דבר טוב שבלעדיו חס וחלילה שלא נדע איפה חלקנו היינו נמצאים היום!.

הכל לטובה

שטוב שיש אותו אבל אני יכול ללחוץ יד לסבתא ולתת לה נשיקה ככה דעתי בנושא

אבל שזה מגיע לסבא ואפילו דוד אז..אני לא חושבת שצריך להגזים.

לה"ו!

שבעת הקרובים[אבא, אמא, אח, אחות, ילד, ילדה, בעל/אישה]
ובסבא וסבתא[הטעם- כי הם נקראים אבא ואמא שלנו]

וזהו..

לה"ו!

השרשור הבא שיפתח כאן הוא 'מה דעתכם על שמירת שבת?' או 'מה דעתכם על האיסור 'ונשמרתם לנפשותיכם מאוד'? ' או שאולי 'מה אתם אומרים על איסור אכילת בשר וחלב ביחד?'

מה כתוב בתורה?
מותר? אז מותר.
אסור? אז אסור.

שזה הדבר הכי גרוע שיש ואין עליו מחילה

לה"ו!

אפשר לומר לה[למי?!]:
'אני[בלי 'מצטער'!! אתה לא מצטער על זה..] שומר תורה ומצוות ואסור לנו לגעת אחד בשני.'

היא תפגע

לה"ו!

סבתא שלך?!

בעקרון- אין מה לעשות..
תנסה לקבל היתר מרב..

ומורה אצלנו לא נוגעת בבן שלה למה זה?

"תנסה לקבל היתר מרב...." יש הלכה וא"א לשחק בדברים האלה אולי תנסה לחפש פתרון אצל הרב אבל מה זה לקבל היתר????

בדורינו אין יותר מידי ברירה.. ועדיף לגעת מאשר להלבין פנים!!..

אבל מה עדיף לי להלבין את פניהם??

אסור להעליב זה ברור אבל גם לגעת אסור... עכשיו או להגיד את/ה בעצמך עי אח אחות וכו או מה שהוא היה עושה זה לחכות שהדוד/ה יעברו ואז לשאול אותם מה נשמע...עם חיוך גדול...



http://www.kipa.co.il/ask/show/107217

בס"ד

זה בכלל לא משנה מה דעתי. יש הלכה והיא קובעת.

נתבקשתי להשיב לשואלים בעניין נגיעה.

בעניין זה דנו כבר חכמי הקבלה וחבר מרעיהם, ומצינו מחלוקת גדולה בעניין המתמשכת והמתנשאת עד לדורנו אנו.
הגד"ד ב"ל וכן הר"ך במקום כתבו שבימינו אנו מכיוןן שאין יצר האדם יכול לעמוד בתאוותיו, כמו שנא': "יצר לב האדם רק רע כל היום" ואומר:"יצר לב האדם רע מנעוריו", על כן יש להתיר בדורנו.
אך קשיא לי, וכי משום תאוותינו מתירים אנו את העריות?!(וכן הארכתי בעניין זה בפרויקט השטו"ת, ע"ע מלאכת דש).

ואי תימא, דמצינו שהתירו רבותינו לעורר הספורט שהוא סוג של תאווה, ולעשותו בשבת, ומשום כך אולי נתיר את העריות?
ואין לומר כן, וכי אטו תאווה, אולי נתיר אכילת חזיר(ל"ע) ושאר מרעין בישין?!

ונלענ"ד דעל כן- יש לאסור את העריות באיסור חמור כבימי קדם, וכל העובר עליו דינו נאמר כבר בכתוב בכמה וכמה מקומות:"מות יומת"!!

ועל כן הסכימו גדולי האחרונים, והראשונים כאחד- על איסור נגיעת בשרו בבשרה.

וכן אוסיף עוד שאלה חשובה: האם בגדו מתחכך בבגדה, יעבור על איסור נגיעה?
מחד גיסא, אינו נוגע בבשרה ממש, אלא בבגדה,
ומאידך גיסא, האם האיסור הוא על נגיעה ממש או על התחככות ועצם הרצון לגעת?

ונלענ"ד דהאיסור הינו על עצם הרצון לגעת, ולא יוכל לגבור על איסור הנגיעה בדרכים מחוכמות ולא מכובדות.

החותם לכבוד התורה,

הרב יוסי אמזלג(זעליג)

ראש ישיבת אור טובע.

אם ה' אמר לך לשמור נגיעה אתה לא תתחיל עכשיו להסתבך אם זה חילול ה' או לא אם כתוב שאסור אז אסור!!!

(בעצם, תלוי איזו)

נכון הטעם שאישה לא תיגע באיש ולהפך זה כי צריכים לשמור את עצמנו.. ואם אני שייכת למישו זה אך ורק לבעלי.. אבל אנלא חושבת שיהיה לבעלי בעיה אם אני איגע בדוד שלי.. אלחץ לו את היד מתוך נימוס או משוו..
זה כמו שלא יפריע לי אם בעלי ישמור נגיעה בכללי אבל ילחץ יד לדודה שלו .. כל עוד זה מתוך נימוס, כן??

זה לא שאני הולכת ומנשקת את הבחורים [בן דודים] בני גילי... שיא הלא...
רק דודים מבוגרים שממש ייפגעו אם לא..

והרב של הביצפר הקודם שלי התיר אתזה..

מה אתם אומרים???

לצאת מהנגיעה לאן זה יתדרר......הביצפר הקודם היה יוסדי אם כן זה מובן...

בס"ד לק"י

השאלה היא לא מה מפריע לך, אלא מה ההלכה אומרת.

אני לא יודע מה אומר "רב של בית ספר", אבל איך שתארת את זה זה לא נשמע מישהו גדול בתורתו. עדיף שתשאלי רב פוסק, שיאמר לך.

ואני לא חשוב שום מחשבות עליהם וזה לא ידרדר לשום מקום הם בנות 80 ומעלה אז אני חושב שאפשר

כמו שנאמר שבית דין שהלך לפי חוקים ולא גם לפנים משורת הדין היה גרוע

בס"ד

אני לא חושבת שאנחנו יכולים לקבוע לעצמינו כל מיני "לפנים משורת הדין" (אגב לא נראה לי שזה עונה כ"כ להגדרה הזאת) והתרים והקלות למינהם.
ויש גם רבנים שאפשר לשאול אותם, אבל מי אנחנו הקטנים שנקבע לעצמינו איזה חלקים בהלכה אנחנו עושים פחות ואיזה יותר?

אבל אם אתה עושה את זה על חשבון מישהו אחר אז זה ממש לא לפנים משורת הדין.
אם כך ב"ד דין לא יכול לוותר למישהו כי זה יהיה על חשבון חבירו!!
וזה ממש ממש לא נאמר על לחפף בהלכה...
נראה לי שהתבלבלת עם "ב"ד שהרגה אחד ל7[/70] שנה נקראת קטלנית"
ומדובר בדיני נפשות שצריך לנסות להרוג כמה שפחות
בכ"מ אין שום היתר לחפף בזה....

עייני בתשובתי הקודמת במדור זה ותמצאי את המענה לשאלותייך הבלתי פוסקות.

כמו כן, עייני בתשובתו של ybs שליט"א ותשובתו תתחבר לתשובותי והכל יבוא על מקומו בשלום.

החותם לכבוד התורה

הרב יוסי אמזלג

ראש ישיבת אור טובע

בע"ה

מחובתי לציין בפניך ובפני הציבור הרחב שרב שמכנה את עצמו רב נחשב למשהו מוזר (=לא מן הרגיל.), ולכן אני אבקש הסבר לדבר!

תודה רבה,
מזכ"לית האגודה לחפרנות בעב"מ (וזה כן תואר שבאפשרותו של בעליו לציין אותו... זה לא תפקיד כ"כ נעלה- לפחות עדיין! עד שהאגודה תתפתח ואז נצטנע... |*|).

סביב העשר שנים אחורה.