צניעות נמדדת גם בפנימיות.

כמובן שחיבים ללכת לפי גבולות ההלכה

אבל אני לא אשפוט מישהי שלא הולכת לפי מה שאני רואה כהלכה

ואני לא אגיד עליה שהיא לא דתיה.

אני כן אגנה את התופעה.

היא לא מקפיד על זה ואני יותר מקפידה על זה ממנה

אבל היא יותר מקפידה ממני על לשון הרע נגיד.

אף אחד לא תומך בללכת כמו הצרות שלי (הוי אומר חצי לבושה).

בס"ד

תדברו, תדברו, תדברו- רגע, ומה עם המעשיים?!

אני אתן דוגמא- חניכים שלי לא שומרים נגיעה. חניך שלי בא אלי בדיכאון- מה קרה? לקחתי על עצמי לשמור נגיעה החזקתי מעמד שעתיים.

עכשיו יבוא ויגידו "פחחח?! שעתים?! אחי, אתה עושה צחוק, השעתיים האלה לא שוות כלום!"

בשבילי, מה שעתיים, כלום, מה זה? 16 שנה שאני שומרת נגיעה, הצחקת אותי...

אבל הוא- השעתיים האלה- הן עולם ומלאו! זה מלא! זה להלחם עם יצר הרע שעתיים- אתם יודעים מה זה?

שעתיים זה המון!

כל דבר מתחיל בצעד אחד קטן. וצער לי לאכזב אתכם, אבל אולי הבחורה הזאת, שהולכת עם חצאית מעל הברך, ושרוולים מעל המרפק- אולי זה היה יותר קצר והיא לקחה על עצמה לקחת קצת יותר ארוך?

אתם מזלזלים, אבל בשבילה? בשבילה ה2 וחצי סנטימטר האלה- זה מלא!

אז צניעות מתחילה מהפנימיות- אבל צניעות חיצונית לא מעידה על צניעות פנימית!

ונכון שהיום שהמצב לא משהו, מבחינת הרבה דברים, ושצריך לעודד חזרה בתשובה- אבל היי! לא צריך ללכת ברחוב ולהגיד לעצמנו בראש -"זאתי! עם החצאית מעל הברך- גהנום, אני אומרת לך! היא תלך לגהנום! תראי אותי! חצאית מטאטאת רחובות, איך היא לא מתביישת?!"

נקודה למחשבה.

רק אמרתי מה זה לדעתי צניעות.

לא שפטתי, לא אמרתי על מישהי שהיא 'לא דתיה', לא הזכרתי 'גיהנם' ולא שהיא חסרת בושה'.

אלא שנראה  לי שזה די הפוך.

מי שהולכת צנוע - היא הלא מקובלת, היא הנדחית, היא ה'לא בסדר'.

ואני לא מדבר על רעלות שזה באמת מוגזם, אלא על טענות שנשמעות למשל כמו 'כשאחרות הולכות צנוע יותר - זה מראה שהם מתגאות בזה שהם דוסיות - ולכן הם צריכים ללכת שונה' (היה כתוב על זה בטור של הרב מלמד ב'בשבע' לא מזמן) או למשל אתמול באיזה פורום, מישהי דיברה על הכללי צניעות לדעתה אז אמרו לה שם שזה 'מיסיונריות' ועוד דברים בסגנון.

זה מגיע למצב שיש כאלו שפשוט מתביישות ללכת בצורה יותר צנועה, בגלל 'לחץ חברתי ומפחד שיצחקו עליהם.

על הצד הזה לא ראיתי כמעט אף אחד שמתבטא.

"לייק"

זה היה כבר לחוץ=]

אבל תסכימי איתי שבדבר הזה רק בדבר הזה אני יותר טובה ממנה?

כמו שאני אהיה יותר טובה ממישהי בתנך אבל במתמטיקה היא תהיה בהרבה יותר טובה ממני!

בצניעות אני יותר טובה ממישהי שהולכת עם חצאיות קצרות אבל יש סיכוי שנגיד בדיבור עם בנים היא יותר טובה ממני.....

סליחה על הבוטות... אבל בשבילי את לא יותר טובה ממנה....

בן אדם טוב הוא בן אדם אנושי... עם דרך ארץ....

אדם שהולך לפי חוקי ההלכה אבל בגלל זה הוא מרים תראש וחושב שהוא יותר טוב ממישהו אחר כי הוא יותר צנוע... לדעתי זה לא שוווה כלום....

עדיף ללכת לא צנוע ולהתנהג כמו בן אדם ממללכת צנוע ולהתנהג כמו חיה....

( אל תיקחי את זה אישי . לא ניסיתי להעליב... אני לא מכירה אותך ולא יודעת איך את מתנהגת אבל זו הדעה שלי בכללי)

אם אני יותר טוב ממך בדבר מסויים אבל אומר, מתוך צניעות מזוייפת, שאני ואתה אותו הדבר, זה שקר ויותר גרוע, זה שקר מזיק.

מזיק כיוון שזה מחליש את אותם שהם דווקא כן בסדר בדבר הזה.

למה אלו שהולכים לפי נורמות מערביות יכולים להתלהב ולהתגאות ב"בחירה" שלהם (ללכת אחרי העדר כמובן) ואנשים שבוחרים את הבחירה הפחות פופולרית צריכים להיות כמו נעבכים?

שימי לב.....

אמרתי שבדבר הזה אני יותר טובה ממנה....

יכול להיות שאני אדם רשע אבלך בזה אני יותר טובה ממנה!

בלשון הרע היא יכולה להיות יותר טובה ממני....

כולם חייבים להתלבש בצניעות.

ובמקביל לחנך את עצמינו.

זה לא 'הכל או כלום'.

אנחנו מסכימים. 

אבל כתבת שנותנים היתר ועל זה אני חולק.

נכון שלבוש זה דבר חשוב אפילו חשוב מאוד אבל מה שאנחנו באמת חייבים לזכור הוא שזה ממש לא אומר הכל עם הבנאדם..

יש בנות שמתלבשות בחוסר צניעות מוגזמת אבל בתכלס אם נכיר אותן לא נאמין כי הן ממש אמיתיות.. וזה יכול להגיע לדברים שאנחנו בתור בנות דתיות שמתלבשות צנוע אפילו לא חושבות על זה..

אני חושבת שצריך לקחת הכל בפרופורציה..

כשאני נתקלת בחוסר צניעות שלבחורה/ אישה ואפילו גבר אז כן כואב לי שהעולם שלנו הפך להיות כ"כ מקולקל אבל אני משתדלת לא לפסול בגלל זה. וזה דבר מאוד חשוב.. כי כמו שאנחנו פוסלים אז ככה גם יפסלו אותנו בגלל שאנחנו דוסים או לא יודעת מה.

לא כל אחד שנראה צדיק מבחוץ הוא באמת צדיק....

ולא כל אחד שנראה חוטא מבחוץ הוא באמת חוטא....

צריך להכיר את הבו אדם לעומק לפני שששופטים....

חוץ מזה שאל לנו לשפוט אף אחד... כי היחיד שבאמת יכול לדעת זה הקב"ה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...