כל ההוצאות של קלף, תיוג, מחשב, תיקונים, הגהה, תפירה בערך 20-25 אלף ש"ח.

אני הייתי מוריד מהמחיר עוד קצת בגלל שהסוחר פוטר אותי מלרוץ לכל הדברים האלה.

נגיד אם היית לוקח 100 אלף לאדם פרטי, אתה יכול לרדת לשבעים אלף וכן על זה הדרך.

כמובן סוחרי זמננו לא ירצו לשלם כזה מחיר ובכל זאת לדעתי להוריד יותר מזה, זה פשע!

יריעה = 8 מזוזות

כמה היית מוכן להתפשר על מזוזה ?

השתתפתי פעם בספר עבור 1000 ש"ח ליריעה כתיבה בלבד (תשלום בסוף כל יריעה) יוצא הרבה פחות מהחישוב של או"ה אבל היה נחמד. היום הייתי מבקש  קצת יותר

מוסיף את כל השיקולים הצדדיים - גודל , הטקסט לא שגור כמו מזוזה ומצד שני אין ריצות וכו..

כמובן שנכנס פה השיקול של מול מי אני עובד? הוא נוח? הוא קשה ? לכמה זמן אני מתחייב?

אם המכלול יוצא טוב אז אני יותר גמיש במחיר  ואם זה לא קורץ אבל צריך לעשות השתדלות אז אני פחות  גמיש

חישוב של ר' רחמים בסה"כ חישוב טוב והוגן אבל כדאי לקחת לחשבון שמזוזה טיפה ייותר קשה.

בספר למשל גודל 48 רוחב עמודה היא 13 ס"מ ואילו במזוזה באותו רוחב שורה (8 מ"מ) הרוחב העמודה תהיה

16 ס"מ. ודאי שמזוזה טיפה יותר עמוס בכמות המילים יחסית לס"ת. וכן במזוזה יש את הסיכון של הפסול בגלל שלא כסדרן מה שלא קיים בספר תורה.

ב"ה

בס"ת יש 304805 אותיות.

במזוזה 713.

304805/245=1244 אותיות בעמוד בערך.

1.74 מזוזות בעמוד *245 זה 427.5 מזוזות בס"ת שהם 6.89 ביריעה !

ויש לי בעיה עם גימל (תשאלו את שי) אז מזוזה זה רץ לי

תמיד ידעתי שיש הבדלים בין מזוזה לעמוד בס"ת אבל לא ידעתי כמה .עד עכשיו ! 174%

מצד האמת אני לא יודע למה אבל אחרי כל החשבונות עמוד בספר תורה לוקח לי יותר מ2 מזוזות

ותמיד נראה לי שזה מתקזז העומס מול השגירות 

וכמובן בשורה התחתונה השאלה היא אם הסופר רוצה לקחת את הספר אז הוא יעשה חשבון שישתלם לו ואם לא אז לא

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..