ותדעי שאת התוך חברה טובה. אולי זה לא נראה לך ככה, אבל כמות האנשים הסובלים מפחד קהל/במה היא עצומה. כן, ממש ככה. זה אמיתי, לגיטימי, אנושי ומובן. אני עצמי יודע שעד היום, בגילי המופלג (ועוד איזה מופלג...) אין סיכוי שאני אעלה חזן באיזשהו מקום/אגיד דבר תורה לפני מאה+ תלמידי הישיבה. אז אצלי זה לא כל כך נורא, כי לא התברכתי באיזה כישרון מיוחד שפחד הבמה שלי גורם לי להחמיץ אותו בגדול, אבל אצלך, כך זה נשמע, המצב שונה בתכלית. זה ממש שובר אותך. ויודעת מה, אני בטוח שהמון אנשים יכולים להבין אותך.
אז דבר ראשון, את לא צריכה להיות נבוכה מזה יותר מידי. מה שכן, את רוצה לצאת מזה, כדי לפרוץ במלוא הכוח בכישרון שלך (ולא משנה אם זה משחק/שירה/מספרת סיפורים וכו'...למרות שאם את בת דתית את כמובן צריכה להתאים את זה לאורח חייך, אך לא זה מטרת השרשור.). לכן פנית לפורום.
לא, אל תדאגי, אני לא פסיכולוג, ולא ניסיתי עכשיו לנתח את השאלה שלך, אלא רק לתמצת אותה ולנסות לעזור בקצת. מה העזרה? ככה.
נתחיל בדוגמא.
יוסי הוא שחקן כדורסל מהטובים בעולם. באמת, שיחק שנים רבות, התאמן ופיתח את הכושר הגופני שלו לעילא ולעילא. רק יש לו בעייה קטנה. הוא סובל מפחד קהל. ברגע שהוא פורץ למגרש, קולותיהם של 5000 האוהדים - הטובים (של קבוצתו כמובן) והרעים (של הקבוצה היריבה), ובכלל, מבטיהם כלפיו- מחלישים אותו, וגורמים לביצועים שלו לרדת כמה רמות מטה. הוא ממש מתוסכל מזה. הוא בא למאמן שלו ומסביר לו את הבעייה.
המאמן החכם, במקום לנסות להסביר ליוסי למה הוא לא צריך לפחד, או למה גם אם הוא מפחד הוא צריך לבטוח בעצמו שהוא הכי טוב שיש וכך לשחק הכי טוב - במקום עצות אלו, שספק גדול אם הם יועילו, הוא פשוט לוקח את יוסי למכון למדיטציה. שם, הוא מעביר אותו קורס בן שלושה שבועות להתכנסות פנימית, להקשבה לעצמך ולהינתקות מוחלטת מהעולם החיצון.
למשחק הבא, שבמקרה הוא משחק חצי הגמר מול קבוצה מאירופה, יוסי מגיע מוכן. חצי שעה לפני המשחק, הרבה אחרי האימונים, יוסי פורש לצד ושוקע בהקשבה פנימית לעצמו. הוא מתנתק לחלוטין מהעולם ומתחבר לעצמות שלו. כשהוא פורץ למגרש עם הישמע שריקת השופט, הוא פשוט מתעלם לחלוטין מכל מה שלא שייך לכר הדשא שמרכיב את המגרש. היציעים, האוהדים והגרעינים - פשוט לא קיימים בשבילו. נאדה. הוא מרוכז בעצמו ובמטרה שלו - לכבוש, לנצח, שיתוף פעולה עם הקבוצה כנגד הקבוצה היריבה. ושיצעקו האוהדים של היריבים כמה קללות שהם רק רוצים כלפיו - זה לא ישנה כלום, כי יוסי פשוט לא שומע אותם. ממש ככה. מבחינתו, הוא משחק באימון המקדים מול קהל של שופט ועוד חצי תאורן שעדיין מכוון את האור למשחק הגדול שיתקיים בעוד חצי שעה. בפורום כזה, הוא מסוגל להגיע לביצועים הטובים ביותר. לכן גם כאן, מול 5000 האוהדים, הוא מרגיש בטוח לגמרי, כי מבחינתו הם לא קיימי. מבחינתו הוא לבד עם עוד 9 השחקנים, השופט, ושני המאמנים של שתי הקבוצות. וזהו.
יוסי הביא את הניצחון לקבוצה שלו.
אז לא, זה לא סיפור אמיתי, למי שעוד לא הבין, אבל הוא בא להעביר עיקרון אמיתי באמת. יש אנשים שרק ככה יצליחו להגיע לביצועים הטובים ביותר שלהם. בכך שיצליחו לעבוד על עצמם שגם כשהם נמצאים באמצע קיסריה במהלך גמר כוכב נולד 23, כשמסביבם אלפי אלפי אוהדים יותר ואוהדים פחות, מוזיקה ורעש מטורף - גם שם, הם מצליחים להגיע לניתוק עצמי מהסביבה, וממש כמו בדימיון, להרגיש שאתה נמצא עכשיו באולפן החזרות, לבד, או עם עוד במאי אחד, שנמצא שם רק כדי להציע עזרה אם וכשצריך - וככה, אותו אחד מגיע לתוצאות הטובות והמעולות שהגיע להם גם באולפן החזרות, אך כעת, כמו שאמרנו, על הבימה המרכזית בקיסריה עם כלל המוזיקה, הרעש והאוהדים - כי מבחינתו, הוא לא שם עכשיו.
יש אנשים שזה מה שיעזור להם. (יש אחרים שדווקא האדרנלין של המתח מסביב וכו' זה מה שיזניק אותם, אבל לא באלו עסקינן...).
עכשיו כל העבודה היא להבין איך מגיעים למצב כזה. של הינתקות כל כך מוחלטת ממה שקורא מסביבך כך שאתה לא עובד על עצמך - אתה באמת לא שומע ולא רואה כלום ממה שהולך במרחק חצי מטר ממך והלאה - זה לא קיים. איך עושים את זה? שיטות שונותצ. כמו שכבר אמרתי, מדיטציה היא דרך אחת אפשרית, שלדתיים צריכה להיות מלווה בהתייעצות עם רב, ובבחירה בשיטה שבה אין עבודה זרה וכו'...
ישנן דרכים נוספות ואנשים מוסמכים ומבינים הרבה יותר ממני שיוכלו להסביר לך איך בדיוק את מגיעה למצב כזה.
אני רק נתתי הצעה...
מוזמנת בחום לבדוק (אל תדאגי, אני לא אהיה שם כשתשירי, אני לא מאזין לשירת נשים, לפחות לא ב"חי". ברדיו יש א-ו-ל-י מקום להתיר, אם אינך מכיר את הזמרת וכו'...).
נשמח לשמוע שהמצב השתפר. נשמח שתעדכני.
תמיד פה, בשביל כולם. (תמיד זה יחסי, כן? בכל זאת ישבה וכו'...
).
לילה טוב!
