א.  השאלה היא האם את רוצה ללמוד עכשיו מקצוע שיפרנס אותך, או ללמוד משהו שיעניין אותך מבלי שתעבדי בו.

תכלס, את יכולה ללמוד משהו ולא לעבוד בו.

כמו שאפשר לעבוד במקצוע מסויים מבלי שיעניין אותך, ואת שעות הפנאי ניתן למלא בדברים שכן מעניינים-

כך אפשר ללמוד מקצוע מעניין ולעבוד במקצוע אחר שפחות מעניין. זו דעתי.

ב. את אבא שלך מעניין תחום מסויים ואותך מעניין תחום אחר. אתם אנשים שונים!!

את יכולה לבחור לעבוד במקצוע של אבא שלך, אבל שזה יהיה מתוך בחירה שלך ולא מתוך לחץ הורי.

אם המקצוע הזה לא מושך אותך (וזה מתקשר לסעיף א) ואת לא מעוניינת לעבוד בו, אז אל תעבדי בו. זה פשוט.

לכל אחד יש את הייעוד שלו בעולם. לא בטוח שיעודך הוא להמשיך את הקריירה המצליחה של אביך.

לק"י

יחד עם השאלות שהעלו אלו שמעליי..

אני הייתי ממליצה לך ללכת ללמוד את מה שאת באמת אוהבת.. 

ובתור דוגמא את יכולה לתת להורים לך את רבבות יוצאי לימודי עריכת דין, שהיום במקרה הטוב עובדים בסלקום או אורנג', בתור פקידים כמובן..

ה' נותן את הפרנסה.. ההשתדלות שלך מבחינת פרנסה זה לצאתעם תואר ראשון שזה מכובד.. לפעמים זה אפילו לא משנה במה.. העיקר שיש את זה.. וזה גם מוסיף למשכורת גם אם תמצאי את עצמך אח"כ גננת או פקידה בבנק..

ובנוסף- אם יש עוד תחום מעשי שאת מתחברת אליו כמו למשל: עיצוב גרפי, צילום, שזירת פרחים או קונדטוריה, את יכולה לעשות בנתיים או תוך כדי הלימודים קורס שיתן לך תעודה. וכך פתחת לעצמך עוד אפשרויות לפרנסה..

שיהיה בהצלחה..

[מקווה שאני אצליח לסיים את התואר שנפשי לא חשקה בו....]

משמע אני קיים!

לא, ב"ה אני לא לומד פילוסופיה.

אני חושב שיש לשלב בין האהבה למקצוע לבין צורך הפרנסה.

כי בסך הכל, רובנו המוחלט לומדים לא כדי להרחיב אופקים, אלא יותר בכדי להתפרנס.

ואם המטרה הזאת לא מושגת....

בהצלחה בבחירה.

כמה מהר תצטרכי לצאת לעבוד?

מי מממן את הלימודים האלו?

מי ישלם על המיחיה שלך בזמן שאת לומדת?

אם בעז"ה תתחתני במהלך הלימודים- מה יהיו הצרכים שלכם אז- מבחינת פרנסה?

לא תמיד אפשר ללמוד משו בשביל הכיף והאהבת-ידע

בד"כ צריך להוציא מזה כסף. ומהר יחסית. ולא מעט ממנו.

מצד שני-

לא צריך ללמוד מקצוע לא-נסבל רק כי מישהוא אמר שיש בו כסף

כי צריך לאהוב את המ שאתה עושה כדי להצליח בו

איך תדעי שעוד 20 שנה עדיין תרצי?

כן- כי ככל שעוסקים בנושא ומעמיקים בו- נהיים יותר קשורים אליו- שמחים בו

לא- בעולם של היום מקצוע הוא דבר דינאמי. אנשים עושים הסבה מקצעית כל הזמן. התואר הוא לא נישואין.

(שימי לב שכדי להיות משמעותית לארכאולוגיה צריך דוקטוראט, וצריך פוסט בחו"ל -ועוד כמה דרישות)

אני אענה פרה פרה...

-כרגע עוד אין  לי צורך לפרנס את עצמי, והרצון ללמוד את המקצוע הנ"ל נובע בעיקר מהזיקה שלי אליו, ובנוסף אני אשמח לעסוק בו ג"כ. אבל בעיקר לרכישת השכלה, הייתי אומרת.

- לגבי אבא שלי, הוא יודע, וגם אני, שאני יכולה להצליח בזה (יש לי את החוש, ב"ה...) אבל זה לגמרי לא מושך אותי כרגע. בסה"כ- הוא רוצה את טובתי, שיהיה לי מקצוע מכניס.

- אני מאוד רוצה להתחתן בקרוב (בעז"ה!) כך שלפרנס אני אצטרך בכל מקרה.

לימודים- ממומנים לי (לא מההורים) וגם תהיה לי עזרה מהצד, בעז"ה.

אוף... אני יודעת שצריך להתמקצע לעומק כדי להיות ארכיאולוגית, אבל זה מפחיד אותי! כי אני רוצה לעבוד וללמוד, אבל שהדגש יהיה בבית! לא משהו שיתבע אותי יותר מדי... אוי! זה מסובך נורא!!!

מבחינת מקצוע זה ממש תלוי..

אם את דוחפת את עצמך אולי תגיעי רחוק..

אבל אם לא אז לא..

ולא כל הזמן צריך לחפור באדמה פיזית..

יש גם מחקרים וקדרות רפואית ועוד מליון דברים שהם עושים במשרדים.

נניח יהיה לך ממש קשה לעסוק בארכיאולוגיה, זה מעשי מבחינתך לעשות הסבה להוראת ארץ?

ו... חשבת נגיד למצוא ארכיאולוגית (אם תמצאי דתיה, הכי טוב, אם לא אז אריכאולוגית אמא- את יכולה למצוא בפורומים באינטרנט או שמהו), ולשאול אותה את כל השאלות שלך, ואז ע"י תשובות אמיתיות מהשטח, אולי תגלי שחלק מהחשות שלך לאו דווקא באמת קיימים?

החלטות קלות וטובות!!!

1.

ללכת ללימודים שפחות אוהבים - זה ממש תלוי כמה לא אוהבים אותם. אם ממש לא - אז לא כדאי, אבל אם זה נחמד, ופשוט יש משהו אחר שאוהבים יותר, אז זה לא כ"כ נורא לעניות דעתי.

2.

כדאי לבדוק אפשרות של שילוב - ללמוד מקצוע שנותן פרנסה, ובמקביל ללמוד משהו שאוהבים.

נכון, את הלימודים שאוהבים לא לומדים לעומק, אך גם נהנה וגם תהיה לנו פרנסה.

אני לא יודעת מה יש בתחום הזה, אבל לפעמים יש דברים שהם רק תעודה, או סתם לימודים למי שזה מעניין אותו (כמו יום בשבוע).

לדוגמה: 

עיר דוד עושים כל מיני קורסים, אפשר לבדוק את זה. כמו כן, יש כל מיני הדרכות טיולים (בירושלים) שלא דורשים יחסית לתואר הרבה לימודים. זה יכול להוסיף המון על לימודים שלא כ"כ אוהבים. כדאי לבדוק.

גם אני אוהבת מאד מאד לימודי א"י וארכיאולוגיה - אם תגלי משהו, תספרי...

בהצלחה, וספרי לנו מה החלטת...

בעזהי"ת.

אולי כדאי לך ללמוד מקצוע אופרטיבי בזיקה לארכיאולוגיה,

נגיד הוראת ארץ ישראל .

ככה תוכלי להמשיך לתואר שני בתחום, במידה ותרצי, ומצד שני יש לך את האפשרות להתחיל לעבוד מייד אחרי התואר הראשון.

ותכל'ס, אם נהנת בארץ אז את אמורה להנות גם פה...

יש יותר מידי מורות במדינה הזו ובמגזר שלנו

סוף סוף דוסית אחת שהולכת על מקצוע "אמיתי"- אל תקלקלו אותה!!

אני בעד שתדברי עם רות באישי- אבא חופר זה לא כמו אמא חופרת- אבל זה מסביר על המקצוע...

בעזהי"ת.

ועוד בהתמחויות הכי מוכרות בעולם הדתי.

לא שיש בזה רע, אבל צריך לדעת על איזה רקע הדברים נאמרים.

יש ייתרון גדול בללמוד לתואר בהוראה. זה פתיח קל יחסית, נוח ואקדמי לעולם.

כל עוד החילונים לא רוצים להיות מורים והחרדים לא מוכנים לעבוד בבתי"ס חילונים, תהיה פרנסה למורות דתיות למרות שיש כאלה יותר מדי.

אם אחד מהנתונים האלה ישתנה, אנשים יהיו בבעיה.

בעזהי"ת.

אני מדברת בעיקר על הנוחות של התואר והגמישות של המכללות בתנאים (הן בתנאי הקבלה והן התחשבות בהריונות ולידות וכד'.).

מאוד קל לעשות תואר B.ed בימינו.

ואחרי התואר הזה, אפשר בקלות להמשיך לתואר שני בתחום ההתמחות שלך, אולי עם טיפה השלמות.

וככה אתה מגיע למצב שבו אתה מקצוען בתחום בחצי מהעבודה ועם יכולת לעבוד בין התארים/במקביל לתואר השני.

 [ויש תחומים, כמו ארכיאולוגיה, שחובה בהם תואר שני.]

חחחח

יופי לך על הגילוי הנאות על חשבוני

ההתמחות שלי לא כ"כ מוכרת בעולם הדתי.

הגם שהשם שמודבק לה- מוכר.

כלומר נאי עושה בצורה מקצועית מה שאחרות עושות בחאפריות מחפירה

בעזהי"ת.

אבל נדמה לי שכבר כתבת את זה איפושו בפורומים.

