גם אני הייתי ככה  - והיום נשואה באושר ובשמחה!!!  אם את רוצה  אשמח לעזור באישי....

הייתי כמוך ב-ד-י-ו-ק והלכתי לרב אחד שפוסק בעניינים האלה ויש לו שיטה פשוטה אם את רוצה שאני יסביר לך יותר דברי באישי וגם את המספר שלו אני יכולה לתת בשמחה

לא להתבייש. 

אל תקילי ראש , טפלי בעצמך (לא במובן שיש לך בעיה - זה את חייבת לדעת ) ,

בעיקר בשבילך , ובשביל אהובך!

אינך יודעת כיצד הוא יהיה בלחחחחחחחחחחחחחץ!!!!!!!!!!! - אם יחשוב שישנה בעיה!(מה שכנראה לא נכון).

בכוונה איני משיאך עיצה , אפילו שלצערי יש לי ניסיון.

לעיצות - לכי ליועצת בעלת ניסיון רב בלבד!!!!!!!!!!!!

שימעי מנשים שעברו ג"כ תחושה דומה , זה יחזק אותך , אבל עיצות - יועצת בעלת ניסיון בלבד!!!

בתור הצד השני , שעבר גם התקפי חרדה - לאחר הנישואים , מרשה לעצמי לבקש בשם בעלך לעתיד :

אנא , עשי הכל לפתור העניין!

בהצלחה!

 לא תאמיני כיצד תרגישי אחרת בעתיד! - מניסיון!

והגיוני...

קודם כל מזל טוב!!!

אני באישי אם את רוצה..

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

יש לך מדריכה טובה?

הרבה פעמים כמה שיחות עם מדריכה עושים הבדל עצום!!

עדיין לא מאוחר...

זה החלק הכי כיפי בנשואין

כשהתחתנו אמרו לי לדבר עם חבר או קרוב אחר שהתחתן לא מזמן וזה באמת עוזר מאוד. תמיד חשוב לדבר ולהוציא החוצה דברים גם בינכם.

לא צריך כ"כ לדאוג כי בסך הכל אם ארוסך דיבר עם משהו שמדריך אותו לקראת הנשואים אז הוא ידע להתחשב ולהיות  עדין.

בכל מקרה שיהיה במזל"ט ובהצלחה.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

ולדבר על הנושא כדי להפחית מהלחץ

וכדי שהוא ידע להבין אותך בנושא כי זה מאוד חשוב

הוא צריך לדעת מה מרתיע אותך כדי שתוכלו להיות ביחד בנחת ובטוב

וללכת למטפלת ולמדריכת כלות וככה להתייעץ עם מישהו חכם.

זה ממש לא מתאים

והוא ממש ממש לא מבין ואין לו מושג במה בחורה עוברת בקטע הזה היות שהוא אף פעם לא היה שם.

קיווי די צודקת , בשום אופן לא לפני החתונה, הוא יכול לטעות ולחשוב שיש כאן איזו בעיה חמורה... זה יערבב אותו וילחיץ אותו , ובכלל , נושא שבינו לבינה , לעולם לא לדבר לפני חתונה , זה מתאים לאחרי חתונה.

כרגיל - לצערי , מניסיון

בס"ד

זה רק מכניס עוד יותר לסרטים!!!

כמו שאמרו לפניי, מדריכת כלות טובה, ואם עדיין לא עוזר, יעוץ.,

לחץ זה דבר לגיטימי, אבל לא ברמות הסטריות כאלה.

מכל בעלי הרצון הטוב למיניהם,

צדקה השואלת הנכבדה שביקשה עצה של מישהי.

ובפרט צדקה שפנתה לצורך זה לפורום של נשואים. דהיינו, מישהי שהתחתנה כבר.

לא בכל דבר כל אחד יכול לייעץ, גם אם יהיה מלא רצון טוב.

לכן, אני מציע לשואלת לקבל עצותיהן של הנשים הנשואות כאן.

ובוודאי שלא מדברים על דברים כאלה עם הארוס.

ולא רק בגלל שהוא לא מבין בזה שום דבר. וזה לא שייך.

לדעתי אין לכך כל היתר.

כל זמן שאנשים לא התחתנו - הם עדיין אנשים זרים.

שביררו אם יש להם אופציה לקירבת אמת ובניית משפחה מתוך נישואיהם.

זו אמת הלכתית, וגם מציאותית-אנושית המורגשת בחושים בריאים.

