לצאת לעצמאות כלכלית.

שלא בהכרח חייבים להיות,

אבל זה היה בעיקר לשם הדוג'..

אני לא יודע כי אני לא נקרא יותר מדי זמן "רווק"

אבל נראה לי שכנשוי אני יהיה הרבה פות נייד ..

אני לא יודע אם באמת מודיעים על הכל אבל כשאני לא יכול ללכת

בלי להודיע או לנסוע שבוע לטיול נראה לי שזה יפריע...

שינה בשבת!!!

דווקא בתור נשואה נראה לי אשן יותר..

(נשואה. לא אמא. זה כבר משהו אחר לגמרי...)

וכמובן למלא את אותן לילות בהמון חברות, המון מוזיקה והרבה קורנפלקס.

בעלי ישתגע אם אני אעשה את אותו הדבר בבית. (אלא אם כן הוא יהיה משוגע מלכתחילה )

אם כבר יותר קריטי

• אחריות כלכלית..
• אחריות על הניהול של הבית- ניקיון, בישולין, וכו'.. (גם אם זה לא רק אני  אלא גם בעלי, זה מפחיד..)
• שאני לא יכולה "להתפטר" "להתאוורר", כשאני חיה בבית, אני יכולה לקחת שבוע שלא באלי לעשות כלום אלא סתם לישון כל היו וכו'..
• היחס לחברה שישתנה. למשל, אני כבר לא יכולה להעלות לצפון ליומיים עם חברות, או לסוע לשבת, וכו'..

לא חושבת שזה מונע ממני לעבור שלב, אבל זה בהחלט מפחיד..:

שבוע טוב ובשורות טובות!

לבד.

אני מניחה שכשאני אתחתן בעז"ה, אני אצטרך להיות עם בעלי כל הזמן (ז"א, כשהוא יחזור הביתה ונהיה ביחד) אני אצטרכך להתיחס, להקשיב, להשתתף, גם כשאין לי כוח כרגע.

אתה לא מחוייב לאפחד אחר..

שזאת שאלה מעט חופרת (עמוקה?!)..

אבל אשמח לקרוא תגובות נוספות..

בתור רווק, אני יכול להחליט ביום שישי שאני נוסע/לא נוסע שבת (אני מתכוון מבחינת אשתי, שלא בטוח שתזרום ככה). אני יכול ליסוע שבת בלי התראה מראש, ובלי שיצטרכו להתארגן במיוחד בשבילי (חדר/דירה).

אני יכול להחליט שאני יושב עם חברים איזה ערב, או סתם יוצא איתם בשבת לסיבוב או לסעודה שלישית של השבט.

בתור נשוי אני חושב שהדברים האלה יהיו יותר מסובכים.

ואם לא אכפת לך אני מוסיף שאלה (בעיקר לנשואים שנמצאים כאן): למה בכל זאת כן כדאי לוותר על כל הדברים האלה בשביל להתחתן.

על ששלי זה החופש לחיות לעצמי  בלי להסביר לאף אחד.

מצד אחד אני מחכה בעולם למישהו שאני יכולה לשתף אותו בהכל,

מצד שני נוח לפעמים לעשות דברים בלי להיות שקופה למישהו אחר...

וגם ללכת לישון, לקנות בגדים, לבלות, לעבוד מתי שרוצים וכמה שרוצים..

אבל בשמחה רבה מוכנה כבר לוותר על כל אזורי הנוחות ולפרוש כנפיים ולעוף מהלבד לביחד

זמן בלתי מוגבל= ללמוד תורה,לחשוב,לכתוב

לשחק כדורגל, לראות כדורגל כדורסל במוצ"ש נניח

(שבתור נשוי מן הסתם יוקדשו לשטיפת כלים אחרי שבת,

לצאת עם האישה לאיפשהו ולארגן את הילדים כי מחר יש ביה"ס)

אבל הדבר הזה קיים גם כשאתה לא בייניש...

ברוב המסגרות בחיים, אין דבר כזה זמן בלתי מוגבל שעומד לרשותך.

