אחות קטנה,
מ. דינה !
אנחנו דואגים לך כשאת בשדות זרים,
כשמחזיקים בך ואיתנו מו"ם מנהלים.
לא יתכן שכבודך מפקירים,
או מנצלים אותך בכפרים.
את חלק מאיתנו,
אב אחד לכולנו.
יצאנו לקרב גדול עבורך,
הרגנו שקרנים מנובלים, רק למענך!
את יודעת, לא מזמן חזרנו עם אבא מגלויות,
ובדרך פגשנו אויבים, גם כאלו במסכות.
אולי את עוד קצת נרדמת
או קצת חולה או קטנטונת,
בסה"כ בת קצת יותר מ6 שנים
או אולי בעצם כבר יותר מ60..
שלא תמיד מבינה שזה בן חמור שם בין הבנות.
קנאים שרואים שא"א לנצח במלחמות,
אז מפתים אותך ואותנו בכל מיני דרכים משונות
ואפילו במעשים טובים, בהבטחות ובמצוות.
אנחנו לא יכולים לתת לזה לקרות,
הרי אנו לא כמו שאצלם בדמיונות.
גם אם אבא קצת כעס כשקנאנו לכבודך המחולל בין השכנות,
ואת שמעון ולוי החליט לחלק ולהפיץ בארץ ולפעמים גם לפנות.
אנחנו מבינים, חשוב לו שם ישראל בעיני הסובבים,
אבל מי כמוך יודעת שהדברים לא בדיוק כפי שהם נראים.
נכון, הוא גם קצת מפוחד בשבילך מהעבר ומפני השכנים,
מצניעך מאחיו, שלא יקנאו, או יתבלבלו הגויים.
ועכשיו התחלנו להבין שאם עליהם אנחנו לא משפיעים,
סופך חלילה ליפול עם מחבלים מקומיים.
מ. דינה
פעם הבאה שעם בנות הארץ את יוצאת לראות -
תזכרי תפארת אבות ואמהות.
תזכרי שממך עוד יצאו גדולות,
יעודי עולם לכל הבנות.
"ונברכו בך כל משפחות..."
אחותנו את היי לאלפי רבבות!
ואנחנו איתך - במים ובלהבות,
לא נעזבך בידי האומות.
את חשובה, הכי אחות!
ואין לנו עוד כזאת..
תזכרי -
את מבני לאה וגם מבני יוסף ורחל
את מ דינה של יעקב, של ישראל !
את לא סתם עוד מדינה ככל המדינות,
את זאת שעליה חלמנו אלפיים שנות !