בכל מקרה, אני רואה שלא מחקת/ערכת את זה, אז אני מבינה שבדיעבד זה בסדר.. [תקני אותי אם לא]

ולעניינינו:

עדיין- את לומדת לתואר בוגר בהוראה.

בכיף יכולת ללמוד את זה לקראת תואר B.A של האוניברסיטה. לא סיפור.

[וזה לא סוד שעברתי ממקצוע מדעי להוראה נדמה לי שכל מי שמכיר אותי מהאתר בחצי שנה האחרונה יודע את זה...]

לא צריך להתעשר, אבל צריך לחיות.

קשה כל יום להכריח את עצמך לקום וללמוד אם אתה לא באמת מתחבר למקצוע שאתה לומד.

ברמת המיקרו-לא תמיד בא בטוב להתעורר בבוקר.

אבל אחרי שכבר מתעוררים- מדלגים בין השבילים, זה כן

את הקורס הפחות חביב על הסטודנטים אבל עדיף קורס אחד כזה ביד , מ20 כאלה במערכת ;)

אם תלמדי את מה שאת לא אוהבת,זה יהיה ממש קשה ללמוד ברצינות את המקצוע הזה,כי את לא אוהבת אותו.

זה כמו שמשהו לא אוהב ללמוד מתמטיקה בתיכון,הוא לא ישקיע בזה מי יודע מה..

לגבי מקצוע? שאלה טובה. ה' יעזור.בעז"ה

מורה כמוהו

שקלתי תעניין

ופשוט לא דימיינתי את עצמי מורה ל40 שנה הקרובות
אז הלכתי על מה שאהבתי(:

עוד לא אבדה תקוותינו.

הריני, צחינא מיא,

מודה להוריי שהביאוני עד הלום,

לרגע נשגב, איום ונורא זה.

הנני, העני ממעש,

מרגיש כבוד רב וחשיבות נעלה,

לממש את הזכות הנדירה,

להכתיר,

כנגד כל אחינו בני ישראל,

וכנגד כל העולם התרבותי -

את

המ-משיך.

(במלעיל)

בזאת, הריני להכריז,

לתפארת פורומנו, עמנו, מדינתנו הציוניסטית רח"ל,

כי אתה, כ"ק מרן המתקרא

ביניי"ש

שליט"א נ"י,

מוכתר בזאת רשמית,

למ-משיך של הרש.

חתימות בסוף,

שאלות אחר כך.

תודה.

לפני שאקבל על עצמי את כס הרבנות,עליי להפוך בעניין משך מספר ימים..

להיות כמוהו - א"א.הוא כמה דרגות מעליי..

אולי קצת בתור ממשיך דרכו של הקדוש ז"ל-וגם זה לא יהיה בהצלחה מרובה כנראה..

להשתוות לשנינות שלו? בכלל אין סיכוי..

עבדות אני מטיל עליך!

עבד - לעם קדוש...

נראה לי ש... אכלת אותה... וואי וואי וואי.

אתה הממשיך. זה גמור. פי שנים ברוחו וכו' וכו'.

בתור שליחות לעמ"י,הנני מסכים לקבל עליי את עול השליחות,ומקווה אני שאעשה זאת בצורה הראויה ביותר.

ומתוך כך,יעלה עמנו ויתרומם אל עבר בוראו לעבודת ה',כאן במדינת ישראל.

הנני, 

ביניי"ש

כאן עיה"ק---

היום.

פה, ק"ק ניצנים, פלוגת דורס. אה"ק. 

רבותיי נפלה כאן טעות.

ותו לא מידי. ואכמ"ל.

|מקשה את כל הקושיות האפשריות על צחינא|

|מיישב גם אותן|

הא!!!

"כיוון שהרש קייֵם (דהיינו: אישר. צ"מ) = המעשה קייָם (דהיינו: מאושר. צ"מ)"

כי מאז ומתמיד אני כשרונית בכל דבר שקשור לאומנות

ואנשים מתפעלים ממה שאני מייצרת ואמרו לי שיש לי ידי זהב

וכל חיי שואלים אותי למה אני לא מוכרת תכשיטים ודברים שאני עושה

ואנשים מביעים נכונות לרכוש דברים במידה ואני מוכרת.

אני ידעתי שמקומי לא באוניברסיטה ואני צריכה לעסוק במשהו אומנותי,

אני רוצה בסוף להגיע לעסק ואני בטוחה שאני אצליח עם הראש היצירתי שלי

והידיים הטובות אז אני החלטתי ללכת על החלום שלי ולא על תואר ראשון

שבהרבה מקרים לא עושים איתו כלום כי זה לא מבטיח עבודה בתחום.

לדעתי הכי חשוב לעשות מה שאת אוהבת

ומתחברת אליו כי אז תשקיעי מאוד בעשייה שלו

אני חיה רק פעם אחת אני רוצה לעסוק

במה שאני אוהבת אם אני יכולה.

לא הכל חומרי בעולם הזה

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל