קורה לי הרבה פעמים שאני מדמינת משהו כמו שאני מדברת אם משהי ואת התגובות שלה וזה גורם לי לשמחה או עצב או כעס וכו.. לפעמים אני גם מדמיינת מה יקרה אם משהו ימות וכו... (עוד כמה דברים שאני מתביישת לכתוב=) ) זה גורם לי לחוש חולת נפש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! @@@@@@@@@@@@@@@@@@@
אשמח לתגובות :
וחוץ מזה תגידו כולם נהנות לרחם על עצמם או שזה רק קטע שלי?
- דניאל -באיזשהו מקום זה מאוד מפתה ונחמד לרחם על עצמך, אבל כן צריך מתישהו לקום מזה. בכל מקרה, זה נורמאלי לחלוטין.
בנוגע לדמיונות - הי, את לא חולת נפש! זה פשוט מראה שיש לך דמיון, איך הקלאסיקות הכי גדולות נולדו אם לא מדמיון? מה, הדמויות לא 'דיברו' בראש של הסופר לפני זה? הוא לא ניהל איתם דיאלוגים מעמיקים על מהות העולם ואיזה צבע שיער ייתן להם בסיפור? [זה מאוד קשה, באמת OO"]
בכל מקרה, מה שאני מנסה להגיד זה שיש אנשים בעלי כוח דמיון גדול מאוד, וכן, הוא יכול להשפיע על התחושות שלהם וכו', פשוט צריך לנתב את זה לאפיקים אחרים, לא 'להתמכר' לתחושה הזו, לא לחיות בדמיון ולהתעלם מהמציאות. לפעמים בתקופות קשות הוא משמש מקום מפלט, זה נכון, אבל לפי דעתי צריך להיזהר שלא לחיות בעולם משלך והמציאות היא סתם בתור חלום לילה.
אגב, מוזמנת לאישי אם זה לא מספק אותך
לכל אחד יש מידה מסוימת של דמיון,
יש כאלו שיותר ויש כאלו שפחות.
אני באופן אישי מדמיינת הרבה, וכן, אני כל הזמן מדמיינת את מה שכתבת,
וגם הרבה יותר מזה...
זה נורמאלי וזה ממש לא צריך להלחיץ אותך!
אני באופן אישי לא מרחמת על עצמי, אבל אני לא חושבת שזאת בעיה לרחם על עצמך,
זה סוג של אנשים, כל אחד משהו אחר- יש כאלו שמרחמים ויש כאלו שפחות...
אבל זה רגיל לגמרה!
את נורמאלית והכל אצלך בסדר!
בכלל- לכולנו יש הרבה דברים שנראים לנו מוזר,אז אנחנו לא מספרים שום דבר,
אבל אני חושבת שלמרות שזה נראה לנו הזוי- זה נורמאלי לגמרה!
כל הכבוד שאת מספרת!
אם את רוצה- את יכולה בכיף לבוא לאישי!
ואז זה קורה באמת....
זה מלחיץ...
rubh,ואני מנסה להשתחרר מזה, וזה לא תמיד הולך.. זה לא שאני חיה בסרט, כןן, אבל עדיין זה ממש מתסכל
למ"ח- מצטרפת!
אז תלכי לפסיכולוג.
ואם לא באמת - אז תשתדלי לא להשתמש במילה הזאת.
זה לא צחוק. בסדר?
ותנסי לבדוק למה את מדמיינת דברים מסוימים (מה חסר לך? רגש?), ולמלא את זה בדרכים נעימות יותר.
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
חטופה
אינדיאנה ג'ונס
ג'יימס בונד
מת לחיות
רמבו
שליחות קטלנית
משימה בלתי אפשרית
