חח היה טואווב!

לאריאל (שהיו אמורים להגיע כל התנועה) ביטלו.

אבל היה.. והיה מטורף..

הייתי אמורה ליסוע עם התנועה והם ביטלו ואמרו שהתבטל לכולם

ממש רציתי ללכת

סתם כי פשוט נשארתי בירושלים, יחי הסטלנות!

אבל הגעתי לאיפה שישנתי בתשע וחצי.... בירושלים

והאוטובוס נסע חצי שעה במקום שעה וחצי!!! זה היה שיאאא

היה מעולה ! ב"ה !

ודווקא אני אהבתי שהיה גשם וזה .. נחמד הדבר

וגם לראות את כולן וכאלה ..

חודש טוב !!

הגשם היה יורד בתוספת חימום |מפנטז עוד יותר|... (מוקדש לחוה..)

סתם!

היה אחד ה-שששווייםםם!!!!

פעם שעברה הגעתי קצת לפני ערבית והיה קריר. הפעם הגעתי בעלינו לשבח והיה קפוא!!

וזה גם ממש הדרת גברים שהיו במפגש 4 בנים ו30 בנות.. שערכתי הכירות עם כ7 מתוכן

היה ממש כיף.. חוץ מזה שהייתי בטוחה שזה מתחיל ב 19:30 ובסוף זה התחיל ב- 19:00 ואז פיספתי כמעט הכל אבל

לא נורא הכל''ט=]

והיה ממש מגניב לראות את הפרצופים האמיתיים מאחורי הניקים=]

והגשם- חח.. תפילת ערבית אמצע 18 כולן סחוווטוווותתXDDD

חנוכה שמיייח

חחח אשכרה 100 בנות על איזה 3 בנים מסכנים

נ.ב- חח היה קשה לא לראות אותי (כובע בצבע אדום עם פונפון)

חוץ משחזרתי סחוטה ורועדת... 

אבל היה כייף לראות אנשים חדשים!!

חווווודש טוויייב ומלא חיוכים

איזה נחמד זה לרוץ בגשם כמו מטורפת ברובע ה..(?) ולהגיע לסוף הסיבו''ש...

לאידעת מה אתכם, אני נהנתי..

אני חולעל גשם אבל ממש-ממש

ואיי.. אתם לא מבינים איזה שרוט זה ללכת עם המחיצה כשלא יודעים איך לסחוב אותה.. בתחילת הסיבו"ש, לא היגיעו מי שבד"כ סוחבות ת'מחיצה. אז אני וחברה שלי התחלנו לסחוב אותה.. והסתבכנו..

(מי שבד"כ סוחבת אותה> צ'כוייח!!)

ולראות מלאמלא חברות מתוקיות! (מתעלייכן נשמות שלי!!)

ושהוא אמר ברמקול- משו כמו 'אנחנו אוהבים גשם.. אבל אם אפשר שהגשם יחכה קצת עד אחרי ערבית?'

כנראה שלא.. והיה ערבית במהירות טיל בערך.. (בעיקר עלינו לשבח.. הוא טסס!!)

והבעסה היחידה היתה שלא היו כמעט שירי המעלות. ושבגשם מסוכן לרוץ בירידה הגדולה (זאת שאחרי שער השבטים..)

ואיי.. היה כיפ..

במיוחד הקטע עם הגשם,

רק חיסרון אחד היה שהגעתי באיחור כי הגעתי לתחנה מרכזית שניה אחרי הרכבת ורדפתי אחריה עד העיריה

ושם כבר לא הייתי צריך לעלות אז המשכתי לרוץ עד הכותל

הייתי מתיאש.. כמו בסיבוב ההוא שהיה לנו טרמפ לפסגת זאב.. ורק אני פספסתי את הרכבת..

וואי דיכאון הייה הסיבוב שערים הזה!

הרגשתי שה' בוכ איתנו מלמעלה מזל שבסוף הייה די מצחיק..=) לפחות השתפר מצב הרוח..

פצפונית-חג שמייח חודש טווב שנה טובה לילה טוב.....

מזל שייש אותך...

נ.ב.

די מצחיק לראות אנשים מהפורום מרחוק  והמשמעות מרחוק....מגניב לראות אותנו מהצד..ובמיוחד את האנשים מאחורי הנייק שלהם...

אז..חג שמייח חודש טוב שבוע טוב ו...יום טוב..=)בשורות טובות!

מי מדבר עם ה"הוא" מהביקורת של אגד?!?!?!

סתם נשמה- את צדיקה! לא אשכח את הפשמינה שלך בזמן שאני סחוטה וקפואה!!

אין באמת שהיה אחד ה-דברים!

אז זאת את סחבת ת'מחיצה במקומנו?

אשרייך XD

סתם, חנקתם אותי איך שהסתבכתם עם המחיצה השניה.. 

סה"כ החזקתם אותה סבבה. לא כ-זה גרוע (:

אחרי שער הכותנה חברה שלי באה אלי ואמרה לי ללכת לקחת ממכם ת'מחיצה, כי אני יודעת לסחוב אותה.

אממה?

אני שונאת [מתעבת!!] לסחוב ת'מחיצה.

א"א לרקוד. הידיים כואבות טילייםם.. ובגלל שאני "יודעת לסחוב" אז אני גם יודעת באיזה גובה צריך להחזיק את זה. וחארם על הידיים שלי~ מסכנות. לא עשו כושר כבר המוון זמן...

עד קצת לפני שער הכותנה.. ואז בנות ראו שאנחנו מסתבכות אז החליפו אותנו..

היה פשוט כיף לפגוש את כולן (לידור, ****, ענבל, רות, מרב, רעות, אביגיל, יונה קטנה, רתם, רחל, דניאלה, רוזמרין, אלישבע, חרות, צפראא, חוה, ובטח שכחתי עוד...). ובאמת את כולן. לא פגשתי אפילו בן אחד (אא"כ נפנוף לנתנאל - שהכרתי מראש - נקרא..).. זה פשוט היה גוש בנות וכמה בנים בצד, שעד ש"אזרנו אומץ" לגשת, הם כבר התפזרו..

ומרוב שהסיבוב היה סוחט (תרתי משמע) - ישנתי בייגלה (מ12 עד 12)!

וואי, היה פשוט טוב!!!

ממש מיהרנו

חוץ מיזה שבדרך חזור לא יכלתי ללכת כי הרגל שלי ניקפאה  ולא יכלה לזוז אני לא היייתי כזה סחוט כי הייתי אם מטריה, אבל זה היה ממש מצחיק ללכת אם מייטריה כי כולם כזה רוקדים שם עם שורש בלי גרבים ואני הולך אם מיטריה אבל זה הציל אותי איזה שפיצים המישפחה שעשת את החלקה, שאני יהיה גדול אני גם יעשה לילד שלי חלקה שם למרות שלא יהיה כי יבנה המקדש או שיהיה? אחרכך במפגש היה ממש נחמד הא... סתאם שאלה מי זאת שאמרהה לי מזל טוב איך היא יודעת?

אוחח כ"כ קפאתי מקור

אבל תודו שהיה מדהים!!!

רוג'ר נשמה אני הראשונה שהחזקתי ת'מחיצה והעברתי אח"כ לדוסית גאה המתוקה

רוג'רל'ה חבל שלא ראיתיך

בננות מתוקות.. נראלי שראיתי איזה 20 בנות מהפורום 

וברור לי שהיו עוד ולא פגשתי אותן עדיין...

בנות כפרעליכן אתן תותחות ממש! 

אהה.. וה2.5 בנים מהפורום שראיתי שם.. צדיקים אשריכם.

רציני לא ראית ת'כובע פונפון הכתום שלי??

זו לא את שהחלפת אותי במחיצה?

שהיתה איתי באוטובוס הראשון חזרה לת"מ?

אני אתמול לא נגעתי במחיצה, אלא אם לגעת בה עם הרגליים נחשב XD

ונסעתי ברכבת, ואחרי המפגש.. אז לא.. XD

בסוף אני גם סחבתי את המחיצה ומיד לקחו לי אותה כי לא הצלחתי להחזיק אותה גבוה..

חוץ מ"אני הקטנה"- כפרוש עלייך...רק אני מהמשולש שלנו לא בכיתי שם.. (הפעם..-בד"כ רק אני בוכה...)

וואי היה פשוט כיייף!!! גשם! אני חולת גשם! במיוחד

שבידיוק קניתי מגפיים והתלהבתי שרק הגרביים שלי לא רטובות

(כן- אם ראיתם מישי יצורה נכנסת לכל שלולית בדרך- זאת אני..)

יווואו מזל שיש סיבו"ש! איפה היינו פוגשים את כל האנשים החמודים אם לא שם?..

בכלל לא ידעתי שיש מפגש אח"כ- אבל ניראלי כם ככה לא הייתי באה...

העיקר שנהנתם ואתם עדיין לא יודעים מי אני באמת. (זה הכי כיף ככה.. חח)

ליל"ט אנשים. תהנו מחר בהתנדבות.

ולא באמת ידעתי לקשר ניקים לפרצופים...

ואתם בטוח לא קישרתם את הניק שלי לפרצוף כי מי פה מכיר אותי???(חוץ מביתאלניקים\ות ורעיטיסיות)

היה שיא הנחמד,וגשם גשם גשם.אפחד לא הוציא סידור בערבית...והיה מפחיד הירידה הגדולה!כמעט החלקנו שם

יומטוב וחיים מאושרים שיהיו לכם.

אולי בסיבו"ש הבא אני יראה יותר אנשים ממכם.ואולי תראו אותי

היינו איזה 4 בנים! זה המון!

את חושבת יש לנו זמן לחכות לכולם? קבלת קהל(ה) בין 2 ל3  דקות

חוצמזה אין לי חגורה..

|שונא ביטויים מוזרים של בנות|

"לעוף על עצמך" זה ביטוי של בנות? טוב לדעת.

במילים אחרות היא אמרה - שוויצר.

אתה בכלל היית מסכן. עד שהגעת, והיית צריך להשיג אותנו בגשם (באת בסוף מאחורה או מקדימה?), ובסוף עוד בקושי היה לכם מפגש...

באת מהיישוב שלך במיוחד לסיבו"ש? |מניד ראש|

היה ממש כיף לפגוש בנות מפה (בנים לא נחשבים היו בדיוק ארבע.)

והיה ממש רטוב!!!

חזרתי עם ברכות במגפיים!

ועוד חייתי באשליות רעות

הכי מצחיק זה שהיו שתיים (לידור ו****) שאמרו שהן לא יבואו לסיבוש אלא רק להתחלה ובסוף באו איתנו עד הסוף!

אה ובנות שרוצות להרוג אותי או משהו אני (שלא כמו הבנים) עושה קבלת קהל בין חצי דקה לדקה אז אתן צריכות להיות ממש מהירות וחזקות!!!! (עכשיו אתן לא תהרגו אותי נכון? |חושש| )

יאללה מכות יאלללה

באמצע החיים מתחילות להרביץ אחת לשניה...

אם הייתי מישהי שלא מכירה אותכם הייתי מזמינה פסיכולוג ובורחת...

ידוע שאנחנו שרוטות!!

אבל לפחות הוכחתי שגם אני מאיימת לפעמים?

מה, היתה הפוגה לכמה שניות אז היתה לי אשליה שלא יהיה יותר גשם [כן בטח. המגפיים עוד לא התייבשו! שתבינו.]

ונמצא הזדמנות מגניבה יותר להרוג אותך..  |צחקוק מרושע| 

זה לא תירוץ!

אני חייתי באשליה שלא תבואו (וזאת רק אחת מהאשליות של אותו ערב )

ופספסת הזדמנות מעולה שאפילו לא יכולנו להרוס כלום (ע"ע שיראל ואני בביתך )

שכחתי להרביץ לך..!

ותכננתי לכסח אותך, על הרבה דברים.

כולם רוצים להרוג אותי

ואני רוצה להרביץ למישהו.....

העולם השתגע

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...