כן אשתי!!!

(שכחתי ממי זה..)

נשים שתלטניות אין מה לעשות

אבל אסור לא להתחשב באישה... 

יש משל: הגבר הוא הראש בגוף, כמו במשפחה. 

אבל האישה היא הצוואר, לא יכול בלעדיה ולאן  שהיא תזוז הוא יזוז אחריה.

למי יש את המילה האחרונה? למי שלא מכבד את בן/בת זוגו.

זוגיות זה לא מלחמת כוחות! הבעל והאישה שווים במעמדם בבית. היא בתפקידה והוא בתפקידו! 

למה צריך בדיוק שמישהו יגיד את המילה האחרונה?!

אבל בסופו של דבר זה חיים בשיתוף..

אז פעם- היא

ופעם- הוא

ופעם- שניהם יחד

יש עניין שהאשה תתבטל בפני בעלה. שתשאיר לו את "כתר המלכות", תעזור לו למלא את שליחותו כ"מלך" ("נשים במאי זכינן?....".), וממילא היא בעצמה תהיה מלכה.

הבאתי פה גם בעבר את פירושו של הנצי"ב על הפסוק הראשון בתורתינו הקדושה:

"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"
בתחילת הבריאה עלה על רצונו יתברך,
להיות הליכות העולם כולו משפיע ומושפע.
והנה כל המשפיעים מכונים "שמים",
וה"ארץ" מורה על המושפע, שהוא בטבעו רץ לקבל ההשפעה.
ומי שדעתו יפה, ימצא ברמז הכל..."

הקב״ה בבריאתו את העולם, הטביע במציאות ״מערכות זוגיות״ של משפיע ומושפע, ובכולן המשפיע נמצא בעליונות מסויימת.
בין איש לאשה - האיש הוא המשפיע והאשה היא המושפעת.
בין קודשא בריך הוא לעם ישראל.
בין שמיים לארץ (גשם).
בין אמא לתינוקה שיונק.
ועוד ועוד...
כל אלו שנכתבו לעיל ראשונים, הם המשפיע,
ואלו האחרונים צריכים לשמש כלי לקבלת השפע.
באיזשהו מובן, כל משפיע ״מושל״ במושפע, ומטבע הדברים הוא גם נמצא בעליונות מסויימת.

אבל אדם שמחליט שלו שייכת "המילה האחרונה" לוקה בגאווה. איפה ללכת לקראת השני?! לשמוע את האחר?

לפעמים לוותר מעצמי כדי שהזוגיות תלך יפה?

מזאת המילה האחרונה הזאת אם לא "רק אני צודק ואפאחד אחר בעולם לא"?

בין "המילה האחרונה" לבין התנהלות כללית בבית..

ברור שכשיש מקרים ספציפיים של חילוקי דעות- אין פה עניין בכלל לדון ב-למי תהיה "המילה האחרונה,"

זה תלוי דינמיקה בין בני הזוג, במקרה הספציפי וכו..

אבל כהתנהלות של בית שחי חיי תורה, לדעתי עמוד השידרה הוא הגבר!

ושוב- בשורות הקטנות, זה לא מלחמה, חיים בשיתוף.

אין כזה דבר מילה אחרונה בבית. לא מנהלים בית לפי מילים אחרונות. (אלא אם כן זה זוגיות שאוהבת להתנדנד על סרטון בחוף הים..)

התנהלות כללית בבית זה נשמע אחרת.למרות שדעתי לא השתנתה כהוא זה..

אבל אנשים רבים ודעותיהם שונות

ותמיד תהיתי לעצמי אם יש לזה בסיס תורני..

ושמחתי לראות שכתבת על זה..

תודה!

ובעז"ה בקרוב ובקלות אצל כולנו!

למה צריך שלמישהו אחד יהיה את המילה האחרונה - צריך הבנה ואיכפתיות ושיגיעו למסקנות ביחד.. לא?

|התגובה הדוסית התורנית|

שמתם לב?היום גם תגובות בפורום נהיו תורניות..

