השאלה לא ממש ברורה.

את מתכוונת לשאול על הבחירה בין ה"חממה" הרוחנית בחו''ל לבין העליה וההתמודדות עם המצב כאן?

אם כן, אז גם כאן לא הכל היה תוהו ובוהו (למרות שבקיבוצים כן הייתה התמודדות קשה יותר).

אולי בקיבוץ הדתי היה המצב פשוט יותר.

כי הדתיים בחו"ל בגלות.. בין כל הגויים.. אז מה זה שווה?!

ובארץ לפחות הם מושפעים מהסובבים..

רובם המוחלט לא הסכים, ומת על קידוש ה', אם עדיף להיות בארץ, בלי עבודת ה', אז למה אותם יהודים לא התנצרו והצטרפו למסע הצלב?

עדיף לקבל עול מלכות שמים ולהיות במקום שמצוותיך לא נחשבות, מאשר לפרוק עול מלכות שמים, במקום שבו יש ערך למצוות.

 הלואי יהוון בני עמי בארץ-ישראל אף-על-פי שמטמאין אותה".

(ילקוט, רמז תתרלח)

ובאריכות: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=294#1a

שחילוני בארץ עדיף מחילוני בחו"ל...

כי הוא מסתבך עם אברהם אבינו (לפי חלק מהדעות), עם יעקב (וגם עם יצחק ששולח אותו לחו"ל), עם 12 השבטים, עם כל הדורות שהיו במצריים, עם עשרת השבטים שגלו, עם יהויכין והחרש והמסגר (שהיו צדיקים), עם ירמיה שרצה לגלות, עם יחזקאל, עם כל הדורות עד השיבה לארץ, כולל מרדכי היהודי, עם חלק גדול מאוד מהאמוראים, ועם חלק עצום מהראשונים והאחרונים.

וגם עם ההלכה שיש שלושה דבראים שמותר לצאת בשבילם מהארץ.

ע"פ ההסבר שלו, כל אלו, היו צריכים למסור את נפשם ולא לצאת מהארץ/לחזור לארץ, וגם לא ייתכן שתהיה הלכה שתתיר לאדם לכפור בשביל פרנסה/תורה/אשה.

אא"כ הרב מוהליבר ובעל ההפלאה לא באמת מאמין שזה פשט העניין ושזה ביאורו, ואז גם ככה כל מה שכתוב שם כבר לא רלוונטי.

בס"ד

מה עדיף, יריב אופנהיימר או הגאון מוילנא? (רוצים עוד שלב? מי עדיף, משה רבנו או ירבעם בן נבט?)

יש דעות שהמצוות בחו"ל זה רק כדי לשמר, שבעצם כל המצוות קשורות לארץ.

חיים בגלות הם מצומצמים, זה לא 'דתי' מאה אחוז. זה לא לקיים את התורה ב-אמת.

וזה קשה לי לומר את זה, כי יש לי חברות דתיות מחו"ל ולפעמים אני מסתכלת על השמירת תו"מ שלהן ואומרת שלא יכול להיות שזה לא עדיף מלהיות פה חילוני> אבל זה באמת לא ברור שזה ככה..

?

משה היה מכוונן לא"י,

היה לו קשר ישיר עם ה'- ישיר!!!.

הוא קבל את התורה המלאה ממקור ראשון וכו'..

זה לא אותו דבר כמו חרדי בחו"ל בימנו.

היא שחרדי בחו"ל, לא מעוניין להגיע לארץ, וזה סיפור אחר לגמרי...

ומה עם הגאון מווילנא?

ברור שעדיף דתי בחו"ל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כ

אלא היינו צריכים מזמן להיות רוסיה2/ רומניה 2/ אריתראה2 / כל העולה על רוחכם...

לחילוני שאין לו ערכים, שאין לו בסיס של יהדות- אין לוגם עניין לדבוק ביהדותו!

דתי בחו"ל.

למה? קיום מצוות זה דבר ששווה המון (ואפ' בחו"ל).

חוץ מזה, אם הדתי הנ"ל יכול לעלות לארץ, למה לא לעלות? הוא יכול לקיים עוד מצווה! (כנראה שהוא כן יעלה, במיוחד אם הוא רואה שכל חבריו החילוניים כן עולים לארץ - זאת אומרת שגם הוא יכול וא"כ -הוא הרי דתי אז הוא יעלה לארץ כי יש מצוות ישוב הארץ!

ואם הוא לא יכול (יכול להיות אפ' פרנסה), אז מה הבעיה? מותר לו להישאר בחו"ל! או במילים אחרות:"נתכוון לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה -כאילו עשאה".

ולכן ברור שהכי טוב זה להיות דתי בארץ ואם הוא לא יכול, שיהיה דתי בחו"ל, אבל אין שום סיבה שהבן-אדם יהיה חילוני רק בגלל שהוא עלה לארץ.

בלי יהדות לא תהיה מדינה ואז השאלה בכלל לא תהיה רלונטית.

ולומדים אותו מהכיתות הנמוכות

ללא קשר למדינה.

אולי היו דתיים

אבל הילדים או הנכדים או הנינים- כבר יתקרבו חזרה לדת

מי שבחו"ל-

או מת בשואה

או התבולל- או בסכנה גדולה בכיוון ההוא

(או חרדי סגור שלא רואה   כופר באור גאולת ישראל בא"י)

מאיפה הגעת למסקנה נפלאה זו?

אולי אתה מרגיש  ככה כלפי עצמך?!?

אתה מכליל בצורה חדה מדי, ולא ממש מדויקת, אפשר לומר..

זה יריקה בפרצוף לדור שלם

כל הגר בחו"ל מעל עילו הכתוב כאילו אין לו ה'

ישראל שבגולה עובדי ע"ז בטהרה הן

יש סדרי עדיפויות, ברור שצריך ללכת עפ"י התורה מאשר לא.

וברור שצריך לגור בא"י מאשר לא.

כל השאר (אלא אם יש לזה מקור) הוא רק עניים שיפוטיות.

איך אתה יכול להגיד שמצווה אחת עדיפה על מצווה אחרת?

(היית חושב שהשכר של כבוד הורים שווה לשכר של שילוח הקן?)

זה הרבה פחות מ612 כי יש מלא מצוות שאי אפשר לקיים אותם היום..

ונראלי שזה קצת ניצלו"ש...

אז אני פתחתי את זה ואני סוגרת את זה כאן..

איך אתה מעז להגיד דבר כזה?

היום אני דן בסוגיא הזאת עם עצמי שוב שמא טעיתי..

יש עיניין מצד אחד של לקיים תו"מ בא"י ובחו"ל זה רק הציבי לך ציונים שמא תשכח..

מצד שני רואים בארץ מה היה התוצאה של החילונים הכופרים..

מה שבטוח שצריך לחיות בלי גלותיות שבלב..יכולים להיות אנשים שחיים בחו"ל חיים ארץ ישראלים במובן מסויים, ויש כאלה שחיים בארץ בגלותיות..

אמ..

בעצם תמיד אמרנו שהחרדים הם הגלותיים, אבל זה לא מדויק, אולי פעם הדבר היה נכון, אבל היום גם הרבה מאוד חיולנים הם גלותיים גם אם הם מתגיסיים לצה"ל ואוהבים את הארץ. [עובדה שהרבה מאוד טסים אחרי הצבא להודו/חו"ל כדי להתאוור.. ואחוז הירידה מהארץ, והתבוללות..]

מסורתיים זה לא כך.. חילונים כופרים זה כך ממש..

הרב קוק אמר שבגלל שאנחנו הגענו לחו"ל ונעשינו חולים (לא דתיים) אז הקב"ה הקדים רפואה למכה ונתן לנו את הזיקה לא"י ומתוך כך שהגענו למקום המרפא אז נשוב להיות בריאים (הוא אמר את זה בעקבות שיחה עם מישהו שאמר לו שהוא חוזר לחו"ל  בגלל כל החילונים שיש בארץ)

הרמב"ן אומר בפירושו לתורה שאנשי סדום נענשו, בגלל שחטאו בארץ ישראל, ואילו היו בחו"ל לא היו נענשים כך.

כלומר, מפני קדשות הארץ, לחטוא בארץ ישראל חמור יותר מלחטוא בח"ול, ולכן ברור שעדיף להיות יהודי שומר מצוות בחו"ל, מלהיות חילוני בארץ (הכי טוב כמובן זה לשמור מצוות בארץ ישראל).

קצת ענווה, גם אם אתה חושב שיש רמב"ן שסותר את הרב קוק - אל תגיד דברים כאלה. גש לתלמידיו, שאל והבן ששגית. להגיד שדבריו הם כפירה, יריקה בקב"ה ובתורה זו חוצפה גדולה. 

למדת את רוב תורתו, לפחות? אתה יכול למנות לי עכשיו בלי לחשוב יותר מדי עשרה ספרים לא-השקפתיים שהוא כתב (סתם שאלה, לא מעשית)?

"יצירה עצמית ישראלית אי-אפשר שתהא אלא בא"י." (י)

זה לא אומר שעדיף להיות חילוני בארץ, אבל כן, זה ממש לא טוב להיות בחו"ל.

זה כמו לישאול אותך האם להרוג את אבא\ אמא?!

עדיף להיות חילנוי בארץ... אולי יהיה סיכו שתתחזק...

אבל דתי בחו"ל לא משנה כמה תישמור את המצוות סיכויים גבוהים שהילדים שלך התבוללו..

להיות דתי בחו"ל.

בחו"ל היתה השואה ונספו בה מלא יהודים.

גם יש משפחות שלא רוצות לעלות לארץ (כיום) וההתבוללות גדלה, ז"א שהם נכחדים...

הם חילונים,

אבל כיום חוזרים הרבה בתשובה,

הציונות זה רעיון אדיר שטמון בתורה,

אשרי מי שהיה ציוני בהקמת המדינה

אני לא סגור על זה אבל נראה לי לעלות לארץ ולנסות כמה שיותר להיות מחובר לדת

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...