כשאני לומד להיסטוריה או לא''י אני פשוט פותח מחברת חדשה ומסכם לי את החומר העיקרי. (הצלחתי לסכם כך 200 עמודים בחמישה עמודים ).

אני חושב שזה בעייתי שאת מתיחסת להרגלי הלמידה שלך כנתון. אני לא הלמדן הכי גדול, אבל בראש ובראשונה תכריחי את עצמך ללמוד. הווי אומר, לא להשאיר מרווח שיאפשר אופציות לעיסוקים אחרים. ברגע שאת חושבת על ללמוד - להתחיל! זה קשה יותר אח''כ.

הרבה בהצלחה! 

ככה זה מחייב אותך ללמוד כי אים לא תלמדי את דופקת גם אותה

(ועדיף, בד"כ, ללמוד יומיים לפני מבחן, ולא יום לפני. היום שלפני משמש בד"כ כחזרה על כל החומר בקצרה. כך יוצא שאת חזורת על אותו חומר פעמיים.)

בכ"מ, תזכורת בפלא', עם צליל יחסית רועש, אל תכבי את התזכורת עד שאת מתחילה ללמוד, אחרת את תכבי ותגידי 'טוב,אני אלמד', ותמרחי את הזמן ולא תלמדי. 

דרך נוספת, כמו שנאמר למעלה, זה ללמוד עם חברה, ועדיף עם חברה שיש לה הרגלי למידה טובים, אחת שיודעת ללמוד וכו'. (לדוג'- זאת שבד"כ מצלמים ממנה את החומר...) 

בנוגע לאיך ללמוד - איך שאת קולטת הכי טוב. את זוכרת הכי טוב כשאת קוראת את החומר בזמן עמידת ראש? סבבה, תעמדי על הראש ותלמדי ככה. 

קריאה של החומר - לא. את תקראי, תחשבי שאת זוכרת, וכשתתחילי לקרוא משהו אחר - תשכחי, את צריכה להכניס את החומר לתוך הזיכרון לטווח הארוך שלך. (כמובן, הערה זו יוצאת מן הכלל במקרה שיש לך זיכרון צילומי יוצא מן הכלל. ) 

סיכום החומר - דרך מעולה לזכור את החומר! במיוחד במקרים שיש הרבה מה לזכור, כותבים את הנושאים בנקודות, על כל נושא מפרטים ממש בקצרה, בעיקר עם מילים שיזכירו לך אסוציאטיבית את שאר החומר. 

לדוג', הקרב על מצדה- 

* רקע גיאוגרפי: הררי, שטוח, מבוצר, ים המלח. 
* רקע היסטורי: הורדוס, ארמונות, רומאים, מורדים, רומאים.

כמובן, המילים ייחשבו כסינית בעיני כולם חוץ מלך. את הדף בו את כותבת את הנקודות האלה תשמרי לעצמך ותשתמשי בו ביום שלפני המבחן לחזרה מהירה, לבדיקה שאת יודעת את החומר. נושאים שאת יודעת שעדיין קשה לך לזכור - תכתבי אותם ביתר אריכות. 

דרך נוספת זה הרצאה של החומר - לארון, לקיר, למראה או למישהו מאוד משועמם שמסכים להקשיב לזה. את פשוט מלמדת את החומר, מקריאה אותו בקול ואז מסבירה, מתמצת לך אותו, אומרת "לסיכום, אמרנו שבלה-בלה-בלה." וכו' וכו'. 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...