מישהי מכירה מנשא טוב, שישמור לי על הגב?? וגם יהיה נוח לקטנצ'יק?
וגם מה מחירו בשוק(כי זה יכול להיות פרט משמעותי..)
הבנתי שלכל מנשא יש יתרונות וחסרונות.. אז אם מישהי יכולה להמליץ מנסיונה אשמח לשמוע..
תודה 
אמא לעתידמישהי מכירה מנשא טוב, שישמור לי על הגב?? וגם יהיה נוח לקטנצ'יק?
וגם מה מחירו בשוק(כי זה יכול להיות פרט משמעותי..)
הבנתי שלכל מנשא יש יתרונות וחסרונות.. אז אם מישהי יכולה להמליץ מנסיונה אשמח לשמוע..
תודה 
מהניסיון שלי כבעלת חנות מנשאים ביתית, וגם כאם ל-3 ב"ה שנישאו במגוון של מנשאים -
אני ממליצה על מנשא צמד בשלב הראשון. - מנשא פשוט גאוני, נוח מאוד לאם ולתינוק, מהיר ללבישה וללא קשירות, כל מה שטוב במנשא בד ארוך, מבלי החסרונות שבו.
ועל מנשא סאפי ילקוט בשלב השני, או על ילקוט אחר כמו יאמו.
או לחילופין לשלב השני את מנשא טנדו - שזה מנשא שעוד לא מפורסם רשמית, של אותה היצרנית שהמציאה את צמד, זה הכלאה של מנשא ילקוט עם מנשא סיני.
התחימה של השלבים היא שיקלול של נתונים - השלב ראשון - מתחיל מגיל לידה והשלב השני מתחיל בערך כאשר התינוק יכול לשבת - בערך בגיל חצי שנה. סוף השימוש האפשרי של מנשא תלוי בגיל+משקל וגם בסיטואציה. אני לדוגמא השתמשתי במנשא צמד גם כשבני היה בן שנה וחודשיים, רקדתי איתו בחתונה וזה היה לי מאוד נוח.
מנשאי ילקוט טובים בדרך כלל עד גיל די מאוחר (לפחות שנתיים) ונפלאים כמנשאי טיולים.
ההמלצה שלי היא מתאימה לרוב הפונות, אבל זה בעצם תלוי בצרכים שלך, את צריכה לשאול את עצמך שאלות כגון-
מה התדירות בה תשתמשי במנשא (בהנחה שהוא נוח לך)?
האם נראה לך שיהיה לך נוח מנשא עם בד ארוך וקשירות?
האם חשוב לך שהלבישה תהיה ממש מהירה?
האם תשתמשי בו בעיקר בבית או בחוץ?
לגבי מחירים - חשוב לדעת שיש פעמים רבות מבצעים - בד"כ סביב חגים, ואז המחיר יורד ב-15%-30%,
המחיר הרגיל: צמד עולה 300 ש"ח, טנדו גם עולה 300 ש"ח, וסאפי ילקוט עולה 480 ש"ח, מנשא בד ארוך תמצאי בפחות מ-200 ויש מנשאים שעולים גם 600 ש"ח.
עוד משהו חשוב, כדאי למצוא אפשרות להתנסות במנשא לפני שאת קונה אותו. אי אפשר להשוות שימוש חד פעמי וקצר בחנות, להתנסות ארוכה יותר של מס' ימים בסביבה הטבעית שלך ושל תינוקך. כך גם תוכלי להיות שלווה שאת קונה משהו ששווה מבחינתך את ההשקעה.
יש עוד הרבה מידע, זה בינתיים על קצה המזלג, את מוזמנת לשאול עוד בכיף.
בהצלחה!
וניצלושון - נעים מאוד לפורום, ראיתי את ההודעה והחלטתי סוף סוף לקפוץ למים... עד עכשיו קוראת שקטה ![]()
שנשמח לשמוע ממך יותר.![]()
לי אישית יש את מנשארי,שזה מגיל אפס באמת קצת מסורבל אני גם רוצה לקנות את המנשא צמד שזה פשוט 2 רצועות כמו הבד הארוך נראה שזה עולה סביב ה 300 ש"ח.
יש לי אפילו מכירה מיוחדת השבוע במחירי חגים ![]()
שמים על הגב, וכולם מאושרים
מאוד תומך. ממש לא מרגישים את המשקל.
עולה כ-450 ש"ח ושווה כל שקל! כמה עלתה העגלה שלכם?
תנסי לבקש מתנה ממישהו
המנשא שלי משמש אותי כבר פעם שלישית, והוא ממש "כמו חדש". המנשא הזה כל כך מוצלח, שבקושי ניתן למצוא "יד שניה", כי רוב מי שקנה אותו שומר עליו.
ולטעמי היה בלתי נוח בעליל
ובסוף תפרתי לי מנשא סיני, שאומנם לוקח רגע יותר ללבוש אותו, כי צריך לקשור אבל נוח בערך פי אלף, וגם מציע יותר אפשרויות נשיאה.
והשתמשתי בו לקטן שלי מגיל אפס (כמעט מינוס...) ועד היום, בגיל של יותר משנתיים.
אם כבר רולס רויס של המנשאים - זה מנשא ארגו שאולי יום אחד אני ארשה לעצמי לקנות
עם כל הכבוד למנשאים האחרים (שהגב שלי התנסה בהם ללא הצלחה מרובה....)
אין על המנשא של בייבי ביורן אקטיב..... הוא אמנם נורא יקר (850 ש"ח בשילב, אבל אני יודעת שאפשר למצוא אותו ביותר זול בחנויות אחרות, ובוודאי ביד 2....)
אחרי ילד ראשון שהיה כל היום על המנשא (בישלתי איתו, שטפתי כלים, קיפלתי כביסה וכל העולה על רוחכן....) והייתי עם המנשא של תינוכיס (מנשא הבד הארוך שקושרים), בילד השני (שגם כמובן נמצא על המנשא כל הזמן... (
כבר לא היה לי ספק שאני הולכת על הטוב ביותר (כמובן שצריך לשלם את המחיר.....) וזה שווה כל שקל!!!
אין על המנשא הזה, בלי שום ספק.....
2 חברות שלי קנו את המנשא הזה אחרי שהתנסו במנשא שלנו (אחת קנתה ביד 2 ב-315 ש"ח והשנייה קנתה במבצע בשילב ב-650 ש"ח) - וזה בהחלט שווה כל שקל....
בהצלחה! (=
קנינו יד 2 ב400 שקל ממש כמו חדש!
לא מתחרטים לרגע!!
לחודשים הראשונים שהתינוק כלכך עוברי- לא היה לה כלכך נח במנשא, והייתי חייבת להשתמש בו הרבה, במיוחד בנסיעות. אבל גיסי קנה לנו בחו"ל וכמובן שלא היה תקציב לאחר...לילד המתקרב אני מקווה להתחלה להלוות מנשא בד ולראות אם זה יותר נח ואולי לקנות.
מגיל שהם קצת יותר תינוקות מעוברים (כבר לא זוכרת מתי זה משתנה-זה קורה מהר מאוד) היא מתה על הbaby bjorn וגם אני... בגיל שנה וחודשיים עדין הסתובבתי איתה במנשא ולא כאב לי בגב בכלל...
אבל הוא מנשא מאוד מחמם-אז בחורף זה אחלה בקיץ-לשים לב שלא מבשלים את הילד
עכשיו יש לנו מנשא גב ישן ונח של הורי שכרגע כנכדה היחידה בשלב הזה הוא אצלנו- וזה יותר נח בטיולים...וכל שאר הזמן היא הולכת (טוב רצה השובבה הזו)
בעזה"י
מנשא מעולה, [ברוך ה' קיבלנו אותו מתנה, אחת המתנות הכי שוות שקיבלנו...] אני הולך איתו כבר מבערך גיל שבועיים במנשא הזה (אבל אולי זה לא מתאים לכל תינוק, אני לא יודע...), רקדתי איתו שעות בשמחת תורה... ועכשיו אני הולך איתו הפוך - עם הפנים לעולם, והוא מאוד מאוד מרוצה...
(אישתי לעומתי לא אוהבת אותו, היא מעדיפה את המנשא בד, שאחותה השאילה לה...)

בהצלחה
(ועוד משהו חשוב - גם אני ממליץ מאוד לחפש דברים ביד2 אפשר למצוא שם דברים מעולים במחירים זולים מאוד מאוד - אנחנו קנינו שם את העגלה שלנו במצב חדש [השתמשו בה 3 חודשים והם קיבלו אחרת חדשה...] בפחות מחצי מחיר... . רק כדאי לבדוק טוב טוב קודם, ולחכות להזדמנות טובה.)
יתרונות מנשא סיני:
הוא בין המנשאים שנחשבים הכי בריאים, ואכן אפשר לתפור לבד, יש הסברים ברשת. גם אם קונים זו קנייה חסכונית, כי הוא מתאים מגיל 0 ועד גיל מאוחר, שנתיים ויותר. וכפי שסיפרת על עצמך, אכן יש נשים שלא מסתדרות עם הילקוט (=סוג של מנשא, עליו נמנים בין השאר מנשא יאמו, סאפי-ילקוט וארגו) והסיני יותר נוח להם (מהניסיון שלי, הרוב מסתדרות מצוין עם ילקוט).
אם קונים - כדאי מאוד להתנסות קודם, כי יש הבדלים מהותיים בין מנשאים סיניים שונים.
החיסרון שלו הוא הרצועות הארוכות שיכולות להתלכלך, והזמן שלוקח לקשור ולסדר אותו. שני הדברים מתייעלים עם הזמן והניסיון.
מי שלא נוח לה מנשא ילקוט – מומלץ לנסות את מנשא טנדו, שהוא בין סיני לילקוט, ללא רצועות ארוכות, אפשר לשאת מלידה עד גיל מאוחר.
מנשא ארגו
אף פעם לא התנסיתי עם מנשא ארגו, אבל משוטטות בפורומים גיליתי שיש כאלו שמעדיפות את הארגו ויש כאלו שהוא לא היה להן נוח, והן מעדיפות ילקוט אחר. מהתייעצות עם אחת ממוכרות המנשאים הכי וותיקות בשוק – הבנתי שאם כבר קונים אז לקנות את דגם ספורט, הדגם הקלאסי היה פחות מוצלח ולכן היה עליו מבצעים (אני לא לגמרי בטוחה במידע הזה, תבדקו).
א. יאמו נוח לרוב המשתמשים . מיעוט - לא סובל אותו.
ב. ארגו לא נוח לרוב המשתמשים . מיעוט אוהב אותו
ג. מנשא פנטזו - אין לי מושג איך הוא , אבל יש לו פרסומת מפתה .
מנשאים זה קצת אופנה , וזה מאד יקר , יחסית לעובדה שמדובר במשהו בסדר גודל של תיק גב.
התינוקת שלי 10 ק"ג . כנראה שלא ארכוש מנשא. למרות שכואב לי הגב. השאלתי תינוכיס , וזה כבר גדול עלינו בטן אל בטן , ואת שאר הקשירות אני לא יכולה. יש לי בעיה ביד
למישהי יש המלצות ?
מסכימה עם כל מילה, יש לנו את יאמו, והוא עזר לנו כל כך. ואכן נראה עדיין מעולה (אני מוכרת גם אותו).
מנשא יאמו הוא מנשא מסוג 'ילקוט' כמו 'סאפי-ילקוט' ו'ארגו'. לכל אחד מהם יש את המיוחדות שלו, אך בגדול הם כולם די דומים.
לגבי ההוצאה שהיא גבוהה לרוב הזוגות הצעירים - מהניסיון האישי שלי, אני מצאתי את עצמי כל כך הרבה פעמים משתמשת בזה בזמן עבודות הבית, ובכך חסכתי המון כסף שהייתי משלמת במקום זה לעוזרת בית/בייביסיטר.
