יש לי התיעצות קלה...
אז ככה--יש לנו מהאולפנה התנדבות באיזשהוא ישוב-כל ילדה קיבלה חניך/ה...
ואני קיבלתי ילדון חמודון בכיתה ד'...הכל היה סבבה בערך עד עתה....
ולא מזמן היתה לנו מסיבת חנוכה והילד פשוט לא השתתף,אמר שמשעמם ורצה ללכת הביתה...קיצר הרס לי ת'יום...
כל הילדים הכירו אחד ת'שני שיחקו,עברו בתחנות והוא היה פשוט קרציה!!
כל שניה ברח והתלונן!!! ווואי עלה לי על העצבים.....אאהה ונראלי שהוא קצת ילד כאפות בכיתה שלו...
יש לכם אולי הצעות מה לעשות איתו כדי להעלות לו ת'ביטחון עצמי??
אבל נראלי שהעלאת הביטחון שעצמי שלו תתחיל בזה שתאהבי אותו, תראי בו את הטוב, תאמיני בו...
כשאת מגדירה אותו כילד כאפות וקרצייה אפשר לומר שיהיה לך קצת יותר קשה לתת לו להאמין בעצמו...
אשרייך! ב"הצלחה! תזכי למצוות!!!
את רוצה להעלות לו את הבטחון עצמי?..
כמו שכנרית אמרה: תראי לו שאת אוהבת אותו.. תמצאי בו נק' טובות..
תני לו את כל מה שאת יכולה לתת לאנשים, תחייכי אליו, תעודדי אותו, תגידי לו "יופי חמוד, אתה מקסים, אתה ממש מצליח..." מניסיון זה עוזר המילים האלה..
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
