ולכן אתה יכול בקלות למצוא אותו באינטרנט, אבל בעיקר באנגלית. אם אני זוכרת נכון יש פרוייקט של גוגל עם הספרים האלו.

[אגב, מכיוון שהספר גדוש במשחקי מילים ושנינויות שקשורת לשפה האנגלית ולפופ-קולצ'ר ויקטוריאנית, אני ממש לא מבינה למה מישהו ירצה לקרוא אותו בעברית...]

בתרגום החדש רוב המשחקי מילים נשמרו .

יש אותו לסבתא שלי. (היא סייעה רבות לתרגם אותו)

מחר אני אהיה אצלה, אם יהיה לי כח, בלי נדר אני אעתיק לך...

וואלה מגניב !

בכל מקרה תודה

היא תרגמה עוד ספרים? אולי אני מכירה?

והיא מתרגמת מעברית לאנגלית, כך שסביר שלא קראתם ספר שלה  (אא"כ אתם קוראים אנגלית...)

והיא לא תרגמה את אליס בארץ הפלאות, אלא סייעה לתרגם אותו.

קראתי אותו במהדורה די ישנה ובסופו היה פרק אודות הסופר.

הוא פשוט פדופיל, הייתי אומרת.

הוא היה מאוהב באליס! הוא היה מארח אותה בביתו בחופשים, מטייל איתה, מצלם אותה בצורות שונות ומשונות.

וכשהיא התחתנה, הוא היה בדיכאון.

בגלל זה הספר מגעיל אותי.

שזה התקבל יותר באהדה, מאשר נטיות נורמליות...

ועדיין הספר מקסים!!!

שזה כשלעצמו דבר לא מנומס ולא יפה-

לפחות תסביר, תנמק, בצורה הגיונית...

(אני האנונימית)..

ודוקא בספר שאני קראתי, המתרגמת מביאה ציטוטים ומחקרים, שהוא היה למעשה פדופיל מוסווה...

הספר שקראתי הוא: אליס בארץ הפלאות המוער (ספר סגול).

תאלצו להוציא מהארון עוד כמה סופרים

כמו אוסקר ווילד למשל,

שלא לדבר על משוררים....

חוץ מזה, מאוד מייגע לקרוא את הספר המוער..

אני מעדיף להבין פחות בדיחות ולקרוא רצוף,

מאשר לדלג כל פעם לחמשיר המקורי

שעליו התכוון המחבר לגחך..

ודוקא אני נהנית לקרוא את המוערים. זה נותן מימד נוסף, לסיפורים ולספרים ,שכולנו, למעשה כבר מכירים...

שכל אחד יוכל לכתוב .רוצה לענות לאנונימי בקשה ולא תמשיכי הלאה

אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים.

לא ידוע בבירור שום דבר על הקשר של דודג'סון [לואיס קרול זה שם בדוי, אתם יודעים] עם אליס, וכל אחד יכול להמציא לעצמו תיאוריות ופרשנויות מרחיקות לכת. קל להאשים בדברים נוראיים אנשים שמתים המון המון זמן. זה גם מאד אופנתי. אגב, יש גם הרבה אנשים שיגידו שהקשר של דוד המלך ויהונתן חשוד ושנשמע שמשהו שם לא היה בסדר. אז?

אם אף אחד לא יודע את האמת, בואו ניתן קצת קרדיט לאיש די מכובד וחכם ונדון אותו לכף זכות.

נידסיתי להגן עליו .. פשוט מחוסר ידע נאלצתי להסכים לדעות היותר מעודכנות ...

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.