שאלה למשתתפי הפורום - ילד לוקח כסף מהארנק של אמאיהודית פוגל
מדובר בילד בן 8, מעמד כלכלי טוב+ לוקח מידי פעם סכומים שונים מהארנק של אימו. כמובן דיברו איתו, הטילו עליו סנקציות למיניהן, אבל חוזר לסורו. הוריו מבקשים עיצות מהורים שהתנסו בענין. תודה
אוליאנונימי (פותח)
אין לי ניסיון בענין אבל אולי צריך לדאוג שיהיו לו סכומי כסף בקופה משלו כדי שלא יצטרך לקחת מההורים?
ילד לוקח כסף מהארנק של אמאיהודית פוגל
עבר עריכה על ידי יהודית פוגל בתאריך י"ח אייר תשס"ח 13:11
מה עם עוד עיצות ורעיונות? מה נכון לעשות? איך לנהוג?
שמעתי פעם שיש מחלה כזאת..לקחת דברים. יתכן?אלעד
אומרים שבד"כ זה לא קורה סתם...מירושלים
אצלנו היתה פעם חברה של אחותי, בערך בגיל הזה, שהיתה לוקחת בלי רשות דברים של אחרים. כשטיפלו בה התברר שהיו לה הרבה בעיות חברתיות.
אני לא יודעת אם זה הסיפור גם כאן, אבל אולי צריך לבדוק אם הוא 'סוחב' לפעמים גם מאחרים או שזה רק מהארנק של אמא שלו - אולי משם זה משום מה נראה לו לגיטימי.
אם הוא באופן כללי לא מסוגל להימנע מלקחת חפצים של אחרים, לדעתי זה נושא שצריך לקחת לייעוץ, במיוחד אם כבר ניסיתם לחנך אותו וזה לא הלך. ילד בגיל כזה מבין עניין, ואם הוא עושה את זה זו לא סתם מעידה. כדאי לבדוק מאיפה זה נובע ולטפל מן השורש.

מובן שאני לא מקצועית ואני סתם מביעה את דעתי.
בהצלחה!
אני חושבת ההיפך.יונה
כתבת שהמצב הכלכלי בבית טוב,ב"ה.
יכול להיות שהוא תמיד-תמיד מקבל כסף כשהוא מבקש,ואז הוא מרגיש ש"מגיע לו" והוא מרשה לעצמו לחטט בארנק של אמא.
אם זה המצב,אולי כדאי להציב גבולות יותר ברורים .

העצה שלי ,גם היא לא מתוך נסיון אישי בענין,ברוך ה',אז קחי אותה ב"ערבון מוגבל".
בהצלחה !
זה יכול לנבוע גם מחברהצחקן
בע"ה.

בעברי הכלשהו התעסקתי עם תלמיד שגנב בשביל לשחק משחקי וידאו בקולנוע. זה יכול להיות קשור למעמד חברתי - החברים רוצים משהו והוא רוצה לרצות אותם (קרה עם ילד חביב שאני מכיר - הוא בזבז כסף שהוא קיבל על שטויות שהחברים רצו).

או - מבוגר (או נער) שמעוני'ין להרויח על גבו-כסף תמורת הבטחות.
[במקרה מהסוג הזה שאני מכיר - הסוחטים היו ממשפחה של בעל מכה ל"ע - היו לו בעיות בגוף שיצרו בעיות בנפש.]

אפשרות אחרת - רצון לדברים שלא יקנו לו. צריך לחנך שהכסף של ההורים הוא לצורך הילד לפעמים, אבל על-פי החלטת הילד. צריך להסביר על זה (הילד בעיקרון רוצה לעשות טוב, לפחות רובם, בהתאם למצב הרוח, מזג האוויר ועוד משתנים...), וזה יפסק.
דבר זה יכול לגרום נזק (הילד יחשוב שהוא גנב וימשיך - "אני חסר תקנה", אבל זה תלוי בשכל.)

גם צריך להמעיט את הנסיון לילד - להרחיק את זה ממנו בלא שירגיש.

העצות תלויות בנפש של הילד, בבגרותו, במשפחה ובגיל (לא נתתי רק עצות לגיל 8 כאן...).
גם אני עשיתי את זה בתור ילדאלי6
אמנם עם סכומים קטנים, מקופת הכסף הקטן של אבא.
בכל אופן זה נבע מהצורך והפיתוי שבכסף. לא משהוא חריג (הייתי ילד טוב סה"כ).
בהמשך זה עבר ונעלם הצורך בכך. אולם כדאי למנף את המקרה הזה ולדבר עליו עם הילד הרבה, ובאופן כזה לעזור לו להכיר את עצמו יותר טוב, את התכונות בנפשו, את ההתמודדויות והדרכים להתגבר על תכונות בעיתיות.
מעבר לזה - לא להתרגש מעבר לנדרש, פשוט להסתכל על זה כאתגר.
פער המצפון- מתחיל מהראשאנונימי (פותח)
למדתי פעם על כך שהרבה פעמים הדבר נובע מכך שהילד מרגיאו בתת מודע שלו, שאם יהיה לו כסף הוא ישיג כל דבר ואנחנו המבוגריםמשדרים את זה גם בלי להתכוון. כשיהיה לנו כסף... זה יקר מדי... ועוד משפטים שהם לא רעים אבל משדרים שאם רק יהיה יותר כסף אז הכל יותר טוב. זה מצד אחד ומצד שני נלחצים מאוד כשהילד מביע התעניינות בדבר הזה שקוראים לו כסף (מתחבר אצלנו בראש לתכונות שליליות כמו תאוות בצע, חומרנות וכו...)
אז... צריך קודם להבין בראש שהילד שלנו נורמלי. הוא, סביר להניח, פועל מהמניע הראשון של חשק גדול למשהו שמשודר בעולם כטוב, כמביא תועלת(והוא כזה... לא?) אחרי שאנחנו מבינים את זה אני חושבת שצריך לתת לילד סכום משלו, שבועי, לשוחח איתו על דברים שהוא רוצה,\צריך לא לפחד שיהפוך לגנב.
לעודד אותו לחסוך, להפריש לצדקה, למצוא "עסק" קטן שיוכל להרוויח, בקיצור להפוך את תחום ההתעניינות לפעיל ולא לתחום אסור.
אצלי זה עבד!!
כסף כסףאנונימי (פותח)
אנחנו קיבלנו על עצמנו שלא להגיד אף פעם לילד שאין לנו כסף למשהו שהוא רוצה. אנחנו גם אף פעם לא אומרים לו שזה יקר מידי , וכן אנחנו לא מדברים על עניני כספים בנוכחות הילדים. וזה לא שאנחנו מליונרים אפילו הפוך מכך. אך קודם כל מבחינה חינוכית שילד לא יחשוב שכסף זה הכל בחיים וזה מה שגורם לאדם להיות מאושר או לא, חוץ מזה, באמת, אני מאמינה שה' קוצב לכל אחד את מה שמגיע לו, אז אם ילד רוצה משהו יקר שאין לי כסף בשבילו אז אני אומרת לו בערך כך - בשביל מה אנחנו צריכים את זה? אין לנו מספיק דברים בבית? בשביל מה למלא את הבית בשטויות? כי אני מאמינה שאם ה' היה רוצה שנקנה את זה אז הוא היה דואג שיהיה לנו כסף בשביל זה
לא "תסתירי" לנצחאנונימי (פותח)
משהו יקר שהילד רוצה הוא לא בהכרח שטויות או מיותר, חוג נגינה עולה הרבה ולי באופן אישי אין עכשיו(בסדרי העדפיות) יכולת לממן, אז זה לא חשוב, או רצוי? כשהילדים גדלים הם מבינים שלכסף יש ערך . בכוחינו להפוך אותו מערך שנראה שלילי, לערך חיובי, בונה, ממריץ... לא לשם הגעה אל האושר ,המנוחה והנחלה, אלא כח בונה שה' נתן בעולמו. וביושר וחריצות גם לילד ה' יקצוב בעזרת ה' את כל צרכו.
וכמובן כשיכולים להרשות לעעצמינו בגד, חפץ או משהו חדש להודות בכל לב שה' נתן לנו את האמצעים לכך- את הכסף לכך- זה לא מילה גסה.
עוד נקודה, הילדים צריכים לדעת איך מגיע כסף לעולם, אבא ואמא \ או עובדים מקבלים שכר ומפעילים שיקול דעת על כל ההוצאות שלהם
אוכל, לימודים, ביה"ס וגם צו'פרים- זה רק מלמד אותם להבין את הערך ואולי גם לסמוך על הוריו לקבל החלטות נכונות.
במידה וזה לא הערך היחיד שאותו מטפחים לא נראה לי שיש חשש שהילד יקלוט שרק זה חשוב בחיים... זה היה בציניות משהו...
אין מה להסתיראנונימי (פותח)
ב"ה אין לנו מה להסתיר, הכסף הוא באמת לא המכיב הדומיננטי בחיינו ואני לא חושבת שילדים קטנים צריכים להתעסק עם כל עיניני העולם. כשהם יגדלו הם כבר יתמודדו עם הענין. זה כמו שאני לא נותנת לילדה בת 9 עבודות בית קשות, יהיה לה מספיק זמן ללמוד את זה.
כמו כן, בינתיים מספיק להם שקל או שניים שמידי פעם אני נותנת להם. משום מה הם לא מבקשים הרבה ואת מה שהם כן מבקשים וזה נראה לי חשוב מאוד כמו חוגי נגינה או אחרים אני מצליחה לממן להם. אך הם יודעים כבר שחוגים ולמידה זה חשוב, אך לקנות עוד משחק שישכב סתם בבית זה מיותר. אני מאוד מרחמת על ילדים שההורים שלהם כל הזמן מדברים על כסף בבית לדעתי הם גדלים ממש עקומים..
השאלה הייתה על ילד שלוקח. אז כנראה שהנושא הזה כןאנונימי (פותח)
מעסיק את המשפחה שבה עלה העניין. תשובתי הייתה לגבי התמודדות חיובית עם נושא הכסף.
אם העניין לא עולה, או לא יעלה- אז יופי.. אבל אם הפיתוי קיים והוא מקבל אופי שלילי, יש דרכים להפוך אותם לחיוביים, כמו הרבה נטיות חומריות אחרת...
ילד שלוקח כסף מהארנק של אימא - משטרה?יהודית פוגל
האם אומרת שיעצו לה לאיים עליו במשטרה כמו גנב רגיל. מה אתם אומרים?
מה הוא בן סורר ומורה שמגיע לו משטרה? זה חינוך??אלעד
משהו על איומים -באופן כללייונה
באופן כללי אסור לאיים בדבר שאני לא מתכוונת לממש.
איום גדול מדי מפחיד מאד,ומצד שני כאשר הוא לא מתממש הוא גורם נזק כבד ל"כח ההרתעה" של ההורים,כלומר לחינוך.
לטוב ולרע,צריך להיות מאד זהירים,לא להבטיח דברים שלא יכולים לעמוד בהם ולא לאיים באיומי סרק.
מכאן נובע-רק אם אתם באמת מתכוונים לפנות למשטרה נגד הילד שלכם,תאיימו בזה.(וכאן אני מצטרפת לשאלה של אלעדי...)

