קשה מאוד כשנמצאים במרחק כזה מהבית לקפוץ הביתה באמצע שבוע, ואז עיקר ההגעה הביתה היא בשבתות. 

וכאן השאלה- כמה שבתות את צריכה להיות בשירות? איך את מסתדרת מחוץ לבית הרבה זמן, ואולי אפילו יותר חשוב מזה- איך ההורים שלך מסתדרים עם זה שלא תהיי בבית הרבה זמן? [בכללי- חשוב ממש לקחת כשיקול את ההורים והצער שזה יכול לגרום להם. בכ"ז זה חלק מעשרת הדיברות..]

עוד שיקול- 4 שעות נסיעה זה אומר הרבה טירטור באוטובוסים. תחשבי איך את עם נסיעות ארוכות, ימי ראשון בבוקר שבד"כ די לא נחמדים לנסיעה וכו'.

אם יש עוד שאלות- בשמחה

[ 4 וחצי שעות נסיעה מהבית זה מספיק רחוק? ]

בס"ד

השאלה אם חשוב לך לעבור אותו...
לאחר שנסעתי לאולפנא כ3 שעות מדי שבוע החלטתי שאני מחפשת שירות קרוב לבית ויהיה מה.
אבל הקב"ה צחק עליי ועכשיו אני שוב במרחק של סביב ה3 שעות[+]...

זה טרטור מטורף. אבל כמו שאמרו לפניי- תחליטי אם את בנויה לזה, אם זה שווה את זה.
תתארי לעצמך נסיעה של 4 שעות ואח"כ להתחיל שבוע שלם של שירות כשכל הכוחות אבדו באוטובוסים...

אפשר לומר שאני נהנית בשירות שלי, אבל לא בדרך אליו/ממנו.

ממליצה לקחת את זה כשיקול, אפילו שיקול גדול.
ושיהיה בהצלחה!

מאוד משתנה איך את מחוץ לבית,

אני הייתי במרחק 40 דקות, 

והקפדתי לבוא הרבה הביתה,

אבל מצד שני זה לא תמיד היה אפשרי, כי היה לי תקן ממש ממש מחייב.

גרעינים - הרבה פעמים מחייב, ככה שלא תמיד אפשרי לחזור באמצ"ש.

בהצלחה!

בס"ד

אני עושה עכשיו שירות גם בגרין...

ומבחינת האוטובוסים זה קצת רחוק לי וזה קשה ליכי זה גם לנסוע בשני אוטובוסים  וגם רוב הבנות בדירה גרות קרוב וככה שהן יכולות לפעמים לקפוץ הביתה מה שאני לא כ"כ יכולה לעשות ולפעמים כן באלי לקפוץ באמצע שבוע הביתה אבל מצד שני גם לא רציתי קרוב שלא כל שניה אני אקפוץ הביתה אבל זה נורא תלוי בך מה את רוצה!!

כי הנסיעות זה קטע קצת קשה !!

אבל זה תלוי בך!!

אם את רוצה עזרה מוזמנת לפנות באישי ב"הצלחה בכל מקרה

בהתחלה זה היה סיוווט!!

עד שהתרגלתי..

ואני גם חוזרת כל יומיים הבייתה כדי להתרעננן.. אז ככה-שנסיעה לצפת בשבילי זה קפיצה..=]

יותר מכולם פה.

אם את קומונרית - הייתי ממליצה להשאר קרוב יותר לבית (מרחק שאפשר ליסוע ולחזור באותו יום).

אבל אם לא, וזה מקום שאת מאוד אוהבת ויש לך המון חשק לשרת בו - יהיו לך גם הרבה כוחות נפש להשאר שם - אז תלכי על זה.

נסיעות זה הדבר שאני הכי מתגעגעת אליו.

קצת זמן לעצמי.

אחרי שהפסקתי ליסוע כ"כ הרבה, היה לי באמת קשה להתרגל.

פעם פעם, שאלתי בנות שירות אצלנו, והן אמרו שחד וחלק - הן לא מוותרות על הנסיעות האלה בשום מחיר.

מתרגלים ומתמכרים. במיוחד בשירות לאומי.

אם עד אז חשבתי שזאת רק אני... אז מתברר שלא.

בהצלחה! ותספרי קצת...