל)

בזאת, הריני להכריז,

לתפארת פורומנו, עמנו, מדינתנו הציוניסטית רח"ל,

כי אתה, כ"ק מרן המתקרא

ביניי"ש

שליט"א נ"י,

מוכתר בזאת רשמית,

למ-משיך של הרש.

חתימות בסוף,

שאלות אחר כך.

תודה.

לפני שאקבל על עצמי את כס הרבנות,עליי להפוך בעניין משך מספר ימים..

להיות כמוהו - א"א.הוא כמה דרגות מעליי..

אולי קצת בתור ממשיך דרכו של הקדוש ז"ל-וגם זה לא יהיה בהצלחה מרובה כנראה..

להשתוות לשנינות שלו? בכלל אין סיכוי..

עבדות אני מטיל עליך!

עבד - לעם קדוש...

נראה לי ש... אכלת אותה... וואי וואי וואי.

אתה הממשיך. זה גמור. פי שנים ברוחו וכו' וכו'.

בתור שליחות לעמ"י,הנני מסכים לקבל עליי את עול השליחות,ומקווה אני שאעשה זאת בצורה הראויה ביותר.

ומתוך כך,יעלה עמנו ויתרומם אל עבר בוראו לעבודת ה',כאן במדינת ישראל.

הנני, 

ביניי"ש

כאן עיה"ק---

היום.

פה, ק"ק ניצנים, פלוגת דורס. אה"ק. 

רבותיי נפלה כאן טעות.

ותו לא מידי. ואכמ"ל.

|מקשה את כל הקושיות האפשריות על צחינא|

|מיישב גם אותן|

הא!!!

"כיוון שהרש קייֵם (דהיינו: אישר. צ"מ) = המעשה קייָם (דהיינו: מאושר. צ"מ)"

כי מאז ומתמיד אני כשרונית בכל דבר שקשור לאומנות

ואנשים מתפעלים ממה שאני מייצרת ואמרו לי שיש לי ידי זהב

וכל חיי שואלים אותי למה אני לא מוכרת תכשיטים ודברים שאני עושה

ואנשים מביעים נכונות לרכוש דברים במידה ואני מוכרת.

אני ידעתי שמקומי לא באוניברסיטה ואני צריכה לעסוק במשהו אומנותי,

אני רוצה בסוף להגיע לעסק ואני בטוחה שאני אצליח עם הראש היצירתי שלי

והידיים הטובות אז אני החלטתי ללכת על החלום שלי ולא על תואר ראשון

שבהרבה מקרים לא עושים איתו כלום כי זה לא מבטיח עבודה בתחום.

לדעתי הכי חשוב לעשות מה שאת אוהבת

ומתחברת אליו כי אז תשקיעי מאוד בעשייה שלו

אני חיה רק פעם אחת אני רוצה לעסוק

במה שאני אוהבת אם אני יכולה.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.