תודה רבה החכמתי.
לי אישית הכאיבו המנשאים למיניהם עם הקירה/לחיצה על הבטן.
שמחתי לראות מנשאים אחרים.
הוא באמת נראה נוח ובעל יתרונות הבד ארוך רק פחות מסורבל, אבל מבחינת הבד שעוטף זה באמת אותו דבר? מכרבל את הצוציק בפנים? ומתאים למידות שונות? כי הקטנצ'יק שלי קצת גדולצ'יק
זה יגביל לי את השימוש במנשא הזה?
ולגבי הבייביביורן אקטיב, אמרו לי משהו על הפיסוק של התינוק במנשא הזה ושצריך שיהיו רגלי צפרדע, מישי שמעה על זה משהו? יש לזה בסיס? ומזה בייביביורן סינרג'י? זה לא הדגם החדיש שממש תומך בגב? איך אדע איזה דגם הוא המומלץ לגב שלי?
לגבי השימוש- המהמם שלי בן חודשיים, ואני גרה בבניין עם מדרגות ומתקשה לרדת עם העגלה לסידורים, אז אני יוצאת עם המנשא לכל מיני סידורים- טיפת חלב, קופ"ח, קניות קטנות וכו'.. וגם מרחק ההורים הוא 4 שעות נסיעה אז גם באוטובוס אני משתמשת במנשא (כרגע בבד ארוך, אבל הוא של שכנה..)
ולצערי לסובבים אותי אין יותר מדי מנשאים אז אין לי איך להתנסות, לכן מבקשת המלצות ממנוסות.. תודה!
אם יש למישהי עוד משהו להמליץ בהתאם למידע הנוסף, אשמח מאד לשמוע!
שהביבי ביורן לא נותן מספיק פיסוק ברגלים לתינוק, במיוחד לא אם כבר לא מדובר בתינוק ממש פצפון.
וזה עושה אותו פחות בריא לילד.
אם את יודעת לתפור, אני ממליצה בחום על תפירה של מנשא סיני.
ולגבי איך תדעי מה הכי טוב לך - לכי לחנות, עם הקטן ותנסי. תראי מה הכי נוח לך.
(וגם המנשא בד ארוך) ואני מכירה עוד כמה כמוני שהבייבי ביורן כאב להן.. אבל לבעלי הוא מצויין-עוד הוכחה שזה ממש אינדוודואלי.
אני משתמשת ב funtazoo, הוא יקר אבל לי הוא מעולה..
אצל הראשון היה לי מנשא בד ארוך ומנשא לופי, ללידה השנייה קיבלתי את צמד.
בעיני הוא פשוט גאוני, שילוב מושלם של מנשא מערבי ואתני, כך שזה נוח לאם וגם בריא לתינוק.
אני ממליצה על מנשא צמד כי קל להלביש אותו וגם מאוד מהר, כי אין בד שמשתלשל על הרצפה ומתלכלך, כי לא צריך לסדר ולפרוש אותו מאחור כמו הבד הארוך ולכן הוא לא לוחץ מאחורה, אלא יושב בדיוק כמו שצריך.
מבחינת הבד שעוטף זה אותו הדבר, זה לא מגביל. וזה מתאים למידות שונות של התינוק והנושא, למעט מידות חריגות של הנושא (נגיד גובה 2 מטר) שאז אפשר להזמין במיוחד.
( למנשא צמד היתה גירסא ראשונה שכן הגבילה, והיתה פחות נוחה מהעכשווית. גם אז המלצתי על צמד, אבל צמד החדש הוא שווה הרבה יותר. לכן אם את קונה יד2 תבדקי שזו הגירסא החדשה!!)
קודם כל אקדים ואומר שאין לי שום הכשרה בתחום. כל המידע שאכתוב הוא על סמך מה שקראתי ברשת, אז נא לקחת זאת בחשבון.
איך נכון לשאת תינוקות במנשא?