ובחורה לא מדברת עם בחור על דבר כזה, גם אם הוא ה"ארוס" שלה (בהגדרת ימינו. שזה לא קידושין כמו פעם -

 אלא, קשרי שידוכין מה שנקרא). מלבד מה שחוץ מה"צד שלה" - היא גם מכשילה אותו בזה.

נ.ב. ומתנצל מראש - אין בכוונתי להתייחס יותר לענין, גם לא לתגובות  על הודעתי זו אם יהיו. כי אני חושב שגם זה

שאני מגיב לכך זה לא הכי צנוע. רק ראיתי הכרח לטובת הענין.

ושוב- אין ספק שכל מי שמגיב (לא קראתי בפירוט את התגובות) בוודאי מתכוין לטובה ולעזור.

אז אני לא יודעת כמה היא תוכל להחביא את זה.

זה כבר לא הלכה זה בניית מערכת יחסים בריאה,

מי שרוצה לאמץ גישה דוסית ונאיבית בעיניי

של להחביא בעיות כאלה בעיני במידה והלחץ לא נורמלי

או נובע מאיזשהו טראומה אני מאחלת לו הצלחה מרובה

אם מתחתנים עם מישהו שאי אפשר לשתף אותו

ולפתור איתו בעיות קשות כאלה אז מה בדיוק הופך אותו לבעל?

מטפלת לא תטפל בבעיה באופן פיזי

הבעיה תטופל כשהבחורה תתחתן ותתמודד עם זה

אז זאת בעיה של שניהם כי פחד מקרין במערכת יחסים

והוא מקבל שמה ביטוי.

אם זו אכן בעיה חמורה, ולא סתם חששות טבעיים, אז ההסתרה היא בעיה, בדיוק כשם שהסתרת כל בעיה משמעותית אחרת היא בעיה גדולה מאד.

יתכן והדרך הנכונה היא להתייעץ עם מישהו בר סמכא ואז להחליט אם לדבר על כך עם הבחור או שאין בכך צורך.

למה אתה קורא לזה הסתרה?

זה הצנעה,זמנית.

מה לדעתך היא צריכהלעשות?לפרט לו ממה היא מפחדת? 

ואז מה הוא יאמר לה בתגובה?

האם לפי דעתך הוא יודע מה לומר?אם כן,זו יכולה להיות בעיה..

האם לפי דעתך קל ליצור ריחוק יחד עם שמירת נגיעה,ונושא כזהש"מדברים-עליו"?

האם לפי דעתך אחרי שכתבתי כלכך הרבה,יש סיבה שאולי לא חשבתי עליה שמצדיקה את הדיבור?

החששות טבעיים. בפשטות - נובעים ממעלה. פתרונם - כפי שהציעו הנשים הנשואות כאן. הכתובת לשיחה אינה הבחור (לפני שמתתנים, שאז גם ה"בעיה").   לא נראה כלל שמדובר בבעיה מסוג של משהו מהותי בלתי-עביר ו/או קבוע אצל בחורה, שעל זה נכון מה שאמרת ש"לא מסתירים" מומים מהותיים.

מעבר לכך כבר אמרתי שלא ראוי לדעתי להתייחס כאן. כמובן, מה שיהפוך את הבחור לבעלה יהיו נישואיהם בחופה וקידושין. ואם חלילה אין למתחתנים התחושה הזאת של המעבר בצורה בהירה לגמרי (נישואין - ולא רגע לפנֵי), כולל תחושת הצניעות הטבעית, זה כבר איבוד-טובה-הרבה. אם חשים ומדברים לפני הנישואין "כאילו נשואים", סביר שאחרי עלולים להרגיש פחות...  איבדו במידה זו או אחרת את "נקודת המעבר". המהותית.   

הרי שבאמת אין טעם רב לחלוק אותם עם הבחור

אבל אם יש כאן משהו מעבר לכך הרי שזה עניין מהותי שאם יוסתר זו בעיה קשה.

לכן, כפי שיכתבתי, כדאי לשואלת להוועץ בבר סמכא ורק אז להחליט על המשך הצעדים.

(כולל שיתופו של הבחור)

אני רק חושבת על זה... מתייבש לי הגרון ומתחילות סחרחורות וכאבי ראש....

אבל- אמא שלי דיברה עם איזה רבנית שדי הרגיעה אותי... גם מבחינה הלכתית....

וברור- אני חייבת הדרכת כלות שיא הטובה, בעזהי"ת!!! לגבי הבחור- אמרתי לו שאני מתה מפחד......

כיון שכבר דיברת איתו , את יכולה להפנות אותו לשיחה איתי ,

לצערי יש לי הרבה מה לומר לו .

אחרי מה שעברתי , עם טעות של מדריך שנחשב מאוד...

בוער לי להציל אחרים מטעויות , לחזק , וכו'

אשמח מאוד לעזור לו,

בהצלחה ,

בע"ה "ולא נודע כי באו אל קירבנה".

כל הכבוד לך שאת מטפלת בזה כמו שצריך.

תקבלי קצת הדרכה ואחרי הנשואין תראי כמה שזה יהיה לך כיף.

אתה נשוי?

לפעמים אני תוהה למקרא התגובות שלך  מצד אחד אתה מדבר כנשוי שנים רבות וטובות עם נסיון עשיר בזוגיות ובהנבנת מהות האהבה

מצד שני - 

ניכר סגנון גיל הטיפשעשרה עמוס הדמיונות והפנטזיות מבין שורותיך

אני בטוח שהרבה חושבים כדבריך , אדון אנונימי , אך שותקים כי דבריו נאמרים די בכינות ותמימות .

השאר כל האופציות פתוחות , מסתבר שנשוי, אך מה יתן אם נתקוף אותו?

אני מתנצל על ההודעה שכתבתי

כתבתי בוטה ולא חשבתי על מה שאני כותב

באמת מתנצל

מותר לך להביע את דעתך בחופשיות ודבריך לא עברו את גבול הנימוס והטעם הטוב.

רק תסביר לי איפה אתה רואה בדברי דמיונות ופנטזיות?

את מוזמנת.

אני אישית ביקשתי את עזרת המדריכה שלי שדיברה עם הרב של בעלי בקווים כלליים שידריך אותו לרגישות גדולה יותר.

בשום אופן לא דיברתי איתו על כך קודם החתונה.

אחרי החתונה - שניה אחרי, כבר אפשר לומר הכל, לבכות על הכל, לשתף...

שוב, את מוזמנת לפנות באישי, לפעמים יש קשיים אובייקטיביים שכדאי לפתור לפני החתונה ואם הניסיון שלי יוכל לתרום - אשמח.

אלעד שלום,

לדעתי הפעם הגזמת קצת עם התגובה.

 אני מבינה שאתה מנסה בסה"כ לעודד אותה.

אבל מכאן ועד לפתח דיון לגבי העניין,כדוגמת

השאלות ששאלת בהודעתך האחרונה היום...

לענ"ד זה לא המקום - ( פורום שאמור לשמש את הציבור הדתי.... )  

ערכתי את הדברים.

מאידך, דווקא פורומים שבהם יש אנונימיות הם מקום ראוי לבטא בו חששות ועניינים שבדרך כלל אין היכן לדון בהם.

אם הדברים נעשים בצורה ראויה אני לא בטוח שכדאי להמנע מהם בייחוד כמו בשרשור הנוכחי שבו באה אשה צעירה הנותנת ביטוי לחשש עמוק.

צריך איכשהו לעזור לה לא?

צריך לעזור, ובדרך של עידוד כפי שניסית.

אבל בכל זאת היה צורם...

כל הכבוד שערכת.

בס"ד

אני נשואה שנתיים, וכבר אמא. ב"ה.

ובעצת מישהי נשואה נוספת שענתה - ולא פלא שענתה באותו כיוון..

כמובן, ידעתי שאת נשואה.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

ובכלל, יש גבול של טעם טוב עד היכן דברים צריכים להידון עוד ועוד ברשות הרבים.

אני כבר מרגישה מצויין. היה איזה קטע שלא הבנתי טוב את ההלכה והוא מאוווווווווווווד הלחיץ אותי. ואחרי בירור קצר מסתבר שטעיתי וההלכה היא בדיוק מה שמתאים לי!!!!!!!!!!! ישתבח שמו לעעעעעעעעעדדדדדדדדדדדד!!!!!!!!

יפה שהרגעת אותנו ,

תודה!!!!!!

בנושא הזה ובכלל - יש אפשרות חדשה באתר מורשת בתוך השו"ת של הרבנים, להפנות שאלות ליועצת הלכה שהיא גם מדריכת כלות, מקבלים תשובה די מהר ובמידת הצורך היא מפנה הלאה או מזמינה ליצור קשר אישי. מהיכרות שלי איתה, זה יכול מאוד לעזור.

קוראים לה - הרבנית שולמית בן שעיה (זה הפלאפון  -הוא מפורסם שם באתר: 0503593726)

וזה הקישור למשלוח שאלות:

http://www.moreshet.co.il/web/news/news1.asp?x=55823&kategory=1100

בהצלחה!!

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר