א.  השאלה היא האם את רוצה ללמוד עכשיו מקצוע שיפרנס אותך, או ללמוד משהו שיעניין אותך מבלי שתעבדי בו.

תכלס, את יכולה ללמוד משהו ולא לעבוד בו.

כמו שאפשר לעבוד במקצוע מסויים מבלי שיעניין אותך, ואת שעות הפנאי ניתן למלא בדברים שכן מעניינים-

כך אפשר ללמוד מקצוע מעניין ולעבוד במקצוע אחר שפחות מעניין. זו דעתי.

ב. את אבא שלך מעניין תחום מסויים ואותך מעניין תחום אחר. אתם אנשים שונים!!

את יכולה לבחור לעבוד במקצוע של אבא שלך, אבל שזה יהיה מתוך בחירה שלך ולא מתוך לחץ הורי.

אם המקצוע הזה לא מושך אותך (וזה מתקשר לסעיף א) ואת לא מעוניינת לעבוד בו, אז אל תעבדי בו. זה פשוט.

לכל אחד יש את הייעוד שלו בעולם. לא בטוח שיעודך הוא להמשיך את הקריירה המצליחה של אביך.

לק"י

יחד עם השאלות שהעלו אלו שמעליי..

אני הייתי ממליצה לך ללכת ללמוד את מה שאת באמת אוהבת.. 

ובתור דוגמא את יכולה לתת להורים לך את רבבות יוצאי לימודי עריכת דין, שהיום במקרה הטוב עובדים בסלקום או אורנג', בתור פקידים כמובן..

ה' נותן את הפרנסה.. ההשתדלות שלך מבחינת פרנסה זה לצאתעם תואר ראשון שזה מכובד.. לפעמים זה אפילו לא משנה במה.. העיקר שיש את זה.. וזה גם מוסיף למשכורת גם אם תמצאי את עצמך אח"כ גננת או פקידה בבנק..

ובנוסף- אם יש עוד תחום מעשי שאת מתחברת אליו כמו למשל: עיצוב גרפי, צילום, שזירת פרחים או קונדטוריה, את יכולה לעשות בנתיים או תוך כדי הלימודים קורס שיתן לך תעודה. וכך פתחת לעצמך עוד אפשרויות לפרנסה..

שיהיה בהצלחה..

[מקווה שאני אצליח לסיים את התואר שנפשי לא חשקה בו....]

משמע אני קיים!

לא, ב"ה אני לא לומד פילוסופיה.

אני חושב שיש לשלב בין האהבה למקצוע לבין צורך הפרנסה.

כי בסך הכל, רובנו המוחלט לומדים לא כדי להרחיב אופקים, אלא יותר בכדי להתפרנס.

ואם המטרה הזאת לא מושגת....

בהצלחה בבחירה.

כמה מהר תצטרכי לצאת לעבוד?

מי מממן את הלימודים האלו?

מי ישלם על המיחיה שלך בזמן שאת לומדת?

אם בעז"ה תתחתני במהלך הלימודים- מה יהיו הצרכים שלכם אז- מבחינת פרנסה?

לא תמיד אפשר ללמוד משו בשביל הכיף והאהבת-ידע

בד"כ צריך להוציא מזה כסף. ומהר יחסית. ולא מעט ממנו.

מצד שני-

לא צריך ללמוד מקצוע לא-נסבל רק כי מישהוא אמר שיש בו כסף

כי צריך לאהוב את המ שאתה עושה כדי להצליח בו

איך תדעי שעוד 20 שנה עדיין תרצי?

כן- כי ככל שעוסקים בנושא ומעמיקים בו- נהיים יותר קשורים אליו- שמחים בו

לא- בעולם של היום מקצוע הוא דבר דינאמי. אנשים עושים הסבה מקצעית כל הזמן. התואר הוא לא נישואין.

(שימי לב שכדי להיות משמעותית לארכאולוגיה צריך דוקטוראט, וצריך פוסט בחו"ל -ועוד כמה דרישות)

אני אענה פרה פרה...

-כרגע עוד אין  לי צורך לפרנס את עצמי, והרצון ללמוד את המקצוע הנ"ל נובע בעיקר מהזיקה שלי אליו, ובנוסף אני אשמח לעסוק בו ג"כ. אבל בעיקר לרכישת השכלה, הייתי אומרת.

- לגבי אבא שלי, הוא יודע, וגם אני, שאני יכולה להצליח בזה (יש לי את החוש, ב"ה...) אבל זה לגמרי לא מושך אותי כרגע. בסה"כ- הוא רוצה את טובתי, שיהיה לי מקצוע מכניס.

- אני מאוד רוצה להתחתן בקרוב (בעז"ה!) כך שלפרנס אני אצטרך בכל מקרה.

לימודים- ממומנים לי (לא מההורים) וגם תהיה לי עזרה מהצד, בעז"ה.

אוף... אני יודעת שצריך להתמקצע לעומק כדי להיות ארכיאולוגית, אבל זה מפחיד אותי! כי אני רוצה לעבוד וללמוד, אבל שהדגש יהיה בבית! לא משהו שיתבע אותי יותר מדי... אוי! זה מסובך נורא!!!

מבחינת מקצוע זה ממש תלוי..

אם את דוחפת את עצמך אולי תגיעי רחוק..

אבל אם לא אז לא..

ולא כל הזמן צריך לחפור באדמה פיזית..

יש גם מחקרים וקדרות רפואית ועוד מליון דברים שהם עושים במשרדים.

נניח יהיה לך ממש קשה לעסוק בארכיאולוגיה, זה מעשי מבחינתך לעשות הסבה להוראת ארץ?

ו... חשבת נגיד למצוא ארכיאולוגית (אם תמצאי דתיה, הכי טוב, אם לא אז אריכאולוגית אמא- את יכולה למצוא בפורומים באינטרנט או שמהו), ולשאול אותה את כל השאלות שלך, ואז ע"י תשובות אמיתיות מהשטח, אולי תגלי שחלק מהחשות שלך לאו דווקא באמת קיימים?

החלטות קלות וטובות!!!

1.

ללכת ללימודים שפחות אוהבים - זה ממש תלוי כמה לא אוהבים אותם. אם ממש לא - אז לא כדאי, אבל אם זה נחמד, ופשוט יש משהו אחר שאוהבים יותר, אז זה לא כ"כ נורא לעניות דעתי.

2.

כדאי לבדוק אפשרות של שילוב - ללמוד מקצוע שנותן פרנסה, ובמקביל ללמוד משהו שאוהבים.

נכון, את הלימודים שאוהבים לא לומדים לעומק, אך גם נהנה וגם תהיה לנו פרנסה.

אני לא יודעת מה יש בתחום הזה, אבל לפעמים יש דברים שהם רק תעודה, או סתם לימודים למי שזה מעניין אותו (כמו יום בשבוע).

לדוגמה: 

עיר דוד עושים כל מיני קורסים, אפשר לבדוק את זה. כמו כן, יש כל מיני הדרכות טיולים (בירושלים) שלא דורשים יחסית לתואר הרבה לימודים. זה יכול להוסיף המון על לימודים שלא כ"כ אוהבים. כדאי לבדוק.

גם אני אוהבת מאד מאד לימודי א"י וארכיאולוגיה - אם תגלי משהו, תספרי...

בהצלחה, וספרי לנו מה החלטת...

בעזהי"ת.

אולי כדאי לך ללמוד מקצוע אופרטיבי בזיקה לארכיאולוגיה,

נגיד הוראת ארץ ישראל .

ככה תוכלי להמשיך לתואר שני בתחום, במידה ותרצי, ומצד שני יש לך את האפשרות להתחיל לעבוד מייד אחרי התואר הראשון.

ותכל'ס, אם נהנת בארץ אז את אמורה להנות גם פה...

יש יותר מידי מורות במדינה הזו ובמגזר שלנו

סוף סוף דוסית אחת שהולכת על מקצוע "אמיתי"- אל תקלקלו אותה!!

אני בעד שתדברי עם רות באישי- אבא חופר זה לא כמו אמא חופרת- אבל זה מסביר על המקצוע...

בעזהי"ת.

ועוד בהתמחויות הכי מוכרות בעולם הדתי.

לא שיש בזה רע, אבל צריך לדעת על איזה רקע הדברים נאמרים.

יש ייתרון גדול בללמוד לתואר בהוראה. זה פתיח קל יחסית, נוח ואקדמי לעולם.

כל עוד החילונים לא רוצים להיות מורים והחרדים לא מוכנים לעבוד בבתי"ס חילונים, תהיה פרנסה למורות דתיות למרות שיש כאלה יותר מדי.

אם אחד מהנתונים האלה ישתנה, אנשים יהיו בבעיה.

בעזהי"ת.

אני מדברת בעיקר על הנוחות של התואר והגמישות של המכללות בתנאים (הן בתנאי הקבלה והן התחשבות בהריונות ולידות וכד'.).

מאוד קל לעשות תואר B.ed בימינו.

ואחרי התואר הזה, אפשר בקלות להמשיך לתואר שני בתחום ההתמחות שלך, אולי עם טיפה השלמות.

וככה אתה מגיע למצב שבו אתה מקצוען בתחום בחצי מהעבודה ועם יכולת לעבוד בין התארים/במקביל לתואר השני.

 [ויש תחומים, כמו ארכיאולוגיה, שחובה בהם תואר שני.]

חחחח

יופי לך על הגילוי הנאות על חשבוני

ההתמחות שלי לא כ"כ מוכרת בעולם הדתי.

הגם שהשם שמודבק לה- מוכר.

כלומר נאי עושה בצורה מקצועית מה שאחרות עושות בחאפריות מחפירה

בעזהי"ת.

אבל נדמה לי שכבר כתבת את זה איפושו בפורומים.

בכל מקרה, אני רואה שלא מחקת/ערכת את זה, אז אני מבינה שבדיעבד זה בסדר.. [תקני אותי אם לא]

ולעניינינו:

עדיין- את לומדת לתואר בוגר בהוראה.

בכיף יכולת ללמוד את זה לקראת תואר B.A של האוניברסיטה. לא סיפור.

[וזה לא סוד שעברתי ממקצוע מדעי להוראה נדמה לי שכל מי שמכיר אותי מהאתר בחצי שנה האחרונה יודע את זה...]

לא צריך להתעשר, אבל צריך לחיות.

קשה כל יום להכריח את עצמך לקום וללמוד אם אתה לא באמת מתחבר למקצוע שאתה לומד.

ברמת המיקרו-לא תמיד בא בטוב להתעורר בבוקר.

אבל אחרי שכבר מתעוררים- מדלגים בין השבילים, זה כן

את הקורס הפחות חביב על הסטודנטים אבל עדיף קורס אחד כזה ביד , מ20 כאלה במערכת ;)

אם תלמדי את מה שאת לא אוהבת,זה יהיה ממש קשה ללמוד ברצינות את המקצוע הזה,כי את לא אוהבת אותו.

זה כמו שמשהו לא אוהב ללמוד מתמטיקה בתיכון,הוא לא ישקיע בזה מי יודע מה..

לגבי מקצוע? שאלה טובה. ה' יעזור.בעז"ה

מורה כמוהו

שקלתי תעניין

ופשוט לא דימיינתי את עצמי מורה ל40 שנה הקרובות
אז הלכתי על מה שאהבתי(:

עוד לא אבדה תקוותינו.

הריני, צחינא מיא,

מודה להוריי שהביאוני עד הלום,

לרגע נשגב, איום ונורא זה.

הנני, העני ממעש,

מרגיש כבוד רב וחשיבות נעלה,

לממש את הזכות הנדירה,

להכתיר,

כנגד כל אחינו בני ישראל,

וכנגד כל העולם התרבותי -

את

המ-משיך.

(במלעיל)

בזאת, הריני להכריז,

לתפארת פורומנו, עמנו, מדינתנו הציוניסטית רח"ל,

כי אתה, כ"ק מרן המתקרא

ביניי"ש

שליט"א נ"י,

מוכתר בזאת רשמית,

למ-משיך של הרש.

חתימות בסוף,

שאלות אחר כך.

תודה.

לפני שאקבל על עצמי את כס הרבנות,עליי להפוך בעניין משך מספר ימים..

להיות כמוהו - א"א.הוא כמה דרגות מעליי..

אולי קצת בתור ממשיך דרכו של הקדוש ז"ל-וגם זה לא יהיה בהצלחה מרובה כנראה..

להשתוות לשנינות שלו? בכלל אין סיכוי..

עבדות אני מטיל עליך!

עבד - לעם קדוש...

נראה לי ש... אכלת אותה... וואי וואי וואי.

אתה הממשיך. זה גמור. פי שנים ברוחו וכו' וכו'.

בתור שליחות לעמ"י,הנני מסכים לקבל עליי את עול השליחות,ומקווה אני שאעשה זאת בצורה הראויה ביותר.

ומתוך כך,יעלה עמנו ויתרומם אל עבר בוראו לעבודת ה',כאן במדינת ישראל.

הנני, 

ביניי"ש

כאן עיה"ק---

היום.

פה, ק"ק ניצנים, פלוגת דורס. אה"ק. 

רבותיי נפלה כאן טעות.

ותו לא מידי. ואכמ"ל.

|מקשה את כל הקושיות האפשריות על צחינא|

|מיישב גם אותן|

הא!!!

"כיוון שהרש קייֵם (דהיינו: אישר. צ"מ) = המעשה קייָם (דהיינו: מאושר. צ"מ)"

כי מאז ומתמיד אני כשרונית בכל דבר שקשור לאומנות

ואנשים מתפעלים ממה שאני מייצרת ואמרו לי שיש לי ידי זהב

וכל חיי שואלים אותי למה אני לא מוכרת תכשיטים ודברים שאני עושה

ואנשים מביעים נכונות לרכוש דברים במידה ואני מוכרת.

אני ידעתי שמקומי לא באוניברסיטה ואני צריכה לעסוק במשהו אומנותי,

אני רוצה בסוף להגיע לעסק ואני בטוחה שאני אצליח עם הראש היצירתי שלי

והידיים הטובות אז אני החלטתי ללכת על החלום שלי ולא על תואר ראשון

שבהרבה מקרים לא עושים איתו כלום כי זה לא מבטיח עבודה בתחום.

לדעתי הכי חשוב לעשות מה שאת אוהבת

ומתחברת אליו כי אז תשקיעי מאוד בעשייה שלו

אני חיה רק פעם אחת אני רוצה לעסוק

במה שאני אוהבת אם אני יכולה.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז