חזרתי עכשיו מטירונות, כך שאני לא זוכר בע"פ, אבל נראה לי ששרושם כלשהו זה בעיה.

בן כמה הספר ? היכן נכתב?

צורת האותיות די מוקדמת (ן,ש,ג,ח,ועוד) , ומצד שני , גם יחסית מאוחרת ,(י' - קוץ ר"ת - בספרדי ובכלל).

גם העיבוד, האם היה נפוץ באותו מקום וזמן? (כי גויל תמיד עיבדו כרמב"ם - עד כמה שידוע לי , אך קלף , עיבדו בסיד כר"ת,- בשירשור הנוסף מהיום כתבתי מה ששמעתי בשם הרב משאש זצ"ל)

אשמח ללמוד .

תודה.

הספר כנראה ממאה 18. ב-250 שנה אחרונות קראו בו בטורקיה לא יודעים היכן נכתב.

לגבי קוץ ר"ת, בספרד נהגו לעשות קוץ דר"ת. כל הס"ת מאיזורי ספרד, איטליה, טורקיה, סלוניקי וכו' יש להם קוץ דר"ת אפילו אלה שנכתבו לפני גרוש ספרד (כמובן לפני בית יוסף)

ואילו באיזורי, עירק, סוריה חלק ממרוקו, לא הקפידו בקוץ זה באופן שאם לא יצא לא טרחו להוסיף.

הספר נכתב על קלף שעובד בעפצים, קלף של כבשים ולא על גויל.  רוב הספרים באותם איזורים נכתבו על קלף ואילו באיזור בבל, סוריה הרבה פעמים כתבו על גויל של צבי.

את הספר הזה תיקנתי בשנה אחרונה. היתה לי חויה בלתי רגילה (אע"פ שהיה קשה מאוד) כיום קוראים בו בשבתות ובימים טובים. וזה ספר (בחזקת) כשר היחיד של אותו בית הכנסת

יפה , מאוד מעניין ,וגם מסתבר שמקומות אלו הושפעו מארצות אשכנז , משא"כ בשאר ארצות המזרח .

תודה אות והדר.

לגבי השפעה מארצות אשכנז בצורות האותיות, אני לא כ"כ בקי אבל מאוד סביר להניח שאתה צודק (מה גם שכתב אשכנז של פעם מאוד דומה לכתב ספרד).

אבל באופן כללי בארצות ספרד קבלו עליהם את פסקי הרא"ש (שהוא עצמו היה בספרד) ובהמון הלכות ומנהגים יצאו ביד רמ"א ולא נהגו כשו"ע (למשל לא הקפידו בבשר חלק, את הס"ת שמו בעצי חיים ולא בתיבה, הניחי מזוזה לא ישר אלא נוטה כמו שאשכנזים נוהגים, ועוד המון דוגמאות שלא יספר מרוב).

וכן לא נהגו הנהגות האריז"ל או ע"פ נסתר אע"פ שהיו מלא גדולי עולם בקבלה באיזורים האלה. לא מזמן נסיתי לברר אם הניחו תפילין דר"ת ובאיזה אופן, במקומות אלה. התברר לי שרק מעטים מאוד הניחו את זה, אפילו גדולי עולם לא הניחו תפילין דר"ת באיזור איסטנבול, סלוניקי וכו'. הרב משאש כותב שלא נהגו להניח תפילין דר"ת בארצות מרוקו ובעצמו לא הניח. לגבי טוניס, מאוד מעניין שבטוניס עצמו נהגו כמו ארצות ספרד ובאי ג'רבה נהגו כמו ארצות המזרח וכן מאוד הושפעו ממנהגי הקבלה.

נושא מאוד מעניין, הייתי מאוד רוצה לחקור אותו. אולי יום אחד...

כי אני סה"כ התכוונתי שכבר מתקופת הראשונים לאחר כיבוש חלק מספרד ע"י הנוצרים במאה ה 10 (?) כבר רואים ההשפעה של חכמי אשכנז , ראה לדוגמא באיגרות הרמב"ן בפולמוס על ספר המורה , משא"כ בארצות המוסלמים , וזה מעניין מה שאתה אומר לגבי ההנהגות עפ"י הקבלה בספרד , שלפני הגירוש , היו שם הרבה מקובלים , אך כנראה שעדיין לא הוכנסו מנהגים עפ"י קבלה , כי עדין היו הרבה חכמים שנטו לרציונאל כר"א ביבאגו , ועוד.

ותפילין דר"ת , דוקא בארצות המזרח נהגו יותר , היה נראה שדוקא באשכנז ינהגו כר"ת , ולמעשה זה הפוך  .

יתכן שבאשכנז שחזקה ידו של רש"י , לא נהגו כר"ת משא"כ בארצות המזרח , ויתכן גם על פי הסוד.

האמת , יתכן שהירחקתי , והסיבות הן יותר הלכתיות מ'השפעות'. ראיה מאות ח' שנהגו באשכנז כר"ת , לא כרש"י ובארצות המזרח , לקח הרבה זמן עד ששינו. מעניין.

דרוש שירשור בפ"ע , ו'ידען' מלווה.

שעדיין צריך לשפר. במילים אליה יעקב  (שורה חמישית מלמטה) צריך לגרד קצת ליצור יותר מרווח בין המילים. ובמלה "ויחר" ואו ארוכה. כמובן שאיננו פוסקים עפ"י צילום. יכול להיות שבמציאות נראה אחרת.

כיף לראות ספרים כאלה.

איך הכשירו אותיות אלו?

אותיות- ת"ו, אל"ף,

וכן גם

2 מילים הנראות כתיבה אחת.

זו הכתיבה הספרדית הרגילה מלפני מאות בשנים.

ולא מצאתי ב' מילים שנראות כמילה א' (וריוח י' ביניהן אינו לעיכובא).

לכן כל גדולי ישראל מטורקיה, ממרוקו, מסלוניקי ומטריפולי וכדו' בירכו ברכות לבטלה על הספרים האלה?

כל המו"צים האמיתיים שהייתי אצלם במיוחד הרב יהודה גרוס שאני מתייעץ אתו על כל צעד ושעל, התלהבו והתפעלו מהספרים האלה.

ב"ה

האלמוני הזה, שאיני יודע מאיפו הוא צץ, גילה את פורומי הסת"ם, הנוחכי ואור לסופר ומאז הוא משתלח על כל מה שזז.

אין מה לעשות, עשבים שוטים, זה לא רק בבית שמש יש כנראה גם בציבור הסופרים בבחינת חדשים מקרב באו.

וכמו שיש מצוה לשנוא את הרשעים, שעליהם ד"ה אמר תכלית שנאה שנאתים יש גם מצוה לאהוב אותם.

נכון שבמקרא של אלמוני, זה דבר קשה אבל נקיים את המצוה במסירות נפש.

תפילה נפלאה חיבר נוצת הברזל בעקבות האלמוני הזה, עיין באור לסופר

http://or-lasofer.com/FORUM1.asp?FType=178633&MsgID=1964

אתה לא חושב שזה חריף מדי?

נראה לי שאפשר לא לקחת ללב דברים כאלה,

בבח' "מח שליט על הלב"

לפעמים אפשר להתכסח בלומד'ס אבל לא באופן אישי.

בעיה 1- ישנם אותיות שאפילו שעיקר צורתם עליהם הם פסולות כגון:              ותלד בן / ויפתח / ותהר ותתן ועוד..

שי"ן שעשה את הקוים ישרים ללא ראש וכן על זה הדרך בשאר האותיות החייבות בזה.

כאן בצילום בס"ת הזה חלק מן האותיות כפי שציינתי לע'ל הם רגלם כקו ישר ללא ראש.

אומנם התימנים לא פוסקים כך וסוברים כמו הרמב"ם בזה שעיקר צורתה עליה וכשר.