אפשר לאיים בדברים שנראה לכם שתעמדו בהם.
עונש הולם צריך להתאים ל"חטא"-"מידה כנגד מידה" וצריך לאיים בעונש כזה.
לדעתי ,במקרה הזה צריך להעניש בשלילה של משהו בעל ערך כספי (אם המצב מאד חמור אפשר לאיים בשלילת מתנה ליום ההולדת וכד')

ילד שמבטא קושיאנונימי (פותח)
ילד שולקח כסף או כל התנהגות חריגה הוא ילד שמבטא קושי רגשי בבית או בחברה והוא פשוט צועק לעזרה בדרך זו. כל ילד שחסר לו צועק לעזרה בכל מני דרכים. ילדים אלו יחפשו את הדרך ש"הכי נוגעת" להורים.
לא משטרה ולא משהו דומה, פשוט יותר חום אהבה ותקשורת.
(ובטח לא לשים חותמת "גנב" כיוון שעם חותמת נותנים כיוון)
לפעמים בשביל למצוא את הנקודה הבעייתית חשוב לקבל עזרה, הילד וההורים, כדי למצוא את החסך ולטפל בו.
בברכה
יוסי גולד
מטפל ומורה בשיטת מוח אחד
מחזקת את תגובתך.אני12345אחרונה
חושבת שלאם כדאי להציע לו מדי פעם לצאת איתה (רק הוא) ולקנות לו משהו שהוא בוחר. לתת לו כסף ביד ולהגיד לו כמה היא מרגישה שהוא בוגר. לתת לו משימות של אחראיות והרבה הרבה מילים טובות. ולראות.
אולי אפשר לגשת אליו לפני השינה, לדבר על ביה"ס וכו' ולהגיד את העובדות ולשאול אותו מה הוא חושב שנעשה. וכמובן נשיקה בסוף.
עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאהאחרונה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

אולי יעניין אותך