גם כשאתה לא נשוי

בסדר-אבל עדיין-זו מציאות החייםן שלי כרגע ואני מדבר בהתייחס אליה.

ובכל מקרה-לאדם עובד רווק יש עדיין לא מעט זמן פנוי ושליטה עליו-

יותר מלנשוי זה בטוח

התכוונת לכשאתה לא בייניש.

אני לרגע לא מזלזלת בביינישים, באמת שלא!

אבל מושג הזמן שלהם הוא שונה משל שאר העולם...

הם חיים מעל הזמן ולכן הם מרגישים שהוא לא מוגבל באיזה שהוא אופן... כי הוא נתון לשליטתם ובחירתם במלואו (גם אם יש מסגרת יום מובנית).

בכל מסגרת אחרת בחיים - זה לא ככה. גם כשלא נשואים.

להיות בייניש זאת פריבילגיה בפני עצמה.

כשאתה נשוי בדרך כלל חייבים לעבוד כי יש לשלם להמון גורמים...

בתור רווקה אני חיה בבית של ההורים אני לא באמת חייבת לעבוד... 

ובתור רווקה אני יכולה להחליט "היום אני נוסעת לחברה בירושלים" צריך להודיע לאמא (שלא תדאג) אבל זהו... אני לא חייבת באמת לדפוק חשבון למישהו.

בדרך כלל כשחושבים על חתונה אי אפשר להתעלם מילדים... וזה הכי מפחיד להתחיל לחנך ילדים.. 

כלומר מי אני שאחנך?? אולי אני לא אהיה טובה בזה?

הכי קל זה לפתח קרירה לעבוד בלי הפסקה.. אבל חנך ילדים זה הכי לא פשוט!! 

נוצה ברוח עצמאות כלכלית- את ממש לא חייבת לאבד את זה אחרי החתונה... אני מכירה לא מעט זוגות שלא חיברו את חשבון הבנק שלהם.. לפעמים זה אפי' עדיף... צריך לברר את זה לפני החתונה...

בכול מקרה למרות כול הפחד והחששות אני חושבת שזה שווה את זה  

אני אדאג להתחתן עם משהו זורם ונסע להמון טיולים והוא יעזור לי לחנך את הילדים כמו שאומר הפתגם "כשנגיע לגשר נחצה אותו" בעז"ה !! 

שני דברים שאני כ"כ מעתנגת עליהם כרגע...

אצל רווקים - האישיות יותר דינמית. יכולה לתפוס כיוונים חדשים יותר מהר, יותר בקלות.

לא בטוח שאת, שמתחתנת היום עם דני כהן בשעה טובה, תתחתני עם דני כהן של לפני

שנתיים, של עוד חצי שנה או של עוד חמש.

אבל דני כהן, אחרי שלוש שנים של חתונה, לא יוכל "לשנות גוונים" כמו דני כהן שעבר

כרווק את כל אותן השנים.

במובן מסויים, כשהתחתנת - אז הרבה חלקים אצלך באישיות יישארו כפי שהם.

(ודני, יא גבר... מלאמלאמלא מזל טוב!!! אתה מתחתן, כאילו!... אתה יודע שלא התכוונתי

לפגוע או משהו... הכל מאהבה אחשלי. <צ>)

אולי כרווק אתה משתנה אבל כשמתחתנים משתנים הרבה יותר!!

כי אתה חייב להתחשב בצד השני!! 

אבל כאן, התנועה היא מאוד מסויימת, זאת אומרת - לכיוון של בן/בת הזוג.

כשרווקים - יכולים לההפך לגמרי, בהרבה מישורים: עבודת השם, השקפה, סגנון לימוד,

דרך חיים, צורת הופעה, וכן הלאה.

כל זה בלי קשר, למעשה בבייני"ש כבד אחד, "מתנגד" רציני, שהרבה שנים אחרי

שהתחתן - התחבר לתורת רבינו נחמן, ועוד דרך הרב ארוש שליט"א... 

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי