זהו סיפור על חברה ששטו בספינה וכל אחד היה לו תא משלו,
פתאום אחד מהם לקח מקדחה והתחיל לקדוח חור ברצפת התא שלו,
החברה מסביב שמעו את רעש המקדחה ובאו לבדוק מה קורה,
הם נכנסו לתא וראו אותו קודח חור ברצפה,הם צעקו מה אתה עושה?
הוא ענה מה אכפת לכם אני קודח בתא שלי,
הם ענו לו זה לא חשוב שזה התא שלך, אתה תטביע את כל הספינה.

מה שאפשר ללמוד מהסיפור הזה שכל האנושות מחוברת כמערכת אחת שכולם קשורים לכולם,כולנו באותה סירה,
הקשר הזה לא נראה לנו לעין ואנחנו חושבים שכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה,
ולכן התוצאה שאנחנו רואים זה משברים בכל תחומי החיים,כלכלה ,בריאות,חינוך משפחה ועוד...
הספינה שלנו מתחילה לטבוע,כי כולם קודחים חורים,
במידה ונפנים את העובדה שהקשר בין כולם קיים ואף אחד לא יכול לעשות מה שהוא רוצה,

נגלה שהספינה שאנחנו נמצאים עליה יכולה לקחת אותנו למקום הרבה יותר טוב שאפילו לא דמיינו,

לכן אם כלי התקשורת במדינה ובעולם ישנו את התכנים שהם מראים לנו ,ויתחילו לגרום לנו להחליף ערכים,

להפוך את מי שמתחשב הכי הרבה לגיבור,ואת זה שמנצל לבייש,נצליח לעצור את עצמנו מלקדוח חורים.

כי אנחנו מושפעים מהחברה ופועלים לפי הערכים שהיא מעריכה.

צריך לעלות את רמת הכתיבה.. אבל זה העיקרון

בעיקרון ישלי אתזה.. כתוב.. אבל אינלי כח לחפש..

אז חפשי באינטר'.. ואם את לא מוצאת אז אני יעתיק לך אתזה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....