אך כל הפוסקים לא סוברים כך (חוץ מהמק"מ) ופוסלים בזה.

גם היריעות שלמה פוסל בזה רק שהוא מיקל באותיות ל-ח-מ-ט שגם ללא ראש כשר.

ועוד באות אל"ף אם ביוד שלה אין ראש אך היא דבוקה לעמוד האמצעי בקצהו ממש באלכסון, יהיה כשר

בתנאי שזה לא יראה כקו ישר .

בעיה 2- מילים מחוברות ונראות כאחד לדוגמא: שמו ראובן

פשוט שלא צריך רווח יו"ד בין המילים. אך צריך שתינוק יקרא את זה כמילה שלמה.

וכאן לדעתי תינוק יתקשה לקרוא את המילה "שמו" הוא יתבלבל ויאמר "שמור" אפע"פ שבאמת יש רווח ,

אך כיוון שיש גם רווח בין האות ריי"ש למילה אובן יכול להתבלבל.

בלי לסבך את העניין לאיפה הריי"ש שייכת?

כל הדברים שכתבת נכונים אלא מה נעשה שכך כתבו במקומות שהזכרתי?

מה גם, בארצות ספרד לא כמו בארצות אשכנז, הסופרים היו תלמידי חכמים, רובם היו גם רבני מחוזות (כך נאמר לי ע"י יודעי דבר, ויש על זה עדויות רבות בספרי שו"תים)

דבר שלישי, הרי אתה צריך לדעת איך הכשירו את האותיות כקו משוך בשוה במיוחד כשצורתה עליה (הנודע ביהודה, רמב"ם ועוד ראשונים שאני לא זוכר בע"פ)

שאלת פעם איך ר"ן כתב כמו שהוא כתב? אם לא היינו יודעים שהוא רבנו ניסים היינו אומרים שהוא עם הארץ גמור! (למ"דים בלי ראש, אל"פים בלי ירך, ירכם של קו"פים מחוברים לגג ועוד מליון בעיות)

כל הדברים שהזכרת, נשאלו לרבנים בעלי שם, וברור שאם רוצים לברך על הספרים האלה כיום, צריך לתקן אותם.

אל תשכח, לפני שאתה פותח את הפה על ספרים הישנים, תשקול הרבה פעמים ותעביר בראשך את כל ההשתלשלות ההלכה, באיזה שהוא מקום תראה שהספרים האלה מסתדרים עם ההלכה.

אבל הרבה הלכות שנעשו בעבר אנו כיום לא עושים. כמו לכתוב על קלף משוח וכו' שזה היה בזמנם לכתחילה.

וכן ס"ת בשבת / תפילין- שיהיה אחד מהפיסולים כמו קו"ף שנדבקה לגגה יהיה פסול התפילין ויורידו את הס"ת ויוציאו אחר. לא יואמרו יש ראשונים שנהגו כך, נכון?

אינו דומה ס"ת שכתב אחד הראשונים (הר"ן כמדומני) למה שכתבו כל כולל כל עדות הספרדים. ונכון, היום איננו כותבים על קלף משוח, אבל הרבה פוס' אומרים שאפשר לקרוא בו לכתחי'- גם היום (ואגב, כל הסיפור על המשוח, אולי באשכנז זה היה מזמן, אבל אצל הספרדים, כמדומני שהיו כותבים כך עד לפני כעשרים שלשים שנה, ולאחר שעלו לארץ).

אני מרגיש שכיום איני עושה דברים שנהגו בהם בעבר, לא בגלל שיש בהם איזו בעיה הלכתית חלילה, אלא בגלל שכל מיני גורמים טענו שהם פסולים, ובגלל בורות שהיו שדאגו להנחיל בצבור (לדוג' האותיות ח, ת, ד,  מדת הצפיפות של האותיות והשורות, גובה האות ביחס לרוחב השורה וכאלה רבות).

וידוע המעשה שמרן הגר"ע שליט"א אוהב לספר על כתיבת הצ'- שהחזו"א פסל כל הס"ת שלנו בגלל הצ'..

מי אומר שיהדות לא מתקדמת?

ב"ה

לפעמים מבורות אפשר להגיע לפסק מוטעה ואתן דוגמה:

אחד מ"גדולי הרבנים" פסל את המנהג הירושלמי והחב"די שמקורו בזוהר שצאצאים לא ילוו את המת, שורש המנהג הוא שאם ח"ו האיש ראה קרי , נוצרים ממנו מזקים, לכן אלו שרוצים למנוע ממזיקים אלו להגיע להלוויה (שעה שמנסים להביא סנגורים ולא מקטרגים) נמנעים מסיבה זו הצאצאים ללות את המת, ולפי מנהג חב"ד הצאצאים הולכים לפני הארון עד מקום הקבר ושם ממתינים למת.

והנ"ל פסל את המנהג תוך כדי הוספת הסמכת של פסוק שילדיו של יעקב אבינו ליוו אותו לקבורה.

לכאורה תענה נכונה, אבל הרבי דחה את התענה של הנ"ל מהסיבה הפשוטה שמיטתו של יעקב היתה שלימה, בני בכורי וראשית עוני (על לידת ראובן) כך שאצל יעקב אבינו אין את הטעם שמהביא הזוהר.

לכן בכל הדיונים על אותיות שנראים לנו משונות, אנחנו צריכים להשתמש בכלל ברזל (לא בקולמוס ח"ו) הבעיה שלא יודעים את ההסמכתא לאותיות כאלה נובעת מהחיסרון בידע שלנו, לא ח"ו של הר"ן או של הסופרים שהיו כמו שהזכרת גדולי עולם, מי אנחנו לידם???

כנ"ל אם האות "פ" בכתב ב"י והאר"י, ה"פ החדשה" אין לה שום מקור, למעט הכתב של סופר ירושלמי שכתב אותה כך ובאמת אין סיבה לפסול את כל הכתבים וה"פיין" שנהגו בכל מחוזי רוסיה ופולין, כי באחלט זאת לא ה"פ השבורה" שעליה דיבר הב"ש.

אז להתקדם כן אבל לא לכיוון התאום !!!

איזה כיף לחזור לפורום אחרי הרבה זמן ולגלות כזה דיון, כמו שאני אוהב...

לגבי א' ו ת'- נראה לי שאת רובם הייתי מכשיר גם לפי פוסקי זמנינו כי רואים שבירה. כלומר זה לא פס אחד שמתרחב.

ולגבי המסורות- כתבתי את זה כבר הרבה פעמים פה- לא כל מה שאחד הראשונים עשה נפסק להלכה. אפילו תקנות עזרא לא נפסקו.

מה שקובע זה 'מסורת ישראל ברוב דורותיה', מה שעמ"י נהג ברוב הדורות זה מה שקובע.

(כנאמר 'אותי אתם קובעים הגוי כולו', ומסבירים בגמ' שאם יש מנהג של כלל ישרואל זה כביכול מחייב את הקב"ה.)

וכן, נשאל אחד מגדולי הדור (השם שמור אצלי) על איזה דין שנעלם לכאורה מעיני הב"י כשכתב את השו"ע- וענה לו אותו גדול שהשו"ע נכתב ברוה"ק (כפי שכתוב ב'תומים'), ומשמים רצו שדין זה יעלם מעיניו!!!

היית חסר מאוד

התגייסתי, ואז אח שלי לקח לי את המחשב...

והיום אני משרת בקריה ועושה יומיות, ב"ה.

ראיתי שכתבת פעם...

לא מזמן ראיתי ספר תורה מגרמניה מלפני 300 שנה,

כתב ממש מוזר, יש מלא לפופות ואותיות מוזרות.

פרשיות ע"פ רא"ש

בלי"נ אעלה תמונה של זה בקרוב.

אותיות כאלו, ויש גם בתתורה שלמה של הרב כשר קונטרס על מנהגים בזה.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.