אם תשאלו פיזיותרפיסטים, התשובה לשאלה היא לא חד משמעית, חלק לדוגמא יגידו לך שמנשא בייבי-ביורן הוא בסדר גמור לגילאים קטנים, וחלק יגידו שהוא לא.
אם תשאלו יועצות מנשאים, תהיה להן תשובה ברורה איך נכון לשאת. הן גם יגידו שבייבי ביורן הוא מנשא לא מומלץ. ועל תנוחת רגלי צפרדע שהוזכרה פה, הן יגידו היא לא תנוחה טובה.
ואם תסתכלי על תמונות מסין של נשים שנושאות תינוקות – את עשויה דווקא לפגוש תנוחת צפרדע...
אז מה בעצם נכון?
אז הנה המידע שאני ליקטתי אחרי שהבנתי שגם בזה יש אסכולות שונות.
כל מי שמכנה את עצמה 'יועצת מנשאים' כנראה למדה במסגרת ללימוד כזה שהוקמה בגרמניה, או בקורס שהיה בארץ מטעמה. מסתבר שהשיטה הגרמנית שונה מהמנשאים שפוגשים בסין, באתיופיה ובעוד מקומות רבים בעולם שבו נשאו תינוקות כנראה אלפי שנים.
אבל עד כמה שידוע לי, כולם מסכימים על כמה דברים:
בהנחה שהמנשא עובר בין הרגליים של התינוק (נכון כרגע לתנוחה הנפוצה בכל המנשאים שהוזכרו בשרשור):
על המנשא לתמוך לגמרי בגב התינוק – על כן מומלץ שלא יהיה קשיח.
בין הרגליים, בצורה האופטימלית המנשא עוטף את התינוק מברך לברך (מתחת לברכיים).
כשהתינוק במנשא – התנוחה הנכונה היא שהברכיים גבוהות יותר מהישבן.
מה זה אומר על המנשאים השונים?
קודם כל – לדעתי האישית בלבד, זה תלוי בצרכים שלכם – אם המנשא הוא לשימושים ממש קצרים, קשה לי להאמין שמנשא שהוא לא האופטימלי יכול לגרום לנזק.
גם מנשא שיש לו את כל ה"אישורים" – צריך לדעת איך לשאת בו, אני פוגשת פעמים רבות אנשים שנושאים לא נכון, וזה עלול לגרום חס וחלילה לנזק.
מנשא בייבי ביורן – יש לגביו חילוקי דעות, יש פיזיותרפיסטים שחושבים שלגילאים קטנים הוא כן טוב, כי לגילאים קטנים הפיסוק שהוא גורם הוא מספיק רחב..
מנשאי כריכות - כגון מנשא בד ארוך – צריך לשים לב שהילד לא נוזל, וכאשר הוא כבר מאוד כבד ונוזל - זה הזמן להפסיק להשתמש במנשא, כי זה אומר שגם אין לו מספיק תמיכה לגב.
יועצות מנשאים טוענות שהמנשא הבריא ביותר לאם ולתינוק, הוא מנשא בד ארוך שעשוי מבד ארוג בעבודת יד. במנשא הזה צריך ממש להשקיע וללמוד איך לשאת את התינוקות נשיאה נכונה, והוא מאוד מאוד חם.
על מה אני ממליצה?
אם למי שפונה ממש לא אכפת רצועות ארוכות, ולא אכפת לה שהלבישה לוקחת קצת יותר זמן – אמליץ לה על מנשא סיני.
אם מישהי "סגורה" על בייבי ביורן – אני אציע לה לנסות בכל זאת את מנשא 'צמד' שהוא "חצי מערבי" בהרגשה של האמא, ואם היא משום מה לא תרצה, אז את מנשא פנטזו
אך לרוב אמליץ על צמד לגילאים מוקדמים, ועל ילקוט (=סוג של מנשא, עליו נמנים בין השאר מנשא יאמו, סאפי-ילקוט וארגו) לגילאים מאוחרים – אלו מנשאים בריאים, נוחים מאוד ומאוד פרקטיים, ומהירים מאוד ללבישה.
משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג
היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית
בגלל איזה ריב בין הבני דודים
אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע
חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים
חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.
והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?
אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד
בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות
אני בהלםםםםםם
כועסת כל כך
לא מצליחה לעכל את זה
מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי
בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה
היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה
אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר
ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???
להגיד לילד אם הוא צריך כמה דקות להירגע לבד בחדר, לבין לגרור ולנעול . זה מזעזע ולדעתי מוגדר כאלימות.
הייתי מזדעזעת גם אם מדובר בהורים עצמם, בטח כשזאת הסבתא.
ואני גם לא מסכימה עם הגישה של להכניס את הילד לחדר, כל פעם כשהוא בטנטרום או עצבני,
זה לא רק משאיר טראומה זה מעביר את המסר "אתה רצוי רק כשאתה מתנהג יפה"
התניה של הקבלה שלו בהתנהגות טובה.
אפשר להיכנס איתו ולשבת לידו ולתת לו לבכות.
הגבולות שלי הם שאסור להרביץ או לזרוק דברים.
מותר לבכות ולהיות עצבניים, לכולנו ובטח לילדים.
תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?
מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה
אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך
מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון
תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.
כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....
ממש ממש לא!
ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.
לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.
הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.
בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.
(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).
בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.
אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.
ת. דאון לא.
(אינני רופאה)
הרופא ילדים לא היה מודאג.
היית בבדיקת התפתחות?
ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו.
אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.
ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה
אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,
אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר
ואני מרגישה גמורה.
ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת
ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..
ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.
וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,
אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,
מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.
זהו
אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..
היית מרגישה יותר טוב,
הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.
ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.
אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!
ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.
וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.
אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.
זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד.
עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי
ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל
לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים
לא שטיפה, לא קניות, לא כלום
הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע
אז הבית לא יהיה מסודר🤷
יצאנו ממלחמה אחות
ממלחמה
טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש
ילדים חודש בבית כולל פסח
מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר
לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל
ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה
♥️
אין מישהי כזאת
ואם יש
אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת
זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....
טרנד הזיה
זו תלות
חיים בשביל לצלם
היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות
אובססיה
בהחלט שכן
אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת
אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג
אולי יש לה הרבה עזרה
אולי היא תקתקנית
יש ויש
העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה
שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים
ועכשיו מסיימת עם הכביסות
(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)
ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח
ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה
ולא יודעת איך עושים את זה
ויש לידה באופק שמלחיצה אותי
וכולי איכסה בפנים
בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי
כי סיימתי לסדר את הבלגן
זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...
והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה
במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש
זה קצת כמו נפילת סוכר
בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים
עושה סחרחורת
זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?
כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר
אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.
אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ
נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב
כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.
או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע
והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..
וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.
יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה
או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג
אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.
לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה
לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו
כמובן שלא מעלה לשום מקום
אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.
כל עולם השקר
וזה גם נכון
אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.
כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.
אבל לפעמים זה לא נכון
ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים
ומאוד טובים
ואני לא אהיה הם
אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי
ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי
תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.
אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,
אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.
יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.
אז מה?
אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.
אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?
זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.
אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.
והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️
ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.
לא מחייב שזה שקר,
אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר
תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.
תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב
מחר יום חדש.
אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת
כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.
זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.
נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.
אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.
למה זה טוב? תראי סדרה במקום.
אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?
תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.
אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.
זה לא להסתכל באינסטגרם...
אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...
ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..
וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.
שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ
תקתקו פה
וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה
אז הבית היה מתוקתק
אבל לא הכל ורוד
בכלל לא
לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים
לגבי האינסטגרם
אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה
אם משהו עושה לי רע
זה הזמן לגלול הלאה
זה כל היופי ברשת
שזה בלחיצת כפתור
את מספרת שכיבסת בחול המועד
מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)
אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....
כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים
ומציאות חיים אחרת
נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול
ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף
יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים
אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן
כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים
זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...
אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר
אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)
ואין שבת מוכנה
ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית
מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.
ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ
הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.
איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.
מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).
מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).
רעיונות-
-מקלחת טובה
-טיול בחוץ
-קפה ושוקולד מפנק
-לפגוש חברה
-טלפון למישהי שמחזקת אותך
-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך
-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)
-ללכת לקנות פרחים לשבת
למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)
למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??
יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל
אני בהלם
לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?
אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.
איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?
אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?
ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?
לא לכולם זה מתאים.
מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב
אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.
לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...
ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..
וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.
אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.
פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.
אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.
גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.
חיבוק ומלא כוחות..!
אמהות בדור הזה אלופות!
ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת
אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות
וגם מותשת מכל דבר קטן
הבית הפוך
אני עובדת מחר עד מאוחר
חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם
(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(
לא יודעת איך נבשל שבת
וממש רוצה להשאר בבית
אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי
כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)
אה ואוטוטו מתחילים מילואים
שזה עוד סיבה להשאר בבית..
לי זה היה עוזר לפעמים.
ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?
נשמע שאת רוצה להיות בבית...
הסעודות ארוכות לי
אין לי מה לעשות שם
בעלי עסוק עם אחים שלו..
לבעלך?
נראה לי זו השאלה הראשונה
אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.
אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.
אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.
אבל תראי קודם מה הוא רוצה
אבל לא יודעים איך לעשות את זה
וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים
אבל הוא גם רוצה להקל עלי
שה' יתן לי כוח
אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....
אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.
ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..
אפילו לא ראינו דופק
היתה לנו כבר ברית ב"ה, אבל עשינו אותה מאד מצומצם, רק בני משפחה, אצל אחות שיש לה בית גדול, ולא כולם הגיעו אז היו בערך 50 איש, וגם זה היה פעם ראשונה שלי אז לא ידעתי בכלל מה הטקס, והייתי כ"כ לחוצה שממש רציתי מוהל רופא ויצא שהרופא שמצאתי היה ספרדי ואנחנו אשכנזים והטקס שהוא עשה לנו הרגיש קצת זר, ובכללי היה קצר.
הפעם זה תאומים ויש ציפיה מהמשפחה שנעשה אירוע גדול, ולמען האמת אני כ"כ סובלת (בניגוד לבן הראשון שהיה הריון רגוע וקל, ולידה מהירה וכיפית) שאני מרגישה שזה צריך באמת להיות אירוע גדול גם, וגם סעודת הודיה בעזרת השם.
יש עוד קצת פחות משלושה חודשים ב"ה אז יש זמן אבל אנחנו מתחילים לחשוב על דברים. נגיד מצאנו מוהל שמתאים לנו בהשקפה, נקווה שהוא יהיה פנוי. אבל אשמח לשמוע על טקס, איך עושים שמח וזה. נגיד אנחנו מאוד רוצים שכולם ישירו "ישמח ליבי" לפני כל ברית. חשבתי אולי להדפיס את מהלך הטקס והשירים ולחלק. מוגזם?
קיצר אשמח לשמוע כל דבר ובעיקר דברים שאני לא חשבתי עליהם.
צריך למצוא מישהו במשפחה או חברים שיודע 'להזרים' אוירה
ולבקש ממנו את השירים שרוצים
אחרת זה לא תמיד קורה
אם יש מישהו כזה שמודע למה שרוצים ויודע להוביל זה יכול להיות ממש מוצלח
האמת שבניגוד לרופא מוהל הרבה יותר מומה ומקצועי בזה,אלא אם כן זה רופא יר'ש שעושה כל יום בריתות.
כן כדאי לבדוק אם המוהל מופיע ברשימה של המוהלים של משרד הבריאות והרבנות הראשית כי ככה את יודעת שיש עליו פיקוח ושהוא באמת מומחה.
אני חושבת שלגבי הטקס עצמו תדברו עם המישהו מהמשפחה ומהזמומנים שיוכל לנהל את הטקס איך שאתם מעוניינים, כי לא כל המוהלים יודעים להגיש טקס יפה,ואם יש מישהו במוזמנים שיודע הוא ישמח לעשות את העבודה
1. לברר על המוהל שהוא באמת טוב. גם עם רשיון וגם המלצות מאנשים שלקחו אותו.
ואפשר לשאול גם איך הוא מבחינת ניהול הטקס אם זה חשוב לך.
2. אם אתם גרים בקהילה, אז להודיע גם לחברים מהקהילה על הברית, במיוחד כשזה תאומים זה מרגש עוד יותר וכשיש הרבה אנשים גם אם חלקם שכנים שלא נשארים לסעודה עצמה, זה מוסיף.
3. אפשר להדפיס את סדר הברית ולחלק. רק ממליצה לתת מראש למישהו אחר לחלק, אחרת זה יכול להישאר בתיק של העגלה....
4. למצוא דוד/חבר שידאג לשירים והאווירה שאתם רוצים.
5. בברית של תאומים בנים, לפי הידוע לי לא עושים את 2 הבריתות ברצף. אז צריך עוד מישהו שיעביר שיעור או משהו כזה בין הבריתות. (ויכול גם להיות שהבריתות לא יצאו באותו יום.... מקווה בשבילך שלא יקרה, אבל כדאי לקחת בחשבון מצב כזה)
שיהיה בשעה טובה בידיים מלאות, בבריאות ובשמחה!!!
השאלה אם אפשר לעשות ברצף? מסיימים עם אחד ומיד מתחילים את הברית השניה?
הייתי לפני שנים בברית של תאומים, ואז שמעתי את זה לראשונה שעושים הפרדה. שם היה שיעור קצר שהסבא העביר בין הבריתות.
ומה שכתבתי לגבי אופציה ליום נפרד, זה במקרה של פגים, או צהבת לאחד או אפילו אחד נולד לפני שקיעה ואחד אחרי...
את כל השלבים של הטקס - אחד אחד.
אני עשיתי ברית לתאומים.
לקחתי מוהל שקוראים לו שי עובד. הוא מוכר באיזור ירושלים. הוא עשה את הטקס והתאים לפי מה שביקשנו. הדפסנו שיר שרצינו והוא דאג לשיר אותו. היינו מאוד מרוצים!
ממליצה לך לדבר אחרי הלידה עם המוהל שתרצי כי לתאומים לוקח לפעמים יותר זמן עד הברית אם נולדים מוקדם. לא היה להם ביום ה8 ברית. הוא היה איתנו בקשר עד שהיה מותר לעשות להם.
יש גם שיטות שונות אצל תאומים אם עושים להם טקס ביחד או טקסים נפרדים. עשינו ביחד וזה היה מאוד טוב ולא בנפרד לכל אחד
יש לי איזו מחשבה שאולי שצריך לקחת בחשבון משקלים שונים של הילדים.
תאומים הרבה פעמים נולדים קטנים ולא עושים להם ברית מיד ואז יכול להיות שאחד הילדים כבר מוכן לברית מבחינת משקל או צהבת או אני לא יודעת וכבר צריך לחתוך ואילו לשני צריך לחכות.
אני חושבת שבמצב כזה לראשון עושים ולא ממתינים ולשני עושים כשהוא מוכן.
אז גם את זה צריך לקחת בחשבון מראש מבחינת תכנון אירוע.
בשורות טובות
בכל מיני צבעים,
שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי 
ובארץ…
ילד לא נער
?
צבעוני יש להם יפה ממש!
נדמה לי שגם לבן.
ונעימות מאד.
אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.
חולצה משבצות צבעונית,
יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים
איזה סוג חומר את צריכה?
לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...
יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.
בהדס מינילאב יש בטוח
לדעתי גם בתמנון
גם חולצות פולו
אולי אפילו באורבניקה
יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.
זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה.
אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).
אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...
יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.