מצטער אולי לבאס, אבל לדעתי אין מה לעשות.

האופציה היחידה שאני רואה היא באמת פשוט לשאול אותה.

זה לא שהיא לא יודעת שהיא מתנהגת קצת חריג יותר מאחרים.

יותר סביר שהיא פשוט לא יודעת עד כמה זה מפריע לך.

אז בפעם הבאה שהיא מושכת אותך - תתנגדי! תסבירי לה:

"אני לא מוכנה שתמשכי אותי ככה. תגידי לי מה את רוצה."

לא בכעס, לא בעצבים. תביעי את דעתך כך שהיא תבין.

בכל פעם שהיא חוצה את הגבול - אל תזרמי עם זה.

היא לא אשמה, את פשוט לא משדרת אחרת.

ואם את בוחרת לבקש ממנה הסבר להתנהגות שלה ואת שמה

לב שהיא מתחילה להתנהג עוד יותר מוזר תעצרי אותה.

תבקשי ממנה יותר רצינות. וגם אם זה לא הולך - פשוט תגידי מה

שאת חושבת ושזה לא נוח לך לקיים חברות כזאת כשהיא כזאת לא

צפויה. (נסחי את זה כרצונך)

אה, ובלי לחץ.

זה עובר. 

בעזהי"ת

כ"כ חלשה מבפנים.

היא מחפשת אותך, בשביל להרגיש חזקה; חשובה; ה'שוקולד' שאמא נתנה לה נותן לה 'עמדת כח' ו'משו לחלק' ו'זכות בחירה'. 

דעתי? אם תצליחי לחזק אותה מספיק, זה ייפתר, ותוכלי לומר לה 'מצטערת יקירתי, אני באמצע משו' בלי שזה ישבור אותה.

אבל עכשיו? אם תגידי לה 'לא עכשיו', היא תקבל את זה כ'אין לי זמן אלייך, את לא חשובה'.]

אני לא חושב שאם היא תאמר לה "לא עכשיו" זה באמת ישבור אותה

כמו שתיארת. "לא עכשיו" זו אמירה שבשגרה, לא לוקחים אותה כ''כ קשה.

(ואם זה באמת מעצבן אנשים סביבה, מישהו יאמר לה את זה בסוף

ומוטב שחברה טובה תעשה את זה...)

אולי היא סתם סיגלה לעצמה סיגנון שכזה. מתוך רצון 'לא להיות כמו כולם'

או כי היא פשוט לא מתאפקת או שיש לה נטייה להיות יותר מוחצנת.

לא שולל את הרעיון שהעלת, אבל לי זו נשמעת דיאגנוזה קצת נחרצת מדי

דרך האינטרנט....

גמלי יש ילדה שאיתי בכיתה.אבל זה לא רק שהיא איתי בכיתה כי שנה שעברה היינו חברות ממש טובות וכל הזמן רבנו והשלמנו וממש עברנו שנה שלימה של מריבות והשלמות.ובאמת עלינו מכל הסכסוכים האלה.והשנה ב"ה פחות או יותר הסתדר.אבל היא פשוט ילדה מוזרהה!! מוזרה באופיי.ולא נראה לי שזה משו שאפשר לשנות. כאילו זה פשוט מלידה אצלה ככה. ישלה קטעים ממש מוזרים.אבל ממש. וזה לא שהיא חולה או משו ח"ו! היא פשוט עם אופי אזוי כזה.היא יכולה יום שלם להיות החברה הכי טובה ויום אחרי לא להחליף איתך מילה.ולתקוע לך פרצופים. ופשוט למדתי שאני חייבת להמשיך ולחיות עם זה. כי זה באמת גם לא יעזור שאני ידבר איתה על זה.היא רק תעלב מזה ולא ישנה אצלה כלום!! כי לשנות אופי זה קשה מאוד.אולי יבוא יום והיא תתחיל איכשהוא להתבגר ולהבין שההתנגות שטבועה אצלה היא רק גורמת להרחקת החברה ולהרחקת החברות.

וכן,שנה שעברה ניסיתי לדבר איתה עלזה.וזה עזר אולי ליום יומיים אבל אחרי זמן קצר מאוד שוב ההתנהגות הזאת המשיכה. כי באמת זה האופיי. ואין מה לעשות!! ולפעמים אני מרגישה ככ צבועה שאני מראה לה איך שאני חברה שלה ונמצאת איתה כל היום אבל באמת בתוך תוכי אני מרגישה איזה שהוא צער עלמה שהיא עושה לי.

מה שאני מנסה להגיד לך שבאמת תהיי חזקה, זה ניסיון מה' והוא בטוח בנו שנצליח לעמוד בזה. אף בנאדם לא מושלם! כל אחד והחסרונות שלו.יש אנשים שיש להם יותר חסרונות ויש כאלה פחות. וצריך לדעת שכנראה ה' בחר בנו להיות השליחים האלה שיעזרו לאותה חברה, אז אחנו צריכים לעשות את זה בשמחה ולדעת שהכל מה'. אפילו שזה באמת קשה לעשות את זה בשמחה. לנסות!!

זהו. הלוואי והבינו מה שניסיתי לומר.

לפעמים זה נראה כאילו מה שרושמים זה הכי טבעי והכי נח לעשות את זה. אבל חייבים לדעת שמאחורי כל תגובה כאן עומד או עומדת מישו עם המון רגשות ואהבה.ורצון לעזור ולקבל עזרה גם. כי בסה"כ יש פה אנשים כאלה.

מקווה שיהיה טוב!

חנוכה מלא שמחה ואור

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....