יש בחורה שלפני שנה וחצי היה לנו מקום משותף ובעקבות זה יצא לנו לדבר,העניין שמאז היא לא מפסיקה באובססיה לנסות להטריד אותי בעשרות מכתבי אהבה וחיזורים(חלקם מאוד לא צנועים ואף גסים!),היתקלויות מכוונות איתי ועוד..בפעם היחידה שהגבתי לה הסברתי לה יפה בsms שאני לא רוצה אותה בכלל!,העניין שזה רק החריף אצלה את האובססיה(סוף סוף הוא מתייחס),לפני תקופה ארוכה כבר מספר מבוגרים נשלחו לחברות שלה כדי שיעזרו לה ויבהירו לה דברים, העניין הוא שמרוב הבושה שהיא עשתה לעצמה החברות התביישו לדבר איתה,הסיפור הבעייתי שלה ידוע כבר זמן רב בקרב האנ"ש ומספר בחורים שיצאו איתה היו מודעים לבעיות שלה עוד מלכתחילה.יש כבר בדיחות שהומצאו על הסיפור שלה.
עד היום למרות שהיא יוצאת במקביל היא עדיין נמצאת בפנטזיות ובדמיונות שהיא יצרה לעצמה כלפי וממשיכה להשפיל את עצמה עד עפר ולבזבז שנים מהחיים שלה(בנוסף לאלה שכבר בוזבזו אצלה על שריצה על מחשב עוד גורם שפסל אותה בהווה אמינא מבחינתי)היא משוכנעת שזה רק תלוי בזמן עד שאני יתקשר אליה כדי שהדיבור הישן והלא מלהיב בלשון המעטה שהיה בינינו יהפוך למשהו רציני.איש חינוך רציני המליץ להעביר לה מסר שתלך לפסיכולוג כי יש פה סוג של מחלת נפש.לא מיוחדות אלא נכות.
האם להמשיך להתעלם מהתופעה שאני דוגרי לא סובל ממנה היום וקשה לי להאמין שתיפסק (ב"ה העיסוק בחיים לא נותן לי זמן בכלל להקשיב לה),או מצד רחמנות על יהודי היא שגרמה לי לנסות לעזור בעבר, ולהעביר לה מסר דרך חברה שפסיכולוג אולי יפתור את התופעה.מה אתם אומרים?
שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם 