בגדול הבנות אומרות שלהן המילה האחרונה

והבנים אומרים שלהם המילה האחרונה..

אני חושב שזה תלוי באופי הפולמוס, אם הוא מהותי מבחינה דתית יש יותר כוח לגבר

אם הוא מהותי מבחינה חיצונית(למשל עיצוב הבית) לנשים יש את המילה האחרונה..

ברור לכולם שהאידיאל הוא ששני בני הזוג יגיעו להכרעות יחד,

אך לעיתים יש חילוק גדול מאוד ועל כן צד אחד צריך להכריע..

צריך ללמוד משאלה זו על מידת הענווה,

איזה בן זוג יהיה מוכן לוותר יותר עבור השני - זו אמורה להיות השאלה.

ברור שביחד.

(ויסלחו לי מן שמיא על הנצל"ש הבוטה.)

בעלון שבת של "אור תורה סטון" (מוסדות באפרת), הם עסקו השבת בחשיבות לימוד גמרא

לנשים. בעמוד האחורי שם יש פינה קטנה, של ראש ישיבת "מחניים" שם, הרב וילק, בה הוא

מספר שלאחרונה ביקר אצלו בשבת זוג טרי נשוי.

הם התחילו לדבר על לימוד תורה לנשים, ואז האישה הצעירה פצחה בנאום ארוך, עם שלל

הציטוטים והמקורות מדברי חכמינו ראשונים ואחרונים, על תפקידה ומקומה של האישה, ועל

כך שהגבר הוא הלומד והוא המוביל וכו' וכו'. ותוך כדי ה"שיעור" שאשתו העבירה, ישב בעלה

הצעיר ורק חייך בשקט כמסכים, בלי לומר דבר.

ואז הרב וילק חתם את מאמרו במילים: "מה שהיה להוכיח".

(אני ממש לא חסיד של גישתם, בפרט לא בנושא הנ"ל - אבל נזכרתי בזה, אז הייתי חייב...)

לגבי השאלה- אנשים!! חפרתם!!

יש אידאולוגיות- ויש מציאות

בפועל מי שעושים לפי הרצון שלו-

זה מי שמראה שיש לו רצון יותר חזק לדבר הזה

כלומר מי שאכפת לו יותר...

או- לחלופין- עושים לפי מי שהגיוני יותר

אני מכירה את המוסג! ואף פעם אין לו הקשר טוב!

צריך לדעת להתחלק ולהתפשר... (ולא לוותר!! תבדקו במילון מה ההבדל בין ותור להתפשרות... יש הבדל!)

פעם הבעל מתפשר עם האשה פעם האשה מתפשר עם הבעל...

לכן אין "מילה אחרונה"- כול הזמן מדברים!!!!!!!!! 

אם זה מילה אחרונה זה קצר בתקשורת! זוגיות זה כול הזמן דיבור ודנמקה! כול הזמן צריך לדבר! ולשדר חיבה והתקשרות!

אם זה מילה אחרונה זה כי הייתה מריבה וחוסר התפשרות!! 

נקדש את שמך מה שאמרת שהאישה חייבת לרצות את הבעל אני גם שמעתי מקורות לצד השני!!!

בגלל שהדמעות מצויות יותר עצל האישה הבעל צריך לרצות אותה!!!אני מקווה שבבית שלך לא תצפה שהאישה תעשה ממך מלך.. אחרת אתה בבעיה!!! אתה צריך לחשוב עליה קודם! 

כמו שציין "(^)"..

לתורה יש את המילה הראשונה וגם האחרונה בבית.

יש עניינים שיש להכריע לפי האישה: חנ"ה, ויש עניינים שההכרעה היא לפי מסורת האיש.

הנכון שכל הכרעה תהיה משותפת.

חנוכה שמח, חודש טוב!

ומכאן נתונות תודות לה' שברא את הפירוש משתיק האולפניסטיות

עושה רצונו להיות כרצונה..

הגיוני לא?

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי