מה שכולם יודעים זה את הסיפור של התקשורת, ולכן גם רק את הצד שלהם, אבל יש לסיפור הזה צד שני.
לגבי זריקת האבן על הסמח"ט: היה זריקות אבנים על ג'יפים שהיו אמורים להשתתף בפינוי, ובתוך אחד מהם ישב הסמח"ט, הסמח"ט יצא מהג'יפ (שהוא ממוגן ירי, קל וחומר אבנים..) והתחיל לצעוק על החברה ואז זרקו עליו קצת חצץ והיה לו שריטה של 3 ס"מ, כל השאר זה סתם ניפוח של התקשורת. ולמה עשו כזה סיפור מזה? כי המדינה מפחדת מנוער הגבעות, פשוט ככה, אין להם דרך להתמודד עם התופעה שנקראת "נוער גבעות", ולמה? כי הם עומדים על שלהם לא משנה כמה שעות הם ישבו במעצר, וכמה תיקים יהיה להם במשטרה, הם ימשיכו בשלהם, אז המדינה החליתה לעבוד בשיטה שונה, תקשורת. הם חושבים שאם לא יהיה גב של הציבור לנוער הגבעות התופעה הזאת תעלם, ואם לא תעלם לפחות יהיה להם קל יותר להתמודד איתם, תדמיני לעצמך מצב שבו שמאלני היה מקבל הרחקה מנהלית מתל אביב, איזה בלאגן זה היה עושה! שבועות היו מדברים רק על זה וכמה שזה לא נכון, ושימי לב שנתנו כמה וכמה הרחקות מנהליות לגבעונים ומה היה על ז\ה? כלום! למה? כי ברגע שאנשים שומעים נוער גבעות מייד קופץ להם לראש תמונה של איזה דפוק בשכל שלא מבין כלום מהחיים שלו. וזה סיבה טובה מאוד בשבילם לעשות כ"כ הרבה רעש תקשורתי על שריטה של הסמח"ט.

לגבי להיות בחזית של המאבק- נוער הגבעות מאמין שהנקודה העיקרית בימינו היא ארץ ישראל, ולכן צריך להשקיע את כל האמצעים שיש לנו לישוב הארץ, בלי לוותר על אף ס"מ, כמו שבתקופת החשמונאים הנקודה העיקרית הייתה לא להיכנע לרומאים, לדוגמא- אם היו אומרים להם לעבור עברה שלא בגדר יהרג ועל יעבור, הם היו צריכים למות ולא לעבור על העברה, או בלשון העם לעשות דווקא, אם הם רוצים להוציא ממנו את הקדושה, לא נוותר להם על כלום! אם הם רוצים להוציא ממנו את ארץ ישראל, לא נוותר על כלום!, ובתקופת השואה הנקודה העיקרית היתה לחיות, צריך לעשות הכל כדי לחיות!

אני לא יודע אם חשבת על זה, אבל אם היה בחירות דמוקרתיות בתקופת החשמונאים, לא רק שהם לא היו מנצחים, הם היו מפסידים בגדול. אנשים אמרו להם "למה אתם עושים את זה? למה לעצבן את הגוים אם אפשר להתפשר על כמה מצוות ויהיה לנו יחסים טובים איתם, ואם נעצבן אותם כל מה שיקרה זה שכולנו נמות! הם הרבה יותר חזקים ממנו! הם שולטים בכל העולם!לא צריכים להיות קיצוניים אם לא חייבים!" או בקיצור, המצב שלהם היה די דומה למצב של נוער הגבעות בימינו, הקיצוניים שלא מתפשרים על כלום ומסיתים את כל הגויים עלינו. (ד"א, ככה היה גם בתקופת המגילה), מה אני אומר בזה? שלא צריך את העאם כדי להיות צודקים, ולנצח...

מקווה שעניתי לך, אם לא תדייקי יותר בשאלות ואני אשתדל לענות...

לא הגדרת כ"כ את השאלה, קשה לענות.... 

אתה בעד או נגד הנוער גבעות? אתה חושב שמה שהם עושים זה נכון? (ותודה על התשובה המפורטת)

בדיוק כמו שאני חוגג חנוכה ופורים, איך שאני רואה את זה הם היו נוער הגבעות של התקופות שלהם...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...